קורסי קרן שלם גם באקדמיה!      
אנשים עם מש"ה זכאים לחיות חיים מלאים בקהילה וליהנות מכל מה שיש לעולם הסובב אותנו להציע -תרבות, אדריכלות, בריאות, רווחה, חינוך ועוד....
העולם האקדמי הינו אחד השדות המשמעותיים בהם מוכשרים אנשי המקצוע, הטיפול, הממשל- קובעי המדיניות של המחר בכל תחום ועניין.
בהתאם לתפיסת עולם זו, ובנוסף להשקעת הקרן בהשתלמויות וקורסים לעובדים בטיפול ישיר עם אנשים עם מש"ה, תומכת קרן שלם בשנים האחרונות במימון קורסים באקדמיה.
קורסים אלה יחשפו את הלומדים לתחום המש"ה (האדם ומשפחתו) במגוון תחומי דעת באוניברסיטאות ובמכללות, בפקולטות ובמחלקות השונות.

בקול הקורא המופץ למוסדות האקדמיים אנו מציעים מימון לקורסים ייעודיים בנושא זה. בשנה"ל החולפת, תשע"ו, התקיימו בתמיכת הקרן תשעה קורסים אקדמיים.

להלן סקירה של שלושה מהם :

"גוף, מקום ומה שביניהם"
תוך התייחסות לאנשים עם מש"ה
הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

האתגרים הניצבים בפני האדריכל בבואו לתכנן מקום עבור אנשים הם רבים; הם נוגעים במגוון נושאים מתחומים ומדיסציפלינות שונות כמו מדעי החברה, מדעי הרוח, תחום הכלכלה, הניהול, נושאי תרבות וחינוך ותחומים רבים נוספים. במסגרת לימודיהם בטכניון, הסטודנטים לאדריכלות מתמודדים עם אתגרים מורכבים. במהלך לימודיהם הם מתנסים בתכנון עירוני, בתכנון מבני ציבור, מוסדות תרבות, בנייני מגורים, מבני חינוך ועוד.

בין יתר התחומים בהם קשור עולם התכנון והאדריכלות הוא תחום הבריאות. לתכנון הסביבה הפיזית השפעה מרחיקת לכת על תפקודו של האדם. מחקרים מראים, כי באיכויותיהם של חללי אשפוז וטיפול להשפיע על אופי הטיפול ועל משך ההחלמה. בכוחה של סביבה מקדמת בריאות להוריד את רמות המתח והחרדה של האדם ובכך להקל על שהייתו בבתי חולים, בהוספיסים, מרכזי יום ובמוסדות בריאות נוספים הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית.
פעולות יומיומיות, שהן כה פשוטות עבור רוב האוכלוסייה, בעבור אנשים עם מש"ה מהוות אתגר יומיומי מורכב; וזאת משום שהם סובלים מקושי משמעותי ברכישת מיומנויות למידה ומיומנויות תקשורת. לעתים הם סובלים מרמת תפקוד מוטורית נמוכה ורמת התפקוד הקוגניטיבי שלהם נמוכה אף היא.


מנקודת מוצא זו הוצע ע"י הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל, קורס תמך עיוני לקורס הסטודיו שעסק בתכנון סביבות מקדמות בריאות בטכניון.
במסגרת הקורס נידונה הסביבה המרפאת "The Healing Environment” במובן ההוליסטי גם במושגים של הסביבה והקהילה. הקורס שם לעצמו כמטרה להקנות כלים תכנוניים ולדון בסוגיות הקשורות ביצירת מקום וחלל תוך שימת דגש על צרכיהם הייחודיים של אנשים עם מש"ה.

28 סטודנטים לקחו חלק בקורס הסל העיוני, מתוכם 12 סטודנטים אשר השתתפו בסטודיו המעשי והגישו עבודותיהם.
הקורס העיוני העניק לסטודנטים היכרות התיאורטית עם עולם התוכן של סביבות מקדמות בריאות בכלל וידע קונקרטי אודות אנשים עם מש"ה בפרט. הקורס העיוני סייע לסטודנטים להתמודד עם האתגרים המורכבים של תכנון הסביבה עבור אוכלוסייה זו. בקורס הסטודיו, התנסו הסטודנטים בתהליך תכנוני שלם, המתמקד בתכנון אדריכלי של בניין אשר נותן את שירותיו לאנשים עם מוגבלות שכלית. פיתוח הפרויקט האדריכלי נע מבסיס הידע שהוענק לסטודנטים בקורס התמך העיוני.
קורס התכנון בליווי קורס התמך העיוני יכולים להוות פלטפורמה פורה לקידום מטרותיה של קרן שלם, הפועלת לשיפור מתמיד באיכות חייהם של אנשים עם מש"ה, ומקדמת את המודעות לאוכלוסייה זו בקרב כלל החברה הישראלית. בנוסף, סייע הקורס בחשיפת נושא המוגבלות השכלית בפני הסטודנטים, אדריכלים לעתיד.

במרכז התרגיל הסמסטריאלי, איתו התמודדו הסטודנטים לאדריכלות (סטודנטים בשנים ג' ו-ד'), עמד תכנונו של מרכז יום לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
בתהליך התכנון דנו הסטודנטים בסוגיות הנוגעות ל"מקום" וליצירת מקום".
הושם דגש על האופן בו חווה האדם בכלל והאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית בפרט את החלל האדריכלי בדגש על יחסי אדם-סביבה ותוך התייחסות לתפיסה החושית.
הסטודנטים נדרשו להתערבות אדריכלית הדנה בפרשנותו למקום ולפרוגרמה תוך בחינת היחס בין המבנה לקונטקסט בו הוא נמצא ובין המבנה לקהילה תוך ניסיון לייצר סביבה איכותית שתענה על צרכיהם הייחודיים של קהל היעד.

הגשות הסטודנטים במסגרת הסטודיו המעשי הביאו לידי ביטוי את התכנים התיאורטיים והמעשיים שנלמדו בשני הקורסים. הסטודנטים ציינו כי קורס התמך העיוני, הינו קורס חובה לכל מי שעוסק באדריכלות, עם ובלי קשר לאוכלוסייה עם מש"ה, שכן הוא מקנה רקע וכלים להסתכלות האדריכל על הלקוח עבורו מתכנן ומסייע להפוך את הלקוח התיאורטי לקונקרטי.

את הקורס יזם וריכז אקדמית אדריכל אלון זהר, בלווי מקצועי של פרופ' דפנה פישר גבירצמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובתמיכת פרופ' אלונה נצן-שיפטן, ראש מסלול ארכיטקטורה בטכניון, אשר ציינה כי ההגשות בסטודיו זה היו ברמה גבוהה במיוחד.

השאיפה היא כי בסיס הידע התיאורטי שייאסף והצעות הסטודנטים יוכלו להוות נדבך משמעותי וחשוב בפיתוח מחשבה חדשנית לתכנון ולעיצוב סביבות חיים בעבור אנשים עם מש"ה.
בתמונות- פרופ' ניצן שיפטן חווה דעתה בהגשות הסטודנטים, והסטודנט אבישי זוסמן מציג את הגשתו.


 

 

דרכי התערבות עם אנשים עם מוגבלות שכליתו בני משפחתם
ביה"ס לעבודה סוציאלית, ולרווחה חברתית
האוניברסיטה העברית


בשנים האחרונות העבודה עם אנשים עם מש"ה מתקבלת כתחום חשוב ומרכזי מאד בעבודה סוציאלית. מחויבותו המקצועית של העובד הסוציאלי הינה לתרום לאיכות החיים ורווחת האדם עם המוגבלות ובני משפחתו. העובד הסוציאלי מתבסס בעבודתו על העמדה הערכית העדכנית אשר מכירה בכוחות הפרט ומתמקדת בשיח זכויות של אנשים אלה. מטרת הקורס הינה למידה אודות דרכי התערבות עם אנשים עם מש"ה בני משפחותיהם תוך הכרות עם מעגל החיים המשפחתיים המשתנה בלידת ילד עם מוגבלויות ועד לאדם המבוגר המוגבל שכלית התפתחותית.

הקורס עסק בהכרות אנשים מש"ה ובני משפחותיהם, וכלל הרצאות , הכרות מספר מסגרות בירושלים מרצים אורחים ,אנשי מקצוע שעובדים עם האוכלוסייה ובני משפחותיהם. בשל המצב ביטחוני, לא התקיימו הסיורים שתוכננו.

כותבת גב' גולדי מרנס, רכזת אקדמית והמרצה המובילה בקורס :

"בקורס השתתפו 21 סטודנטים שבחרו ללמוד את התחום. הם התענינו, דיברו ,התווכחו, והיו יחד איתי במסע מרתק לעולם של מוגבלות שכלית. התענינו למה זה עדיין קורה, רצו להבין ההבדלים בן מש"ה לאוטיזם, דנו על זכות להורות על הפסקות הריון, דנו על אחים של... ועוד.
התלמידים נדרשו לבצע שתי מטלות: מטלת ביניים קבוצתית ועבודה מסכמת אישית. העבודות היו ברמה גבוהה. 
לסיכום, היה זה היה מסע מרתק ללמד וללמוד מחדש את העולם המש"ה דרך ענייהם של הסטודנטים. העולם שונה ב2016, והאופציות שהרפואה מאפשרת, לגבי בריאות, רווחה ודרכי התמודדות שונות מאלה שהיו בעבר.
ביה"ס לעבודה סוציאלית ימשיך לעסוק בנושא תוך אמונה כי הסטודנטים- העובדים הסוציאליים של העתיד- נדרשים לארגז כלים זה על מנת לבצע עבודתם בצורה מיטבית."

פיתוחו וקיומו של קורס זה התאפשרו אודות לתמיכתן האקדמית והמנהלית של דר' יהודית אבניר, ודר' שירלי ורנר מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית.


 

 

 

סוגיות בלימודי מוגבלות והשלכותיהם בייעוץ גנטי
החוג ליעוץ גנטי, ביה"ס לרפואה, האונ' העברית

 

ההתפתחות הטכנולוגית העצומה אשר מתחוללת בשנים האחרונות בתחום הגנטיקה, מציבה בפני היועצים הגנטיים לא רק אתגרים מקצועיים הכרוכים בידע ובהבנה עובדתית של האמצעים הגנטיים, אלא גם אתגרים אתיים לגבי האחריות והתובנה לתחום המוגבלויות של המטופל ושל בני משפחתו.
בדיקות גנטיות לאבחון הרקע למש"ה הופכות עם השנים למפורטות ומדויקות יותר ומאפשרות אבחון במספר גדל והולך של משפחות עם מש""ה, כמו גם בהריונות ללא סיכון מוקדם מש"ה. על אף היתרונות שבמציאת האבחנה, היא מציבה אתגרים בפני האדם המאובחן, משפחתו, והצוות המטפל.
מטרת הקורס הייתה פיתוח הידע (תיאורטי ופרקטי) של סטודנטים בתחום הייעוץ הגנטי לאנשים עם מוגבלויות (בייחוד מסוג מוגבלות שכלית) ולבני משפחתם. בקורס נידונו בהרחבה סוגיות סביב בדיקות גנטיות לפני ובמהלך הריון לאבחון מוגבלות שכלית, והדילמות העשויות להתעורר בעקבות בדיקות אלו.

נושאים עיקריים שנלמדו :
- עובדות ומספרים אודות בעלי מוגבלות שכלית בישראל.
- הכרות עם הכלים הגנטיים הקיימים כיום לאבחון הרקע למוגבלות השכלית.
- התאוריות המרכזיות בלימודי מוגבלות, מפגשים אישיים עם אנשים עם מוגבלויות והוריהם.
- חקיקה ומדיניות הרווחה בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות.
- דילמות מקצועיות הקשורות בייעוץ גנטי לאנשים עם מוגבלות שכלית לפני ובזמן הריון.
- כלים למסירת בשורה קשה בנוגע לאבחון של גורם גנטי למוגבלות שכלית להורים/אישה הרה.
- כלים לייעוץ במקרים בהם האבחנה בהריון/משפחה אינה חד משמעית.
- עמדות בציבור הישראלי ובקרב בעלי המקצוע כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית.

דר' שירי שקדי רפיד , רכזת הקורס מסכמת "לסטודנטים הבאים מהעולם הקליני, לא היה פשוט לעכל קורס מסוג זה, על מגוון המרצים ודרכי ההוראה שבו. עם זאת, החלקים שנגעו למפגש עם המשפחות וכן למסירת בשורה קשה ועמדות היו חשובים ומעניינים עבורם.
התובנה העיקרית היא שקורס מסוג זה צריך להתנהל יותר כסדנה, עם משחקי תפקידים, עבודה בקבוצות קטנות."

בקורס לקחו חלק 12 סטודנטים לתואר שני מהמסלול לייעוץ גנטי לרפואה, סיעוד, ובריאות הציבור.
פיתוחו של הקורס וקיומו התאפשרו אודות לתמיכתה האקדמית והמנהלית של פרופ' ורדיאלה מיינר, מנהלת המרכז לגנטיקה קלינית, ביה"ס לרפואה הדסה עין כרם והאוני' העברית.

 

קרן שלם שותפה לפיתוחם ומימונם של קורסים אלו.

 

תמונות מתוך הקורס "גוף, מקום ומה שביניהם" הטכניון

 הסטודנט אבישי זוסמן מציג את הגשתו

 

 פרופ' ניצן שפטן חווה דעתה בהגשות הסטודנטים