"כל הלומד מדעים ואינו משמשם לתועלת אחרים – דומה לאדם החורש ואנו זורע" (סעדי)

קרן שלם תומכת בעבודות מחקר שנועדו לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת כדי לאפשר להם להגיע לאיכות חיים מיטבית.

קרן שלם סייעה עד היום לעשרות מחקרים בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית שתרמו מדעית ויישומית לקידום ופיתוח השירותים והטיפול בתחום זה.

חוקרים המעוניינים להגיש הצעות מחקר מוזמנים להיכנס לעמוד מענקי מחקר.

בנוסף, הקרן אספה ויצרה מאגר של כל כלי המחקר שנעשה בהם שימוש באמצעות מחקרים אלה.

בעמוד זה של האתר מוצגים כל המחקרים ועבודות הגמר שנעשו בתמיכת הקרן.

** בכל פריט מידע בו מצויין המונח - פיגור שכלי הכוונה היא למוגבלות שכלית  התפתחותית (המונח שונה בשנת 2012)

 

שרון גנות, מנהלת תחום ניהול ידע | sganot@kshalem.org.il

סקר צרכים של מבוגרים וקשישים עם פיגור שכלי בקהילה   מק"ט 1 | חוקרים נוספים: ניצה בוכנר, חני דניס מור, רות וייס צוקר  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

התארכות תוחלת החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), הפכה את קבוצת אנשים אלו בגילאים מתקדמים, למשמעותית יותר בקרב אוכלוסיית המש"ה החיים בקהילה ובמוסדות. הסקר בא לשפוך אור על אוכלוסייה זו החיה בקהילה, תוך איתור צרכיהם המיוחדים, ובדיקת המענה הקיים עבורם, בשירותים בקהילה. הסקר נערך על בני 45 ומעלה, ברמת מש"ה בינונית עד קשה. נערכו השוואות המתייחסות לרמת המש"ה, לגיל ולמין הנחקרים. נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת הדיווח בעצמי של המטופלים, בנוגע לתפקודם בחיי היום יום, בחברה ובקהילה, אל מול הדיווח ממטפליהם העיקריים. כמו כן נמצא הבדל בדיווח המטופלים בנושאים אלו, בהשוואה מגדרית.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הקשר בין תחושת העצמה של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך לבין מידת מעורבותם והשתתפותם במסגרת חינוכית   מק"ט 505 | מנחה : פרופ' חיה יצחקי  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

במחקר נבדקה התרומה של תחושת העצמה של ההורה, התמיכה החברתית של ההורה ושביעות הרצון שלו למעורבותו של ההורה והשתתפותם במסגרת חינוכית. כמו כן, נבדקה התרומה של מספר משתני רקע למעורבות ההורים. נמצא, כי כל מדדי תחושת העצמה משפיעים על רוב מדדי המעורבות, ונמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין שלושת מדדי העצמה לבין כל מדדי המעורבות, פרט למעורבות בתחום הקהילה. להעצמה משפחתית נמצאה השפעה על מעורבות בתחום המסגרת החינוכית, להעצמה בתחום השירותים נמצאה השפעה על מעורבות בתחום הילד, ולהעצמה קהילתית נמצאה השפעה על המעורבות הקהילתית ושל השתתפות בפעילויות במסגרת החינוכית. 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


עמדות אנשי צוות במגזר הערבי כלפי שילובם של אנשים מפגרים בקהילה   מק"ט 508 | ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

עמדותיהם של אנשי צוות וסמך מקצועיים שבאים בקשר עם אוכלוסייה המוגבלת שכלית התפתחותית (מש"ה), הן בעלות השלכות נרחבות על תהליך השיקום של אוכלוסייה זו ושילובה באוכלוסייה הכללית. מטרת המחקר לבחון את השפעתם של משתנים שונים על עמדות אנשי הצוות הערביים, כלפי שילוב האדם המש"ה בקהילה. נבדק האם עמדות אנשי הצוות תימצאנה קרובות לתפיסת הנורמליזציה, באם יימצאו הבדלים בין צוות מקצועי לסמך מקצועי והאם יימצאו הבדלים בין המסגרות השונות. עקרי ממצאים מראים שאנשי צוות מקצועיים הם בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב האדם המש"ה בקהילה, מאשר אנשי צוות סמך מקצועיים.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


להיות אם לילד הסובל מפיגור שכלי בקיבוץ   מק"ט 511 | מנחה : ד"ר בתיה שושני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

זהו מחקר איכותני בגישה הנרטיבית שמטרתו ללמוד את חווית האימהות לילדה הסובלת מפיגור בקיבוץ דרך הבנת המשמעות שהאימהות נותנות לסיפור החיים שלהן לאורך תקופת ההתמודדות עם גידול ילדתן. הממצאים העלו שבע קטגוריות במוקד החוויה של האימהות: הקשיים, דרכי ההתמודדות וההסתגלות, החוויה, החלום ושברו, הקיבוץ, הצרכים ומיצוי זכויות ושימוש בשירותים. האימהות הדגישו את רצונן לקבל תמיכה רגשית וכלכלית, תחושת שייכות ואת הקושי שלהן למצוא מענה לצרכים אלו. מרבית האימהות אינן מעוניינות במפגש עם דומות במצבן, אינן מודעות לזכויותיהן ולא נעשה ניסיון ליצירת קשר מצידן או מצד לאתר אותן ולסייע להן.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


רמת הדחק של אמהות אומנות לילד עם פיגור שכלי והקשר שלה למשאביהן האישיים   מק"ט 513 | מנחה : ד"ר דוד פורטוביץ  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

המחקר בודק את מקורות ורמת הדחק של אימהות אומנות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). כמו כן, נבדקה רמת התמיכה החברתית והמשאבים הפנימיים של הערכה עצמית ושליטה עצמית באוכלוסייה זו, ותרומתן להתמודדות עם המשימות והקשיים המיוחדים הכרוכים במשימת האומנה לילד עם מש"ה. קבוצת האימהות האומנות נבדקה בהשוואה לאימהות אומנות לילדים שאינם בעלי מש"ה. התוצאות מצביעות שאימהות אומנות לילד עם מש"ה חשות דחק גדול יותר מאשר אימהות לילד ללא מש"ה וזאת בשל עומס הטיפול ומהקושי במילוי התפקיד. בבדיקת רמת הדחק הכללית, המשאבים הפנימיים והתמיכה החברתית, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.

לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


דימוי עצמי והתנהגות מסתגלת אצל אנשים מפגרים המשתתפים בפעילות פנאי עם אנשים רגילים   מק"ט 501 | מנחה : ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

המחקר מתמקד בפעילויות שבהן הקשר בין אנשים מפגרים המשתתפים בפעילויות פנאי יחד עם אנשים רגילים בני גילם הינו קשר של שווים. המחקר בדק האם מפגרים הפועלים בפעילות פנאי עם אנשים רגילים כשווים, שונים בדמוי העצמי שלהם ובהתנהגותם המסתגלת מאנשים מפגרים המשתתפים בפעילות פנאי עם אנשים מישפגרים בלבד. התוצאות לא הראו הבדלים בדימוי העצמי הכללי בין נחקרי שתי הקבוצות, המשולבים והלא משולבים. לא נמצא קשר בין שילוב לבין רמה גבוהה של התנהגות מסתגלת, לא נמצאו הבדלים בהתנהגות המסתגלת בין שתי הקבוצות המשולבים והלא משולבים.

לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השפעת תרגול גופני יומי על מכשיר המסילה הנעה על תפקוד מוטורי של ילדים עם פיגור בינוני-עמוק   מק"ט 504 | מנחה : ד"ר איסקוב אלי  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

אוכלוסייה רב-נכותית עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) אובחנה בעבר גם כאוכלוסייה בעלת כושר גופני לקוי. הסיבות לכושר הגופני הלקוי, מוסברות על ידי החוקרים כנובעות מאורח חיים לא פעיל, חוסר מודעות להשפעות הגופניות החיוביות של אימון גופני וחוסר מוטיבציה לפעילות תנועתית כלשהי. המחקר הנוכחי בודק את מידת השיפור המוטורי והפיזיולוגי אצל ילדים עם מש"ה בינוני, קשה ועמוק, בעזרת שימוש במכשיר מסילה נעה. הממצאים מראים שחל שיפור משמעותי ברמת הכושר הגופני של הנבדקים על פי מדידות דופק במנוחה ומאמץ, ושהאימון בעזרת מכשיר המסילה הנעה ניתן לביצוע על ידי מתרגל שאינו מיומן ובהדרכת פיזיותרפיסט.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


איכות חיים, קשרי חברות ופעילות פנאי בקרב אנשים עם פיגור שכלי החיים באומנה ובדיור קהילתי   מק"ט 506 | מנחה : ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

המושג איכות חיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), מבטא למעשה עד כמה חייו של הפרט או הקבוצה טובים. יש הטוענים כי ניתן לראות בו עקרון מנחה לתכנון, עיצוב והערכה של שירותים לאנשים עם מש"ה. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בחשיבותם של חיי החברה ופעילות הפנאי כמרכיבים באיכות חייהם של אנשים עם מש"ה. מטרת המחקר הינה לבדוק את ההבדלים בקשרי החברות ופעילויות הפנאי של אנשים עם מש"ה המתגוררים במשפחות אומנה ובדיור קהילתי ואת השפעת גורמים אלה על איכות חייהם, כפי שהיא נתפסת על ידם.

לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


אפיוני אמהות שילדיהן הבוגרים נמצאים במסגרות דיור קהילתי - חוסן אישי, התמודדות, תמיכה חברתית ובריאות נפשית   מק"ט 502 | מנחים : ד"ר חסי בן צור, ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר היא להתחקות אחר מאפייני האימהות, הקשורים לנכונותן לשילוב בנן/ביתן במסגרת הקהילתית, וכן לבחון את הקשר בין העובדה שהבן/בת מנהלים חיים עצמאיים בקהילה, לרמת הדחק, הבריאות הנפשית ואיכות החיים של האימהות. ממצאי המחקר הראו שאין הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות האימהות בחוסן אישי, תמיכה חברתית, והבריאות הנפשית. נמצאו הבדלים בין הקבוצות בשתי אסטרטגיות התמודדות, שהראו שאסטרטגיה מסוג של מיקוד בבעיה אפיינה אימהות שסידרו את ילדיהן בקהילה, ואילו אסטרטגיה מסוג הימנעות אפיינה אימהות שילדיהן הבוגרים נמצאים בבית. כמו-כן דווחה רמת דחק גבוהה יותר אצל אימהות שילדיהן בסידור חוץ ביתי.

לתקציר
קרא | הורד


הורים לבוגרים עם נכות התפתחותית: התמודדות עם דחק, תמיכה משפחתית ועמדות כלפי נורמליזציה כמשתנים הקשורים לעמדותיהם כלפי תעסוקת בנם/בתם   מק"ט 503 | ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר לבחון השפעת משתנים שונים על עמדות הורים כלפי תעסוקת בנם/בתם. שאלת המחקר המרכזית שנבדקה היא האם עמדות הורים כלפי תעסוקת ילדם קשורות לגישתם כלפי עיקרון הנורמליזציה, לדחק ולמידת התמיכה המשפחתית לה זוכים ההורים? הממצאים העיקריים הראו כי עמדות הורים כלפי תעסוקת ילדם קשורות בעמדות חיוביות כלפי נורמליזציה ותמיכה חברתית בעיקר פורמלית. בבדיקת המשתנים הדמוגרפיים נמצא קשר בין השכלת ההורה ותמיכה חברתית. ממצא מובהק נוסף התייחס למידת הקשר בין המסגרת התעסוקתית בה מועסק הבן/בת ורמת הדחק הנחווה על ידי ההורים.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


   

קרא עוד


   

סקירה זו בוצעה על-ידי מכלול- יח׳ הערכה ומחקר של קרן שלם תכנית סביבה תומכת הינה תכנית מרכזית של השירות לטיפול בקהילה באגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים המהווה חלופה להוצאה חוץ ביתית לאנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). התכנית פועלת כ- 10 שנים, וכרגע משתתפים בה כ- 360 אנשים עם מש"ה, ב- 35 רשויות, בהנחיית כ- 30 מדריכים. בחלק מהרשויות הרשות מפעילה את התכנית, ובחלק עמותות (כגון: כוכב, צ'יימס, אדנם, שיח סוד, אקים).…

קרא עוד
לפריט המלא
קרא | הורד