עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר הנוכחי נעשה ניסיון לבחון את אופייה ואיכותה של האינטראקציה התיווכית המתקיימת בין אחאים בוגרים ואחאים צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בהשוואה לאופייה ואיכותה של האינטראקציה התיווכית המתקיימת בין אחאים בוגרים ואחאים צעירים עם התפתחות תקינה. נמצא, שאחאים בוגרים בקבוצת המש"ה העניקו תיווך רב ואיכותי יותר לאחאים הצעירים בהשוואה לאחאים בוגרים של ילדים בעלי התפתחות תקינה, התואמים בגילם לגיל המנטאלי או הכרונולוגי של הילד עם המש"ה. הממצאים תורמים להבנה מעמיקה של אופי האינטראקציה התיווכית של אחאים במשפחות בהן ילד עם מש"ה בהשוואה למשפחות של ילדים עם התפתחות תקינה.