A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

הזמנה לכנס - עשרים שנה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.   הכנס יתקיים ב - 11 בדצמבר, בפקולטה למשפטים, אונ' חיפה.  

 

 

לתוכנית המלאה



איכות חיים של הורים המטפלים בילדיהם עם מוגבלות שכלית התפתחותית בבתי אב יהודיים וערביים   מק"ט 652| מנחה: פרופ' אריק רימרמן  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מחקר זה בדק איכות חיים סובייקטיבית של המטפל באדם עם מש"ה בבתי אב יהודים וערביים. במחקר השתתפו 301 מרואיינים שאותרו באמצעות מע"שים ומעונות יום, וכלל מטפלים עיקריים בילדים ובוגרים עם מש"ה בכל הארץ.
ממצאי המחקר מראים זיקה שלילית מובהקת בין איכות חיי המטפל העיקרי בבית האב היהודי לבין הדחק הרגשי, דחק הקשור בהתפתחות אישית, נמצא קשר חיובי מובהק ליחסים עם קרובים והשתתפות קהילתית. מאידך, בבית האב הערבי נצפו זיקה שלילית בין איכות החיים של המטפל העיקרי לדחק רגשי וקשר חיובי מובהק לאיכות חיים להשתתפות קהילתית ושימוש בהטבות. נמצא הבדל מובהק בין מטפלים עיקריים יהודים וערבים בהכנסת בית האב לנפש, בדחק רגשי, בניצול ההטבות, בקשרים עם קרובים ובהשתתפות קהילתית.
ממצאי ניתוח הנתיבים מאשרים כי מודל איכות החיים האישית של המטפל העיקרי כולל משתנים אקסוגניים ומתווכים. המשתנה האקסוגני דחק רגשי נמצא כאקסוגני וכמתווך.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


הקשר בין מסוגלות הורית לבין סטיגמה, סומטיזציה ולחץ בקרב אבות למתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית בצפון הארץ   מק"ט 663| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
מטרות מחקר זה היו: לבחון אם קיים קשר בין סטיגמה, סומטיזציה ומסוגלות הורית לבין לחץ בקרב אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה. בנוסף, נבחן הקשר בין סומטיזציה ולחץ כשהוא מתווך על ידי תחושת הסטיגמה, כמו גם עוצמת התיווך של תחושת הסטיגמה בין המסוגלות האבהית לבין הלחץ.
מתודולוגיה: 90 אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה, מילאו חמישה שאלונים: שאלון דמוגרפי, סטיגמה, מסוגלות הורית, לחץ וסומטיזציה.
תוצאות: ממצאי המחקר מצביעים על קשרים שליליים מובהקים בין: לחץ כללי והמסוגלות-האבהית, לחץ הורי וכלכלי עם תחושת מסוגלות האבות, ובין תחושת הסטיגמה והמסוגלות האבהית. בנוסף ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים מובהקים בין: סטיגמה ולחץ , לחץ לסומטיזציה, סטיגמה לסומטיזציה.
מסקנות: בהתייחס לממצאי המחקר, מומלץ לקדם תכניות התערבות מותאמות תרבותית המבוססות על יסודות התנהגותיים-קוגניטיביים. על מנת לסייע לאבות להתמודד עם תחושת הסטיגמה, הלחץ והסומטיזציה, ולהגביר את המסוגלות האבהית בגידול ילדו.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


השפעת לחץ, סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף הפעולה בין אנשי מקצוע לבין אבות לילדים מתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית   מק"ט 656| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 88 אבות בדואים למתבגרים מתמודדים עם לקות התפתחותית. במחקר נבדק השפעת לחץ סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי.
ממצאי המחקר הצביעו על קשר שלילי ומובהק בין תחושת הסטיגמה (מרכיב תקשורת, שיתוף פעולה, מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות ושיתוף פעולה כללי 2) לבין שיתוף פעולה. ככל שסטיגמה גבוהה יותר, רמת שיתוף פעולה במרכיבים אלה נמוכה יותר ולהפך. בנוסף קיים קשר מובהק שלילי בין רמות לחץ לבין מרכיבים מסוימים של שיתוף פעולה, קשר בין כל רמות הלחץ (לחץ זוגי, לחץ הורי, לחץ מצב כלכלי ולחץ כללי) לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות, קשר בין לחץ הורי לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות מקצועיות של הצוות, קשר בין לחץ זוגי למרכיב אמצעי קשר וקשר בין רוב רמות הלחץ מלבד לחץ מצב כלכלי לבין שיתוף פעולה כללי 2. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין סומטיזציה לבין שיתוף פעולה. יתר על כן נמצאו קשרים חיוביים בין סומטיזציה וסטיגמה, ככל שסטיגמה תהיה גבוהה יותר כך יהיו יותר ביטויים סומטיים ולהפך. עוד קשר חיובי בין כלל סוגי הלחץ לבין סומטיזציה, ככל שסוג הלחץ עולה, יש יותר ביטויים סומטיים ולהפך. לבסוף נמצא קשר חיובי בין כל סוגי הלחץ לבין סטיגמה: ככל שסוג הלחץ עולה כך יש יותר סטיגמה ולהפך.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


שמישות ממשק רשת חברתית המיועדת לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 635 | מנחים: ד"ר טל לבל ופרופ' תמר וייס  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבדוק את השמישות של 'נט. חבר', ממשק רשת חברתית שפותח עבור אנשים עם מוגבלות שכלית באמצעות תיעוד השימוש בו ובחינת תגובות המשתמשים. במחקר השתתפו שלוש קבוצות בנות 12 משתתפים כל אחת: אנשים עם מש"ה (חניכים במעון יום המתגוררים בדירות בקהילה), שותפי תקשורת (רובם בני משפחה שאינם מתגוררים עם החניכים), ומטפלים שליוו את החניכים בעת השימוש בממשק. תקופת השימוש ב- 'נט. חבר' נמשכה שמונה שבועות, במהלכה ביצעו החניכים ושותפי התקשורת פעילויות משותפות תוך שימוש בממשק. בסיום התקופה, נבדקו היבטים סובייקטיביים של השימוש ב- 'נט. חבר' דוגמת עניין והנאה, חוויה רגשית ותפיסת כשירות לצד היבטים תפעוליים, דוגמת צורך בתמיכה טכנית וקלות השימוש. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים וראיונות אישיים שאפשרו הבנה מעמיקה יותר של תפיסות המשתמשים כלפי הממשק וחוויית השימוש בו.
הממצאים מצביעים על שביעות רצון יחסית מהממשק ומאפייניו בקרב החניכים, על אף תפיסת כשירות ועצמאות מוגבלת. שותפי התקשורת הביעו קורת רוח לנוכח הימצאות ערוץ תקשורת נוסף עם החניכים, חרף קשיים שנחוו במהלך השימוש. סוגיות נוספות שעלו קשורות בליווי החניכים, נגישות הממשק ועצם נחיצותו לאוכלוסיות עם מש"ה. ממצאים אלו עשויים לסייע בהנגשת רשתות חברתיות לאנשים עם מש"ה ולשפוך אור על תהליכים של ייצוג וסנגור עצמי באוכלוסייה זו.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השפעת סטיגמה ואיכות חיים בקרב אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע   מק"ט 646| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת תחושת סטיגמה ורמת איכות חיים של אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שיתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע. במחקר השתתפו 90 אימהות ערביות מוסלמיות שילדיהן אובחנו עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל שישה חודשים עד שש שנים אשר מטופלים במעון יום שיקומי וגנים לחינוך המיוחד באזור המשולש. הנתונים במחקר נאספו באמצעות ארבעה שאלונים לדיווח עצמי.
ממצאי המחקר מראים כי ככל שתחושת הסטיגמה בקרב האימהות גבוהה יותר, כך הרווחה הרגשית, הרווחה הפיזית והכלכלית, התמיכה הסביבתית ורמת איכות החיים נמוכים יותר, ויש פחות תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות. ככל שאיכות החיים גבוהה יותר, יש יותר שיתוף פעולה מצד האימהות עם הצוות החינוכי. ממצא נוסף ככל שיש יותר רווחה פיזית, כלכלית ותמיכה סביבתית בקרב האימהות, כך יש יותר יוזמה, תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


יום עיון בנושא : נגישות ההשכלה הגבוהה כגשר לתעסוקה: מדיניות, מחקר ופרקטיקה   שיערך ביום ב', 08.05.17, בשעה 08:30 באוניברסיטת חיפה  

 
לסדר היום המלא ופרטי הרישום לחץ כאן
 



המשמעות שמעניקים בני משפחה לחוויית החיים וההזדקנות עם בן משפחה בוגר עם מוגבלות אינטלקטואלית   מק״ט 123 | מחברים נוספים: דר׳ טל ארטן-ברמן, דר׳ הילה אביאלי  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

 מטרת המחקר: לתאר ולנתח את חווית ההזדקנות של בני משפחה עם בן משפחה בוגר עם מגבלה שכלית התפתחותית (מש"ה), והמשמעות שהם מעניקים לחוויה זו מפרספקטיבת מהלך החיים. שיטה: במחקר האיכותני נדגמו ורואיינו בראיונות עומק 10 יחידות משפחה.
ממצאים: מניתוח היחידה המשפחתית עלו שלוש תמות: המוגבלות האינטלקטואלית כמנהלת את חיי המשפחה או המשפחה כמנהלת את המוגבלות לאורך מהלך החיים והזיקנה; המעבר לזיקנה: אסטרטגיות התמודדות –בין המשכיות לשינוי; "מתנה לא רצויה" או "כורח שנעשה באהבה": מבט רטרוספקטיבי של בני משפחה על הזדקנות עם מוגבלות. מניתוח נקודת המבט של האחים עלו שלוש תמות: "אני אמא? אחות? חברה? בת של?": ריבוי התפקידים של האחים לאורך מהלך החיים; "אלה זזה הצידה עכשיו": האח כמבוגר –אחראי במשפחה המזדקנת; "רק אמא שלי יודעת להשתלט עליו": מה טומן העתיד לאחים?
מסקנות: יש צורך לפתח עבור המשפחה עם מש"ה מעטפת שירותים מותאמת ורגישה לאורך מעגל החיים ותכנון שלב ההזדקנות.

 

סרטון המציג את עיקרי המחקר - כתוביות בעברית וערבית

צילום ועריכה : שי שלומי, 2017


 לסרטון עם כתוביות באנגלית 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


יום עיון בנושא: סנגור עצמי מיני   שיערך ב- 05/02/17 , יום ראשון, ט' בשבט תשע"ז באולם הכט באוניברסיטת חיפה  

לתוכנית הכנס ולרישום לחץ כאן 



"נשאת ונתת באמונה": שחיקה, מחויבות לארגון ומחויבות ללקוח -בקרב מטפלים חרדים לעומת לא חרדים המטפלים באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק״ט 625 | מנחה: ד"ר ענת פרוינד  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם


מחקר זה מתמקד בתופעת המחויבות ללקוח והקשר בינה לבין שחיקה ומחויבות ארגונית בקרב מטפלים חרדים בהשוואה למטפלים לא חרדים, שמטפלים באוכלוסייה עם מש"ה. מטרת המחקר היא לבחון את הגורמים המשמעותיים המשפיעים על מידת המחויבות ללקוח של המטפלים והאם דתיות משפיעה על משתני עמדות עבודה אלה
אוכלוסיית המחקר כללה אנשי מקצוע מתחומי ההוראה, הרווחה ומהמקצועות הפרה-רפואיים, המטפלים באופן ישיר באנשים עם מש"ה
ממצאי המחקר מראים שלמשתנים שחיקה ומחויבות ארגונית אפקטיבית התרומה המשמעותית ביותר על המחויבות ללקוח. לדתיות לא נמצאה השפעה מובהקת על רמת המחויבות ללקוח, אך יחד עם זאת נמצאו הבדלים מובהקים בקרב מטפלים חרדים הן בשחיקה נמוכה והן במחויבות ארגונית גבוהה. ממצאים אלו משמעותיים במיוחד כיוון שבשנים האחרונות קיימת מגמה הולכת וגדלה של יותר פתיחות מקרב האוכלוסייה החרדית אל האוכלוסייה הכללית. פתיחות זו מתבטאת בכך שיותר תופעות חברתיות, משפחתיות ואישיות מופנות לשירותי הרווחה הממוסדים. מציאות זו דורשת התאמת שירותי הרווחה לאוכלוסייה החרדית ובעיקר העסקה של אנשי מקצוע חרדים בארגוני הרווחה


לפוסטר המפרט את עיקרי המחקר לחץ
כאן

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד