עקרונות תקשורת יעילה עם מטופלים עם מוגבלות שכלית בקרב רופאי משפחה   Principles of effective communication with patients who have intellectual disability among primary care physicians  
 
מטרת המחקר – בחינת ההטמעה ויכולת הניבוי של הטמעת תקשורת יעילה בקרב רופאים עם מטופלים עם מוגבלות שכלית והמשתנים המנבאים אותה.

שיטה – קבוצות מיקוד סייעו בהבניית שאלון כמותני. השאלון (אשר מולא על-ידי 440 רופאים) בחן שימוש בתקשורת יעילה, עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, ידע סובייקטיבי ומספר המטופלים עם מוגבלות שכלית.

תוצאות המחקר – ידע סובייקטיבי על מוגבלות שכלית וכמות גדולה יותר של מטופלים עם מוגבלות שכלית הגבירו את השימוש בתקשורת יעילה עם מטופלים. סיפוק מידע המאפשר למטופלים לקבל החלטות רפואיות עבור עצמם היה מנובא על ידי (1) כמות גדולה יותר של מטופלים עם מוגבלות שכלית, (2) עמדות נמוכות שטיפול באוכלוסייה זו אינה מועדפת, (3) פחות רגשות שליליים, (4) תפיסה גבוהה יותר שטיפול באוכלוסייה זו הינו חלק מתפקידי הרופא, (5) תפיסה נמוכה יותר כי תחום זה פחות נחשק ו-(6) תפיסה גבוהה יותר שאנשים אלו אינם מסוגלים לקבל החלטות עבור עצמם. פישוט המידע נובא על ידי תפיסה גבוהה יותר כי טיפול באוכלוסייה זו הינו חלק מתפקידי הרופא וכן על ידי יותר רגשות שליליים.

מסקנות – היכרות רבה יותר עלולה להעצים את הטיפול במטופלים אלו.

השלכות יישומיות – יש להגביר חשיפה למטופלים עם מוגבלות שכלית במהלך ההכשרה. 
 
תקציר המאמר תורגם לעברית באישורה של החוקרת ד"ר שירלי ורנר, ופורסם לראשונה בינואר 2017, ב- Patient Education and Counseling, 100, pp. 1314-1321.

לתקציר המאמר באנגלית לחץ כאן.