'לעולם לא אהיה זקן': מבוגרים עם תסמונת דאון והוריהם מדברים על אתגרים בנוגע להזדקנות   I will never be old: adults with Down syndrome and their parents talk about ageing- related challenge  
 בעשורים האחרונים, תוחלת החיים של אנשים עם תסמונת דאון עלתה באופן משמעותי. כתוצאה מכך, הם ומשפחותיהם עומדים בפני אתגרים חדשים הנוגעים בהזדקנות, בזמן שהסימנים הראשונים להזדקנות אצל אנשים עם תסמונת דאון מופיעים סביב היותם בני 30. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את תפיסות המבוגרים עם תסמונת דאון בהקשר של הזדקנותם שלהם, הזדקנות הוריהם ובהקשר של סיום החיים, וכן לבחון את ההשקפות והדאגות של ההורים בנוגע להזדקנות ילדיהם עם תסמונת דאון. הגישה הייחודית אשר נעשה בה שימוש במחקר זה הייתה לכנס לא רק את המזדקנים עם תסמונת דאון, אלא גם את הוריהם לשם דיון משותף בנושא. סה"כ השתתפו במחקר 33 אנשים עם תסמונת דאון. רובם התראיינו עם הורה אחד או שניים. המשתתפים עם תסמונת דאון מצאו קושי לדבר באופן אישי על גילם המבוגר והסיטו את הנושא בעיקר לירידה בתפקוד של אדם מבוגר יותר שהם מכירים. ההורים הביעו את השינויים בהם יש צורך במושגים של תקנות ורגולציות רשמיות, כדי להבטיח שילדיהם עם תסמונת הדאון יזדקנו בכבוד ובאיכות חיים ראויה. המחקר מבחין בצורך העולה ודוחק בהכנת מבוגרים עם תסמונת דאון להזדקנותם שלהם, להזדקנות הוריהם ולסיום החיים כעניין של זמן.

המאמר פורסם בכתב העת Aging & Society 2019 וקישור אליו מפורסם באתר קרן שלם באישורה של ד"ר עדי פינקלשטיין.

לקישור לכתב העת בו התפרסם המאמר לחץ כאן