A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

"עצמאותלות" ביחסי טיפול בין הורים לילדיהם בראי זכויותיהם של הורים עם מוגבלויות    

המאמר מתאר את היבטיה השונים של ההורות – כתפקיד, כהתפתחות אישית, וכמערכת יחסים - ואת השלכתם על היחסים המשפטיים בין הורים וילדים בכלל, ובין הורים עם מוגבלויות לבין ילדיהם בפרט. המאמר מראה, כי על אף חשיבותם המכרעת של היבטי ההורות כמערכת יחסים וכהתפתחות אישית של הפרט, כאשר ההורות נבחנת על ידי מערכות הרווחה והמשפט ההתייחסות אליה היא בעיקר כאל תפקיד. התייחסות זו נושאת בתוכה פוטנציאל להזיק לכל ההורים, ולהורים עם מוגבלויות בפרט. על מנת למתן את הפגיעה בזכויותיהם של הורים עם מוגבלויות, מציע המאמר התייחסות שונה למערכת היחסים ההורית, אשר מבוססת על רעיון ה"עצמאותלות" (interdependence) – מערכת יחסים מורכבת בה הצדדים בו זמנית תלויים זה בזה ומסייעים זה לזה לצורך מימוש עצמאותם. המאמר מיישם את עקרונות ה"עצמאותלות", כפי שפותחו בתיאוריות מתחום הטיפול, מתחום המשפחה, ומתחום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, בהקשר של יחסי הטיפול שבין הורים לבין ילדיהם. זאת, מאחר ונקודת מבט של "עצמאותלות" משקפת באופן נכון יותר את מהותה המורכבת של ההורות (מעבר לתפקיד בלבד) והולמת גם תיאוריות מתקדמות מתחומי הטיפול והמוגבלות, המכירות במורכבותה של מערכת היחסים הטיפולית ובחשיבות ההכרה בפנים ההדדיים, הרגשיים והלא-אינסטרומנטלים שלה. אימוץ נקודת מבט זו גם מאפשר לקדם את זכויותיהם של הורים עם מוגבלויות, תוך אימוץ רעיונות של התאמות לצורך השגת שוויון, ו"נירמול" הסיוע לו זקוקים ההורים, באופן ההולם את ערכי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998, ואת האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. במאמר מודגש, כי בהתאם לגישה האוניברסלית למוגבלות, הרעיונות העולים בו יקדמו את זכויותיהם של כלל ההורים, אשר רובם ככולם מתקשים באופן קבוע או זמני בביצוע תפקידיהם ההוריים.

 

המאמר פורסם בכתב העת : מחקרי משפט , כרך לב, התש"פ - 2020

 

להורדת המאמר

 



עוצמות בזום   קורסי העשרה אקדמית בזום לבוגרים עם צרכים מיוחדים  

 לפרטים נוספים

 



נרטיבים של סיפורי חיים מפי מבוגרים עם אבחנה כפולה של מוגבלות שכלית והפרעות נפשיות: זהות אישית, איכות חיים ואוריינטציית עתיד   מק"ט : 890-64-2018 | בהנחיית פרופ' בתיה חפציבה ליפשיץ  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
מטרת המחקר הייתה לבדוק נרטיבים של סיפורי חיים מפי מבוגרים עם אבחנה כפולה של מוגבלות שכלית והפרעה נפשית בהיבטים של: זהות אישית, איכות חיים ואוריינטציית עתיד.
השתתפו 12 נבדקים עם אבחנה כפולה של מוגבלות שכלית והפרעה נפשית של סכיזופרניה, או הפרעת אישיות המתגוררים במסגרות מוגנות. מתודת המחקר הייתה איכותנית נרטיבית עם מרכיב כמותי ובאמצעות ראיונות חצי מובנים (שקדי, 2003; Tracy, 2019). המחקר התבסס על מודל שלושת הפונקציות של הזיכרון האוטוביוגרפי (The Three Function Model of Autobiographical Memory), (Pillemer, 2003 ;Bluck, Alea, Habermas, & Rubin, 2005; Harris, Rasmussen, & Berntsen, 2014). נמצא כי: המגבלה הנפשית הינה דומיננטית בזהותם האישית של הנבדקים וגבוהה באופן מובהק ממודעותם למגבלה השכלית. איכות החיים של משתתפי המחקר הינה טובה יותר בהווה בהשוואה לעבר. קיימת אוריינטציית עתיד לגבי תעסוקה, זוגיות, משפחה ובריאות, אך השאיפה העיקרית באופן מובהק היא לעצמאות ושליטה על החיים.
 
 מילות מפתח: סיפורי חיים, מוגבלות שכלית, אבחנה כפולה, הפרעות נפש, סכיזופרניה, הפרעת אישיות, זהות אישית, איכות חיים, אוריינטציית עתיד

לפריט המלא
לתקציר המחקר
למגבלות המחקר והמלצות למחקר המשך

 

 
 

 



Growth and Development in Adulthood among Persons with Intellectual Disability: New Frontiers in Theory, Research, and Intervention   ספרה החדש של פרופ' בתיה חפציבה ליפשיץ יצא לאור בהוצאת ספריגר  

 

הספר מיועד למשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית, אנשי מקצוע בתחום ההוראה, והטיפול  והשיקום, חוקרים ומעצבי  מדיניות. הוא מציג תיאוריות ומחקרים חדשניים ופורצי דרך על תקופת הגיל המבוגר בקרב  אנשים  עם מוגבלות שכלית  המצביעים  על כך שהפוטנציאל  הגלום בקרב  בוגרים  עם מוגבלות  שכלית, גבוה מזה הניצפה  בפועל וכי מחויבותנו  כחברה  לפעול למיצוי  פוטנציאל זה. ייחודו של הספר  הוא בכך שלצד התאוריות והמחקרים  הוא מציג  סידרה של תכניות  התערבות  לכל  שכבות  הגיל  המבוגר, רמות  התפקוד  והאטיולוגיה.
פרופ' בתיה חפציבה ליפשיץ היא ראש ההתמחות  לתואר שני במוגבלות  שכלית בבית הספר לחינוך  באוניברסיטת בר אילן,  ראש הקתדרא לחקר וקידום כושר ההשתנות  עש מצ'אדו  ומרכז בייקר לחקר וקידום  פעוטות  וילדים  עם עיכוב  התפתחותי.  
 
לסקירה על הספר בשפה העברית

 

לסקירה על הספר ולרכישתו באתר ההוצאה



מורים, בוגרי מדעי החברה, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק - מדע עם נשמה - תואר שני בחינוך מיוחד - "מוגבלות שכלית"   כולל תלמידים ובוגרים ברמה גבולית ו/או עם נכות פיזית/ לקות חושית/ תקשורתית עם מוגבלות שכלית בבתי ספר רגילים או חנ"מ  

 



עמדות סטודנטים לתואר ראשון כלפי שילוב סטודנטים עם מוגבלות שכלית בקורסים אקדמיים בהשכלה הגבוהה   מנחות: פרופ' בתיה חפציבה חיה ליפשיץ וד"ר סיגל עדן  

מטרת המחקר היתה בדיקת עמדות סטודנטים סדירים לתואר ראשון כלפי שילוב סטודנטים עם מוגבלות שכלית (מ"ש), הלומדים לתואר ראשון במסגרת פרויקט "עוצמות" – שילוב אקדמי בן שלושה שלבים של בוגרים עם מ"ש בבית הספר לחינוך באוניברסיטת "בר - אילן".
קבוצת ניסוי (N=63) כללה סטודנטים סדירים בשלושה קורסים ("אתגר שכלי", "מבוא לסוציולוגיה" ויהדות) בהם שולבו הסטודנטים עם מ"ש. קבוצת ביקורת (N=80) כללה סטודנטים בשני קורסים ("פסיכולוגיה פיזיולוגית", "מבוא לילד המיוחד") בהם לא שולבו סטודנטים עם מ"ש.
נעשה שימוש ב- 8 שאלוני עמדות כלפי שילוב סטודנטים בצ"מ, שחולקו לשלושה גורמים בהתאם למודל הסטיגמה (Corrigan, 2004): קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי.
הניסוי נערך במשך סמסטר א', השאלונים הועברו בתחילת הסמסטר ובסיומו, בקבוצות הניסוי והביקורת.
לגבי כלל הנבדקים נמצא, כי עמדותיהם בהיבט הקוגניטיבי והרגשי היו גבוהות מהממוצע ונעו בטווח שבין 100%-60%, לפני הקורס ובסופו, ואילו בהיבט ההתנהגותי העמדות היו בממוצע, והן עמדו על 50% מתוך 100%.
בקבוצות הניסוי, בקורסים "מבוא לסוציולוגיה" וקורס יהדות, חל שיפור בעמדות כלפי אוכלוסייה עם מ"ש לאחר השתתפות בקורס במדדים הקוגניטיביים וההתנהגותיים, בהתאמה לגישת המגע (Thibaut, 2017), ומודל הסטיגמה (Corrigan, 2004). המפגש והאינטראקציה בין הסטודנטים בקורס תרמו להפחתת הסטיגמה כלפי סטודנטים עם מ"ש, וכן קבלת מידע קוגניטיבי אודות המוגבלות (באמצעות חומרי הלימוד), העלה את רמת האופטימיות כלפיהם. עם זאת, בקורס "אתגר שכלי", חלה ירידה במדדים ההתנהגותיים, זאת בשל העובדה שהסטודנטים עם מ"ש בקורס זה לא התאימו למסגרת זו של השילוב (הינם בעלי רמה נמוכה יותר מאשר הסטודנטים ששולבו ביתר הקורסים), אך לא ניתן היה לדעת על כך מראש.
בקבוצות הביקורת התוצאות חלוקות: בקורס "מבוא לילד המיוחד", שעסק בתחומי הכלה וידע אודות המוגבלות, חלה עליה במדדים ההתנהגותיים והרגשיים, בהתאמה לגישת הידע (Werner, 2015). בקורס "פסיכולוגיה פיזיולוגית", שעסק בנושאים נוירולוגיים, חלה ירידה במדדים הקוגניטיביים, בהתאמה ל"תאוריית האיום המוכלל" (Stephan & Stephan, 2017) וחוסר היכרות עם מ"ש, אשר יצר סטריאוטיפ קוגניטיבי.

קישור למחקר הועלה לאתר באישור הכותבת.

לצפייה במחקר לחץ כאן

 



הכמיהה לנראות- נקודת המפגש של הפוטותרפיה עם חוות האחאות במשפחות בהן ילד עם מוגבלות   מנחה: פרופ' ליאורה פינדלר  

מוטיב הנראות מרכזי מאוד בתהליכי הצילום והטיפול ומתכתב באופן מעניין עם חווית הנראות בקרב אחים במשפחות שבהן ילד עם מוגבלות. בעבודה סמינריונית זו מציגה הכותבת את עומק המשמעויות וההשלכות שיש לכמיהה לנראות ובוחנת את יעילות הפוטותרפיה בעבודה עם אחים לילדים עם מוגבלות.
הנחת המוצא של הכותבת מתייחסת לפוטותרפיה כאמצעי התערבות בעל כוח מחולל שינוי בעבודה עם
האחים וזאת משום שאחת הנקודות המייחדות את הפוטותרפיה בתוך עולם הטיפול הוא השתקפות העצמי. ההשערה שעומדת בבסיס החיבור היא כי במשפחות שבהן ילד עם מוגבלות האחים, ללא המוגבלות, גדלים מחוץ לפוקוס ובצילם של אחיהם עם המוגבלות. לכן הצילום בכוחו להחזיר לאדם את השליטה, במקומות בהם נעדרה השליטה מחייו, יחד עם האפשרות לבחור להיות בפוקוס, נוכח בתוך הפריים.
כדי לבחון את יעילות הכלי ולגבש הצעת התערבות טיפולית, חקרה הכותבת את מושג הנראות דרך שלוש פריזמות שונות: הכמיהה לנראות במדיום הצילום ובתהליכי טיפול, נראות בשדה הפסיכולוגיה והכמיהה לנראות בקרב אחים לילדים עם מוגבלות. נבדקו הקשרים בין שלושת הפרגמנטים השונים ומתוכם נעשתה אינטגרציה במטרה להביא את הרעיונות לכדי עקרונות מנחים וכלי יישומי. כך לבסוף, הכותבת מציעה מספר עקרונות מנחים לעבודה תרפויטית כגון נתינת תוקף לחוויית הנראות ושילוב טכניקות מגוונות לעבודה עם המצלמה והתצלומים. זאת מתוך שאיפה להפנות את העדשה אל האחים, ולזמן להם את האפשרות להאיר ולהתבונן בעולמם הפנימי.

קישור למאמר הועלה לאתר באישור הכותבת.

לצפייה במאמר לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הזכות להורות של אנשים עם מוגבלויות נפשיות ושכליות- התפתחותיות: תפיסה חלופית של 'הורות' כאמצעי לקידום זכויות   מק"ט 639| מנחה: פרופ' גדעון ספיר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
ההורות מהווה, בדרך כלל, חלק נכבד מחייו של האדם הבוגר, וכפועל יוצא מכך, זכותם של אנשים עם מוגבלויות להקמת משפחה בשוויון עם אחרים מעוגנת באמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אולם, בחינת החקיקה והמדיניות החלה בישראל בתחום ההורות ובתחום המוגבלות משקפת גישה הפוכה, אשר מגבילה ומונעת הורות של אנשים עם מוגבלויות, ובפרט מוגבלויות שכליות-התפתחותיות ונפשיות. מחקר זה בוחן את הסיבות לפער, הנעוצות הן באפיוניה המיוחדים של ההורות והן בדרך בה היא נתפסת על ידי רשויות השלטון, ומציע לאמץ תפיסה חלופית של הורות, המתמקדת לא רק בהורות כתפקיד ("הגישה התפקידית-בלעדית") אלא גם בהורות כהתפתחות אישית וכמערכת יחסים ("הגישה התהליכית-יחסית"). בתפיסה חלופית זו קיים פוטנציאל לגשר על הפער בין האידאל התיאורטי של שוויון הזכויות לבין חתירה לשוויון זכויות בתחום ההורות בפועל. ברוח הגישה האוניברסלית למוגבלות, אימוץ התפיסה החלופית ייטיב לא רק עם הורים עם מוגבלות אלא גם עם הורים ללא מוגבלות, שכן רובם ככולם חווים קשיים קבועים או זמניים בתפקודם בשלביה השונים של ההורות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השפעת גורמים אנדוגניים ואקסוגניים על נתיבי התפתחות זיכרון העבודה הטריאדי בשלוש רמות של עומס קוגניטיבי בקרב מתבגרים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית: הנתיב הלקוי, היציב או המתמשך (מפצה)   מק"ט 631| מנחה: פרופ' חפציבה ליפשיץ  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה בדיקת טרג'קטורים של זיכרון העבודה (ז"ע) בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית (מ"ש) ללא אטיולוגיה ספציפית ותסמונת דאון (N = 123, IQ = 40-70), מההתבגרות (גילאי 21-16), לגיל העמידה (גילאי 55-41). לבדיקת ז"ע נעשה שימוש בתשעה מבחנים (Cornoldi & Vecchi, 2003) בכל אחד מערוצי ז"ע (Baddeley, 2007). מההתבגרות (21-16) לבגרות הצעירה (40-25): נמצא שבערוץ הפונולוגי ובמנגנון הבקרה המילולי חלה עליה. בלוח החזותי-מרחבי ובמנגנון הבקרה המרכזי המרחבי נמצאה יציבות. מהבגרות הצעירה (25-40) לגיל העמידה (55-41): נמצאה ירידה בזיכרון העבודה המילולי וירידה מתונה בזיכרון העבודה המרחבי. כמו כן נבדקה מידת תרומתם של השתתפות בפעילות פנאי - על ז"ע מגיל 20 ע"י שאלון השתתפות בפעילויות שעות פנאי (Wilson & Benet, 2005). נמצא כי ככל שמידת ההשתתפות בפעילויות פנאי הייתה גבוהה, הציונים בשני מבחני ז"ע המילולי ובמבחן אחד בז"ע מרחבי, היו גבוהים יותר בשתי האוכלוסיות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הורות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית : פרספקטיבה של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים   מחברים נוספים : מייקל אשלי שטיין  

משפחות בהן ההורה הוא אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית מעוררות עניין רב בקרב גורמים במערכת הרווחה והשירותים החברתיים. משפחות אלה מציבות אתגרים ודילמות בפני נותני השירותים, אשר נדרשים לאזן בין זכותם של אנשים עם מוגבלות להיות הורים לבין אחריותם כלפי הילדים.
מחקר זה, המבוסס על ארבעים ראיונות חצי מובנים עם עובדים סוציאליים, עוסק בהורות של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, מנקודת מבטם של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מציג תמיכות ושירותים להורים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, תוך התייחסות לגורמים מקדמים וחסמים במתן שירותים סוציאליים למשפחות אלה. כמו כן, המחקר בוחן תפיסות ועמדות של עובדים סוציאליים כלפי הורות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
 
המחקר נערך בשיתוף עם פרויקט המוגבלות של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הארוורד. 
 
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד