"כל הלומד מדעים ואינו משמשם לתועלת אחרים – דומה לאדם החורש ואנו זורע" (סעדי)

קרן שלם תומכת בעבודות מחקר שנועדו לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת כדי לאפשר להם להגיע לאיכות חיים מיטבית.

קרן שלם סייעה עד היום לעשרות מחקרים בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית שתרמו מדעית ויישומית לקידום ופיתוח השירותים והטיפול בתחום זה.

חוקרים המעוניינים להגיש הצעות מחקר מוזמנים להיכנס לעמוד מענקי מחקר.

בנוסף, הקרן אספה ויצרה מאגר של כל כלי המחקר שנעשה בהם שימוש באמצעות מחקרים אלה.

בעמוד זה של האתר מוצגים כל המחקרים ועבודות הגמר שנעשו בתמיכת הקרן.

** בכל פריט מידע בו מצויין המונח - פיגור שכלי הכוונה היא למוגבלות שכלית  התפתחותית (המונח שונה בשנת 2012)

 

שרון גנות, מנהלת תחום ניהול ידע | sganot@kshalem.org.il

ממצאי סקר בנושא: תפיסת המחקר בתחום המש"ה- בעיני בעלי תפקידים ברשויות המקומיות   מק"ט 257| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.

סקר זה נולד מתוך מחקר איכותני רחב היקף ביוזמתה של קרן שלם (ראה קישור), אשר עסק במידת התרומה, האימפקט ו/או האפקטיביות של השקעת הקרן לאורך שנים בתחום המחקר, וכן תרומתם של המחקרים בהם היא תמכה בתחום המוגבלות השכלית. במסגרת המחקר נערך מיפוי של המחקרים שהובאו לדיון בפני וועדת המחקר של קרן שלם במהלך השנים, בהיבטים שונים כגון: תכנים ונושאים, תקציב, חוקרים, כמות האזכורים של המחקרים בתמיכתה ועוד. כמו כן, נערכו ראיונות עומק עם מומחים ובעלי עניין כדי לקבל תמונה על תפיסותיהם לגבי תרומת מחקרים אלו וכן לגבי תפיסת עצם התמיכה במחקר כאחד מתפקידיה של הקרן.
בעקבות ממצאי המחקר, הוחלט לערוך סקר בקרב אנשי המקצוע בלשכות הרווחה והשירותים החברתיים בכלל הרשויות בארץ, על מנת ללמוד מהם על הצרכים למחקרים יישומיים שיוכלו לשרתם בצורה מיטבית, ולשפר את איכות השירות הניתן לאנשים עם מוגבלות שכלית והסובבים אותם.

מסמך זה מציג את ממצאי הסקר שנערך ברבעון הראשון של שנת 2019.
 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן

 



השפעת גורמים אנדוגניים ואקסוגניים על נתיבי התפתחות זיכרון העבודה הטריאדי בשלוש רמות של עומס קוגניטיבי בקרב מתבגרים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית: הנתיב הלקוי, היציב או המתמשך (מפצה)   מק"ט 631| מנחה: פרופ' חפציבה ליפשיץ  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה בדיקת טרג'קטורים של זיכרון העבודה (ז"ע) בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית (מ"ש) ללא אטיולוגיה ספציפית ותסמונת דאון (N = 123, IQ = 40-70), מההתבגרות (גילאי 21-16), לגיל העמידה (גילאי 55-41). לבדיקת ז"ע נעשה שימוש בתשעה מבחנים (Cornoldi & Vecchi, 2003) בכל אחד מערוצי ז"ע (Baddeley, 2007). מההתבגרות (21-16) לבגרות הצעירה (40-25): נמצא שבערוץ הפונולוגי ובמנגנון הבקרה המילולי חלה עליה. בלוח החזותי-מרחבי ובמנגנון הבקרה המרכזי המרחבי נמצאה יציבות. מהבגרות הצעירה (25-40) לגיל העמידה (55-41): נמצאה ירידה בזיכרון העבודה המילולי וירידה מתונה בזיכרון העבודה המרחבי. כמו כן נבדקה מידת תרומתם של השתתפות בפעילות פנאי - על ז"ע מגיל 20 ע"י שאלון השתתפות בפעילויות שעות פנאי (Wilson & Benet, 2005). נמצא כי ככל שמידת ההשתתפות בפעילויות פנאי הייתה גבוהה, הציונים בשני מבחני ז"ע המילולי ובמבחן אחד בז"ע מרחבי, היו גבוהים יותר בשתי האוכלוסיות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


התאמת תהליך יצירת סמלים ציבוריים ובדיקת מובנותם לאנשים עם מוגבלות שכלית על פי תקני איזו 2014: 9186-1 ISO, 22727 :2007 ISO   מק"ט 216| חוקרים נוספים: גב' שרון גנות  

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם, המוסד לביטוח לאומי- אגף הקרנות, והמכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית .
 
מטרת המחקר הייתה לבחון האם ועד כמה סמלים, אשר נוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים (ISO 22727: 2007), נגישים ומובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
 
במסגרת המחקר יוצרו 15 סמלים על פי התקן ונבדקה רמת מובנותם באמצעות שימוש במבחן לבדיקת מובנות סמלים ציבוריים ( ISO 9186-1:2014). במחקר השתתפו 60 משתתפים מהאוכלוסייה הכללית ו-60 משתתפים עם מוגבלות שכלית בהתאם להנחיות התקן.
 
הממצאים מצביעים כי רוב הסמלים שנמצאו כמובנים לאוכלוסייה הכללית לא היו מובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית.
 
מסקנות המחקר מעלות שיש להמשיך ולבחון כיצד ניתן להתאים את התקן הבינלאומי כך שסמלים המיוצרים ונבדקים על פיו יהיו מובנים לאנשים מוגבלות שכלית.

 

 

מילות מפתח: סמלים ציבוריים, ISO 22727: 2007, ISO 9186-1:2014, מבחן מובנות, נגישות קוגניטיבית, תקן ליצירת סמלים ציבוריים, תקן איזו.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


דו"ח ממצאים בנושא: מיפוי השירותים החברתיים לאנשים עם מש"ה ברשויות המקומיות שקיבלו את תמיכת קרן שלם בשלושת העשורים האחרונים (בדגש על מעונות יום שיקומיים, מסגרות תעסוקה וטיפול ומועדונים חברתיים)   מק"ט 259 | ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

כבר למעלה משלושה עשורים שקרן שלם מלווה את תחום פיתוח השירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשויות המקומיות, באמצעות ייעוץ מקצועי ותמיכה כספית.
 
הקמת מינהל הנכויות במשרד העו״ר והש״ח, פיתוח רצף השירותים (בחלקם רב-נכותיים), תוכניות פיתוח ברשויות (הסכמי גג ותוכניות התחדשות עירונית) - לכל אלה ועוד, קיימת השפעה על היקף הצרכים והמענים הנדרשים בכל רשות.
 
באמצעות יחידת 'מכלול', יחידת הערכה פנים ארגונית של קרן שלם, ערכה הקרן איסוף, ניתוח ומיפוי נתונים, המבוססים על מסגרות לאנשים עם מש"ה ברשויות המקומיות בכל רחבי הארץ - מסגרות אשר קיבלו תמיכה מקרן שלם בשלושת העשורים האחרונים.
ניתוח הנתונים מצביע על מגמות וצרכים בתחום פיתוח השירותים :
• הקשר בין גודל רשות (נוכחי ועתידי) להיקף השירותים הקיים בה מצביע על צרכים שידרשו בכדי לתת מענים לאנשים עם מוגבלויות בכלל ואנשים עם מש"ה בפרט.
• ברשות המונה כ-100,000 תושבים ומעלה, נדרש לפתח יותר ממסגרת אחת עבור שירות מסוים.
• אותרו צרכים במעונות יום שיקומיים ובמרכזי יום לאוכלוסייה טיפולית, סיעודית ומזדקנת.
• במועצות האזוריות נדרשת חשיבה פורצת דרך לפיתוח מענים, בדגש על פעילות פנאי.
 
לסיכום התהליך, ניתן לומר כי המחר כבר כאן! הניסיון המצטבר של הקרן מלמד כי התנעה והנעה של פיתוח שירות או פרויקט – אם תחל היום, תסתיים רק בעוד כארבע עד חמש שנים.
 
קרן שלם תמשיך בליווי מקצועי בתנופת העשייה למען איכות החיים של אנשים עם מש"ה ומוגבלויות, ומזמינה את הרשויות לפנות אליה ולהיעזר בה לקידום פיתוח שירותים.
 
להורדת הדו"ח המלא
 
להורדת מצגת מקוצרת 
 
להורדת מצגת מורחבת
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


שימוש ביישום ממוחשב להדגמה ולמידה באמצעות תרחישי וידאו לצורך שיפור מיומנויות חברתיות הדרושות לעבודה בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 181 | חוקרים נוספים : ד"ר שרון זלוטניק, גב' יפעת בן רפאל, ד"ר עינת גל  

מחקר זה נערך בסיוע קרן שלם.

המחקר נערך בשיתוף עם יעל שדלובסקי פרס, מנהלת תחום ריפוי בעיסוק ופעילות יום, אגף הדיור, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

במסגרת הפרויקט, פותחו סרטוני (VM) Video Modeling (הדגמה ולמידה באמצעות וידאו) מותאמים לאנשים עם מש"ה, ונחקרה שימושיותם ויעילותם בטיפול לצורך שיפור מיומנויות חברתיות במסגרת של תעסוקה.
במחקר השימושיות השתתפו 34 אנשים עם מש"ה קלה עד בינונית, המועסקים כולם תחת אותה עמותה. ממצאי המחקר הראו כי שימושיות הסרטונים גבוהה: המשתתפים הבינו את תכני הסרטונים שפותחו וצולמו עבורם, טוב יותר מאשר את תכני הסרטונים שהוכנו עבור אוכלוסייה אחרת. כמו כן הם דירגו את הסרטונים שצולמו עבורם כרלוונטיים ומייצגים את חיי היום יום שלהם יותר מאשר הסרטונים האחרים ודיווחו כי נהנו והרגישו נינוחים בזמן הצפייה.

במחקר ההתערבות מסוג single case study design, הוצגו הסרטונים באמצעות VM בשילוב עם גישת פתרון בעיות חברתיות ו VSM -Video Self Modeling (הדגמה עצמית ולמידה באמצעות וידאו) . במחקר השתתפו 17 אנשים עם מש"ה קלה עד בינונית שאותרו ע"י המדריכים כמתמודדים עם קושי בהתנהגות מסתגלת באחד או יותר מהנושאים שבמוקד הסרטונים. מדריכיהם הישירים של המשתתפים ענו על שאלונים בארבע נקודות זמן: 1. חודש לפני ההתערבות 2. מיד לפני ההתערבות 3. מיד לאחר ההתערבות ו4. חודש לאחר ההתערבות. בכל נקודת זמן מדריכי המשתתפים מילאו שאלונים העוסקים בתחום התנהגות ומיומנויות עבודה. לאורך ההתערבות המשתתפים צפו בסרטונים והתנסו גם בVSM ,תוך משחקי תפקידים מצולמים המלווים בדיון. ממצאי המחקר הראו שיפור מובהק בהתנהגות המסתגלת בשתי נקודות זמן: מיד לפני ההתערבות (לאחר חשיפה שניה לסרטונים וכחודש לאחר החשיפה הראשונה לסרטונים), ושיפור נוסף כחודש לאחר תום ההתערבות. בנקודת זמן זו נצפה שיפור גם בהתנהגויות שלא היו במוקד המחקר. תוצאות אלו מלמדות כי יתכן מאוד שהמשתתפים לא רק שיפרו את התנהגותם בנושאים שהוצגו, אלא גם ביצעו העברה והכללה של התנהגויות מסתגלות שנלמדו במהלך ההתערבות גם לסיטואציות אחרות בעבודתם, לאחר תהליך של הפנמה.
תוצאות אלה מהוות ראיות ראשוניות לשמישותם של סרטוני Video Modeling ויעילותם בטיפול המשלב למידה באמצעות הדגמה (Video Modeling), למידה עצמית באמצעות הדגמה (Video Self Modeling) והתערבות בגישת פתרון בעיות חברתיות, עבור אנשים עם מש"ה קלה עד בינונית, הזקוקים לתמיכה ותיווך בלמידת התנהגות מסתגלת בסיטואציות חברתיות בעולם העבודה. מחקר זה עשוי להוות פריצת דרך לטיפול וקידום מיומנויותיהם החברתיות של אנשים עם מש"ה בגילאי העבודה והשתלבותם במארג החיים והקהילה. מומלץ לעשות שימוש ולהמשיך ולפתח שימוש בטכנולוגיות ייעודיות לאוכלוסיית מבוגרים עם מש"ה.

 

 

קבצי ההתקנה של PowerMod והמצגות שנבנו לטובת המחקר

סרגל החייכנים

שאלון משוב בסיום צפייה בתרחיש ופתרונותיו

שאלון מיומנויות חברתיות בעבודה

שאלון Work Performance Questionnaire

 



מודל להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים בעלי מוגבלות שכלית- התפתחותית   מק"ט 658|מנחה: פרופ' יעקב בכנר  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר זה נבנה מודל ייחודי להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בני 21 ומעלה המתגוררים בבית. השתתפו במחקר 86 הורים בגיל ממוצע של 60.22 שנים. ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים בין נטל טיפול, תחושת סטיגמה מופנמת ותחושות אשמה לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה, וקשרים שליליים בין רמת מסוגלות ותמיכה חברתית לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה. בניתוחים הרב-משתניים, נטל טיפול ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר סימפטומים של דיכאון, ומגדר ההורה ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר חרדה (הקשרים נבחנו תוך פיקוח על המשתנים הסוציו-דמוגרפיים של ההורה ושל הילד ומאפייני הילדים). ממצאים אלו חשובים לשם מיקוד תכניות התערבות והתאמתן לאוכלוסיית ההורים המטפלים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


התמודדות, הסתגלות וחוסן של הורים לילדים עם תסמונת Down, השוואה בינלאומית   מק"ט 177  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
המחקר הנוכחי היה מסוג חתך תיאורי, חלק ממחקר בינלאומי (12 מדינות). נתונים נאספו ממדגם נוחות של 95 (74 אמהות ו-21 אבות) הורים לילדי תסמונת דאון בעזרת שאלון למילוי עצמי שנועד להעריך חוסן והתמודדות הורית. השאלון כלל 187 פריטים. התוצאות הראו שעם הזמן ההורים חיוביים יותר ומסתגלים למצב הילד. תמיכה קשורה לתוצאים טובים יותר של המשפחה וגורמי מתח במשפחה קשורים להתמודדות פחות יעילה (פחות עמידות (חוסן) ויותר מצוקה משפחתיים). תמיכה והדרכה מצוות מטפל יכולים לעזור להתמודדות ההורים. ארגון מפגשים עם הורים אחרים לילדי תסמונת דאון בהם ניתן לחלוק את האתגרים והחוויות של חיי היומיום יכולים ולהוות תמיכה להורים ולעזור בהפחתת המתחים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הזכות לנישואים של נשים עם מוגבלויות במגזר החרדי- היבטים ביקורתיים   מק"ט 630| מנחה: פרופ' נטע זיו  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
עבודה זו בוחנת את ההיבטים המשפטיים, התרבותיים והחברתיים של נישואי נשים עם מוגבלות בחברה החרדית. היא עוסקת במפגש בין שיח הזכויות, המהווה בעשורים האחרונים מסגרת רעיונית להסדרת חייהם של אנשים עם מוגבלות, לבין תפיסת עולם אמונית, המבוססת על ההלכה היהודית ועל נורמות ודפוסי חיים המאפיינים את הקהילה החרדית.
גישת לימודי המוגבלות רואה את המוגבלות בהתאם לסביבה התרבותית בה מתקיימת. המערכות המשפטיות השונות – ההלכה היהודית, החוק האזרחי והנורמות בקהילה החרדית, שותפים לעיצוב נישואים אלו. לנישואים ערך דתי ותרבותי משמעותי ועבודה זו מציגה את האתגרים, החסמים וגורמי הסיוע המשפיעים על נשים חרדיות עם מוגבלות המבקשות להגשים ערך זה.
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


איכות חיים של הורים המטפלים בילדיהם עם מוגבלות שכלית התפתחותית בבתי אב יהודיים וערביים   מק"ט 652| מנחה: פרופ' אריק רימרמן  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מחקר זה בדק איכות חיים סובייקטיבית של המטפל באדם עם מש"ה בבתי אב יהודים וערביים. במחקר השתתפו 301 מרואיינים שאותרו באמצעות מע"שים ומעונות יום, וכלל מטפלים עיקריים בילדים ובוגרים עם מש"ה בכל הארץ.
ממצאי המחקר מראים זיקה שלילית מובהקת בין איכות חיי המטפל העיקרי בבית האב היהודי לבין הדחק הרגשי, דחק הקשור בהתפתחות אישית, נמצא קשר חיובי מובהק ליחסים עם קרובים והשתתפות קהילתית. מאידך, בבית האב הערבי נצפו זיקה שלילית בין איכות החיים של המטפל העיקרי לדחק רגשי וקשר חיובי מובהק לאיכות חיים להשתתפות קהילתית ושימוש בהטבות. נמצא הבדל מובהק בין מטפלים עיקריים יהודים וערבים בהכנסת בית האב לנפש, בדחק רגשי, בניצול ההטבות, בקשרים עם קרובים ובהשתתפות קהילתית.
ממצאי ניתוח הנתיבים מאשרים כי מודל איכות החיים האישית של המטפל העיקרי כולל משתנים אקסוגניים ומתווכים. המשתנה האקסוגני דחק רגשי נמצא כאקסוגני וכמתווך.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


הקשר בין מסוגלות הורית לבין סטיגמה, סומטיזציה ולחץ בקרב אבות למתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית בצפון הארץ   מק"ט 663| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
מטרות מחקר זה היו: לבחון אם קיים קשר בין סטיגמה, סומטיזציה ומסוגלות הורית לבין לחץ בקרב אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה. בנוסף, נבחן הקשר בין סומטיזציה ולחץ כשהוא מתווך על ידי תחושת הסטיגמה, כמו גם עוצמת התיווך של תחושת הסטיגמה בין המסוגלות האבהית לבין הלחץ.
מתודולוגיה: 90 אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה, מילאו חמישה שאלונים: שאלון דמוגרפי, סטיגמה, מסוגלות הורית, לחץ וסומטיזציה.
תוצאות: ממצאי המחקר מצביעים על קשרים שליליים מובהקים בין: לחץ כללי והמסוגלות-האבהית, לחץ הורי וכלכלי עם תחושת מסוגלות האבות, ובין תחושת הסטיגמה והמסוגלות האבהית. בנוסף ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים מובהקים בין: סטיגמה ולחץ , לחץ לסומטיזציה, סטיגמה לסומטיזציה.
מסקנות: בהתייחס לממצאי המחקר, מומלץ לקדם תכניות התערבות מותאמות תרבותית המבוססות על יסודות התנהגותיים-קוגניטיביים. על מנת לסייע לאבות להתמודד עם תחושת הסטיגמה, הלחץ והסומטיזציה, ולהגביר את המסוגלות האבהית בגידול ילדו.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


תעסוקה נתמכת- כחלק מרצף שירותי התעסוקה עבור אנשים עם מש"ה: מיפוי מאפייני השותפים בתכנית ושביעות רצון המעסיקים   מק"ט 165| ד"ר עדי לוי-ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך וגב' נגה חן  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.

דו"ח ההערכה הבא מציג את מיפוי מאפייני המועסקים, המעסיקים, מקומות העבודה והרכזים המלווים את תכנית "תעסוקה נתמכת" בשנים תשע"ה- תשע"ז. בנוסף, הדו"ח מציג את ממצאי הערכת שביעות הרצון של המעסיקים בתכנית וממצאי בחינת צרכי ההכשרה וההתפתחות המקצועית של הרכזים המלווים את תכנית זו. כל זאת במטרה לתאר את מגוון המאפיינים של האוכלוסיות הנוגעות לתכנית, לבחון נקודות בתכנית שיש להשקיע בטיפוחן, לצד מרכיבים שיש לשמרם.
 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן

 



שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית- בקרב סטודנטים באקדמיה הלומדים בקורסים הניתנים על ידי קרן שלם ובקרב משתלמי קורסי קרן שלם (בשנה"ל תשע"ז)   מק"ט 196| ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג וגב' נגה חן  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
בדו"ח הממצאים הבא, מובאים ומוצגים ממצאי הערכת בחינת השינוי בעמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ביחס לאיכות חייהם, בקרב סטודנטים ומשתלמים, לפני ולאחר השתתפותם בקורסים בתחום המש"ה.
הקורסים שהתקיימו בשנת הלימודים תשע"ז יועדו לשתי אוכלוסיות שונות:
1. קורסים לסטודנטים אשר התקיימו בתוך מסגרות אקדמאיות- על מנת להקנות לסטודנטים רקע וידע ממוקדים אודות עולמו של האדם עם מש"ה, יכולותיו, צרכיו והמענים הקיימים כיום לאוכלוסייה זו.
2. קורסי הכשרה אשר יועדו לאנשי צוות (משתלמים) העובדים במסגרות המיועדות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית- על מנת להקנות לאנשי המקצוע ידע ממוקד אודות צרכים ומענים אפשריים של אנשים מש"ה בתחום עיסוקם.

 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן


לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן