מרכזים למשפחות של ילדים ובני נוער עם מוגבלויות – מחקר הערכה   מחברים נוספים : דורי ריבקין  

מתוך אתר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

משפחות לילדים עם מוגבלויות מתמודדות לעתים קרובות עם קשיים שמשפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על האחים והאחיות ועל בני משפחה אחרים. קשיים אלה משפיעים גם על יכולתם של בני המשפחה להתמודד עם צרכיו של הילד עם המוגבלות. כדי לסייע למשפחות אלה יזמו ג'וינט ישראל-אשלים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד העבודה והרווחה) תכנית ניסיונית של מרכזים למשפחות שלילדיהן מוגבלויות מכל הסוגים. המרכזים נועדו לספק תמיכה קהילתית למשפחות, כשירות משלים לתמיכה הפרטנית שמספקות המחלקות לשירותים חברתיים. המרכז הראשון החל לפעול בעכו בשנת 2008, ועד סוף 2016 הוקמו ברחבי הארץ 12 מרכזים, שמצויים בשלבים שונים של הטמעה כשירות של משרד העבודה והרווחה והרשויות המקומיות.

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ליווה את התכנית במחקר הערכה שכלל שני שלבים. בשלב הראשון בוצעה הערכה של המרכז הראשון בעכו (בשנים 2013-2012); הממצאים משלב זה סייעו לפיתוח התכנית ולהקמתם של מרכזים נוספים. בשלב השני, שנערך בשנים 2016-2015 אחרי שהתכנית הורחבה, נבחנו המרכזים הפועלים בערים אשדוד, מודיעין עילית, קריית גת ורמת גן. בסך הכול נערכו במסגרת המחקר ראיונות טלפוניים מובנים עם 460 הורים מלקוחות חמשת המרכזים, וראיונות עומק עם 49 אנשי מקצוע ועם 8 אימהות.

בין הממצאים העיקריים:
המרכזים מקיימים מגוון רחב של פעילויות. בין היתר, קבוצות תמיכה להורים ולאחים ואחיות של ילדים עם מוגבלויות, ובכמה מקרים גם לסבים ולסבתות, ופעילות הפגה ופנאי לכל המשפחה. מרכיב מרכזי נוסף בפעילות הוא פיתוח קבוצות מנהיגות של הורים השותפות בהנהגת המרכז ופועלות למען משפחות וילדים עם מוגבלויות בקהילה המקומית ומול הרשויות.
ההורים הביעו שביעות רצון גבוהה מפעילויות המרכזים, ודיווחו על תרומתם המשמעותית להפחתת הבדידות שחוו בהקשר של קשיי ילדיהם. הורים שהשתתפו בפעילויות מרובות חשו שהמרכז תרם לתחושת המסוגלות שלהם כהורים.
מרבית ההורים הביעו שביעות רצון מן המתכונת הרב-נכותית של המרכזים.
כל אחד מן המרכזים שנכללו במחקר הצליח לצקת לפעילותו תכנים ודגשים המותאמים לאוכלוסייה המקומית, לרצונותיה, לצרכיה הייחודיים ולאופייה של העיר שהוא פועל בה.

המחקר מצביע על אתגרים שעדיין ניצבים בפני מפעילי התכנית. לדוגמה, כיצד להביא יותר אבות, אחים ואחיות לפעילויות המרכז, וכיצד לשמר את יכולת הפעילות של קבוצות המנהיגות של ההורים לאחר העברת האחריות להפעלת המרכזים למשרד העבודה והרווחה ולרשויות המקומיות.
הממצאים משני שלבי המחקר נדונו על ידי השותפים לתכנית ותרמו לתהליך המתמשך של פיתוח התכנית.

המחקר בוצע בהזמנת ג'וינט ישראל-אשלים ומומן בסיועו ובסיוע קרן מנדל ברמן למחקר על ילדים עם מוגבלויות. דוח המחקר מוקדש לזכרו של מנדל "ביל" ברמן.

להורדת המחקר המלא לחץ כאן

להורדת תקציר מנהלים לחץ כאן

לעיון בתמצית המחקר בשפה האנגלית לחץ כאן

 



מחקר אורך חדשני וייחודי – החיים בקהילה בעיני אנשים עם מוגבלות שכלית   מחקרה של קרן שלם בשיתוף קונסורציום חוקרים מומחים בישראל בתחום המוגבלות השכלית.  

 -

 צעירים עם מוגבלות שכלית בגיל ההתבגרות ,עומדים בפני שינויים, ואתגרים המעוררים חרדות שלהם ושל בני משפחתם, כמו כל צעיר בן גילם ואף יותר.
המעבר ההתפתחותי מגיל ההתבגרות לבגרות צעירה הוא תקופה מאתגרת שקובעת במידה רבה את איכות המשך החיים.
רוב המחקרים בתחום ,מתארים מצב ברגע מסוים, ואינם מאפשרים הבנה דינאמית לתהליכי שינוי והשתנות.
כחלק מתהליך של חשיבה אסטרטגית בקרן שלם החלטנו ליזום מחקר הבודק ובוחן את החיים בקהילה בעיניהם של אנשים עם מש"ה. מטרת המחקר היא להשמיע את קולם של הצעירים ומשפחותיהם בתהליכי ההתפתחות והשינויים המתרחשים לקראת יציאתם מהמערכת החינוכית לעבודה ולחיים בקהילה.
 
המחקר הנו מחקר אורך ייחודי המשותף לקרן שלם ולשלשה חוקרים בכירים מאוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי פרס: פרופ' מיכל אל-יגון, פרופ' אריק רימרמן ופרופ' מלכה מרגלית.
 
ברוח אמנת האו"ם לזכויות של אנשים עם מוגבלות, המדגישה כי אנשים עם מוגבלות הם אנשים שווי זכויות ולפיכך על החברה לאפשר להם לבחור ולממש את ההעדפות שלהם בחיי היום יום, המחקר הנוכחי בוחן לאורך חמש שנים, ביטויים מתמשכים ומשתנים של תפיסת החיים בקהילה של צעירים עם מוגבלות שכלית בישראל, תוך בחינה מעמיקה את אפשרויות ויכולות הבחירה של אוכלוסייה זו, הקביעות ואופי השינויים באיכות חייהם, שביעות הרצון, ממדי ההסתגלות, והתמודדות עם קשיים.
תשומת לב מיוחדת ניתנת במחקר להערכה של גורמי העצמה וקידום הצלחות, לאורך הזמן. כמו כן, בוחן המחקר התייחסות לבני המשפחה.
 
לראשונה בישראל ובעולם , מתבצע מחקר הבודק לאורך זמן את נקודת מבטם של אנשים צעירים עם מש"ה על חייהם ועל סביבתם, בשונה ממחקרים קודמים שהתמקדו בבחינה חד פעמית של אתגרים בחייהם של הצעירים. דגש נוסף ניתן להיבטים משפחתיים והוריים בהקשר לגורמי סיכון והעצמה
 
זוהי שנתו השניה של המחקר וכבר התרשמנו משביעות הרצון של המשפחות שחזרנו אליהם פעם שנייה על מנת להעריך שינויים. הם בטאו הערכה לעניין המתמשך בחייהם, לאפשרות לתאר את השינויים שחלו במשך התקופה, שמחות ואכזבות.
לאחר שנת הפיילוט ובתהליך של הערכה מעצבת, הוחלט לתת מענה נוסף לאוכלוסיית צעירים לאחר סיום הלימודים במערכת החינוכית הפורמאלית, והמחקר יכלול צעירים בני 16-30 עם מוגבלות שכלית והוריהם.
 
נמשיך ונדווח על התוצאות המחקריות בהמשך.

 



סקר צרכים בקרב אנשי מקצוע – סמלים ציבוריים עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מנחה : פרופ' שפרה ברוכסון  

עבודת סמינריון שנערכה במסגרת לימודי תואר שני במחלקה ללימודי מידע באונ' בר אילן במסגרת הקורס "מידע חברתי" שנה"ל תשע"ו.

 

סקר צרכים זה בא ללמוד מאנשי המקצוע השונים העוסקים בטיפול באדם עם מוגבלות שכלית מה לדעתם תחומי החיים בהם נדרש לפתח סמלים ציבוריים עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

הסקר הציף את תחומי החיים להם יש לתת קדימות בעת פיתוח מאגר סמלים עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בנוסף, הסקר ייצר בנק עשיר של רעיונות לסמלים עבור אוכלוסיה זו המייצגים את הצרכים שלהם מנקודת מבט של אנשי המקצוע העוסקים בטיפול באדם עם מוגבלות שכלית.

הסקר הציג שני ממצאים מעניינים וחשובים :

הראשון הינו כי כל תחומי החיים אשר הוצעו על ידי החוקרת דורגו כאחד משלושת התחומים החשובים ביותר כלומר אף תחום לא נתפס כמיותר או כחסר חשיבות.

ממצא מעניין נוסף הוא כי תחום הפנאי נמצא שני בחשיבותו מבחינת  השפעתו על איכות החיים של האדם עם מוגבלות שכלית וכן הוצעו מגוון רחב של סמלים הקשורים בפעילות פנאי.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


נגישות לאנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל   מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם : מדד הנגישות העירוני  

 
מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם מדד הנגישות העירוני.

תמצית המחקר מתוך אתר מדד הנגישות העירוני :


מחקר זה מציג ממצאי בדיקה השוואתית של נגישות, השתתפות ומעורבות חברתית ושביעות רצון כללית של אנשים עם מוגבלות בעשרים רשויות מקומיות: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח תקווה, חדרה, טבריה.

הבדיקה התבססה על:
- ראיונות אישיים בטלפון עם מדגם אנשים עם מוגבלות בגילאי 18-65 בכל רשות
- סיורי נגישות בשטח (בסיוע צוות שגויס ורוכז על-ידי עמותת "חושבים בצבע")
- בדיקת נגישות באמצעות האינטרנט והטלפון לשירותים שונים בכל רשות
הבדיקה נערכה בחודשים יולי-אוקטובר 2016. ממצאי הבדיקה הושוו לאלו שהתקבלו במחקר דומה קודם (גריפל וזועבי 2013).

העבודה בוצעה במקביל לסקר עמדות בקרב הציבור באותן רשויות כלפי אנשים עם מוגבלות שבוצע על ידי צוות מחקר מהמכון לפסיכולוגיה יישומית, המרכז הבינתחומי בהרצליה. לעיון במחקר לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל   מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסוןו קרן רודרמן במסגרת מיזם : מדד הנגישות העירוני  

מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם מדד הנגישות העירוני.
 

תמצית המחקר מתוך אתר מדד הנגישות העירוני :


במחקר זה השתתפו 3,068 נבדקים מעשרים ערים נבחרות בישראל: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח תקווה, חדרה, טבריה.

המשתתפים במחקר דירגו את מידת הסכמתם עם מגוון מדדים הכוללים תפיסות כלפי אנשים עם מוגבלות (סטריאוטיפים, הומוגניות של אנשים עם מוגבלות, דעות קדומות "מרומזות" כלפי אנשים עם מוגבלות, נורמות חברתיות בחברה הישראלית כלפי אנשים עם מוגבלות, תפיסות איום מאנשים עם מוגבלות), רגשות כלפי אנשים עם מוגבלות (כעס, אמפתיה, גועל, פחד, עצב, הערצה, רחמים, מבוכה, חוסר אונים ובושה), כוונות התנהגות כלפי אנשים עם מוגבלות (מרחק חברתי והדרה של אנשים עם מוגבלות, מרחקי חברתי "סמוי" כלפי אנשים עם מוגבלות), ועמדות הציבור לגבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות (מודעות לאפליה כלפי אנשים עם מוגבלות ברשות המקומית, יחס כלפי תפקוד הרשות המקומית בנוגע לאנשים עם מוגבלות).

המחקר התבצע במקביל למחקר משלים שנעשה על ידי מכון דאס אינטרנשיונל ואשר בחן את חוויית הנגישות של אנשים עם מוגבלות באותן ערים. למחקר המשלים לחץ כאן


להורדת המחקר המלא לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הסמכת מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית במסגרות הדיור החוץ-ביתי: מחקר הערכה   מחברים נוספים : דורי ריבקין  

האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן – מש"ה) במשרד הרווחה והשירותים החברתיים )להלן – משרד הרווחה( שם לו מטרה לשפר את הטיפול באנשים עם מש"ה השוהים בדיור חוץ-ביתי. כאמצעי להשגת מטרה זו הוחלט לפעול כדי להקנות למטפלים של אנשים עם מש"ה כלים מקצועיים, להעצים אותם ולצמצם את תחושות הדחק והשחיקה שלהם. לפיכך, האגף פועל זה ארבעה עשורים להכשרת המטפלים במסגרות הדיור החוץ-ביתי. בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי רווחה מפעיל לאורך השנים את תהליך ההכשרה; המטפלים עוברים קורס ממושך ובסיומו הם מקבלים תעודת הסמכה לעבודה בתחום.
המטרה העיקרית של המחקר היא לבחון האם תהליך ההסמכה משיג את מטרותיו: א. משפר את הטיפול של המטפלים בדיירים עם מש"ה במסגרות הדיור החוץ-ביתי. ב. תורם להתמקצעות המטפלים ולהעצמתם, מפחית שחיקה ומעלה מוטיבציה בעבודה. ג. מעלה את המחויבות הארגונית של המטפלים, ותורם לתפיסת מקצוע המטפל כפרופסיה.
המחקר מצביע על תרומת הקורס ועל החשיבות של הרחבת תהליך ההסמכה לכלל המטפלים במערכת.

 

המחקר נערך ביוזמת האגף הבכיר למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ומומן בסיועם.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הרצאות הכנס לרגל יום תסמונת דאון הבינלאומי 2016 "פסיפס החיים"   שנערך ביום שלישי 2016.4.12 ד' ניסן תשע"ו אולם "ברמן" המרכז הרפואי הדסה הר הצופים  

הרצאות הכנס לרגל יום תסמונת דאון הבינלאומי 2016 "פסיפס החיים"
שנערך ביום שלישי 2016.4.12 ד' ניסן תשע"ו אולם "ברמן" המרכז הרפואי הדסה הר הצופים
 
יו"ר הכנס: ד"ר אריאל טננבאום מנהל המרכז לתסמונת דאון הדסה הר הצופים
ניהול מקצועי: גב' חנה ימין שרקי, מנהלת ארגון שלוה
הנחיה: גב' אפרת דותן, כתבת Ynet ושלוה
 

קרן שלם שותפה בתכנון ובמימון יום העיון

 


מושב ראשון - בריאות בקהילה


עדכונים וחידושים בטיפול באנשים עם תסמונת דאון
ד"ר אריאל טננבאום, מנהל המרכז לתסמונת דאון הדסה הר הצופים
לצפייה בהרצאה לחץ כאן

 

פיתוח מוטיבציה בקרב משתתפים עם מש"ה
פרופ' ישעיהו הוצלר, המכללה האקדמית וינגייט
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לעיון במחקר בנושא שנערך במימון קרן שלם לחץ כאן

 

21 הפרעות שינה בתסמונת דאון
ד"ר יואל רייטר, אגף ילדים ריאות ושינה המרכז הרפואי הדסה
לצפייה בהרצאה לחץ כאן

 

"מי אתה מנחם?" צילום כמסע התקשרות בין אם לבנה המיוחד
גב' ענת נבות, תרפיסטית בדרמה ומרפאה בעיסוק ארגון שלוה
גב' שמחה דיל, אמא של מנחם וצלמת ילדים ומשפחה
לצפייה בהרצאה לחץ כאן

 


מושב שני - חיים בקהילה


עמדות ילדי גן כלפי ילדים עם מוגבלות
ד"ר דנה רוט, מנהלת המחלקה למחקר והערכה בית איזי שפירא
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לקריאת תמצית המחקר באתר בית איזי שפירא לחץ כאן

 

"להיות כמו כולם" קידום חיי חברה של אנשים עם מש"ה באמצעות הפייסבוק
ד"ר כרמית נעה שפיגלמן, החוג לבריאות נפש קהילתית אונ' חיפה
(המחקר נערך בסיוע קרן שלם)
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לקריאת המחקר המלא באתר קרן שלם לחץ כאן

 

"הקשיבו לקולי גם בעת זקנה"
גב' נירי דוד, מדריכה ארצית בתחום מש"ה משרד החינוך
(המחקר נערך בסיוע קרן שלם)
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לקריאת המחקר המלא באתר קרן שלם לחץ כאן

 

 



Weight, nutrition, food choice, and physical activity in adults with intellectual disability   סיכום מאמר- משקל, תזונה, בחירת מזונות ופעילות גופנית במבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית  

רקע –
מטרת המחקר הייתה לתאר את התזונה, בחירות המזון, הפעילות הגופנית והמשקל של קבוצת מבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בויקטוריה שבאוסטרליה.
שיטה – אנשי צוות טיפולי ומבוגרים עם מש"ה גויסו באמצעות שירותי הרווחה. במחקר השתתפו 51 אנשי צוות טיפולי (11 גברים ו-40 נשים) ו-68 מבוגרים עם מש"ה (47 גברים ו-21 נשים). אנשי הצוות הטיפולי סיפקו מידע אודות תזונה, בחירת מזונות ופעילות גופנית של המבוגרים עם מש"ה באמצעות שאלונים.
תוצאות –
BMI נמצא בטווח התקין, רק עבור 37.5% מהמשתתפים, לעומת כמחצית (41%) שנמצאו בטווח השמנת יתר (obese). באופן דומה, למרבית הנבדקים היה היקף בטן המראה כי הם בסיכון מוגבר או סיכון מוגבר מאוד לבעיות בחילוף חומרים. הציון הממוצע שהתקבל בשאלון האוסטרלי לסינון תזונה לקויה (Australian Nutrition Screening Initiative checklist) העיד על סיכון מתון לתזונה לקויה (M=4.2); יחד עם זאת, 17.6% מהנבדקים קיבלו ציון שמיקם אותם בקטגוריית סיכון גבוה. עבור יותר ממחצית הנבדקים דווח כי יש להם מעט בחירה בסוג האוכל שהם אוכלים ובזמני האכילה. נתונים אודות פעילות גופנית העידו כי מרבית הנבדקים (60.3%) אינם מבצעים פעילות גופנית בהתאם להנחיות הלאומיות.
מסקנות –
ממצאים אלו מעידים כי אנשים עם מש"ה הינם בסיכון לפתח מחלות הקשורות להשמנת יתר, חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה. לכן, ישנה חשיבות לפתח אסטרטגיות לעידוד פעילות פיזית ואכילה בריאה בקרב אנשים עם מש"ה, ולערב בכך גם את צוותי הטיפול שלהם.
 
המאמר סוכם ותורגם לעברית באישור החוקרת Stella Koritsas, ופורסם לראשונה באפריל 2016, ב-Journal of Intellectual Disability Research, 60, pp. 355-364.
 
לתקציר המאמר בכתב העת  לחץ כאן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מדד ההכללה ה- 4 של אקים לשנת 2016 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית   מחברים : ד"ר שירלי ורנר, עו"ד נועה בן צבי, לאה ברקמן, עו"ד נועה ביתן  

רקע על מדד ההכללה מאתר אקים :

בשנת 2013 יזמה אקים ישראל את פיתוחו של מדד הכללה (inclusion) של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית, במטרה להגביר את השתלבותם של האנשים עם מוגבלות שכלית כחלק בלתי נפרד בחברה הישראלית ובמטרה לעודד ערים בישראל לפעול בצורה אקטיבית להכללתם. מדד ההכללה בוחן מדי שנה את עמדות הציבור הישראלי ואת יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, בתחומים שונים (רגשות ומחשבות ודרכי התנהגות במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, דעות לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, חסמים המונעים שילוב ועוד), וכן את מידת העשייה של הערים בישראל להכללתם של האנשים בכלל המקומות והשירותים בקהילה.
לראשונה ערכה אקים בשנה זו סקר גם בקרב האנשים עם המוגבלות השכלית עצמם, ברוח 'שום דבר עלינו בלעדינו', ובמטרה לבחון כיצד הם מעריכים את עמדות הציבור הרחב כלפיהם, ולבחון את תחושותיהם לגבי התנהגות הציבור כלפיהם.



מתוך דברי הפתיחה של יו"ר אקים מר עמי אילון ומנכ"לית אקים, גב' סיגל פרץ-יהלומי :


"מדד ההכללה של אקים, אותו השקנו בשנת 2013 , הנו מדד חברתי הבוחן מדי שנה את עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ואת מדיניות השלטון המקומי בערים בישראל כלפיהם. במדד זה (הרביעי במספר), לראשונה בחנו לא רק את עמדות הציבור הרחב, אלא גם את עמדותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית והערכתם ורגשותיהם לגבי יחס הציבור כלפיהם.
הממצאים מרתקים, לצד שיפור מתמיד בעמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית (10% מהמשתתפים בסקר חושבים שאדם עם מוגבלות שכלית עשוי להיות מסוכן לעומת אחוזים גבוהים יותר במדדים הקודמים), ולמרות עדות המשתתפים בסקר הציבור על עצמם, שהם רואים באנשים עם מוגבלות שכלית אנשים שווי זכויות שצריכים להיות משולבים בקהילה, עולה כי אנשים עם מוגבלות שכלית חווים זאת אחרת. האנשים מדווחים על השפלות וביזוי ודבריהם אלה קורעי לב.
דומה כי נוצר מצב שאין זה פולטיקלי קורקט לדבר סרה בשילובם של האנשים עם המוגבלות, אך כנראה שבפועל (כך עולה מסקר האנשים עצמם) הדבר עדיין לא בא לידי ביטוי מעשי.
עוד נציין, כי לצד השיפור, עדיין גם במדד זה 25% מהמשתתפים חשבו שעל האנשים עם המוגבלות השכלית להיות במסגרת נפרדת (לעומת 30% במדד 3, 43% במדד 2 ו 31%- במדד 1). זהו נתון ששומה על כולנו לעמול לשנותו, ולהפנים שכל אדם נברא בצלם והוא חלק בלתי נפרד מקהילתו.
ועוד נקודה חשובה: במדד הרביעי 57% מהאנשים מרגישים רגש רחמים כלפי האנשים (במדד 3 52% , במדד 2 69% ובמדד 1 63% ). כמו כן, 33% מהאנשים עם מוגבלות שכלית דיווחו כי אנשים מדברים אליהם כאל ילדים. אנו מעריכים כי הדבר קורה בשל ראיית המוגבלות כחזות הכל. כלומר, האנשים לא רואים את האדם עצמו הניצב מולם, בגובה העיניים כשווה להם, אלא כל שהם רואים הוא את מוגבלותו. תפיסה זו תשתנה ככל שאנשים ייחשפו לאנשים עם מוגבלות. היכרות מוקדמת, כך מוכיח שוב גם מחקר זה, תעשה את כל ההבדל. אקים פועלת לשנות תפיסה חברתית זו - מפטרנליזם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית לתפיסת כבוד האדם וחירותו. אמונתנו היא כי חברה שתכבד כל אדם תהיה חברה טובה יותר. חברה מכלילה היא חברה חזקה.
באשר לחלק השני של המדד, הערכתנו וברכותינו לערים רעננה, ירושלים, כפר סבא, אשדוד וראשון לציון, אשר נמצאו כערים מובילות במדדי ההכללה הקודמים וממשיכות להוביל גם במדד ההכללה הרביעי, בעשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלת שכלית. ברכות גם לעיר נתניה, שהשנה הצטרפה לערים אלה ונמצאה מובילה."


 

לפריט המלא
קרא | הורד


מרכזי התמיכה למעסיקים של אנשים עם מוגבלות – מודל שירות ממשלתי פרואקטיבי לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה    

המאמר סוקר את פעילות המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד הכלכלה בהפעלת מרכז תמיכה למעסיקים של אנשים עם מוגבלות בשלושת השנים שקדמו לפרסומו.
מרכזי התמיכה נותנים מענה למעל 2000 עסקים השנה, מספקים מידע הדרכה וסיוע למעסיקים ואף דואגים להשמה של מאות אנשים עם מוגבלויות במגוון תפקידים.
כיום פועלים 3 מרכזי תמיכה בפריסה ארצית, המאמר סוקר את הרקע להקמת המרכזים, מודל התמיכה למעסיקים של אנשים עם מוגבלות, ותובנות מתקופת הפעלתם.

המאמר פורסם לראשונה בפברואר 2016, במגזין שכולו טובת עמ׳ 10-18, ומפורסם באתר קרן שלם באישור כותבת המאמר, עו״ד תמר ויינר

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


פעילות פנאי של בני נוער עם מוגבלות   מחברים נוספים : ד"ר חגית קליבנסקי, פרופ' דרורה כפיר  

המחקר ביקש לבחון את נושא הפנאי של בני נוער עם מוגבלות מנקודות מבט שונות לכן בחרנו לקבל מידע, באמצעות ראיונות מובנים למחצה, מאנשים המעורבים בנושא מזוויות שונות. משתתפי המחקר היו הורים לצעירים עם מוגבלות, צעירים עם מוגבלות, יזמים ומפעילים – אנשים שפיתחו ו/או מקיימים פעילויות לנוער עם מוגבלות (חלקם הורים), ובעלי תפקידים/אנשי ממסד שעיסוקם באוכלוסייה עם מוגבלות. בין הארגונים והיזמים ניתן למנות עמותות, רשויות מקומיות וארגונים ארציים.
איסוף הנתונים נערך במהלך החודשים נובמבר 2014 עד מרץ 2015.
הממצאים אורגנו בהתאם לחמש התמות שעלו מניתוח הראיונות: צרכים; המענים לצרכים - פעילויות הפנאי; תרומת פעילויות הפנאי; קשיים; רשויות ציבורית ומגזר שלישי - תפקידים ועשייה.
מסקנות המחקר מצביעות על כך שיש פעילויות פנאי אך הן ברובן ספורדיות, מקומיות, זמניות, בהיקף מצומצם והמידע אודותן אינו זמין.
על כן, נחוצה מדיניות אשר תהווה תשתית תקציבית, מבנית, ארגונית, אנושית, מקצועית – ומעל לכול: תפיסתית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


קולן של אמהות עם מוגבלות פיזית    

אמהות עם מוגבלות פיזית מתמודדות עם היעדר נגישות של שירותי בריאות, קשיי ניידות, מחסומים כלכליים וסטיגמות חברתיות באשר ליכולתן להביא ילדים לעולם ולגדלם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להבין ולתאר את האתגרים, דרכי ההתמודדות וגורמי החוסן של אמהות אלו, כמו גם להפיק המלצות על דרכי תמיכה מקובעי מדיניות ונותני שירותים באימהות עם מוגבלות פיזית. לצורך כך בוצעו 17 ראיונות עומק עם אמהות עם מוגבלות פיזית בגילאי 32-62. הראיונות עברו ניתוח איכותני שחשף אתגרים פיזיים ורגשיים, גורמי חוסן ואסטרטגיות התמודדות של אמהות אלו. ממצאי המחקר עשויים לקדם התאמה של שירותים קיימים כמו גם פיתוח שירותים חדשים עבור אמהות עם מוגבלות.

מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת עיונים בשפה וחברה, 7(1-2), עמודים 169-184, 2015.

 

לפריט המלא
קרא | הורד