"כל הלומד מדעים ואינו משמשם לתועלת אחרים – דומה לאדם החורש ואנו זורע" (סעדי)

קרן שלם תומכת בעבודות מחקר שנועדו לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת כדי לאפשר להם להגיע לאיכות חיים מיטבית.

קרן שלם סייעה עד היום לעשרות מחקרים בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית שתרמו מדעית ויישומית לקידום ופיתוח השירותים והטיפול בתחום זה.

חוקרים המעוניינים להגיש הצעות מחקר מוזמנים להיכנס לעמוד מענקי מחקר.

בנוסף, הקרן אספה ויצרה מאגר של כל כלי המחקר שנעשה בהם שימוש באמצעות מחקרים אלה.

בעמוד זה של האתר מוצגים כל המחקרים ועבודות הגמר שנעשו בתמיכת הקרן.

** בכל פריט מידע בו מצויין המונח - פיגור שכלי הכוונה היא למוגבלות שכלית  התפתחותית (המונח שונה בשנת 2012)

 

שרון גנות, מנהלת תחום ניהול ידע | sganot@kshalem.org.il

זיכרון עבודה (פונולוגי, חזותי- מרחבי ומנגנון הבקרה המרכזית) בשלוש רמות עומס קוגניטיבי בקרב סטודנטים עם מוגבלות שכלית הלומדים בהעשרה אקדמית מותאמת וסטודנטים המשולבים בקורסים רגילים   מק"ט 653| מנחה: פרופ' חפציבה ליפשיץ  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מחקר זה בוחן לראשונה את פרופיל זיכרון עבודה בשלושת ערוציו (פונולוגי, חזותי-מרחבי ומנגנון הבקרה המרכזית) בשלוש רמות עומס קוגניטיביות (נמוכה, בינונית וגבוהה) בקרב סטודנטים עם מוגבלות שכלית (להלן מ"ש) הלומדים בהעשרה אקדמית מותאמת לעומת סטודנטים עם מ"ש הלומדים בשילוב מלא בקורסים רגילים במסגרת פרויקט "עוצמות" בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן.
מממצאי המחקר עולה כי נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הסטודנטים (המשולבים בהעשרה אקדמית מותאמת וסטודנטים הלומדים בשילוב מלא בקורסים רגילים) ברמת העומס הבינונית. נמצא מדרג שונה של המטלות בתוך כל אחת מרמות העומס הקוגניטיבי בין הסטודנטים המשולבים בשילוב מלא לבין אלה הלומדים בהעשרה אקדמית מותאמת. נמצאו קשרים חיוביים בין מדדי הזיכרון לבין מבחני האינטליגנציה. לא נמצאו הבדלים בין נבדקים עם מ"ש ללא אטיולוגיה ספציפית לבין נבדקים עם תסמונת דאון.
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


אפקט ההפקה ככלי לשיפור הזיכרון והלמידה בקרב אוכלוסיית אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 169|  

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
במחקר הנוכחי נמצא "אפקט ההפקה" (Production Effect) באוכלוסיית מבוגרים צעירים בעלי מש"ה בחומרה קלה, בלמידת תמונות של מילים שכיחות, מילים כתובות וטקסט כתוב. במילים אחרות, הפקה קולית (אמירה בקול) של גירויים מסוג זה הביאה ליתרון משמעותי בזכירתם לעומת למידתם ללא הפקה (בקריאה דמומה או בהקשבה). לממצאים אלו חשיבות תיאורטית להבנת תהליכי זיכרון מילולי ארוך טווח אצל בעלי מש"ה. כמו כן, למחקר תרומה יישומית – קלינית בפיתוח תכניות לימוד והתערבות שפתית באוכלוסייה זו, המדגישות הפקה קולית ככלי פשוט וזמין לצורך שיפור למידה וזכירה.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השפעת לחץ, סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף הפעולה בין אנשי מקצוע לבין אבות לילדים מתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית   מק"ט 656| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 88 אבות בדואים למתבגרים מתמודדים עם לקות התפתחותית. במחקר נבדק השפעת לחץ סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי.
ממצאי המחקר הצביעו על קשר שלילי ומובהק בין תחושת הסטיגמה (מרכיב תקשורת, שיתוף פעולה, מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות ושיתוף פעולה כללי 2) לבין שיתוף פעולה. ככל שסטיגמה גבוהה יותר, רמת שיתוף פעולה במרכיבים אלה נמוכה יותר ולהפך. בנוסף קיים קשר מובהק שלילי בין רמות לחץ לבין מרכיבים מסוימים של שיתוף פעולה, קשר בין כל רמות הלחץ (לחץ זוגי, לחץ הורי, לחץ מצב כלכלי ולחץ כללי) לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות, קשר בין לחץ הורי לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות מקצועיות של הצוות, קשר בין לחץ זוגי למרכיב אמצעי קשר וקשר בין רוב רמות הלחץ מלבד לחץ מצב כלכלי לבין שיתוף פעולה כללי 2. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין סומטיזציה לבין שיתוף פעולה. יתר על כן נמצאו קשרים חיוביים בין סומטיזציה וסטיגמה, ככל שסטיגמה תהיה גבוהה יותר כך יהיו יותר ביטויים סומטיים ולהפך. עוד קשר חיובי בין כלל סוגי הלחץ לבין סומטיזציה, ככל שסוג הלחץ עולה, יש יותר ביטויים סומטיים ולהפך. לבסוף נמצא קשר חיובי בין כל סוגי הלחץ לבין סטיגמה: ככל שסוג הלחץ עולה כך יש יותר סטיגמה ולהפך.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


אימהות וסבתות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה הערבית   מק"ט 114 | כותבים נוספים: סונדוס פאטמה זבידאת, נטלי רכבי, ורה סקבירסקי  

 מחקר זה נערך בסיוע קרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לשפוך אור על חוויותיהן של 100 אימהות ו-101 סבתות לילדים עם מוגבלות שכלית בהשוואה ל-96 אימהות ו-100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית (בגילאי 3-14) בחברה הערבית. מחקר זה כולל מערך רב-משתני, הבוחן את נקודות המבט של אימהות וסבתות ערביות לגבי משאבים אישיים כמו הערכה עצמית, משאבים בין אישיים כמו רמת התמיכה האמוציונלית והאינסטרומנטלית (המתקבלת על פי תפיסת האימהות והמוענקת על פי תפיסת הסבתות), תפיסת ממדי הסבות (הסימבולי, הרגשי, ההתנהגותי והקוגניטיבי), אשמה ובושה, ותרומתם לדחק ולרווחה הנפשית של אימהות ולרווחתן הנפשית ולצמיחתן האישית של סבתות. ממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני ביניהן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הקשר בין מצבם התפקודי והקוגניטיבי של המטופלים לבין רמת הלחץ, השחיקה, שביעות הרצון ופגיעות שריר- שלד בקרב המטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 612 | מנחים: פרופ' אלי כרמלי, דר' דבורה אלפרוביץ-נחנזון  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

זהו מחקר חתך ראשוני שכלל 243 מטפלים מ- 68 מעונות ומסגרות. הועבר למטפלים שאלון חד פעמי. מטרתו המרכזית הייתה לבדוק האם קיים קשר בין תפקוד פיזי וקוגניטיבי של הדיירים לשכיחות פגיעות שלד - שריר של המטפלים, שביעות רצון, הערכה עצמית של מצב הבריאות, שחיקה, עומס ולחץ ועמדות ותחושות בעבודה. נמצא כי, קיים קשר בין מצבם הקוגניטיבי של הדיירים להימנעות מפעילות מכאבי שריר- שלד הנובעים בעיקר מרביע עליון. כמו כן, מטפלים העובדים עם דיירים סיעודיים הלוקים במוגבלות שכלית התפתחותית קשה דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות בסיוע בהתמודדות בטיפול באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה ו/או התנהגות מאתגרת, עידוד לפעילות גופנית תוך התייחסות לפירוש הכאב לגיל ולמין המטופל, הפחתת גורמי שחיקה והגברת שביעות הרצון של המטפלים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


צמיחתן האישית ורווחתן הנפשית של סבתות ערביות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית: תרומתם של מאפיינים אישיים ובין אישיים   מק"ט 633 | מנחה: פרופ׳ ליאורה פינדלר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם

מחקר זה בוחן לראשונה את נקודות המבט של 101 סבתות ערביות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ו- 100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית לגבי דחק, הערכה עצמית, התמיכה האמוציונאלית והאינסטרומנטלית המוענקת, תפיסת תפקיד הסבות, ורגשות הבושה והאשמה ותרומתם של כל אלה לרווחתן הנפשית וצמיחתן האישית של הסבתות. מממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני וההבדל היחיד שנמצא התייחס לערך עצמי גבוה יותר בקרב הסבתות לילדים עם מוגבלות שכלית. לרווחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי ורגש האשמה בעוד שלצמיחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי, האשמה הנון ליניארית, התמיכה והעומס והרגשות החיוביים בתפקיד הסבות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


מסעם לפולין של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית משלחת "השחר"   מק"ט 641 | מנחה: פרופ׳ זהבית גרוס  

 -

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נכתבה בסיוע מלגה מקרן שלם
מחקר איכותני זה עוסק במשלחות משרד הרווחה, של בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), למחנות הריכוז וההשמדה בפולין (משלחת "השחר").
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תופעת מסעם לפולין של אנשים עם מש"ה, מנקודת מבטם של המשתתפים ומנקודת מבטה של החוקרת שהתלוותה למשלחת כ"משתתפת צופה".
לאחר ניתוח הממצאים ניתן לומר כי חברי משלחת "השחר 6", אנשים בוגרים בטווח הרמה הקלה של המוגבלות, עברו מסע משמעותי ומלמד.
נמצא כי כאשר תהליך הלמידה מתבצע באופן חווייתי, רב- חושי, ממחיש ואותנטי, על אדמת פולין, תוך כדי תיווך, התאמה והבניה, ניתן להקנות ידע בנושא השואה, גם לאנשים בוגרים עם מש"ה וכי הם מצליחים להגשים את מטרות המסע לפולין. הם חווים מסע זה כתהליך למידה חשוב, המתבטא הן בפן הקוגניטיבי והן בפן הרגשי. באמצעות הלמידה הרגשית, הם מצליחים לעבור תהליכים קוגניטיביים ומטה- קוגניטיביים ומצליחים ללמוד ולרכוש ידע בנושא מורכב כמו השואה, בהתאם לגילם ולרמתם.
אמנם למידה חווייתית ורגשית זאת טמנה בחובה קשיים ואתגרים מסוגים שונים, איתם נאלצו להתמודד המשתתפים ובגינם הם נזקקו לתמיכות, אך היא גם הבליטה את הכוחות והחוזקות הטמונים בהם, את יכולתם להתמודד, לצמוח ולפתח חוסן. המסע הקבוצתי והאינטראקטיבי שבו השתתפו קידמה אצלם את הלמידה בנושא השואה והפכה אמצעי לחיזוק זהותם ושייכותם. נמצא כי הם הצליחו לחוש הזדהות עם העם היהודי ושייכות לארץ ישראל, למדינת ישראל ולמשפחת המוצא שלהם.

לקריאת המחקר המלא לחץ כאן.

לעיון בנספחים לחץ כאן.

לקריאת סיכום מדעי לחץ כאן.
 
.For the english abstract press here
 
לצפיה בהרצאה שצולמה במסגרת כנס ידע שלם 2 שנערך בבית שיתופים

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


ללכת על המים: השפעות תכנית התערבות תנועתית במים על סיכון לנפילות ויכולות קוגניטיביות-מילוליות באוכלוסייה מזדקנת עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 152 | חוקרים נוספים: פרופ' ישעיהו הולצר, ד"ר מיכל ניסים  

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

במחקר זה נבדקה ההשפעה של פעילות תנועתית מובנית במים על סיכון לנפילות ויכולות מילוליות-קוגניטיביות בקרב מזדקנים בעלי מש"ה.
אוכלוסיית המחקר כללה 41 מזדקנים עם מש"ה קל-בינוני אשר השתתפו בהתערבות תנועתית מובנית במים או ביבשה.
נמצא כי שתי שיטות ההתערבות מסייעות בצימצום הסיכון לנפילות, כשמשתתפי קבוצת ההתערבות במים צימצמו את הסיכון לנפילות מהר יותר.
כמו כן, שתי שיטות ההתערבות משפרות יכולת הבנה מילולית כשהתערבות במים יעילה יותר בהשפעה על יכולת זיכרון עבודה מילולי.
עבודת המחקר הנוכחית מציעה דרך זמינה ושאינה פולשנית לשיפור דרכי ההתערבות לצמצום הסיכון לנפילות ושימור יכולות מילוליות-קוגניטיביות בקרב מזדקנים עם מש"ה.
 
לצפיה בהרצאה שצולמה בכנס ידע שלם 2 בבית שיתופים
 
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


השפעת סטיגמה ואיכות חיים בקרב אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע   מק"ט 646| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת תחושת סטיגמה ורמת איכות חיים של אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שיתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע. במחקר השתתפו 90 אימהות ערביות מוסלמיות שילדיהן אובחנו עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל שישה חודשים עד שש שנים אשר מטופלים במעון יום שיקומי וגנים לחינוך המיוחד באזור המשולש. הנתונים במחקר נאספו באמצעות ארבעה שאלונים לדיווח עצמי.
ממצאי המחקר מראים כי ככל שתחושת הסטיגמה בקרב האימהות גבוהה יותר, כך הרווחה הרגשית, הרווחה הפיזית והכלכלית, התמיכה הסביבתית ורמת איכות החיים נמוכים יותר, ויש פחות תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות. ככל שאיכות החיים גבוהה יותר, יש יותר שיתוף פעולה מצד האימהות עם הצוות החינוכי. ממצא נוסף ככל שיש יותר רווחה פיזית, כלכלית ותמיכה סביבתית בקרב האימהות, כך יש יותר יוזמה, תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


סקירת מידע בנושא: סנגור עצמי ואנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בארץ ובעולם   מק"ט 201 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

 -

מזה כשש שנים עוסקת קרן שלם, בשיתוף משרד הרווחה בהעצמה ובנראות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, תוך שאיפה לקידומם לייצוג עצמי והשמעת קולם בקדמת הבמה, על פי גישת הסנגור העצמי.

סקירת המידע מציגה את ההגדרה הרווחת לסנגור עצמי של אנשים עם מוגבלויות, מידע מהספרות על הישגים משמעותיים של גופי סנגור עצמי בארץ ובעולם, ותכניות לסנגור עצמי בארץ ובעולם, תוך הצגת מודל היישום של השיטה בארגונים ועמותות שונות. יחד עם זאת מוצגות גם המגבלות של השיטה המתייחסים להשפעת אינטרסים חיצוניים על הקבוצה והשפעת רצונות המנחה או המאפשר על החלטות הקבוצה.

 

לסקירת המידע המלאה  לחץ כאן.

 



הערכת תרומת השימוש במתודולוגיית סיעור מוחות בנושא האכלת אנשים עם מש״ה   מק"ט 215 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג  

 המחקר מהווה בדיקה רטרוספקטיבית של משתתפים במפגש סיעור מוחות בנושא חווית האכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית, אשר התקיים כחלק ממהלכי היישום של מחקר שנעשה בנושא במטרה לבחון כיצד ניתן להקל על המטפלים הישירים בזמן האכלה של אנשים עם מש״ה. מטרת הסקר הייתה לבחון את תרומת המפגש ואת שביעות הרצון מהמתודולוגיה שנעשה בה שימוש בעת עריכתו כמו כן לבחון בה האפקטיביות שלה בטרם יעשה בה שימוש נוסף. על הסקר ענו 16 מתוך כ-40 אנשי טיפול שהשתתפו במפגש.
 
לממצאי הסקר המלאים לחץ כאן

למחקר המלא על שיפור מטלת האכלה בקרב מטפלים ישירים של אנשים עם מש״ה לחץ כאן.

לסקירת מפגש סיעור המוחות בנושא חוויית ההאכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית לחץ כאן.

 



מיפוי ואפיון המשתתפים בקורסי קרן שלם בשנים תשע"ד- תשע"ו   מק"ט 203| ד"ר עדי לוי- ורד, גב' מיה סבג  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
בדו"ח זה מוצג ניתוח ומיפוי מאפיינים של 1,411 משתלמים שהשתתפו ב- 76 קורסי הכשרה של קרן שלם בין השנים 2014-2016. הניתוחים מתייחסים ל- 30 קורסים שהתקיימו בשנת 2014, 33 קורסים בשנת 2015 ו-13 קורסים בלבד משנת 2016 המהווים כ-46% מהקורסים שקרן שלם מימנה באותה השנה (זוהי כמות הקורסים שהסתיימו נכון לנקודת הזמן בה הוחלט לבצע את המיפוי הנוכחי). לנוכח ההתייחסות למחצית מהקורסים שהועברו בשנת תשע"ו, מוצגים בדו"ח זה, הממצאים עבור כלל המדגם שנלקח, ובנספחים מוצגת ההפרדה לפי שנים.
המיפוי מתמקד בשני היבטים:
א. אפיון המשתתפים – הכולל מאפיינים דמוגרפיים כגון מגדר, מגזר ומקום עבודה בארץ, נתונים תעסוקתיים (תפקיד וסוג מסגרת בה עובדים)
ב. אפיון הקורסים – הכולל מאפיינים כגון סוג הקורסים, בעלי התפקידים עבורם יועדו הקורסים, רוחב הפריסה שלהם והגופים המכשירים שהעבירו אותם.

לקריאת הדו"ח המלא
לחץ כאן
 
לקריאת תקציר המנהלים לחץ כאן

לצפייה במצגת סיכום הממצאים
לחץ כאן