"כל הלומד מדעים ואינו משמשם לתועלת אחרים – דומה לאדם החורש ואנו זורע" (סעדי)

קרן שלם תומכת בעבודות מחקר שנועדו לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת כדי לאפשר להם להגיע לאיכות חיים מיטבית.

קרן שלם סייעה עד היום לעשרות מחקרים בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית שתרמו מדעית ויישומית לקידום ופיתוח השירותים והטיפול בתחום זה.

חוקרים המעוניינים להגיש הצעות מחקר מוזמנים להיכנס לעמוד מענקי מחקר.

בנוסף, הקרן אספה ויצרה מאגר של כל כלי המחקר שנעשה בהם שימוש באמצעות מחקרים אלה.

בעמוד זה של האתר מוצגים כל המחקרים ועבודות הגמר שנעשו בתמיכת הקרן.

** בכל פריט מידע בו מצויין המונח - פיגור שכלי הכוונה היא למוגבלות שכלית  התפתחותית (המונח שונה בשנת 2012)

 

שרון גנות, מנהלת תחום ניהול ידע | sganot@kshalem.org.il

קבלת החלטות של עובדים סוציאליים במקרים של אלימות במשפחה כלפי ילדים בעלי פיגור שכלי - השפעת עמדות העובד, ההתנהגות המאתגרת של הילד ואלימות ההורה   מק"ט 519 | מנחים : ד"ר אילנה דובדבני, ד"ר גיא אנוש  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר היא לתרום להבנה התיאורטית של הגורמים המשפיעים על הבחירה בהתערבויות שנוקטים העוסי"ם ופקידי הסעד במקרים של אלימות, ניצול והזנחה של ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בתוך המשפחה. הממצאים מראים שהעוסי"ם ופקידי הסעד אינם מושפעים מעמדותיהם ומניסיונם בעבודה בתחום המש"ה. נמצא שהם נוטים להתערב במקרים של אלימות במשפחה כלפי ילדים בעלי מש"ה ומאמינים כי במקרים של אלימות צריך לטפל בדרכי התערבויות סמכותית ולא בדרכי התערבויות טיפולית. הדגש צריך להיות מופנה למרכיבים השונים בהכשרתם של העוסי"ם ופקידי הסעד ביחס לסיטואציות של אלימות במשפחה כלפי ילדים בעלי פיגור שכלי.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הנכונות של הורים לילדים עם פיגור שכלי לפנות להשמה חוץ ביתית: השוואה בין הורים עולים מבריה"מ לשעבר לבין הורים ילידי הארץ   מק"ט 520 | מנחה : ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מחקר זה בוחן האם קיים הבדל בנטייה לפנות להשמה חוץ ביתית ובדפוסי התנהגות הקשורים בה בין הורים עולים מברית המועצות לשעבר לבין הורים ילידי הארץ, ובא להעלות את המודעות של אנשי מקצוע להשפעתו של הדחק על יכולת ההתמודדות של ההורים לילדים עם נכות התפתחותית והשפעתו על נכונותם להוציא את הילד מחוץ לבית. נמצא כי הנכונות של ההורים לפנות להשמה חוץ ביתית היא פונקציה של גיל הילד ושל רמת הדחק הנחווית על ידי ההורים, ללא קשר למוצאם של ההורים (עולים או ילידי הארץ) ולמידת התמיכה החברתית העומדת לרשותם.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הקשר בין מסגרת מגורים, סוג תעסוקה ותפיסת שליטה לבין דפוסי פעילות פנאי של בוגרים עם פיגור שכלי בקהילה   מק"ט 531 | מנחים : ד"ר מרים ברזון, פרופ' מאיר טייכמן  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

פעילות פנאי היא אחד התחומים בחיים בו ניתנת לאדם הזדמנות לקיים בחירות והחלטות עצמאיות, המובילות להתפתחות אישית ומימוש עצמי. במחקר זה נבדקו השפעתם של משתנים סביבתיים ואישיותיים על פעילות הפנאי של האדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), מתוך תפיסה המעוגנת בעיקרון הנורמליזציה שצרכיו זהים לצורכיהם של כלל האנשים. הממצאים מראים קשרים בין סוג המסגרת, לבין רמת פעילות הפנאי של אנשים עם מש"ה. נמצא, שדיירי הדיור מוגן הינם בעלי רמת פעילות פנאי גבוהה יותר ובייחוד בפעילויות מחוץ לבית, לעומת אלו שבבית. הבדל זה הופיע ללא קשר למסגרת התעסוקתית בה שולבו.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


ההשפעה על שני סגנונות הוראה בפעילות גופנית על איכות חייהם של צעירים הלוקים בפיגור שכלי קל ובינוני   מק"ט 507 | מנחים : פרופ' שונית רייטר, ד"ר דוד בן-סירא  

עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת מחקר זה, היא להשוות בין ההשפעה של שני סגנונות הוראה בחינוך גופני על שיפור באיכות חייהם של צעירים הלוקים במוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) ברמת קל ובינוני. השערתו היא שלמידה בסגנונות הוראה שונים, המתאימים ליעדי ההוראה השונים, יש בהם כדי להשביח את ההוראה ולהגיע להישגים שישפרו את איכות החיים של צעירים הלוקים במש"ה קל ובינוני. מהממצאים עולה, כי למידה בסגנונות הוראה שונים, משפיעים באופן שונה על ממדי איכות חיים וממדי דימוי עצמי. נמצאו קשרים בינוניים בין חלק מממדי איכות חיים לבין ממדי דימוי עצמי.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הערכת שביעות הרצון של הורי פעוטות עם צרכים מיוחדים המשתתפים בתוכנית שילוב במעונות יום ובמשפחתונים בקהילה   מק"ט 510 | מנחים : פרופ' שמעון שפירו, ד"ר מרים ברזון  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

הערכת שביעות רצונם של 97 הורים מכל הארץ לפעוטות בגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים, הסובלים מנכות התפתחותית ו/או עיכובים התפתחותיים ונמצאים לפחות שלושה חודשים בתוכנית שילוב במעונות יום ובמשפחתונים בקהילה, עומדת במרכזו של מחקר זה, אשר מטרתו הינה לבחון את התוכנית מנקודת מבטם של הורי הפעוטות ולהאיר בכך על נקודות החוזק של התוכנית ועל נושאים הטעונים שיפור. נמצאו מספר מסקנות עיקריות בניהן: מידת שביעות רצון כללית גבוהה של ההורים מהתוכנית. נמצא שככל שההורים העריכו את עבודת הסייעת כאיכותית יותר גברה גם שביעות רצונם הכללית מהתוכנית.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הורים לילדים עם נכויות התפתחותיות: הקשר בין מגדר, דחק הורי ותפקוד הילד להסתגלות הזוגית של ההורים   מק"ט 512 | מנחה : פרופ' אריק רימרמן  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

המחקר התמקד בהורים לילדים צעירים עם נכויות ובדק האם קיימים הבדלים בין אבות לאימהות בדחק ההורי, בתפיסה את רמת תפקוד הילד ובהסתגלות הזוגית והאם קיימים קשרים בין המשתנים בשתי הקבוצות. הממצאים בדבר ההבדלים בין אבות לאימהות לא העלו תוצאות מובהקות. מאידך, נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בקשרים בין המשתנים: בעוד שהדחק ההורי נמצא קשור להסתגלות הזוגית הן אצל האבות והן אצל האימהות, רמת תפקוד הילד לא נמצאה קשורה להסתגלות הזוגית אך נמצאה קשורה אצל האבות לדחק ההורי.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


ההבדלים בין אימהות לאבות של צעירים עם פיגור שכלי ברמות הדחק, בדפוסי ההתמודדות ובעמדותיהם כלפי שילוב בניהם או בנותיהם בקהילה   מק"ט 514 | מנחה : ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מחקר זה בוחן את ההבדלים בין נשים וגברים שהינם הורים לבנים ובנות עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ולעמוד על ההבדלים בין אימהות לאבות בשלושה תחומים: רמת הדחק אותה הם חווים כתוצאה ממגבלת ילדם, דפוסי ההתמודדות עם הדחק בהם הם נוקטים ועמדותיהם כלפי שילוב ילדיהם בקהילה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין האבות לאימהות בשלושת התחומים שנחקרו. רמת הדחק והעמדות כלפי שילוב בקהילה נמצאו קשורות לרמת המש"ה של הבן/הבת, אך לא למינו של ההורה או למשתנה דמוגרפי אחר. נמצא שהאימהות והאבות נעזרים יותר בדפוסי התמודדות הממוקדים בבעיה מאשר בדפוסי התמודדות הממוקדים ברגש. 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד


דחק, תמיכה חברתית ורווחה אישית של אימהות ערביות לילדים עם צרכים מיוחדים המטופלים במחלקות לשירותים חברתיים בצפון   מק"ט 515 | מנחה : ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מחקר זה מתמקד במשפחה עם ילד עם צרכים מיוחדים במגזר הערבי בישראל ובעיקר באימהות. במחקר נבחנה השפעת מערכת התמיכה החברתית על רמת הדחק ותחושת הרווחה האישית של אימהות ערביות לילדים עם צרכים מיוחדים. ממצאי המחקר העיקריים מצביעים על קשר בין מקורות תמיכה בלתי פורמליים לבין הדחק הזוגי והכלכלי של האימהות כך, שככל שמקורות התמיכה הבלתי פורמליים רחבים יותר, כך חוו האימהות רמות נמוכות יותר של דחק זוגי וכלכלי. ממצאים נוספים שעלו מצביעים על היעדר קשר בין שימוש בשירותי תמיכה פורמליים לבין רווחה אישית.

לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השפעת מצבי רגש על תהליכי עיבוד מידע חברתי בקרב מתבגרים עם פיגור שכלי קל ובינוני   מק"ט 517 | ד"ר חני טור-כספא  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

המחקר בודק השפעת מצבים רגשיים חיוביים ושליליים על תהליכי עיבוד מידע חברתי, בקרב אוכלוסיות מתבגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) קלה ובינונית. כמו כן, נבחנו הכושר לזיהוי רגשות לא מילוליים וכישורי הבנה והבעה שפתיים והקשר שלהם לתהליכי עיבוד מידע חברתי בקרב אוכלוסייה זו. נמצאו אצל המתבגרים קשיים נכרים במודל לתהליכי עיבוד מידע חברתי בשלבי הקידוד, הפירוש, חיפוש התגובה, ובחירת התגובה בשלב ביצוע ההתנהגות. התגלו בקרב הנבדקים קשיים ניכרים בזיהוי רגשות לא מילוליים. קשרים חיוביים מובהקים בין הכושר לזיהוי רגשות לא מילוליים וכשרים שפתיים לבין תהליכי עיבוד מידע חברתי.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השפעת מעורבותם של ילדים עם נכויות התפתחותיות קשות הלומדים בבית ספר מיוחד, עם בני גילם בבית ספר רגיל   מק"ט 518 | מנחים : ד"ר חני טור-כספא, פרופ' שונית רייטר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

העבודה מציגה תוצאותיו של ניסיון שילוב חלקי, של ילדים עם נכויות התפתחותיות קשות בבית ספר כללי. במטרה לבדוק את איכויות הקשר שנבנה בין התלמידים הרגילים ובין התלמידים עם הנכויות הקשות, ואת השפעות השילוב על התקדמות תלמידים אלה בתחומים החברתיים והלימודיים. החברתיים והלימודיים. הממצאים אינם חד משמעיים, אך הצביעו על כך שמעורבותם של ילדים עם נכויות התפתחותיות בבית ספר כללי משפיעה לחיוב על התפתחותם החברתית והלימודית. כמו כן נמצא כי ככל שהחשיפה של ילדים עם נכויות התפתחותיות לבני גילם בביה"ס הרגיל נמשכת זמן רב יותר, ההתקדמות בתחומים אלה משמעותית יותר.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


סקר צרכים של מבוגרים וקשישים עם פיגור שכלי בקהילה   מק"ט 1 | חוקרים נוספים: ניצה בוכנר, חני דניס מור, רות וייס צוקר  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

התארכות תוחלת החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), הפכה את קבוצת אנשים אלו בגילאים מתקדמים, למשמעותית יותר בקרב אוכלוסיית המש"ה החיים בקהילה ובמוסדות. הסקר בא לשפוך אור על אוכלוסייה זו החיה בקהילה, תוך איתור צרכיהם המיוחדים, ובדיקת המענה הקיים עבורם, בשירותים בקהילה. הסקר נערך על בני 45 ומעלה, ברמת מש"ה בינונית עד קשה. נערכו השוואות המתייחסות לרמת המש"ה, לגיל ולמין הנחקרים. נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת הדיווח בעצמי של המטופלים, בנוגע לתפקודם בחיי היום יום, בחברה ובקהילה, אל מול הדיווח ממטפליהם העיקריים. כמו כן נמצא הבדל בדיווח המטופלים בנושאים אלו, בהשוואה מגדרית.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הקשר בין תחושת העצמה של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך לבין מידת מעורבותם והשתתפותם במסגרת חינוכית   מק"ט 505 | מנחה : פרופ' חיה יצחקי  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

במחקר נבדקה התרומה של תחושת העצמה של ההורה, התמיכה החברתית של ההורה ושביעות הרצון שלו למעורבותו של ההורה והשתתפותם במסגרת חינוכית. כמו כן, נבדקה התרומה של מספר משתני רקע למעורבות ההורים. נמצא, כי כל מדדי תחושת העצמה משפיעים על רוב מדדי המעורבות, ונמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין שלושת מדדי העצמה לבין כל מדדי המעורבות, פרט למעורבות בתחום הקהילה. להעצמה משפחתית נמצאה השפעה על מעורבות בתחום המסגרת החינוכית, להעצמה בתחום השירותים נמצאה השפעה על מעורבות בתחום הילד, ולהעצמה קהילתית נמצאה השפעה על המעורבות הקהילתית ושל השתתפות בפעילויות במסגרת החינוכית. 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד