A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

בין חשדנות לרחמים: תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר ולגבי שימוש לרעה בחוק    

מאמר זה בוחן כיצד זכויות אנשים עם מוגבלויות ממומשות בחיי היומיום בצל חשש ציבורי מפני שימוש לרעה בהן, וכן את האופן שבו התפיסות, העמדות והרגשות כלפי זכויות אלה וכלפי נשאיהן מוצאים ביטוי בתהליך
של תרגום החקיקה החלה עלי ספר למציאות.

תופעת החשד לשימוש לרעה בזכויות אנשים עם מוגבלויות בישראל היא למעשה גלגול עדכני של חשד ישן לשימוש לרעה בזכאויות מתחום הרווחה, בעיקר בתחום הקצבאות, לשיח הזכויות (Backlash) אשר בהתגלמותו הנוכחית מבטא תגובת נגד החדש יחסית של אנשים עם מוגבלויות. באמצעות מחקר אמפירי משולב מתודות נידונה התופעה משתי נקודות מבט משלימות: ראשית, ממצאים כמותיים מצביעים על תופעה שלפיה 21 אחוזים מהנשאלים בסקר נרחב של האוכלוסייה בישראל הסכימו במידה בינונית עד רבה עם ההיגד כי ״יש להיזהר מכך שאנשים עם מוגבלות ינצלו לרעה את הסיוע הרב שהם מקבלים מהחברה ומהמדינה״.

ניתוח של ממצאי הסקר מעלה כי תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר מנבאות באופן החזק ביותר את רמת החשד לשימוש לרעה בזכויות )בניגוד לרגשות שליליים ולעמדות מופשטות יותר לגבי אוכלוסייה זו, אשר לא נמצאו כמנבאים את החשד(. שנית, נרטיבים מפי אנשים עם מוגבלויות מבטאים את האופן שבו החשד כלפיהם בא לידי ביטוי בחייהם ומשפיע על האופן שבו הם ממצים את זכויותיהם. ממצאים אלה מעידים על כך שאף שממדי החשד בקרב האוכלוסייה הכללית אינם נחלת הרוב, חשד זה ממלא מקום משמעותי בחייהם של ישראלים עם מוגבלויות, אשר מרגישים צורך להוכיח את זכאותם לאחרים ולהשתמש בזכויותיהם בזהירות.

כמו כן מצביעים הממצאים על הקושי בהטמעת שיח הזכויות בקרב הציבור הישראלי גם למעלה משני עשורים אחרי חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הצפת סוגיית החשד לניצול זכויות אנשים עם מוגבלויות חשובה לפיתוח מדיניות ליישום אפקטיבי של החקיקה הקיימת.

המאמר פורסם בכתב העת משפט, חברה ותרבות, כרך ג', (2020) והועלה לאתר באישורו של הכותב, עו"ד דורון דורפמן.

 

להורדת המאמר 

 

 



על השפיטה ועל העיוורון    

במהלך רוב ההיסטוריה של העולם המערבי הונצח המושג "צדק" בדמותה של אישה גדולת ממדים, עירומה או עוטה לגופה טוגה יוונית, האוחזת בידיה חרב ומאזניים, שאותה אני מכנה "אייקון הצדק". המאפיין שכונה לא פעם "המסתורי והמאתגר ביותר" אצל אייקון הצדק הוא כיסוי עיניה, המייצג שאיפה מוצהרת מהמשפט ל"עיוורון מטפורי" ביחס למאפיינים חיצוניים של בעלי הדין, אשר אינם קשורים למהות הסכסוך או העבירה העומדים לפני השופט.

בניגוד מוחלט לשאיפה ל"עיוורון המטפורי", קיימת נטייה לראות בעיוורון פיזי משום מוגבלות המונעת מהאדם העיוור להתקדם בסולם החברתי ולהשתלב בתפקידים שהם בגדר "עמודי תווך" בשוק העבודה ובחברה, כמקצוע השפיטה. מאמר זה מבקש לגשר בין העיוורון המטפורי לעיוורון הפיזי ולהוכיח כי שופט יכול להיות ניחן בשניהם ולהצליח בתפקידו. על אף שניתוח של דברי החקיקה הישראליים מביא למסקנה שלא צריכה להיות כל מניעה למנות משפטן עיוור לשופט; על אף הדוגמאות מהמשפט האנגלו-אמריקאי להשתלבות שופטים עיוורים; ועל אף הגישה המתקדמת שנקט בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת בדימוס רנה משל) בפסק הדין בבש"א (מחוזי ת"א) 23342/04 עמידר – חברה לאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' חי, הרי משהגיע המקרה הדן ישירות בסוגיה לבית המשפט העליון פעמיים נוספות, לא באה לידי ביטוי המורכבות הקיימת ביחסי החברה והמשפט לאוכלוסיית האנשים עם המוגבלות.

שאיפתו של מאמר זה לבחון את הנושא מכיוון של לימודי המוגבלות והמשפט ולהעניק "ארגז כלים אלטרנטיבי" שישמש שופטים, עורכי דין ומשפטנים בבואם להתמודד עם אינספור סוגיות הנוגעות ליחסי הגומלין שבין אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות לעולם המשפט.

המאמר פורסם בכתב העת "עבודה, חברה ומשפט, כרך י"ג (2012), והועלה לאתר קרן שלם באישור כותב המאמר.

 

לפריט המלא
קרא | הורד