"כל הלומד מדעים ואינו משמשם לתועלת אחרים – דומה לאדם החורש ואנו זורע" (סעדי)

קרן שלם תומכת בעבודות מחקר שנועדו לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת כדי לאפשר להם להגיע לאיכות חיים מיטבית.

קרן שלם סייעה עד היום לעשרות מחקרים בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית שתרמו מדעית ויישומית לקידום ופיתוח השירותים והטיפול בתחום זה.

חוקרים המעוניינים להגיש הצעות מחקר מוזמנים להיכנס לעמוד מענקי מחקר.

בנוסף, הקרן אספה ויצרה מאגר של כל כלי המחקר שנעשה בהם שימוש באמצעות מחקרים אלה.

בעמוד זה של האתר מוצגים כל המחקרים ועבודות הגמר שנעשו בתמיכת הקרן.

** בכל פריט מידע בו מצויין המונח - פיגור שכלי הכוונה היא למוגבלות שכלית  התפתחותית (המונח שונה בשנת 2012)

 

שרון גנות, מנהלת תחום ניהול ידע | sganot@kshalem.org.il

המשמעות שמעניקים בני משפחה לחוויית החיים וההזדקנות עם בן משפחה בוגר עם מוגבלות אינטלקטואלית   מק״ט 123 | מחברים נוספים: דר׳ טל ארטן-ברמן, דר׳ הילה אביאלי  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

 מטרת המחקר: לתאר ולנתח את חווית ההזדקנות של בני משפחה עם בן משפחה בוגר עם מגבלה שכלית התפתחותית (מש"ה), והמשמעות שהם מעניקים לחוויה זו מפרספקטיבת מהלך החיים. שיטה: במחקר האיכותני נדגמו ורואיינו בראיונות עומק 10 יחידות משפחה.
ממצאים: מניתוח היחידה המשפחתית עלו שלוש תמות: המוגבלות האינטלקטואלית כמנהלת את חיי המשפחה או המשפחה כמנהלת את המוגבלות לאורך מהלך החיים והזיקנה; המעבר לזיקנה: אסטרטגיות התמודדות –בין המשכיות לשינוי; "מתנה לא רצויה" או "כורח שנעשה באהבה": מבט רטרוספקטיבי של בני משפחה על הזדקנות עם מוגבלות. מניתוח נקודת המבט של האחים עלו שלוש תמות: "אני אמא? אחות? חברה? בת של?": ריבוי התפקידים של האחים לאורך מהלך החיים; "אלה זזה הצידה עכשיו": האח כמבוגר –אחראי במשפחה המזדקנת; "רק אמא שלי יודעת להשתלט עליו": מה טומן העתיד לאחים?
מסקנות: יש צורך לפתח עבור המשפחה עם מש"ה מעטפת שירותים מותאמת ורגישה לאורך מעגל החיים ותכנון שלב ההזדקנות.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


דו"ח מסכם של מפגש סיעור מוחות לאנשי מקצוע בנושא חווית האכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית   שנערך ב- 14/07/16 ברמת גן  

 -

המפגש הינו חלק ממהלכי יישום מחקר שנעשה בנושא ואשר עסק בשאלה כיצד ניתן להקל על המטפלים הישירים של אוכלוסיות חסרות ישע בכלל, ואנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בפרט, בעת האכלה של אנשים עם מש"ה.
 
מטרתו של המפגש היתה איסוף רעיונות והמלצות יישומיות שיסייעו לקובעי המדיניות בתחום לגבש הנחיות וסטנדרטים שיסייעו לעוסקים בהאכלה בשטח לעבור מגישה המתייחסת להאכלה כמטלה לגישה המתייחסת להאכלה כחוויה המכילה רכיבים פסיכולוגים וחברתיים: קשר אישי, שותפות והנאה. מטרה נוספת היתה לייצר מדדים אופרטיביים שיאפשרו ליישם גישה חדשה זו.
 
המשתתפים במפגש היו אנשי מקצוע במדרג התפקידים : מדריכים בטיפול ישיר, מנהלי מסגרות, צוותי שטח ממקצועות הבריאות, נציגי מטה האגף לטיפול באדם עם מש"ה ונציגי קרן שלם.
 
המפגש התקיים ב- 14/7/17 בבית עמנואל ברמת גן ונכחו בו כ- 60 משתתפים שלקחו חלק בסדנאות פעילות סביב שולחנות עגולים , כאשר בכל שולחן ישב תמלילן שהקליד את כל מה שנאמר. הנתונים נאספו ונותחו באופן איכותני. עיקרי הממצאים עסקו בסוגיות כגון : מה הופך האכלה למיטבית? כיצד ניתן לשנות תפיסה ממטלה לחוויה? מה משמעות האמירה "מקבל השירות במרכז"? הביטים של מעורבות ושיתוף פעולה בהאכלה, האוכל כאירוע חברתי-לימודי, כיצד מיישמים הנאה בעת האכלה? בנוסף נשאלו המשתתפים על דרכים להטמעה ויישום כל הרעיונות שעלו.
 
קרן שלם שותפה לייזום, הפעלה ומימון המחקר ומהלכי היישום.
 
לתקציר המנהלים של המפגש לחץ כאן

לדו"ח הממצאים המלא לחץ כאן
 
לפרטים ומידע נוסף לחץ כאן

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


"נשאת ונתת באמונה": שחיקה, מחויבות לארגון ומחויבות ללקוח -בקרב מטפלים חרדים לעומת לא חרדים המטפלים באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק״ט 625 | מנחה: ד"ר ענת פרוינד  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם


מחקר זה מתמקד בתופעת המחויבות ללקוח והקשר בינה לבין שחיקה ומחויבות ארגונית בקרב מטפלים חרדים בהשוואה למטפלים לא חרדים, שמטפלים באוכלוסייה עם מש"ה. מטרת המחקר היא לבחון את הגורמים המשמעותיים המשפיעים על מידת המחויבות ללקוח של המטפלים והאם דתיות משפיעה על משתני עמדות עבודה אלה
אוכלוסיית המחקר כללה אנשי מקצוע מתחומי ההוראה, הרווחה ומהמקצועות הפרה-רפואיים, המטפלים באופן ישיר באנשים עם מש"ה
ממצאי המחקר מראים שלמשתנים שחיקה ומחויבות ארגונית אפקטיבית התרומה המשמעותית ביותר על המחויבות ללקוח. לדתיות לא נמצאה השפעה מובהקת על רמת המחויבות ללקוח, אך יחד עם זאת נמצאו הבדלים מובהקים בקרב מטפלים חרדים הן בשחיקה נמוכה והן במחויבות ארגונית גבוהה. ממצאים אלו משמעותיים במיוחד כיוון שבשנים האחרונות קיימת מגמה הולכת וגדלה של יותר פתיחות מקרב האוכלוסייה החרדית אל האוכלוסייה הכללית. פתיחות זו מתבטאת בכך שיותר תופעות חברתיות, משפחתיות ואישיות מופנות לשירותי הרווחה הממוסדים. מציאות זו דורשת התאמת שירותי הרווחה לאוכלוסייה החרדית ובעיקר העסקה של אנשי מקצוע חרדים בארגוני הרווחה


לפוסטר המפרט את עיקרי המחקר לחץ
כאן

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


האם אימון בוויסות רגשי מקטין שחיקה וסימפטומים של מצוקה נפשית בקרב העובדים עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית?   מק״ט 127 | חוקרים נוספים: גב' נטלי מויאל  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ויסות רגשי, שחיקה, ומצוקה נפשית, ואת התועלת באימון קצר בשתי אסטרטגיות ויסות רגשי (הערכה מחדש ושיום) להפחתת מצוקה זו. שאלוני דיווח עצמי למדידת שחיקה, מצוקה נפשית וויסות רגשי, הועברו ל-189 עובדים עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. נמצא כי עובדים הסובלים מסימפטומי שחיקה גבוהים מפגינים רמות גבוהות של חרדה, דיכאון, ושימוש באסטרטגיות ויסות רגשי לא אדפטיביות, וכן מפגינים שימוש נמוך באסטרטגיות ויסות רגשי אדפטיביות. עובדים עם תחושת הישג אישי גבוהה בעבודה מפגינים שימוש גבוה באסטרטגיות ויסות רגשי אדפטיביות, וכן סימפטומים נמוכים של חרדה, דיכאון, ושימוש באסטרטגיות ויסות רגשי לא אדפטיביות. כמו כן, נמצא כי אחוז הדיווח על שחיקה נמוך, ועל כן יעילות האימון באסטרטגיות ויסות רגשי להפחתת סימפטומי שחיקה לא נבדקה כמתוכנן.
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מאפיינים שפתיים ותקשורתיים במשימות הפקה שונות של משתמשי תקשורת תומכת וחליפית מנוסים   מק״ט 620 | מנחים: פרופ׳ עירית מאיר, ד״ר טל לבל  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם מטרת המחקר לתאר ולנתח את המאפיינים השפתיים של משתמשי תת"ח בוגרים מנוסים ולהבחין בין אפיונים שנובעים מהמתקשרים לאפיונים שנובעים ממערכות התקשורת שלהם. קבוצות המחקר והביקורת ביצעו את אותן משימות שפתיות עם אותם עזרי התקשורת המאפיינים השפתיים של משתמשי התת"ח היו לרוב טובים יותר מהממצאים שדווחו בספרות או מאלו שנחווים באינטראקציות יומיומיות עם משתמשי תת"ח. מידת המובנות של הפקותיהם היתה גבוהה בשתי המשימות אך מידת וקצב ההבנה של קבוצת הביקורת היו טובים מהם באופן מובהק המאפיינים השפתיים…

קרא עוד
לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


כיצד מתמודדים משתמשי תקשורת תומכת וחליפית עם מחסרים לקסיקליים?   מק״ט 621 | מנחים: פרופ׳ עירית מאיר, ד״ר טל לבל  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם

מטרת המחקר לתאר ולנתח כיצד מתמודדים משתמשי תת"ח בוגרים ומנוסים עם מחסרים לקסיקליים (מילה שחסרה בלוח התקשורת) מבחינת אסטרטגיות ההסבר והמבנה התחבירי שלו, להבחין בין מאפיינים הקשורים למשתמשים למאפיינים הנובעים מעזרי התקשורת, ולבחון מה משפיע על הבנת המילה החסרה על ידי שותף התקשורת. קבוצת המחקר והביקורת התבקשו לשיים עם עזרי תקשורת שמות עצם שחסרים בהם
נמצאו נקודות דמיון בין הקבוצות באסטרטגיות ובמבנה התחבירי ובשתי הקבוצות היו אחוזי הבנה גבוהים של שותפי התקשורת. נראה, לפיכך, שלוח התקשורת מגביל את המשתמשים בו ומבעים המופקים באמצעותו אינם מעידים באופן מלא על היכולות השפתיות של המשתמש בו, בהתאם ל"השערת המודאליות" ול"השערת הפיצוי". נמצאו גם הבדלים בין הקבוצות, שעשויים לחזק את "השערת החסר". בנוסף, למחקר מספר השלכות קליניות משמעויות

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית   מק"ט 121 | חוקרים נוספים : ד"ר איילת גור, ד"ר מיכל סופר, פרופ' מיכל גרינשטיין- וייס  

סקירת השירותים החברתיים בישראל משנת 2014 הצביעה על כך שמרבית האנשים עם מוגבלות שכלית- התפתחותית כ- (68%) מתגוררים בביתם עם משפחותיהם.
מדיניות האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית מגדירה העדפה ברורה למגורים בתא המשפחתי. במידה ומגורים בבית אינם מתאפשרים, האדם עם המוגבלות יופנה לדיור חוץ ביתי, עם העדפה לדיור קהילתי על פני מעונות פנימייה. כשמדובר בילדים עם מוגבלות, הוצאה מהבית תיעשה רק במקרים מיוחדים, עם העדפה למשפחה אומנת על פני מסגרות אחרות.
אין זה מפתיע, אפוא, שנמצא קשר בין מסגרת המגורים לבין קבוצת הגיל, כך שככל שהגיל בוגר יותר, כך עולה הסבירות למגורים במסגרת חוץ- ביתית. בגילאי ,0-5 9% מהילדים מתגוררים בדיור חוץ-ביתי ושיעורם עולה בהדרגה עד 45% מבני ה -47 ויותר (שלום, בן שמחון וגורן, 2015)

סקירת הספרות שלהלן מתמקדת בהשלכות של מוגבלות של ילד על בית האב בו הוא מתגורר ומספקת דוגמאות ספציפיות להערכת בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית.

סקירת ספרות המוגשת במסגרת מיזם מחקר 'בתי אב' שנעשה במימון קרן שלם, האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ואוניברסיטת חיפה.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


נתיבי התפתחות האינטליגנציה והזיכרון בתקופת ההתבגרות והבגרות בקרב בעלי מגבלה שכלית - בהשוואה לבעלי התפתחות תקינה - שלושה נתיבים אפשריים: לקוי, מקביל או מתמשך   מק"ט 615 | בהנחיית: פרופ' חפציבה ליפשיץ, פרופ' אלי וקיל  

עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

 

מטרת המחקר היתה בדיקת נתיבי התפתחות האינטליגנציה (קריסטלית ופלואידית), והזיכרון (זיכרון עבודה וזיכרון אפיזודי) בקרב בעלי מוגבלות שכלית ללא אטיולוגיה ספציפית בהשוואה לבעלי התפתחות תקינה מהגיל הצעיר למבוגר (גילאי 10-40). במחקר השתתפו 102 נבדקים בעלי מוגבלות שכלית ו-102 נבדקים בעלי התפתחות תקינה בארבע קבוצות גיל: 10-16, 17-21 ,23-29 ,31-40. בהתייחס לאינטליגנציה הקריסטלית נמצא נתיב התפתחות מקביל, בשתי קבוצות המחקר ההישגים בבגרות היו גבוהים מאשר בהתבגרות. לעומת זאת, במדדים הפלואידים נמצא נתיב התפתחות מתמשך, תקופת ההתפתחות בקרב בעלי מוגבלות שכלית היתה ארוכה מזו של בעלי התפתחות תקינה. במדדי הזכירה לא נמצאו הבדלים ביכולת הזכירה בקרב מתבגרים ומבוגרים בעלי מוגבלות שכלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


יעילות האימון הפונולוגי בקרב תלמידים עם מוגבלות שכלית דוברי שפה עברית וערבית בהקשר של דיגלוסיה   מק"ט 618| בהנחיית: דר' אורית חצרוני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

 

מחקר זה בחן את נושא הקריאה והתמקד בתחום הקריאה הפונולוגית בקרב תלמידים עם מוגבלות שכלית. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת יעילות האימון הפונולוגי בקרב תלמידים עם מוגבלות שכלית דוברי שפה עברית וערבית בהקשר של דיגלוסיה.
במחקר השתתפו 60 תלמידים עם מוגבלות שכלית ברמה קלה-בינונית בני 7-13 שנים המבקרים בבתי ספר לחינוך מיוחד. התלמידים חולקו לארבע קבוצות בנות 15 תלמידים בכל קבוצה: שתי קבוצות של תלמידים דוברי ערבית ותלמידים דוברי עברית אשר השתתפו בתוכנית ההתערבות של אימון פונולוגי, ושתי קבוצות ביקורת.
תוצאות המחקר הראו כי האימון הפונולוגי אכן יעיל בקידום הקריאה הפונולוגית בקרב תלמידים עם מוגבלות שכלית אך ללא הבדל בין השפות.
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ערביים בשוק העבודה: עמדות, חסמים ומה שביניהם   מק"ט 145|  

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

המחקר עוסק בבחינת עמדות האוכלוסייה הערבית בישראל (מעסיקים, עובדים והורים לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית) בכל הקשור לאפשרויות העסקתם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית במגזר הפרטי. וזאת תוך כדי בחינת השפעת המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים, הידע, הסטיגמה והדעות הקדומות והמגע עם קבוצה זו.
משתתפי המחקר נדגמו מ-14 ישובים ערביים מכל הארץ, והשתתפו בו 1070 נבדקים: 400 מעסיקים מן המגזר הפרטי, 400 עובדים בעסקים במגזר הפרטי ו- 270 הורים הבאים ממשפחות שיש בהם ילד אחד או יותר עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
ממצאי המחקר מעלים מספר מסקנות: 1. קבוצה זו כחוליה חלשה שיש לבצע בה פעולות מחזקות. 2. המדינה מסומנת כגוף שאינו מצליח לעמוד בהתחייבויותיו כלפי קבוצה זו בחברה הערבית. 3. קיימת מגמת שיפור בתפיסה החיובית לאנשים בעלי מוגבלויות שכליות בחברה הערבית.

 
סרטון המציג את עיקרי המחקר 
צילום ועריכה : שי שלומי, 2016
 
לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית לחץ כאן
 
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


סימולציות קבוצתיות ככלי לפיתוח קוד התנהגות אתי בקרב מדריכים ומעסיקים בתעסוקה נתמכת: הדרכה ממוקדת לומד   מק"ט 126 | חוקרים נוספים : מירי בן עמרם  

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

ממצאי המחקר העלו כי תעסוקת אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בשוק החופשי מעלה דילמות אתיות מורכבות הן בקרב המעסיקים והן בקרב מדריכי תעסוקה נתמכת. משחק התפקידים באמצעות סימולציות בקרב המדריכים או צפייה בהם בקרב המעסיקים השפיעו על שיפור העמדות מסוג העצמה פסיכולוגית, מסוגלות עצמית והעסקת עובדים עם מש"ה יותר משאר סוגי ההתערבות: ניתוח תחקירים או מילוי שאלונים. השפעת הסימולציות ניכרה באופן מהותי בקבוצת המדריכים שהתנסו בסימולציות, כשההשפעה הדומיננטית המשיכה להשפיע אף לאחר ההתערבות. המחקר העלה גישה מערכתית להתמודדות עם מבנה רב ממדי של דילמות אתיות וכללי התנהגות אתיים. הממצאים עשויים לסייע לפיתוח קוד אתי המוסכם על המדריכים והמעסיקים בתעסוקה הנתמכת.


בעקבות המחקר הופקו ארבעה סרטוני הדרכה המציגים דילמות בתחומי התעסוקה הנתמכת. לצפיה בסרטונים לחץ כאן
 
 
סרטון המציג את עיקרי המחקר (כתוביות בעברית וערבית)

 2016,צילום ועריכה : שי שלומי 

לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית לחץ כאן 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


ידע שלם – מחקרים עדכניים בתחום מוגבלות שכלית התפתחותית   אסופת תקצירי מחקרים ועבודות גמר בתחום המוגבלות השכלית של בוגרי תואר שני ושלישי  

 -

קרן שלם רואה את המדע ככלי חשוב ומשמעותי ליצירת שינוי בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית במגוון תחומים : מדיניות, חברה, חינוך ועוד.
אנו חיים בתקופה של מציאות המשתנה בקצב מהיר מבעבר - מהותו של המחקר האקדמי נמצאת בבחינה וניתן לראות מגמות ניכרות שחותרות לשינוי באופיו של המחקר האקדמי לכיוונים של ישימות ותועלתיות.
קרן שלם בוחרת להשקיע משאבים במחקרים שיש בהם מימד משמעותי של היתכנות ליישום ומימוש התובנות וההמלצות ברמת המסגרות הטיפוליות בשטח וברמת קובעי המדיניות.
התמיכה במחקרים מכוונת להשפעה על העשייה בשטח, לניסוח שאלות מחקר חדשניות ומשמעותיות ולהשגת איכות חיים מיטבית לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית והסובבים אותו.


השנה אנו גאים לקיים לראשונה יום עיון מחקרי מדעי בו הוצגו חמישה מחקרים עדכניים בתחום המוגבלות השכלית התפתחותית שנעשו בשלושה מוסדות להשכלה גבוהה : אונ' תל אביב, אונ' חיפה, אונ' בר אילן. כל המחקרים בוצעו בתמיכת מענק מקרן שלם.
שאלות המחקר וההערכה בעבודות אלו, הביאו לתובנות, המלצות ותוצרים התורמים לידע המקצועי משפיעים על איכות העבודה הטיפולית בשטח ועל איכות חייו של האדם עם המוגבלות השכלית ההתפתחותית.


כנס זה וחוברת תקצירים זו מהווה אמצעי נוסף להפצת והנגשת הידע המקצועי. אנו מקווים כי תעודד קריאת חומר מקצועי, והמשך מחקרים לקידום העיסוק בנושא המוגבלות השכלית ההתפתחותית בכל תחומי האקדמיה.

 

כל המחקרים נעשו בסיועה של קרן שלם.


תקצירי המחקרים מוגשים לכם בשלושת השפות : עברית, ערבית ואנגלית.

לעיון בחוברת לחץ כאן

 

לעיון במצגות ובסרטי ההרצאות שניתנו במסגרת יום העיון המחקרי לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד