"כל הלומד מדעים ואינו משמשם לתועלת אחרים – דומה לאדם החורש ואנו זורע" (סעדי)

קרן שלם תומכת בעבודות מחקר שנועדו לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת כדי לאפשר להם להגיע לאיכות חיים מיטבית.

קרן שלם סייעה עד היום לעשרות מחקרים בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית שתרמו מדעית ויישומית לקידום ופיתוח השירותים והטיפול בתחום זה.

חוקרים המעוניינים להגיש הצעות מחקר מוזמנים להיכנס לעמוד מענקי מחקר.

בנוסף, הקרן אספה ויצרה מאגר של כל כלי המחקר שנעשה בהם שימוש באמצעות מחקרים אלה.

בעמוד זה של האתר מוצגים כל המחקרים ועבודות הגמר שנעשו בתמיכת הקרן.

** בכל פריט מידע בו מצויין המונח - פיגור שכלי הכוונה היא למוגבלות שכלית  התפתחותית (המונח שונה בשנת 2012)

 

שרון גנות, מנהלת תחום ניהול ידע | sganot@kshalem.org.il

צמיחתן האישית ורווחתן הנפשית של סבתות ערביות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית: תרומתם של מאפיינים אישיים ובין אישיים   מק"ט 633 | מנחה: פרופ׳ ליאורה פינדלר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם

מחקר זה בוחן לראשונה את נקודות המבט של 101 סבתות ערביות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ו- 100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית לגבי דחק, הערכה עצמית, התמיכה האמוציונאלית והאינסטרומנטלית המוענקת, תפיסת תפקיד הסבות, ורגשות הבושה והאשמה ותרומתם של כל אלה לרווחתן הנפשית וצמיחתן האישית של הסבתות. מממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני וההבדל היחיד שנמצא התייחס לערך עצמי גבוה יותר בקרב הסבתות לילדים עם מוגבלות שכלית. לרווחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי ורגש האשמה בעוד שלצמיחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי, האשמה הנון ליניארית, התמיכה והעומס והרגשות החיוביים בתפקיד הסבות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


מסעם לפולין של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית משלחת "השחר"   מק"ט 641 | מנחה: פרופ׳ זהבית גרוס  

 -

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נכתבה בסיוע מלגה מקרן שלם
מחקר איכותני זה עוסק במשלחות משרד הרווחה, של בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), למחנות הריכוז וההשמדה בפולין (משלחת "השחר").
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תופעת מסעם לפולין של אנשים עם מש"ה, מנקודת מבטם של המשתתפים ומנקודת מבטה של החוקרת שהתלוותה למשלחת כ"משתתפת צופה".
לאחר ניתוח הממצאים ניתן לומר כי חברי משלחת "השחר 6", אנשים בוגרים בטווח הרמה הקלה של המוגבלות, עברו מסע משמעותי ומלמד.
נמצא כי כאשר תהליך הלמידה מתבצע באופן חווייתי, רב- חושי, ממחיש ואותנטי, על אדמת פולין, תוך כדי תיווך, התאמה והבניה, ניתן להקנות ידע בנושא השואה, גם לאנשים בוגרים עם מש"ה וכי הם מצליחים להגשים את מטרות המסע לפולין. הם חווים מסע זה כתהליך למידה חשוב, המתבטא הן בפן הקוגניטיבי והן בפן הרגשי. באמצעות הלמידה הרגשית, הם מצליחים לעבור תהליכים קוגניטיביים ומטה- קוגניטיביים ומצליחים ללמוד ולרכוש ידע בנושא מורכב כמו השואה, בהתאם לגילם ולרמתם.
אמנם למידה חווייתית ורגשית זאת טמנה בחובה קשיים ואתגרים מסוגים שונים, איתם נאלצו להתמודד המשתתפים ובגינם הם נזקקו לתמיכות, אך היא גם הבליטה את הכוחות והחוזקות הטמונים בהם, את יכולתם להתמודד, לצמוח ולפתח חוסן. המסע הקבוצתי והאינטראקטיבי שבו השתתפו קידמה אצלם את הלמידה בנושא השואה והפכה אמצעי לחיזוק זהותם ושייכותם. נמצא כי הם הצליחו לחוש הזדהות עם העם היהודי ושייכות לארץ ישראל, למדינת ישראל ולמשפחת המוצא שלהם.

לקריאת המחקר המלא לחץ כאן.

לעיון בנספחים לחץ כאן.

לקריאת סיכום מדעי לחץ כאן.
 
.For the english abstract press here
 
לצפיה בהרצאה שצולמה במסגרת כנס ידע שלם 2 שנערך בבית שיתופים

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


ללכת על המים: השפעות תכנית התערבות תנועתית במים על סיכון לנפילות ויכולות קוגניטיביות-מילוליות באוכלוסייה מזדקנת עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 152 | חוקרים נוספים: פרופ' ישעיהו הולצר, ד"ר מיכל ניסים  

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

במחקר זה נבדקה ההשפעה של פעילות תנועתית מובנית במים על סיכון לנפילות ויכולות מילוליות-קוגניטיביות בקרב מזדקנים בעלי מש"ה.
אוכלוסיית המחקר כללה 41 מזדקנים עם מש"ה קל-בינוני אשר השתתפו בהתערבות תנועתית מובנית במים או ביבשה.
נמצא כי שתי שיטות ההתערבות מסייעות בצימצום הסיכון לנפילות, כשמשתתפי קבוצת ההתערבות במים צימצמו את הסיכון לנפילות מהר יותר.
כמו כן, שתי שיטות ההתערבות משפרות יכולת הבנה מילולית כשהתערבות במים יעילה יותר בהשפעה על יכולת זיכרון עבודה מילולי.
עבודת המחקר הנוכחית מציעה דרך זמינה ושאינה פולשנית לשיפור דרכי ההתערבות לצמצום הסיכון לנפילות ושימור יכולות מילוליות-קוגניטיביות בקרב מזדקנים עם מש"ה.
 
לצפיה בהרצאה שצולמה בכנס ידע שלם 2 בבית שיתופים
 
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


השפעת סטיגמה ואיכות חיים בקרב אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע   מק"ט 646| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת תחושת סטיגמה ורמת איכות חיים של אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שיתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע. במחקר השתתפו 90 אימהות ערביות מוסלמיות שילדיהן אובחנו עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל שישה חודשים עד שש שנים אשר מטופלים במעון יום שיקומי וגנים לחינוך המיוחד באזור המשולש. הנתונים במחקר נאספו באמצעות ארבעה שאלונים לדיווח עצמי.
ממצאי המחקר מראים כי ככל שתחושת הסטיגמה בקרב האימהות גבוהה יותר, כך הרווחה הרגשית, הרווחה הפיזית והכלכלית, התמיכה הסביבתית ורמת איכות החיים נמוכים יותר, ויש פחות תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות. ככל שאיכות החיים גבוהה יותר, יש יותר שיתוף פעולה מצד האימהות עם הצוות החינוכי. ממצא נוסף ככל שיש יותר רווחה פיזית, כלכלית ותמיכה סביבתית בקרב האימהות, כך יש יותר יוזמה, תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


סקירת מידע בנושא: סנגור עצמי ואנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בארץ ובעולם   מק"ט 201 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

 -

מזה כשש שנים עוסקת קרן שלם, בשיתוף משרד הרווחה בהעצמה ובנראות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, תוך שאיפה לקידומם לייצוג עצמי והשמעת קולם בקדמת הבמה, על פי גישת הסנגור העצמי.

סקירת המידע מציגה את ההגדרה הרווחת לסנגור עצמי של אנשים עם מוגבלויות, מידע מהספרות על הישגים משמעותיים של גופי סנגור עצמי בארץ ובעולם, ותכניות לסנגור עצמי בארץ ובעולם, תוך הצגת מודל היישום של השיטה בארגונים ועמותות שונות. יחד עם זאת מוצגות גם המגבלות של השיטה המתייחסים להשפעת אינטרסים חיצוניים על הקבוצה והשפעת רצונות המנחה או המאפשר על החלטות הקבוצה.

 

לסקירת המידע המלאה  לחץ כאן.

 



הערכת תרומת השימוש במתודולוגיית סיעור מוחות בנושא האכלת אנשים עם מש״ה   מק"ט 215 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג  

 המחקר מהווה בדיקה רטרוספקטיבית של משתתפים במפגש סיעור מוחות בנושא חווית האכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית, אשר התקיים כחלק ממהלכי היישום של מחקר שנעשה בנושא במטרה לבחון כיצד ניתן להקל על המטפלים הישירים בזמן האכלה של אנשים עם מש״ה. מטרת הסקר הייתה לבחון את תרומת המפגש ואת שביעות הרצון מהמתודולוגיה שנעשה בה שימוש בעת עריכתו כמו כן לבחון בה האפקטיביות שלה בטרם יעשה בה שימוש נוסף. על הסקר ענו 16 מתוך כ-40 אנשי טיפול שהשתתפו במפגש.
 
לממצאי הסקר המלאים לחץ כאן

למחקר המלא על שיפור מטלת האכלה בקרב מטפלים ישירים של אנשים עם מש״ה לחץ כאן.

לסקירת מפגש סיעור המוחות בנושא חוויית ההאכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית לחץ כאן.

 



מיפוי ואפיון המשתתפים בקורסי קרן שלם בשנים תשע"ד- תשע"ו   מק"ט 203| ד"ר עדי לוי- ורד, גב' מיה סבג  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
בדו"ח זה מוצג ניתוח ומיפוי מאפיינים של 1,411 משתלמים שהשתתפו ב- 76 קורסי הכשרה של קרן שלם בין השנים 2014-2016. הניתוחים מתייחסים ל- 30 קורסים שהתקיימו בשנת 2014, 33 קורסים בשנת 2015 ו-13 קורסים בלבד משנת 2016 המהווים כ-46% מהקורסים שקרן שלם מימנה באותה השנה (זוהי כמות הקורסים שהסתיימו נכון לנקודת הזמן בה הוחלט לבצע את המיפוי הנוכחי). לנוכח ההתייחסות למחצית מהקורסים שהועברו בשנת תשע"ו, מוצגים בדו"ח זה, הממצאים עבור כלל המדגם שנלקח, ובנספחים מוצגת ההפרדה לפי שנים.
המיפוי מתמקד בשני היבטים:
א. אפיון המשתתפים – הכולל מאפיינים דמוגרפיים כגון מגדר, מגזר ומקום עבודה בארץ, נתונים תעסוקתיים (תפקיד וסוג מסגרת בה עובדים)
ב. אפיון הקורסים – הכולל מאפיינים כגון סוג הקורסים, בעלי התפקידים עבורם יועדו הקורסים, רוחב הפריסה שלהם והגופים המכשירים שהעבירו אותם.

לקריאת הדו"ח המלא
לחץ כאן

לצפייה במצגת סיכום הממצאים
לחץ כאן
 

 

 



הערכת תכנית "סביבה תומכת לאנשים עם מש"ה בקהילה"   מק"ט 163 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

תכנית סביבה תומכת הינה תכנית מרכזית של השירות לטיפול בקהילה המהווה חלופה להוצאה חוץ ביתית לאנשים בוגרים. התכנית פועלת כ- 10 שנים, וכרגע משתתפים בה כ- 360 אנשים עם מש"ה, ב- 35 רשויות (כ- 30 מדריכים). בחלק מהרשויות הרשות מפעילה את התכנית, ובחלק עמותות (כגון: כוכב, צ'יימס, אדנם, שיח סוד, אקים). התוכנית מספקת שירותי תמיכה, ליווי והכוונה לאנשים בגילאי 21+ עם מוגבלות שכלית התפתחותית המתגוררים בגפם או הגרים עם הוריהם המבוגרים בקהילה, ואף לאנשים שנמצאים במצבי סיכון (במטרה להשאירם בקהילה). 

מטרות ההערכה של תכנית סביבת תומכת:

1. לבצע מיפוי ראשוני של בעלי התפקידים ומשתתפי התכנית (במגוון משתנים).
2. לבחון את ההשפעה, התרומה ושביעות הרצון מתכנית "סביבה תומכת" במגוון מישורים ומנקודות מבט שונות – הן מנקודת בעלי התפקידים בתכנית (כגון רכזי התכנית, מדריכי התכנית, עו"סים ומפקחים), והן מנקודת מקבלי השירות ובני משפחותיהם, תוך דגש על השינוי בביצוע פעילויות שגרתיות שהאדם עם מש"ה לא ביצע כלל או לא ביצע באופן עצמאי לפני ההשתתפות בתכנית, ועל האופן בו התכנית מסייעת למשפחות המשתתפים.
3. לבחון את איכות הקשר בין המדריכים לחניכים
4. לבחון את השפעתה של התכנית על תפיסת המשפחות את שירותי משרד הרווחה.
5. לבחון את מיקומה ותרומתה של התכנית מעבר ובהשוואה לעבודתו השוטפת של העו"ס ברשות.
6. לבחון את צרכי ההכשרה וההדרכה לטובת התמקצעות בתחום הסביבה התומכת.

לקריאת הדו"ח המלא לחץ כאן.

לקריאת תקציר המנהלים לחץ כאן

לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן.

לקריאת סקירת ספרות ממוקדת בנושא סביבה תומכת לחץ כאן.

 

 

 

 



המשמעות שמעניקים בני משפחה לחוויית החיים וההזדקנות עם בן משפחה בוגר עם מוגבלות אינטלקטואלית   מק״ט 123 | מחברים נוספים: דר׳ טל ארטן-ברמן, דר׳ הילה אביאלי  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

 מטרת המחקר: לתאר ולנתח את חווית ההזדקנות של בני משפחה עם בן משפחה בוגר עם מגבלה שכלית התפתחותית (מש"ה), והמשמעות שהם מעניקים לחוויה זו מפרספקטיבת מהלך החיים. שיטה: במחקר האיכותני נדגמו ורואיינו בראיונות עומק 10 יחידות משפחה.
ממצאים: מניתוח היחידה המשפחתית עלו שלוש תמות: המוגבלות האינטלקטואלית כמנהלת את חיי המשפחה או המשפחה כמנהלת את המוגבלות לאורך מהלך החיים והזיקנה; המעבר לזיקנה: אסטרטגיות התמודדות –בין המשכיות לשינוי; "מתנה לא רצויה" או "כורח שנעשה באהבה": מבט רטרוספקטיבי של בני משפחה על הזדקנות עם מוגבלות. מניתוח נקודת המבט של האחים עלו שלוש תמות: "אני אמא? אחות? חברה? בת של?": ריבוי התפקידים של האחים לאורך מהלך החיים; "אלה זזה הצידה עכשיו": האח כמבוגר –אחראי במשפחה המזדקנת; "רק אמא שלי יודעת להשתלט עליו": מה טומן העתיד לאחים?
מסקנות: יש צורך לפתח עבור המשפחה עם מש"ה מעטפת שירותים מותאמת ורגישה לאורך מעגל החיים ותכנון שלב ההזדקנות.

 

סרטון המציג את עיקרי המחקר - כתוביות בעברית וערבית

צילום ועריכה : שי שלומי, 2017


 לסרטון עם כתוביות באנגלית 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


דו"ח מסכם של מפגש סיעור מוחות לאנשי מקצוע בנושא חווית האכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית - שנערך ב- 14/07/16 ברמת גן   מק"ט 214  

 -

המפגש הינו חלק ממהלכי יישום מחקר שנעשה בנושא ואשר עסק בשאלה כיצד ניתן להקל על המטפלים הישירים של אוכלוסיות חסרות ישע בכלל, ואנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בפרט, בעת האכלה של אנשים עם מש"ה.
 
מטרתו של המפגש היתה איסוף רעיונות והמלצות יישומיות שיסייעו לקובעי המדיניות בתחום לגבש הנחיות וסטנדרטים שיסייעו לעוסקים בהאכלה בשטח לעבור מגישה המתייחסת להאכלה כמטלה לגישה המתייחסת להאכלה כחוויה המכילה רכיבים פסיכולוגים וחברתיים: קשר אישי, שותפות והנאה. מטרה נוספת היתה לייצר מדדים אופרטיביים שיאפשרו ליישם גישה חדשה זו.
 
המשתתפים במפגש היו אנשי מקצוע במדרג התפקידים : מדריכים בטיפול ישיר, מנהלי מסגרות, צוותי שטח ממקצועות הבריאות, נציגי מטה האגף לטיפול באדם עם מש"ה ונציגי קרן שלם.
 
המפגש התקיים ב- 14/7/17 בבית עמנואל ברמת גן ונכחו בו כ- 60 משתתפים שלקחו חלק בסדנאות פעילות סביב שולחנות עגולים , כאשר בכל שולחן ישב תמלילן שהקליד את כל מה שנאמר. הנתונים נאספו ונותחו באופן איכותני. עיקרי הממצאים עסקו בסוגיות כגון : מה הופך האכלה למיטבית? כיצד ניתן לשנות תפיסה ממטלה לחוויה? מה משמעות האמירה "מקבל השירות במרכז"? הביטים של מעורבות ושיתוף פעולה בהאכלה, האוכל כאירוע חברתי-לימודי, כיצד מיישמים הנאה בעת האכלה? בנוסף נשאלו המשתתפים על דרכים להטמעה ויישום כל הרעיונות שעלו.
 
קרן שלם שותפה לייזום, הפעלה ומימון המחקר ומהלכי היישום.
 
לתקציר המנהלים של המפגש לחץ כאן

לדו"ח הממצאים המלא לחץ כאן
 
לפרטים ומידע נוסף לחץ כאן

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


סקירת ספרות ממוקדת סביבה תומכת   מק"ט 213 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

 תכנית סביבה תומכת הינה תכנית מרכזית של השירות לטיפול בקהילה באגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים המהווה חלופה להוצאה חוץ ביתית לאנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). התכנית פועלת כ- 10 שנים, וכרגע משתתפים בה כ- 360 אנשים עם מש"ה, ב- 35 רשויות, בהנחיית כ- 30 מדריכים. בחלק מהרשויות הרשות מפעילה את התכנית, ובחלק עמותות (כגון: כוכב, צ'יימס, אדנם, שיח סוד, אקים). התוכנית מספקת שירותי תמיכה, ליווי והכוונה לאנשים בגילאי 21+ עם מוגבלות שכלית התפתחותית, המתגוררים בגפם או הגרים עם הוריהם המבוגרים בקהילה, ואף לאנשים שנמצאים במצבי סיכון, במטרה להשאירם בקהילה.

לתוכנית ארבע מטרות עיקריות לקידום אנשים עם מש"ה המשתתפים בה:

(1) יצירת רשת תמיכה, המשלימה את השירותים הניתנים ע"י המחלקה לשירותים חברתיים, שמספקת ליווי ותיווך בתחומי החיים השונים בקהילה (כולל שילוב במסגרות היום בקהילה);

(2) שיפור איכות חייהם של הגרים בקהילה, תוך מתן אפשרות לקיים אורח חיים נורמטיבי והמשך מגורים בסביבתם הטבעית;

(3) מניעה או דחייה של השמה חוץ ביתית;

(4) ניסיון להשפיע באופן חיובי על דעות ועמדות של בני המשפחה כלפי צריכת שירותי הרווחה, קבלת העזרה, יצירת יחסי אמון ועוד.

לקריאת סקירת הספרות המלאה לחץ כאן.

לקריאת דו"ח הערכת תכנית סביבה תומכת לחץ כאן.

 



"נשאת ונתת באמונה": שחיקה, מחויבות לארגון ומחויבות ללקוח -בקרב מטפלים חרדים לעומת לא חרדים המטפלים באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק״ט 625 | מנחה: ד"ר ענת פרוינד  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם


מחקר זה מתמקד בתופעת המחויבות ללקוח והקשר בינה לבין שחיקה ומחויבות ארגונית בקרב מטפלים חרדים בהשוואה למטפלים לא חרדים, שמטפלים באוכלוסייה עם מש"ה. מטרת המחקר היא לבחון את הגורמים המשמעותיים המשפיעים על מידת המחויבות ללקוח של המטפלים והאם דתיות משפיעה על משתני עמדות עבודה אלה
אוכלוסיית המחקר כללה אנשי מקצוע מתחומי ההוראה, הרווחה ומהמקצועות הפרה-רפואיים, המטפלים באופן ישיר באנשים עם מש"ה
ממצאי המחקר מראים שלמשתנים שחיקה ומחויבות ארגונית אפקטיבית התרומה המשמעותית ביותר על המחויבות ללקוח. לדתיות לא נמצאה השפעה מובהקת על רמת המחויבות ללקוח, אך יחד עם זאת נמצאו הבדלים מובהקים בקרב מטפלים חרדים הן בשחיקה נמוכה והן במחויבות ארגונית גבוהה. ממצאים אלו משמעותיים במיוחד כיוון שבשנים האחרונות קיימת מגמה הולכת וגדלה של יותר פתיחות מקרב האוכלוסייה החרדית אל האוכלוסייה הכללית. פתיחות זו מתבטאת בכך שיותר תופעות חברתיות, משפחתיות ואישיות מופנות לשירותי הרווחה הממוסדים. מציאות זו דורשת התאמת שירותי הרווחה לאוכלוסייה החרדית ובעיקר העסקה של אנשי מקצוע חרדים בארגוני הרווחה


לפוסטר המפרט את עיקרי המחקר לחץ
כאן

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד