"כל הלומד מדעים ואינו משמשם לתועלת אחרים – דומה לאדם החורש ואנו זורע" (סעדי)

קרן שלם תומכת בעבודות מחקר שנועדו לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת כדי לאפשר להם להגיע לאיכות חיים מיטבית.

קרן שלם סייעה עד היום לעשרות מחקרים בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית שתרמו מדעית ויישומית לקידום ופיתוח השירותים והטיפול בתחום זה.

חוקרים המעוניינים להגיש הצעות מחקר מוזמנים להיכנס לעמוד מענקי מחקר.

בנוסף, הקרן אספה ויצרה מאגר של כל כלי המחקר שנעשה בהם שימוש באמצעות מחקרים אלה.

בעמוד זה של האתר מוצגים כל המחקרים ועבודות הגמר שנעשו בתמיכת הקרן.

** בכל פריט מידע בו מצויין המונח - פיגור שכלי הכוונה היא למוגבלות שכלית  התפתחותית (המונח שונה בשנת 2012)

 

שרון גנות, מנהלת תחום ניהול ידע | sganot@kshalem.org.il

ללכת על המים: השפעות תכנית התערבות תנועתית במים על סיכון לנפילות ויכולות קוגניטיביות-מילוליות באוכלוסייה מזדקנת עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 152 | חוקרים נוספים: פרופ' ישעיהו הולצר, ד"ר מיכל ניסים  

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

במחקר זה נבדקה ההשפעה של פעילות תנועתית מובנית במים על סיכון לנפילות ויכולות מילוליות-קוגניטיביות בקרב מזדקנים בעלי מש"ה.
אוכלוסיית המחקר כללה 41 מזדקנים עם מש"ה קל-בינוני אשר השתתפו בהתערבות תנועתית מובנית במים או ביבשה.
נמצא כי שתי שיטות ההתערבות מסייעות בצימצום הסיכון לנפילות, כשמשתתפי קבוצת ההתערבות במים צימצמו את הסיכון לנפילות מהר יותר.
כמו כן, שתי שיטות ההתערבות משפרות יכולת הבנה מילולית כשהתערבות במים יעילה יותר בהשפעה על יכולת זיכרון עבודה מילולי.
עבודת המחקר הנוכחית מציעה דרך זמינה ושאינה פולשנית לשיפור דרכי ההתערבות לצמצום הסיכון לנפילות ושימור יכולות מילוליות-קוגניטיביות בקרב מזדקנים עם מש"ה.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


סקירת מידע בנושא: סנגור עצמי ואנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בארץ ובעולם   מק"ט 201 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

 -

מזה כשש שנים עוסקת קרן שלם, בשיתוף משרד הרווחה בהעצמה ובנראות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, תוך שאיפה לקידומם לייצוג עצמי והשמעת קולם בקדמת הבמה, על פי גישת הסנגור העצמי.

סקירת המידע מציגה את ההגדרה הרווחת לסנגור עצמי של אנשים עם מוגבלויות, מידע מהספרות על הישגים משמעותיים של גופי סנגור עצמי בארץ ובעולם, ותכניות לסנגור עצמי בארץ ובעולם, תוך הצגת מודל היישום של השיטה בארגונים ועמותות שונות. יחד עם זאת מוצגות גם המגבלות של השיטה המתייחסים להשפעת אינטרסים חיצוניים על הקבוצה והשפעת רצונות המנחה או המאפשר על החלטות הקבוצה.

 

לסקירת המידע המלאה  לחץ כאן.

 



הערכת תרומת השימוש במתודולוגיית סיעור מוחות בנושא האכלת אנשים עם מש״ה   מק"ט 215 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג  

 המחקר מהווה בדיקה רטרוספקטיבית של משתתפים במפגש סיעור מוחות בנושא חווית האכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית, אשר התקיים כחלק ממהלכי היישום של מחקר שנעשה בנושא במטרה לבחון כיצד ניתן להקל על המטפלים הישירים בזמן האכלה של אנשים עם מש״ה. מטרת הסקר הייתה לבחון את תרומת המפגש ואת שביעות הרצון מהמתודולוגיה שנעשה בה שימוש בעת עריכתו כמו כן לבחון בה האפקטיביות שלה בטרם יעשה בה שימוש נוסף. על הסקר ענו 16 מתוך כ-40 אנשי טיפול שהשתתפו במפגש.
 
לממצאי הסקר המלאים לחץ כאן

למחקר המלא על שיפור מטלת האכלה בקרב מטפלים ישירים של אנשים עם מש״ה לחץ כאן.

לסקירת מפגש סיעור המוחות בנושא חוויית ההאכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית לחץ כאן.

 



הערכת תכנית "סביבה תומכת לאנשים עם מש"ה בקהילה"   מק"ט 163 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

תכנית סביבה תומכת הינה תכנית מרכזית של השירות לטיפול בקהילה המהווה חלופה להוצאה חוץ ביתית לאנשים בוגרים. התכנית פועלת כ- 10 שנים, וכרגע משתתפים בה כ- 360 אנשים עם מש"ה, ב- 35 רשויות (כ- 30 מדריכים). בחלק מהרשויות הרשות מפעילה את התכנית, ובחלק עמותות (כגון: כוכב, צ'יימס, אדנם, שיח סוד, אקים). התוכנית מספקת שירותי תמיכה, ליווי והכוונה לאנשים בגילאי 21+ עם מוגבלות שכלית התפתחותית המתגוררים בגפם או הגרים עם הוריהם המבוגרים בקהילה, ואף לאנשים שנמצאים במצבי סיכון (במטרה להשאירם בקהילה). 

מטרות ההערכה של תכנית סביבת תומכת:

1. לבצע מיפוי ראשוני של בעלי התפקידים ומשתתפי התכנית (במגוון משתנים).
2. לבחון את ההשפעה, התרומה ושביעות הרצון מתכנית "סביבה תומכת" במגוון מישורים ומנקודות מבט שונות – הן מנקודת בעלי התפקידים בתכנית (כגון רכזי התכנית, מדריכי התכנית, עו"סים ומפקחים), והן מנקודת מקבלי השירות ובני משפחותיהם, תוך דגש על השינוי בביצוע פעילויות שגרתיות שהאדם עם מש"ה לא ביצע כלל או לא ביצע באופן עצמאי לפני ההשתתפות בתכנית, ועל האופן בו התכנית מסייעת למשפחות המשתתפים.
3. לבחון את איכות הקשר בין המדריכים לחניכים
4. לבחון את השפעתה של התכנית על תפיסת המשפחות את שירותי משרד הרווחה.
5. לבחון את מיקומה ותרומתה של התכנית מעבר ובהשוואה לעבודתו השוטפת של העו"ס ברשות.
6. לבחון את צרכי ההכשרה וההדרכה לטובת התמקצעות בתחום הסביבה התומכת.

לקריאת הדו"ח המלא לחץ כאן.

לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן.

לקריאת סקירת ספרות ממוקדת בנושא סביבה תומכת לחץ כאן.

 

 

 

 



המשמעות שמעניקים בני משפחה לחוויית החיים וההזדקנות עם בן משפחה בוגר עם מוגבלות אינטלקטואלית   מק״ט 123 | מחברים נוספים: דר׳ טל ארטן-ברמן, דר׳ הילה אביאלי  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

 מטרת המחקר: לתאר ולנתח את חווית ההזדקנות של בני משפחה עם בן משפחה בוגר עם מגבלה שכלית התפתחותית (מש"ה), והמשמעות שהם מעניקים לחוויה זו מפרספקטיבת מהלך החיים. שיטה: במחקר האיכותני נדגמו ורואיינו בראיונות עומק 10 יחידות משפחה.
ממצאים: מניתוח היחידה המשפחתית עלו שלוש תמות: המוגבלות האינטלקטואלית כמנהלת את חיי המשפחה או המשפחה כמנהלת את המוגבלות לאורך מהלך החיים והזיקנה; המעבר לזיקנה: אסטרטגיות התמודדות –בין המשכיות לשינוי; "מתנה לא רצויה" או "כורח שנעשה באהבה": מבט רטרוספקטיבי של בני משפחה על הזדקנות עם מוגבלות. מניתוח נקודת המבט של האחים עלו שלוש תמות: "אני אמא? אחות? חברה? בת של?": ריבוי התפקידים של האחים לאורך מהלך החיים; "אלה זזה הצידה עכשיו": האח כמבוגר –אחראי במשפחה המזדקנת; "רק אמא שלי יודעת להשתלט עליו": מה טומן העתיד לאחים?
מסקנות: יש צורך לפתח עבור המשפחה עם מש"ה מעטפת שירותים מותאמת ורגישה לאורך מעגל החיים ותכנון שלב ההזדקנות.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


דו"ח מסכם של מפגש סיעור מוחות לאנשי מקצוע בנושא חווית האכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית - שנערך ב- 14/07/16 ברמת גן   מק"ט 214  

 -

המפגש הינו חלק ממהלכי יישום מחקר שנעשה בנושא ואשר עסק בשאלה כיצד ניתן להקל על המטפלים הישירים של אוכלוסיות חסרות ישע בכלל, ואנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בפרט, בעת האכלה של אנשים עם מש"ה.
 
מטרתו של המפגש היתה איסוף רעיונות והמלצות יישומיות שיסייעו לקובעי המדיניות בתחום לגבש הנחיות וסטנדרטים שיסייעו לעוסקים בהאכלה בשטח לעבור מגישה המתייחסת להאכלה כמטלה לגישה המתייחסת להאכלה כחוויה המכילה רכיבים פסיכולוגים וחברתיים: קשר אישי, שותפות והנאה. מטרה נוספת היתה לייצר מדדים אופרטיביים שיאפשרו ליישם גישה חדשה זו.
 
המשתתפים במפגש היו אנשי מקצוע במדרג התפקידים : מדריכים בטיפול ישיר, מנהלי מסגרות, צוותי שטח ממקצועות הבריאות, נציגי מטה האגף לטיפול באדם עם מש"ה ונציגי קרן שלם.
 
המפגש התקיים ב- 14/7/17 בבית עמנואל ברמת גן ונכחו בו כ- 60 משתתפים שלקחו חלק בסדנאות פעילות סביב שולחנות עגולים , כאשר בכל שולחן ישב תמלילן שהקליד את כל מה שנאמר. הנתונים נאספו ונותחו באופן איכותני. עיקרי הממצאים עסקו בסוגיות כגון : מה הופך האכלה למיטבית? כיצד ניתן לשנות תפיסה ממטלה לחוויה? מה משמעות האמירה "מקבל השירות במרכז"? הביטים של מעורבות ושיתוף פעולה בהאכלה, האוכל כאירוע חברתי-לימודי, כיצד מיישמים הנאה בעת האכלה? בנוסף נשאלו המשתתפים על דרכים להטמעה ויישום כל הרעיונות שעלו.
 
קרן שלם שותפה לייזום, הפעלה ומימון המחקר ומהלכי היישום.
 
לתקציר המנהלים של המפגש לחץ כאן

לדו"ח הממצאים המלא לחץ כאן
 
לפרטים ומידע נוסף לחץ כאן

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


סקירת ספרות ממוקדת סביבה תומכת   מק"ט 213 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

 תכנית סביבה תומכת הינה תכנית מרכזית של השירות לטיפול בקהילה באגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים המהווה חלופה להוצאה חוץ ביתית לאנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). התכנית פועלת כ- 10 שנים, וכרגע משתתפים בה כ- 360 אנשים עם מש"ה, ב- 35 רשויות, בהנחיית כ- 30 מדריכים. בחלק מהרשויות הרשות מפעילה את התכנית, ובחלק עמותות (כגון: כוכב, צ'יימס, אדנם, שיח סוד, אקים). התוכנית מספקת שירותי תמיכה, ליווי והכוונה לאנשים בגילאי 21+ עם מוגבלות שכלית התפתחותית, המתגוררים בגפם או הגרים עם הוריהם המבוגרים בקהילה, ואף לאנשים שנמצאים במצבי סיכון, במטרה להשאירם בקהילה.

לתוכנית ארבע מטרות עיקריות לקידום אנשים עם מש"ה המשתתפים בה:

(1) יצירת רשת תמיכה, המשלימה את השירותים הניתנים ע"י המחלקה לשירותים חברתיים, שמספקת ליווי ותיווך בתחומי החיים השונים בקהילה (כולל שילוב במסגרות היום בקהילה);

(2) שיפור איכות חייהם של הגרים בקהילה, תוך מתן אפשרות לקיים אורח חיים נורמטיבי והמשך מגורים בסביבתם הטבעית;

(3) מניעה או דחייה של השמה חוץ ביתית;

(4) ניסיון להשפיע באופן חיובי על דעות ועמדות של בני המשפחה כלפי צריכת שירותי הרווחה, קבלת העזרה, יצירת יחסי אמון ועוד.

לקריאת סקירת הספרות המלאה לחץ כאן.

לקריאת דו"ח הערכת תכנית סביבה תומכת לחץ כאן.

 



"נשאת ונתת באמונה": שחיקה, מחויבות לארגון ומחויבות ללקוח -בקרב מטפלים חרדים לעומת לא חרדים המטפלים באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק״ט 625 | מנחה: ד"ר ענת פרוינד  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם


מחקר זה מתמקד בתופעת המחויבות ללקוח והקשר בינה לבין שחיקה ומחויבות ארגונית בקרב מטפלים חרדים בהשוואה למטפלים לא חרדים, שמטפלים באוכלוסייה עם מש"ה. מטרת המחקר היא לבחון את הגורמים המשמעותיים המשפיעים על מידת המחויבות ללקוח של המטפלים והאם דתיות משפיעה על משתני עמדות עבודה אלה
אוכלוסיית המחקר כללה אנשי מקצוע מתחומי ההוראה, הרווחה ומהמקצועות הפרה-רפואיים, המטפלים באופן ישיר באנשים עם מש"ה
ממצאי המחקר מראים שלמשתנים שחיקה ומחויבות ארגונית אפקטיבית התרומה המשמעותית ביותר על המחויבות ללקוח. לדתיות לא נמצאה השפעה מובהקת על רמת המחויבות ללקוח, אך יחד עם זאת נמצאו הבדלים מובהקים בקרב מטפלים חרדים הן בשחיקה נמוכה והן במחויבות ארגונית גבוהה. ממצאים אלו משמעותיים במיוחד כיוון שבשנים האחרונות קיימת מגמה הולכת וגדלה של יותר פתיחות מקרב האוכלוסייה החרדית אל האוכלוסייה הכללית. פתיחות זו מתבטאת בכך שיותר תופעות חברתיות, משפחתיות ואישיות מופנות לשירותי הרווחה הממוסדים. מציאות זו דורשת התאמת שירותי הרווחה לאוכלוסייה החרדית ובעיקר העסקה של אנשי מקצוע חרדים בארגוני הרווחה


לפוסטר המפרט את עיקרי המחקר לחץ
כאן

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


האם אימון בוויסות רגשי מקטין שחיקה וסימפטומים של מצוקה נפשית בקרב העובדים עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית?   מק״ט 127 | חוקרים נוספים: גב' נטלי מויאל  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ויסות רגשי, שחיקה, ומצוקה נפשית, ואת התועלת באימון קצר בשתי אסטרטגיות ויסות רגשי (הערכה מחדש ושיום) להפחתת מצוקה זו. שאלוני דיווח עצמי למדידת שחיקה, מצוקה נפשית וויסות רגשי, הועברו ל-189 עובדים עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. נמצא כי עובדים הסובלים מסימפטומי שחיקה גבוהים מפגינים רמות גבוהות של חרדה, דיכאון, ושימוש באסטרטגיות ויסות רגשי לא אדפטיביות, וכן מפגינים שימוש נמוך באסטרטגיות ויסות רגשי אדפטיביות. עובדים עם תחושת הישג אישי גבוהה בעבודה מפגינים שימוש גבוה באסטרטגיות ויסות רגשי אדפטיביות, וכן סימפטומים נמוכים של חרדה, דיכאון, ושימוש באסטרטגיות ויסות רגשי לא אדפטיביות. כמו כן, נמצא כי אחוז הדיווח על שחיקה נמוך, ועל כן יעילות האימון באסטרטגיות ויסות רגשי להפחתת סימפטומי שחיקה לא נבדקה כמתוכנן.
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


כיצד מתמודדים משתמשי תקשורת תומכת וחליפית עם מחסרים לקסיקליים?   מק״ט 621 | מנחים: פרופ׳ עירית מאיר, ד״ר טל לבל  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם

מטרת המחקר לתאר ולנתח כיצד מתמודדים משתמשי תת"ח בוגרים ומנוסים עם מחסרים לקסיקליים (מילה שחסרה בלוח התקשורת) מבחינת אסטרטגיות ההסבר והמבנה התחבירי שלו, להבחין בין מאפיינים הקשורים למשתמשים למאפיינים הנובעים מעזרי התקשורת, ולבחון מה משפיע על הבנת המילה החסרה על ידי שותף התקשורת. קבוצת המחקר והביקורת התבקשו לשיים עם עזרי תקשורת שמות עצם שחסרים בהם
נמצאו נקודות דמיון בין הקבוצות באסטרטגיות ובמבנה התחבירי ובשתי הקבוצות היו אחוזי הבנה גבוהים של שותפי התקשורת. נראה, לפיכך, שלוח התקשורת מגביל את המשתמשים בו ומבעים המופקים באמצעותו אינם מעידים באופן מלא על היכולות השפתיות של המשתמש בו, בהתאם ל"השערת המודאליות" ול"השערת הפיצוי". נמצאו גם הבדלים בין הקבוצות, שעשויים לחזק את "השערת החסר". בנוסף, למחקר מספר השלכות קליניות משמעויות

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מאפיינים שפתיים ותקשורתיים במשימות הפקה שונות של משתמשי תקשורת תומכת וחליפית מנוסים   מק"ט 620| מנחים: פרופ' עירית מאיר, ד"ר טל לבל  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר לתאר ולנתח את המאפיינים השפתיים של משתמשי תת"ח בוגרים מנוסים ולהבחין בין אפיונים שנובעים מהמתקשרים לאפיונים שנובעים ממערכות התקשורת שלהם. קבוצות המחקר והביקורת ביצעו את אותן משימות שפתיות עם אותם עזרי התקשורת.
המאפיינים השפתיים של משתמשי התת"ח היו לרוב טובים יותר מהממצאים שדווחו בספרות או מאלו שנחווים באינטראקציות יומיומיות עם משתמשי תת"ח. מידת המובנות של הפקותיהם היתה גבוהה בשתי המשימות אך מידת וקצב ההבנה של קבוצת הביקורת היו טובים מהם באופן מובהק.
המאפיינים השפתיים שנמצאו קשורים להבנה מלאה הם סדר מילים תקין, הטיית פעלים תקינה, אי החלפת סמלים ואי קיום השמטות.
נראה ששוני במאפיינים התחביריים מחזק את "השערת החסר", ואילו שוני במאפיינים המורפולוגים מחזק את "השערת המודליות". בנוסף, למחקר מספר השלכות קליניות משמעותיות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


תרומת קורסים אקדמיים (תשע"ו) הניתנים בשיתוף עם קרן שלם לשינוי עמדות כלפי אנשים עם מש"ה   מק"ט 197 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

 קרן שלם בשיתוף עם השירות בקהילה (האגף לטיפול באדם עם מש"ה), יוזמים ותומכים בקורסים בתחומים שונים, המכוונים להקנות לאנשי מקצוע לעתיד או בהווה ידע ממוקד אודות צרכים ומענים אפשריים של אנשים עם מש"ה בתחום עיסוקם.

הערכה זו באה לבחון את יעילות העשייה בערוץ זה תוך התמקדות בנושא של שינוי עמדות ביחס לאיכות חייהם של אוכלוסיית האנשים עם מש"ה, בעקבות השתתפות בקורסים אלו.

בנוסף, ההערכה בוחנת את טיב הקורסים בעיניי הסטודנטים, ואת הגורמים המשפיעים ביותר על הסטודנטים במסגרתם.

לקריאת דו"ח ההערכה המלאה לחץ כאן.

לקריאת מצגת תקציר מנהלים לחץ כאן.