A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

The journey to Poland of people with Intellectual Disability Disorder- "Hashahar" delegation   Sarit Tilovich Levi, Supervision by: Prof Zehavit Gross, Bar Ilan University, 2017  

 This study explores the traditional Israeli journey to Poland as experienced by adults with intellectual disability disorders. The purpose of the present study is to analyze and examine the journey to Poland taken by intellectually disabled individuals. The following research questions were considered
1.       In what manner do adults with from intellectual disability disorders experience and interpret the journey to the concentration and death camps, from their own perspectives as well as that of the researcher who had accompanied the journey as an observer
2.       In what manner, if any, did adults with from intellectual disability disorders travelling to Poland realize the educational goals determined by the Ministry of Education and Ministry of Social Affairs
Over the past several decades, Holocaust studies have become an integral part of the educational curriculum in several countries worldwide (Bastel, Matzka & Miklas, 2010; Gundare & Batelaan, 2003; Mailes & Cowan, 2012; Spalding, Savage & Garcia, 2007; Utgaard, 2003). In Israel, Youth journeys to Poland are a common and well-known phenomenon, considered one of the key events of the Israeli education system (Podoshen, Hunt & Andrzejewski, 2015), evoking a discourse of supporters and opponents alike. Per Gross, the Holocaust is a primary factor in the Jewish identity of youths in Israel (Gross, 2010a). To that end, the journey to Poland is still a relatively new and unfamiliar phenomenon among persons with from intellectual disability disorders. Persons with from IDD have long been absent from national-social Holocaust discourse. The phenomenon of conducting such journeys for the IDD population has developed on fertile soil of change in perceptions and stances toward IDD individuals in Israel and worldwide, including change in treatment policies (Salvador-Carulla & Bertelli, 2008; Schalock, Luckasson & Shogren, 2007). In 2012, Israel adopted the UN Convention on the Rights of Persons with Disabilities, promoting equal opportunity rights and actively working to make all areas of life more accessible. These include, among others, accessibility to museums, memorial sites and other sites of national-cultural significance
While journeys to Poland have been researched in regards to typically developed individuals (Lev, 1998, 2007; Davidovich & Suan, 2011), they have not been explored in regards to the IDD population. This study aims to shed light on the phenomenon and examine the manner in which IDD individuals experience the journey to Poland
Research Method
The research method chosen for this study is the qualitative paradigm, following a strategy of multiple case studies (Stake, 1995). This approach allows for a complex, holistic examination and findings analysis, achieving a detailed, in-depth and all-inclusive depiction of processes and subjective interpretations given by the sampled individuals. The chosen case study is the August 2015 "Hashachar 6" delegation to Poland. The sampled cases are comprised of 21 participants – adults with from IDD (mild impairment). The researcher acted as observer throughout the entire process, from group building and journey preparation, to the journey itself. The researcher held the role of delegation leader, performed observations, journaled the journey, documented evening group discussions at each stage of the journey, and interviewed the participants upon their return to Israel. Analysis of the material collected in the current study follows Gross (1995). Phrases were used as analysis units, and repeating themes and patterns were searched for in an attempt to recognize categories and inter-category relationships (Gross, 1995, 2002). Several procedures were performed during the data analysis phase (journal, evening talk documentation, interviews). First, primary categories were identified (ETIC) based on prior theories; data were openly sorted and analyzed accordingly (Tzabar Ben-Yehoshua, 1997). At the second stage, an inductive process of new category identification was performed (EMIC). Sources were read several times over, for an in-depth understanding and primary analysis following open-coding approach. First, we identified words and meanings in the phrases, and then examined the interactions of their meanings within the text, in order to created temporary initial categories (Kassan & Krumer-Nevo, 2010). Next, we performed a mapped analysis, examining the relations within the categories and between categories and subcategories, identifying and binding relationships in order to create hierarchy between categories (Glaser & Strauss, 1967; Denzin & Lincoln, 2011). Finally, we identified a super-category, which influenced and fed the other categories. It is presented in the theoretical model, which binds the professional literature and well-known, relevant theories pertaining to the current study.
Following the analysis, eight categories were defined. Of these, one was chosen as the main category, defined as "authentic, empowering, unmediated and multi-sensory learning". We found relationships leading to the rest of the categories: "sensations and feelings", "knowledge acquisition", "personal strengths and various difficulties", "use of defense mechanisms and need for assistance and support", "relationships and belonging", "the journey as a formative experience" and "personal change"
Main Findings and Discussion
The findings correspond with those of other studies performed on a normative student population, which point to a significance of the journeys to Poland for the non-disabled population (Davidovich & Kendell, 2006; Davidovich & Suan, 2011; Yaakobi & Zilberberg, 2008; Lev, 2007; Bacon & Kimball, 1989;; Berman & Davis-Berman, 1995 Chan,2012 Cross, 2002 Ewert, 1989 ; ;Cowan & Maitles, 2007 Gross, 2010a; Jacobs, 2014; Pfeiffer & Jones, 1983; Reid, 2002; Romi & Lev, 2007)
a.       Regarding the question of the manner in which participants experience and interpret the journey to the concentration and death camps, from their own perspective as well as that of the researcher acting as "participating observer" – it was found that IDD individuals experience the journey to Poland as a significant learning experience, as presented both cognitively and emotionally. The interactive group journey in which they participated has promoted their learning of the Holocaust and became a means for reassuring their identity and sense of belonging.
It was found that persons of IDD who had taken this journey were able to identify with the Jewish people and forge a sense a belonging to the land of Israel, the State of Israel, and their ancestry. In this regard, they are no different than normative adolescents. As Davidovich and Suan (2011) point out, the vast majority of studies concerning stance and identity following the journey reveal that the experience acts as a device for validation and reaffirmation of the Jewish-Israeli identity, of Zionist and national values, and of Jewish belonging (Gross, 2000; Romi & Lev, 2003; Davidovich & Kendell, 2006; Davidovich & Suan, 2011; Podoshen, Hunt & Andrzejewski, 2015)
b.      Regarding the question of whether and how persons of IDD who had ventured on the journey to Poland realize the educational goals determined by the Ministry of Education and Ministry of Social Affairs, it was found that they were indeed able to do so, in the following manner
1.       Sampled participants had acquired knowledge, expressed interest and identified with Jewish life in Europe before and during the Holocaust. These manifested, among others, in question asking, comments throughout the journey, and in the interviews conducted shortly after their return to Israel
2.       It was found that knowledge acquisition and the emotional experience had come together, enabling participants to identify with the Jewish people and values. This manifested in talk of belonging to the Jewish people and a bond to Jewish symbols.
3.       Participants were exposed to contents of Zionist education, humanity and human rights, expressed via active participation in ceremonies and attachment to national symbols such as flag waving and singing of the Tikva, the national anthem
Hands-on, multi-sensory learning was expressed via visual,audiological, kinesthetic and olfactory means
Visual – learning through observation seems to have been highly significant and stimulated participants' imagination. It produced responses of new insights and internalization of their knowledge of the Holocaust
Auditory – it was found that listening and attentiveness were associated with the visual channel and helped the participants learn, comprehend, and internalize their experience, reinforcing their knowledge of the Holocaust
Kinesthetic – It was found that through physical and unmediated touch, participants experienced sensations of shock, which they had expressed emotionally, verbally, throughout the journey and in their post-journey reports
Olfactory – the unique smells of the camps had formed associations in the minds of the participants—death, gas and smoke—thereby enabling them to emotionally connect with the difficult experience
These findings fit the argument presented by Maitles (2011), that a visit to the camps can provide visitors with a greater understanding of the magnitude of the tragedy and cruelty that happened there, and aids the learning and understanding process
These findings correspond with studies claiming that attending the actual place where the events occurred, detachment from daily life and a focus on a solitary topic, pushing all other matters aside, as well as an incorporation of the emotional aspect, allow for maximal learning conditions (Lev, 2010). It is an authentic experience that enables multisensory learning, corresponding with the entire being of the student. Many researchers report this form of learning to be helpful in knowledge provision, via an emotional experience, and may also lead behavioral and social change. Furthermore, the personal experience forms a foundation for learning among normative populations, and even more so among the special needs community (Bacon & Kimball, 1989; Berman & Davis-Berman, 1995;Chan,2012; Cross, 2002 Ewert, 1989; Reid, 2002; Yaakobi & Zilberberg, 2008)
To conclude, it appears that the participants in the current study, IDD individuals of mild impairment, were found fit to participate in the journeys to the concentration camps in Poland, revealed to be a significant learning experience for them as much as it is for the general population. Nevertheless, and despite high correlation between prior studies of unimpaired populations and the population of the current study, we had found several unique characteristics exhibited by IDD individuals under the circumstances of the journey. These include high levels of fear, intensity of hoesickness, and an increased need for external support; all of these will be elaborated upon later. Several parameters should therefore be taken into account for specific future reference regarding delegations to Poland of persons with IDD, as detailed in the recommendations below
 
Conclusions
The primary conclusion arising from this study is that, given the role of the Holocaust in the Israeli national consensus, and given that persons of IDD have the right to equal opportunities in all area of life, a journey to Poland of individuals with IDD may provide an opportunity for learning about the Holocaust, identifying with the Jewish people, attain a sense of belonging to the people of Israel, the State of Israel, and their ancestry
 
Recommendations
Alongside the benefits and successes of the journey, as revealed in the current study, the journey itself is complex and involves physical and emotional challenges that hold the potential for negative repercussions (injury, post-traumatic stress reactions). It is thus recommended that
Attention should be given to therapeutic treatment of participants following their return, and professional care for those in need of it
Attention should be given to improving and adapting the physical conditions of the journey, to fit the needs of individuals with IDD
Considering the pioneering nature of this study, the results should be scrutinized. Additional research designs should be developed, in order to deepen the understanding of this issue, particularly follow-up studies that further examine the implications of the journey for a bigger sample. These should be conducted using further research methods such as quantitative study, population comparison, and an observational study examining the effects of the journey over time
 
This work was supported by a grant from Shalem Fund for Development of Services for People with Intellectual Disabilities in the Local Councils in Israel
 

 To the full text research

 



ציפיות הורים לבעלי מגבלה שכלית התפתחותית מילדיהם הבריאים: בחינת הצורך בפיצוי על מגבלתו של הבן/בת בעל/ת המגבלה השכלית ההתפתחותית   מק"ט 636| מנחה : ד"ר חיה עמינדב  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 128 נבדקים שחולקו לקבוצת מחקר של זוגות הורה וילד ממשפחות של בעלי מגבלה שכלית וקבוצת ביקורת של זוגות שבמשפחתם כולם בעלי התפתחות תקינה. נבדקו ציפיות הורים, מסוגלות עצמית כללית, דימוי עצמי ואמפתיה. נמצא כי אימהות לילדים בעלי מגבלה תופסות את ילדיהם בעלי ההתפתחות התקינה כמסוגלים יותר באופן כללי לעומת אימהות קבוצת הביקורת. כמו כן, נמצא כי הורים לבעלי מגבלה שכלית יצפו שילדם בעל ההתפתחות התקינה יראה רמה גבוהה של הבנה לגבי תחושותיו של אדם זר (לא בהכרח בעל מגבלה) זאת לעומת ציפיית הורי קבוצת הביקורת. מתוך ממצאים אלו אנו למדים על מערכת הלחצים המופעלת על האח לבעל המגבלה. חשיבות רבה קיימת בהכרת אנשי המקצוע וגורמי הטיפול את הלחצים והמתחים המלווים את הקשרים הבינאישיים במשפחות לבעלי מגבלה שכלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


החל הרישום לכנס "הזכות לבחור" - כנס השנתי ליום תסמונת דאון הבינלאומי לשנת 2018   שיערך ב- 21/03/2018, יום רביעי, ה' בניסן, תשע"ח, באולם שאכט, המרכז הרפואי הדסה הר הצופים ירושלים  

 -

השתתפות ביום העיון אינה כרוכה בתשלום, אך דורשת הרשמה מראש. מספר המקומות מוגבל.

לרישום לחץ כאן

להורדת סדר היום ופרטים נוספים לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


אימהות ישראלית וטכנולוגיות פריון בראי זכויותיהן של נשים עם מוגבלות    

 מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית של נשים עם מוגבלות, ויש אף כאלה הרואים סתירה בין מוגבלות לאימהות. עם הגישה הזו נאלצות נשים אלה להתמודד. התפתחויות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מציגות גישות שונות, המקדמות שוויון מהותי של אימהות עם מוגבלות, תוך התחשבות בחוויית החיים הייחודית שלהן, ראייה אוניברסלית של מושג "האימהות המוגבלת" והכרה בקשיים ובאפליה המתעוררת בהעדר ההתאמות הנדרשות להן. באמצעות ניתוח המקרה של אורה מור-יוסף, אישה עם מוגבלות שיזמה הליך שבאמצעותו הובאה לעולם תינוקת ללא קשר גנטי אליה, מראה המאמר כיצד לא באו לידי ביטוי מעשי התפתחויות בסוגיית שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ובסוגיה של קביעת ההורות המשפטית, ומנסה לעמוד על הסיבות לכך. באמצעות ניתוח פעולות והחלטות המדינה מראה המאמר, שלא העדר הקשר הגנטי בין אורה לתינוקת היה הנימוק האמיתי שעמד מאחוריהן, וכיצד התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפריון מעמתות את רשויות המדינה עם שאלות חדשות בתחום זכויות ההורות של א/נשים עם מוגבלות, ומאלצות אותן לפעול בזירה שעדיין לא גובשה מדיניות בנוגע אליה, ואגב כך חושפות דעות חשדניות כלפי הורות של אנשים, ובפרט נשים, עם מוגבלות.

 
המאמר פורסם  לראשונה בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 103- שבט תשע"ח, פברואר 2018
 
למאמר המלא לחץ כאן
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר עו"ד רוני רוטלר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אוניברסיטת בר אילן.
 
 
 
 
 
 
 



מחקר הערכה בנושא: התמודדות משפחות לילד עם תסמונת דאון המשתתפות בתכנית "אני ואמי"   מק"ט 166 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

המחקר בוצע על ידי מכלול - יחידת הערכה ומדידה של קרן שלם בשיתוף אגף קהילה במינהל המוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועמותת שלווה. 
 
מתוך כלל הילדים הנולדים בישראל בכל שנה, כ-160 ילדים (המהווים 0.1% מכלל הלידות) נולדים עם תסמונת דאון. משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רואה חשיבות רבה בפיתוח תכניות התערבות בגיל הרך, ולאור זאת יצא במיזם משותף עם עמותת "שלווה" להפעלת תכנית "אני ואמי" לארבעים ילדים עם תסמונת דאון ומשפחותיהם במחוז ירושלים, החל משנת תשע"ט. כיום פועלת התכנית במחוז ירושלים בלבד ומטרת התכנית להרחיב את פעילותה בפריסה ארצית.
מטרת מחקר ההערכה הנוכחי ללמוד על התרומה של התכנית הן עבור האמא והן עבור בני הבית הנוספים (בעל, אחים, משפחה מורחבת), טרם קבלת ההחלטה על הרחבתה והטמעה של התכנית במסגרת שרותי המשרד.
 
מכאן שההערכה הנוכחית התמקדה בתרומת התכנית על המשפחה. באופן ספציפי הוצבו שלוש שאלות הערכה מרכזיות:
1. באיזו מידה חל שינוי בקרב האמהות במהלך השנה הראשונה, במימד הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי (כולל התייחסות למשברים ונקודות אור)?
2. מהם מקורות התמיכה המרכזיים של האם, ומהו מיקומה של תכנית "אני ואמי" ביניהם?
3. כיצד נתפסת תרומתה של תכנית "אני ואמי" בעיני האמהות, האבות והאחים/ות של התינוק? מהם צרכי המשפחות? ומה ניתן לשפר בתכנית?
 
במחקר השתתפו 23 אימהות, 5 אבות ו-6 אחיות לפעוטות עם תסמונת דאון אשר השתתפו בתכנית "אני ואמי". לאור ממצאי ההערכה, אשר הצביעו על תרומה משמעותית של התכנית לרווחת המשפחות, הועלו מסקנות והמלצות המפורטות במלואן בדו"ח הממצאים.
 
לקריאת תקציר המנהלים לחץ כאן.
 
לקריאת דו"ח הממצאים המלא לחץ כאן.
 
לצפייה במצגת הממצאים לחץ כאן.

 



פרופ' ניצה דוידוביץ מאוניברסיטת אריאל בשומרון מונתה כיו"ר ועדת מחקר החדשה של קרן שלם   מתוך ראיון לרגל המינוי החדש  

 -

 

הקדשת שנים רבות לאקדמיה ומילאת תפקידים רבים. מה תפקידך הנוכחי?
אני נמצאת באקדמיה כבר מעל 30 שנה. בתפקידי הנוכחי אני משמשת ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה האקדמית, ראש התוכנית להכשרת מורים - באוניברסיטת אריאל בשומרון וכראש הפורום לקידום ההוראה בישראל.

מה המוטו שלך בחיים בכלל ובאקדמיה בפרט?
המגע האנושי הוא הקובע. היכולת לקדם אנשים ורעיונות היא זכות והיא חובה.

מה האתגר שאת רואה במינוי ליו״ר ועדת מחקר בקרן שלם?
לחבר בין האקדמיה והשטח לגשר בין שפת המחקר לשפת העשייה.

מחקרים חשובים של פרופ' דוידוביץ:
שטחי מחקר ופרסומים אקדמיים: השכלה גבוהה, קידום ההוראה האקדמית, קידום תודעת השואה והזהות היהודית.

5 עובדות שלא ידעתם על פרופ' דוידוביץ:
גדלתי עם 5 אחיות
אמא לארבעה בנים
30 שנה של עשייה פעילה בתפקידים בכירים מגוונים באוניברסיטת אריאל בשומרון
ד"ר כבוד של האוניברסיטה הפדגוגית באודסה (בת 200 שנה).
מקדמת יוזמות בינלאומיות מגוונות

 

 



נפתח מרכז יום שיקומי אלי"ע לילדים עם עיוורון או לקות ראייה - באר שבע    

 -

בחודש נובמבר האחרון נפתח באירוע מרגש מרכז יום שיקומי אלי"ע החדש בבאר שבע בהשתתפות אורחים רבים ביניהם ראש העיר רוביק דנילוביץ', נציגי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, נציגי קרן שלם, הביטוח הלאומי ואורחים נוספים. בשנת 1988 פתחה העמותה מעון יום שיקומי בעיר באר שבע, לילדים בגיל הרך, במבנה שכור, לא מותאם, עתיר חסרונות ומגבלות.

כעת הושק המרכז החדש בבניין מכבד, מרווח וייעודי.
850 מ"ר מאפשרים לילדים פעילות נוחה ונעימה במקום ולעמותה את האפשרות לתת מענה לילדים נוספים הנזקקים לשירות זה. לצד הרחבת מספר הכיתות, כולל המקום חדר חושך, חדר חושי, ג'ימבורי, סוציו-דרמה, חדרים לטיפולים פארא-רפואיים, ושתי חצרות מיוחדות למשחקים בחוץ.

אלי"ע הינה העמותה המובילה בישראל לקידום ילדים עם עיוורון או לקות ראייה. העמותה מעניקה מגוון שירותים ובהם אבחון, טיפול, תמיכה ושיקום. אלי"ע החלה את פעילותה עם קבוצה של 6 ילדים, וכיום היא מפעילה תכניות למאות ילדים בשנה בארבעה מרכזים ברחבי הארץ. העמותה מסייעת בהכנת ילדים עם עיוורון ולקויות ראייה לשילוב בחינוך הרגיל ובחברה בכלל, מתן מענה מקצועי לילדים עם עיוורון ולקויות ראייה מורכבי התפתחות, בדרך לשילובם במסגרות המשך מתאימות בהתאם לצורכיהם וליכולותיהם, חיזוק ותמיכה לחזק ולתמוך במשפחות הילדים באופן שיעזור להן לקדם את ילדיהן בצורה יעילה ובונה.

קרן שלם סייעה במענקים לבניית וציוד המעון.

 

 

 



הווילה ברחוב נגבה בבאר-שבע : יוצאים לדרך חדשה    

 -

בחודש דצמבר 2017, התקיים אירוע חגיגי , בו נחנכה וילה חדשה צמודת קרקע ל- 6 אנשים עם מש"ה שעברו מדירה ותיקה. באירוע השתתפו ראש עיריית ב"ש רוביק דנילוביץ, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך והרווחה ד"ר חפצי זוהר, נציגי משרד העבודה, הרווחה וש"ח, אורנה יוגב מנהלת בכירה של אגף הדיור, במינהל המוגבלויות, מנהל מחוז דרום ישראל בודיק, נציגי אגף הרווחה בעירייה, משפחות, צוות , ארז פז (בעל הווילה) ,שכנים ואורחים. הנוכחות המכובדת ריגשה את כל המשתתפים והעצימה את משמעות השכנות הטובה והרווח ההדדי משילוב דיירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בשכונה.

בבאר שבע מערך של דירות ותיקות בהפעלת אגודת עמי. עם העלייה בגיל הדיירים והשינויים הרבים שנדרשו בדירות הקיימות השייכות לדיור הציבורי, החליטה הנהלת האגודה לשכור דירות חדשות או משופצות עם התאמות נדרשות לצרכי הדיירים. במהלך 2017 כבר נמצאה דירה אחת שמאכלסת 6 דיירים ולאחרונה, נמצאה ווילה צמודת קרקע עם גינה רחבה, ששופצה והותאמה לצרכי הדיירים הוותיקים ביותר של העמותה . הדיירים המתגוררים בה קיבלו כל אחד חדר פרטי בו בחרו את הריהוט ודאגו להתאמות אישיות. נוכחות בעל הדירה ושכנים קרובים ריגשו במיוחד הדגישו את השכנות הטובה והרווח ההדדי משילוב דיירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בשכונה.

קרן שלם סייעה במימון הצטיידות הדירה.

 



מסעות מתגלגלים - בלוג על טיולים ומסעות נגישים לכיסאות גלגלים    

מסעות מתגלגלים הוא בלוג על טיולים ומסעות נגישים לכיסאות גלגלים. הפרויקט הוא פרי יצירה משפחתית משותפת שנולדה מתוך עשרות החוויות  בטיולים סובבי הארץ והעולם.
 
לכניסה לבלוג

 



עודכנה רשימת המסגרות לקבלת תקן מתנדב שירות לאומי    

    ‏ט"ו שבט תשע"ח      
                                                                                                                    ‏31 ינואר 2018
 
לכבוד
מנהלי אגפי רווחה
ומרכזי תחום מוגבלויות/נכויות
ברשויות המקומיות והאזוריות
 
 
הנדון: תקנים במימון קרן שלם למסגרות יום בקהילה -  עדכון נוהל
 
שלום רב ,
 
קרן שלם מסייעת כבר שנים רבות לרשויות המקומיות  והאזוריות במימון תקנים למסגרות יום בקהילה לאנשים עם מש"ה (פיגור שכלי), בכל הרשויות בארץ, בדגש על אוכלוסייה בתפקוד בינוני נמוך.
 
המימון ניתן לתקנים במסגרות הבאות :
* הארכת יום במימון הרווחה במסגרות חינוך – גני ילדים ובתי ספר.
* יחידה טיפולית במסגרות תעסוקה .
* מרכז יום למזדקנים .
* מרכז יום טיפולי סיעודי לבוגרים .
* מעון יום שיקומי.
* מועדון חברתי בישובי פריפריה חברתית וגאוגרפית-  1/2 תקן .
* מרכזים למשפחה-  1/2 תקן .
* פארקים מונגשים/ גינה קהילתית -  1/2 תקן . מותנה בקבלת תכנית פעילות.
 
באתר הקרן נמצאים טפסים להורדה עבור :
-     הנחיות להגשת בקשה לתקנים
-     דיווח התחלת עבודה
-     דיווח פעילות חודשי
 
טפסים אלו נשלחים ע"י הרשות המקומית ובאחריותה על פי אישור היועץ המשפטי של הקרן.  הטפסים מתקבלים באמצעות הדוא"ל או בפקס.
 
בברכת המשך שת"פ פורה .
 
 
בברכה, 
ריבה מוסקל,
מנכ"ל קרן שלם
 
 
העתק: מנכ"לי אגודות להפעלת מתנדבי השרות הלאומי.