A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

הקשר בין מצבם התפקודי והקוגניטיבי של המטופלים לבין רמת הלחץ, השחיקה, שביעות הרצון ופגיעות שריר- שלד בקרב המטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 612 | מנחים: פרופ' אלי כרמלי, דר' דבורה אלפרוביץ-נחנזון  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

זהו מחקר חתך ראשוני שכלל 243 מטפלים מ- 68 מעונות ומסגרות. הועבר למטפלים שאלון חד פעמי. מטרתו המרכזית הייתה לבדוק האם קיים קשר בין תפקוד פיזי וקוגניטיבי של הדיירים לשכיחות פגיעות שלד - שריר של המטפלים, שביעות רצון, הערכה עצמית של מצב הבריאות, שחיקה, עומס ולחץ ועמדות ותחושות בעבודה. נמצא כי, קיים קשר בין מצבם הקוגניטיבי של הדיירים להימנעות מפעילות מכאבי שריר- שלד הנובעים בעיקר מרביע עליון. כמו כן, מטפלים העובדים עם דיירים סיעודיים הלוקים במוגבלות שכלית התפתחותית קשה דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות בסיוע בהתמודדות בטיפול באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה ו/או התנהגות מאתגרת, עידוד לפעילות גופנית תוך התייחסות לפירוש הכאב לגיל ולמין המטופל, הפחתת גורמי שחיקה והגברת שביעות הרצון של המטפלים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


תפיסת כאב ותגובתיות לכאב בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית: איתור מדדים אובייקטיביים לכאב   מק"ט 94 | מחברים נוספים: פרופ' חגי פיק  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם

מטרות המחקר היו לחקור את תפיסת הכאב של אנשים עם מש"ה באמצעות מדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים, ולבדוק אילו מדדים יכולים להחליף דיווח עצמי של כאב. במחקר השתתפו 36 אנשים עם מש"ה קלה עד בינונית, עם תסמונת דאון (ת"ד), שיתוק מוחין (ש"מ) או מש"ה לא ספציפית, ו-18 נבדקי ביקורת. הנבדקים נחשפו לגירויים מכאניים ותרמיים שונים ודירגו את עוצמת הכאב בסולם פירמידות וסולם פרצופים בדירוג עצמי (סובייקטיבי). במקביל נותחו הבעות הפנים של הנבדקים ונמדדו פוטנציאלים מוחיים מעוררים (אובייקטיבי). נמצא כי אנשים עם מש"ה חווים את הכאב בצורה חזקה יותר בהשוואה לביקורת- הן במדדים הסובייקטיביים והן במדדים האובייקטיביים, וזאת בעיקר אנשים עם ת"ד וש"מ בהשוואה לאנשים עם מש"ה לא ספציפית. בנוסף נמצא כי הבעות פנים יכולות להחליף דיווח עצמי של כאב. ניתן להסיק כי חווית הכאב של אנשים עם מש"ה חזקה מהנורמה בעיקר בקרב אנשים עם ת"ד וש"מ ולפיכך חשוב ביותר לבצע ניטור קפדני של עוצמת הכאב ע"מ לתת טיפול הולם לפי הצורך.
 
למחקר קודם שעסק בתחושת כאב בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית   לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


העיר ומה שהיא מציעה ל"אחר"   מתוך הבלוג : "אורבנולוגיה" של המעבדה לעיצוב עירוני, החוג לגיאורגרפיה באונ' תל אביב  

 -

 התמונה צולמה ע"י המעבדה לעיצוב עירוני.

 

 

 


"מחשבות על תכנון, עיר וקהילה בעקבות הצצה לבית אורי, כפר שיקומי בעפולה לסובלים ממוגבלות שכלית ותפקודית. למרות שמדובר במתחם סגור, דיירי בית אורי פעילים גם ברחבי העיר תוך שיתוף הקהילה שסביבם."

 הכותבת הינה ד"ר טלי חתוקה הינה ראש המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב אשר ייסדה את הבלוג : אורבנולוגיה, על ערים, אנשים וחיות אחרות.

 
לקריאת הפוסט המלא.

 



מיניותם של גברים ונשים עם מוגבלות שכלית: תפיסות ההורים   מק"ט 610 | מנחה: פרופ' עינת פלד  

עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע קרן שלם 
 
השיח הציבורי מאופיין, לרוב, בהתעלמות ממיניותם של אנשים עם מוגבלות, בתפיסתם כבעלי מיניות אגרסיבית ומעוררת סלידה, או כמאופיינים בפגיעות גבוהה להתעללות מינית. מעט המחקרים בתחום כן מראים כי הורים לאנשים עם מוגבלות שכלית (מש"ה) נעים בין הצורך לגונן על ילדיהם אשר נתפסים כבעלי פגיעות מינית לבין הצורך לאפשר להם לחיות חיים מיניים מלאים ומספקים. בראיונות עומק חצי מובנים עם 12 הורים נמצאו מגוון ביטויים למיניות אצל ילדיהם עם מש"ה, המעלים דילמות ומתחים בלתי פתורים, כאשר ההורים נטו להתייחס למיניות זו כלא נורמטיבית וכמקור לבעיות, כן הייתה הכרה בזכות של ילדיהם לבטא את מיניותם, והם אף פועלים לאפשר את ביטוייה.

סרטון המציג את עיקרי המחקר, צילום ועריכה : שי שלומי, 2016

לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


קול קורא להגשת מועמדות לקבוצת מחקר   בנושאי היסטוריה, פוליטיקה ואתיקה של אנשים עם מוגבלות בישראל  

 מרכז אדמונד י' ספרא לאתיקה מזמין חוקרים ממגוון הדיסיפלינות להגיש מועמדות לקבוצת מחקר שתעסוק בהיסטוריה, פוליטיקה ואתיקה של אנשים עם מוגבלויות בישראל.

המעוניינים להשתלב בקבוצה מתבקשים לשלוח קורות חיים אקדמיים ותקציר בן עמוד המפרט את עניינם המשיק לקבוצה.
המייל: safracen@post.tau.ac.il עד לתאריך 1.3.14 .
פרטים נוספים בקובץ המצורף להורדה.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


"להיות מוכן- זה להיות מוגן" האם הכנת אדם עם מוגבלות שכלית מורידה את רמת החרדה במצבי חירום, ומעצימה את רמת התפקוד ואת החוסן המשפחתי?   עבודת גמר לתואר מוסמך בית הספר לבריאות הציבור, התכנית לניהול מצבי חירום ואסון בהנחיית : ד"ר זהר רובינשטיין  

מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי הינה לבחון האם הכנת אדם עם מוגבלות שכלית
תוריד את רמת החרדה במצבי חירום ותעצים את החוסן המשפחתי ?
מחקר זה הינו חלוץ בתחומו וחשיבותו היישומית גבוהה לשיפור איכות חייהם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ובני משפחתם.
על מנת לבחון שאלה זו, השתתפו במחקר 10 אנשים עם מוגבלות שכלית ובני משפחותיהם מבאר שבע.
למשתתפים הועברו שאלוני חרדה מצבית (בשפה פשוטה), התנהגות בזמן אזעקה וחוסן משפחתי
בשתי נקודות זמן – לפני ההתערבות ולאחריה. ההתערבות כללה סדנא, מונגשת ומותאמת
קוגניטיבית, שמטרתה מתן מידע והעברת מסרים, לאנשים עם מוגבלות שכלית, על מצבים של איום
טילים, מתן הנחיות על דרכי התגוננות וסדר פעולות אפקטיבי שיש לנקוט עם השמע האזעקה.
במחקר זה נמצאו כי הכנת אדם עם מוגבלות שכלית מורידה את רמת החרדה ומעלה את
רמת המוכנות שלו במצב חירום. עוד נמצא כי הכנת אדם עם מוגבלות שכלית מעלה את רמת
המוכנות של בני המשפחה שלהם במצבי חירום וכן מגבירה את רמת החוסן המשפחתי. עוד נמצא
כי ההכנה גם החלישה את הקשר בין רמת החרדה של המשתתף בעל המוגבלות השכלית לבין רמת
התפקוד של בן המשפחה. לבסוף, נמצא כי ההנגשה הקוגניטיבית החלישה את הקשר שבין תפקוד
המשתתף בעל מוגבלות שכלית לבין החוסן המשפחתי.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


׳זר לא יבין זאת׳ האם להכין נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לקראת המנאפוזה   מנחה: ד״ר אנאבל ליפסיק-פרילנדר  

עבודה זו נכתבה במסגרת חובות לקבלת תואר בוגר בסיעוד

העלייה המהירה בתוחלת החיים של אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש״ה) הובילה לכך שיש היום יותר נשים מבוגרות עם מש״ה שחוות את תקופת המנופאוזה. המחקר הנוכחי מנסה להבין את החוויה הרגשית שעוברת על נשים אלו בתקופה זו של חייהן. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין ידע והכנה לתקופת המנופאוזה בקרב נשים עם מש״ה לבין עוצמת התסמינים של אי שקט וחרדה שהן חוות בתקופה זו. המחקר נערך בקרב 60 נשים בעלות מש״ה קל וקל בינוני, המתגוררות במסגרות הדיור התומך של האגף לטיפול באדם עם מש״ה, בגילאי 41-58 (M=51.42) הנשים חולקו באופן רנדומאלי לשתי קבוצות: 30 נשים אשר עברו סדנת הכנה לתקופת המנופאוזה בת 3 מפגשים ו-30 נשים שלא קיבלו הכנה והיוו את קבוצת הביקורת. תכני הסדנא עסקו בתסמינים המלווים את התקופה: שינויים החלים בגוף האישה, למי פונים וכיצד מטפלים. המשתתפות בשתי קבוצות המחקר ענו על שאלון מובנה, המכיל 11 פריטים, עם תום הסדנא, בעזרת המטפלת האישית. השאלון בחן פריטים רלוונטיים מהרשומה הרפואית של הנחקרת; תסמינים גופניים הקשורים למנופאוזה; ותסמינים של אי שקט ושל חרדה. ממצאי המחקר מעלים כי קיים קשר שלילי מובהק בין רמת הידע של נשים אלו לבין עוצמת התסמינים הנפשיים הבאים לידי ביטוי באי שקט וחרדה בתקופת גיל המעבר. הנשים הלוקות במש״ה שהוקנה להן ידע במסגרת סדנא ייעודית והן הוכנו לקראת גיל המעבר דיווחו על עוצמה פחותה מובהקת של אי שקט ושל תסמיני חרדה בהשוואה לנשים עם מש״ה שלא הוקנה להן ידע - ולא הוכנו לקראת גיל המעבר במסגרת סדנא שכזו.
לאור ממצאי המחקר חשוב שהאגף לטיפול באדם עם מש״ה בארץ יתווה תכניות להקניית ידע ולהכנת הנשים לתקופה סוערת זו בחייהן.
 
מחברת המחקר שושנה אספלר נתנה את אישורה להעלאת המחקר לאתר קרן שלם.
 
לקריאת המאמר המלא לחץ כאן.
 
לקריאת מצגת המחקר לחץ כאן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד


ליקויים בתפקוד הרפלקס האוקולו-מוטורי ובשיווי משקל בקרב ילדים ונערים עם פיגור שכלי קל ובינוני   מק"ט 57 | מחברים נוספים: ד"ר איציק מלצר, עוז צור, איילת רונן  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

התפתחות הרפלקס הוסטיבולו-אוקולומוטורי (VOR) הוא תהליך המתחיל מיד לאחר הלידה ונמשך לאורך שנים ומושפע מגירויים חיצוניים ואינטראקציה עם מערכות ביולוגיות שונות. התפתחות הרפלקס בקרב ילדים ונערים הסובלים ממוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) יתכן ואיננה מלאה או תקינה. המחקר בודק את תפקוד הרפלקס הוסטיבולו-אוקולומוטורי בקרב ילדים ונערים עם מש"ה לא ספציפי ברמה קלה ובינונית ואת השפעתו על בקרה יציבתית. תוצאות הרפלקס נמצאו לקויות בקרב 11 מכלל 20 הנבדקים אך לא נמצא קשר בין הלקוי בתגובת הרפלקס לבקרה היציבתית. לפיכך, בדיקה שגרתית של רפלקס זה ואיתור מוקדם של ליקוי בתפקודו יכולים להשפיע על דרכי מניעה והתערבות.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


הקשר בין תפיסת איכות החיים של אנשים עם פיגור שכלי לבין מסגרת הדיור שלהם   מק"ט 579 | פרופ' ריקי סויה  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הקשר בין תפיסת איכות חייהם של אנשים מבוגרים עם מוגבלות שכלתי התפתחותית לבין סוג המסגרת בו הם מתגוררים, המאפיינים הפיזיים והמדיניות הנהוגה בה, ולהצביע על המשתנה שיסביר בצורה הטובה ביותר את תפיסת הפרט את איכות חייו. הממצאים המרכזיים מצביעים על תפיסת איכות חיים בינונית בקרב המרואיינים, גם בתתי-הסולמות המרכיבים את תפיסת איכות החיים – שביעות רצון מהחיים, יכולת ויצרנות, העצמה ועצמאות ושייכות חברתית/קהילתית, וגם בציון הכולל. נמצאו הבדלים בתפיסת איכות החיים בין קבוצות המחקר השונות, וקשר בין תפיסת איכות החיים לבין משתני המחקר.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


הערכה קוגניטיבית, אסטרטגיות התמודדות ורווחה נפשית בקרב אימהות ואבות עם יציאת ילדיהם הבוגרים בעלי מוגבלות קוגניטיבית (אינטליגנציה גבולית / פיגור קל) למסגרת דיור בקהילה   מק"ט 557 | מנחה: ד"ר יעל גירון  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר הינה לבחון את ההערכה הקוגניטיבית (תפיסת האירוע) דפוסי התגובה (אסטרטגיות ההתמודדות), הרווחה הנפשית והתפקוד ההורי בקרב אימהות ואבות לנוכח אירוע יציאה מהבית של ילדם בעלי מוגבלות קוגניטיבית ברמת חומרה נמוכה למסגרות דיור בקהילה. נמצא כי אירוע היציאה מהבית של ילד בוגר בעל מוגבלות קוגניטיבית הוא אירוע עמוק, מורכב ומשמעותי עבור המשפחה. הוא כולל משתנים רבים רגשיים וקוגניטיביים ומקיף תחומים רבים בחייהם של ההורים. הוא נתפס ע"י ההורים כאתגר, יותר מאשר כאיום ומתבטא ברווחה נפשית גבוהה יותר ממצוקה. עיקר השימוש הוא בדפוס התמודדות ממוקדת בעיה מאשר ממוקדת רגש.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד