מחקר השתלבות של נוער עם מוגבלות בתנועות הנוער - דו"חות סיכום    

התוכנית להשתלבות ילדים ובני נוער עם מוגבלות בתנועות הנוער פעלה בין השנים 2014-2019 בשותפות של ג'וינט- אשלים, מועצת תנועות הנוער, משרד החינוך, משרד הרווחה,ביטוח לאומי, קרן שלם, ואיגוד מנהלי מחלקות החינוך.

במסגרת התוכנית התבצע תהליך איתור צרכים, נבנה מודל להשתלבות ופותחו כלים המאפשרים התמקצעות, התקיימו ארועי חשיפה והסברה, קמפיין תקשורתי במדיות השונות, ועוד ועוד.
כיום מוטמעת התוכנית בכל 13 תנועות הנוער הפועלת בארץ, ומספר בני הנוער המשולבים בהן גדל פי שלוש.
אף כי התוכנית הסתיימה, משימת השילוב ממשיכה במרץ רב.

מצ"ב :
1.         דו"ח סיכום התכנית
2.         דוח מחקרי : שער הדו"ח    גוף דו"ח המחקר
3.         קישור למתחם באתר YNET בו מופיעות כל הכתבות שעלו במסגרת הקמפיין
 
קרן שלם הייתה שותפה לוועדת ההגוי הארצית המלווה ולוועדות המשנה, ותמכה בקידום הכשרות למדריכים ובעלי תפקידים, ובאירוע חשיפה והסברה.
 
 
 
 
המחקר בוצע על ידי : ד"ר נעמי שרויאר וד"ר מיכל סופר
סיכום ממצאים כמותיים של מדריכים וחניכים התבצע על ידי מכון שריד
שרותי מחקר והדרכה בע"מ
 
המחקר מומן על ידי "אשלים" – ג'וינט ישראל, עמו שותפים למיזם:
משרד החינוך
המוסד לביטוח לאומי
קרן שלם
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות



הורות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית : פרספקטיבה של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים    

משפחות בהן ההורה הוא אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית מעוררות עניין רב בקרב גורמים במערכת הרווחה והשירותים החברתיים. משפחות אלה מציבות אתגרים ודילמות בפני נותני השירותים, אשר נדרשים לאזן בין זכותם של אנשים עם מוגבלות להיות הורים לבין אחריותם כלפי הילדים.
מחקר זה, המבוסס על ארבעים ראיונות חצי מובנים עם עובדים סוציאליים, עוסק בהורות של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, מנקודת מבטם של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מציג תמיכות ושירותים להורים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, תוך התייחסות לגורמים מקדמים וחסמים במתן שירותים סוציאליים למשפחות אלה. כמו כן, המחקר בוחן תפיסות ועמדות של עובדים סוציאליים כלפי הורות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
 
המחקר נערך בשיתוף עם פרויקט המוגבלות של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הארוורד. 
 
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הערכת תוכנית שילוב צעירים עם מוגבלות במרכזי צעירים    

 מחקר הערכה זה נערך ביוזמת "ישראל מעבר למגבלות" והוא עוסק ביישום התוכנית לשילוב צעירים עם מוגבלות במרכזי צעירים בשלושת מרכזי הצעירים הראשונים שבהם היא פעלה: בעכו, בשדרות ובנתניה. כמו כן נבחנות סוגיות שעלו בהפעלת התוכנית והשפעתה כפי שהיא נתפסת בשלב זה בעיני צוותי המרכזים ובעיני הצעירים המגיעים למרכזים. מטרת המחקר היא לסייע בקבלת החלטות בנוגע להמשך פיתוח התוכנית.

 

להורדת המחקר המלא

להורדת תקציר מנהלים



התאמת תהליך יצירת סמלים ציבוריים ובדיקת מובנותם לאנשים עם מוגבלות שכלית ISO 22727: 2007 ,ISO 9186-1:2014 על פי תקני איזו   מנחות : ד"ר גילה פריבור, ד"ר שירה ילון-חיימוביץ  

עבודת תזה שנערכה במסגרת לימודי תואר שני במחלקה ללימודי מידע באונ' בר אילן.

 

מטרת המחקר היתה לבחון האם סמלים אשר נוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבורייםISO 22727: 2007) ) נגישים ומובנים גם לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות שכלית. בדיקת המובנות נעשתה על פי תקן בינלאומי למבחן מובנות סמלים ציבוריים ( (ISO 9186-1:2014 אשר עבר הנגשה ופישוט לשוני עבור אנשים עם מוגבלות שכלית.
כלי המחקר ששימש לבדיקת נגישות הסמלים במחקר הנוכחי:
Graphical symbols — Test methods תקן - ISO 9186 הינו כלי המהווה מדד לבדיקת נגישות של סמלים שנוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים (22272:2007 (ISO
אוכלוסיית המחקר כללה שתי קבוצות : קבוצת נחקרים ללא מוגבלות שכלית (
N=60) קבוצת נחקרים עם מוגבלות שכלית (N=60).


עיקרי הממצאים מעידים כי בקרב אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית , מתוך 15 סמלים, 2 סמלים בלבד הגיעו לרמת המייצגת מובנות כהגדרתה עפ"י התקן  : "גן שעשועים" ו - ו"היכל תרבות". לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה ללא מוגבלות שכלית, מתוך 15 סמלים 13 סמלים הגיעו לרמת המובנות המוגדרת עפ"י התקן.


הממצאים מעידים על כך סמלים שנמצאו כמובנים לאוכלוסיה הכללית לא בהכרח מובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית ולכן המסקנה היא כי יש לערוך התבוננות, חשיבה מחודשת וכן התאמות שונות הן בתקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים

ISO 22727: 2007)) והן בתקן הבינלאומי לבחינת מובנות סמלים ציבוריים ISO 1986-1,2014 ) ) על מנת שגם אנשים עם מוגבלות שכלית יוכלו למצות את זכותם להנגשת מידע במרחבים ציבוריים בצורה המיטבית.


ההמלצות העיקריות העולות מן המחקר הן כי יש לשתף אנשים עם מוגבלות שכלית על ידי יוצר הסמל בשלב העלאת רעיונות ואסוציאציות לעיצובו, יש לבחון מחדש את הדרך המיטבית להציג גרפית/חזותית מסר של איסור, מומלץ להרחיב את ההנחיות לבדיקת המובנות בקרב קבוצת האנשים עם מוגבלות כך שתכלול גם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בעת בדיקת המובנות ליצור מילון מושגים ולהציג את הסמל בהקשר מוחשי ומומלץ לבחון את האפשרות כי דירוג התשובות על ידי שופטים יעשה על ידי כאלה המכירים את מאפייני אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות שכלית.

 מחקר זה הינו  יוזמה משותפת של המכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית וקרן שלם שמטרתו בניית מאגר סמלים נגישים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

המחקר ממומן על ידי שלושת השותפים : קרן שלם, אגף הקרנות של ביטוח לאומי והמכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית.

 

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


סקר בנושא נגישות קמפוסים להשכלה גבוהה בקרב סטודנטים עם מוגבלות   מחברים נוספים : דפנה רביב-כרמי  

לקראת יום הנכה הבינ"ל 2017 ,ערכה מחלקת המחקר והערכה של בית איזי שפירא סקר אינטרנטי בקרב סטודנטים עם מוגבלות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. חדשנות הסקר הייתה בכך שלרוב נוהגים לשאול אנשים ללא מוגבלות על עמדותיהם כלפי אנשים עם מוגבלות, אך הפעם הסקר פנה ושאל את הסטודנטים עם המוגבלות על חווית ההשתלבות שלהם.

לפריט המידע במאגר הידע של בית איזי שפירא

 



דוח הערכה מסכם לתכנית : ״משחק החיים״ שמוש בכדורגל ככלי חינוכי־שיקומי לבוגרים עם מוגבלות שכלית, אוטיזם ומתמודדים עם בריאות הנפש. פרופ' ישעיהו הוצלר   חוקרים נוספים : ד"ר שרון ברק, מלי עוז  

תכנית "משחק החיים" פותחה לפני כעשור על ידי עמותת "מפעלות חינוך וחברה" ופועלת כיום בשיתוף משרד הרווחה, משרד הבריאות והקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי. התכנית מקדמת את השימוש בכדורגל ככלי להקניית תכנים חינוכיים בדגש על מיומנויות חברתיות והקניית אורח חיים פעיל ובריא בקרב ילדים ובוגרים עם קשיים פסיכו-חברתיים ו/או מוגבלויות. מיזם משחק החיים בשיתוף הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי נועד להקים 60 קבוצות חדשות של משתתפים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית (מש"ה), אוטיזם, חירשות, ומתמודדים עם מחלה נפשית, ועם ריבוי מוגבלויות. המיזם התבצע במהלך השנים 2013 – 2015. המחקר המלווה של התכנית התמקד בבדיקה של אפקטיביות התכנית בהשגת התפוקות הגופניות והפסיכו-חברתיות המצופות על האוכלוסיות השונות.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שמשחק החיים הוא מיזם אפקטיבי שתורם לאוכלוסייה שנדגמה (עם מש"ה, אוטיזם, ומתמודדים בבריאות הנפש)
 בהיבטים מגוונים, שכוללים רכיבי כושר גופני, שליטה במיומנויות משחק הכדורגל, ורכיבי איכות חיים לרבות רווחה נפשית, אוטונומיה אישית ושייכות חברתית.
ביחס לאוכלוסיית המשתתפים עם מש"ה והמתמודדים עם בריאות הנפש יש לציין שהממצאים התבססו על מדגם רב מוקדי, דבר המצביע על חוזק הממצאים ועמידותם בפני גורמי השפעה סביבתיים ייחודיים. יחד עם זאת, מן הראוי לציין שהתגובות בתחומים השונים היו דיפרנציאליות והיתה שונות רבה בין מצבי המוגבלות השונים.

דו"ח הממצאים המלא באתר המוסד לביטוח לאומי

 



מרכזים למשפחות של ילדים ובני נוער עם מוגבלויות – מחקר הערכה   מחברים נוספים : דורי ריבקין  

מתוך אתר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

משפחות לילדים עם מוגבלויות מתמודדות לעתים קרובות עם קשיים שמשפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על האחים והאחיות ועל בני משפחה אחרים. קשיים אלה משפיעים גם על יכולתם של בני המשפחה להתמודד עם צרכיו של הילד עם המוגבלות. כדי לסייע למשפחות אלה יזמו ג'וינט ישראל-אשלים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד העבודה והרווחה) תכנית ניסיונית של מרכזים למשפחות שלילדיהן מוגבלויות מכל הסוגים. המרכזים נועדו לספק תמיכה קהילתית למשפחות, כשירות משלים לתמיכה הפרטנית שמספקות המחלקות לשירותים חברתיים. המרכז הראשון החל לפעול בעכו בשנת 2008, ועד סוף 2016 הוקמו ברחבי הארץ 12 מרכזים, שמצויים בשלבים שונים של הטמעה כשירות של משרד העבודה והרווחה והרשויות המקומיות.

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ליווה את התכנית במחקר הערכה שכלל שני שלבים. בשלב הראשון בוצעה הערכה של המרכז הראשון בעכו (בשנים 2013-2012); הממצאים משלב זה סייעו לפיתוח התכנית ולהקמתם של מרכזים נוספים. בשלב השני, שנערך בשנים 2016-2015 אחרי שהתכנית הורחבה, נבחנו המרכזים הפועלים בערים אשדוד, מודיעין עילית, קריית גת ורמת גן. בסך הכול נערכו במסגרת המחקר ראיונות טלפוניים מובנים עם 460 הורים מלקוחות חמשת המרכזים, וראיונות עומק עם 49 אנשי מקצוע ועם 8 אימהות.

בין הממצאים העיקריים:
המרכזים מקיימים מגוון רחב של פעילויות. בין היתר, קבוצות תמיכה להורים ולאחים ואחיות של ילדים עם מוגבלויות, ובכמה מקרים גם לסבים ולסבתות, ופעילות הפגה ופנאי לכל המשפחה. מרכיב מרכזי נוסף בפעילות הוא פיתוח קבוצות מנהיגות של הורים השותפות בהנהגת המרכז ופועלות למען משפחות וילדים עם מוגבלויות בקהילה המקומית ומול הרשויות.
ההורים הביעו שביעות רצון גבוהה מפעילויות המרכזים, ודיווחו על תרומתם המשמעותית להפחתת הבדידות שחוו בהקשר של קשיי ילדיהם. הורים שהשתתפו בפעילויות מרובות חשו שהמרכז תרם לתחושת המסוגלות שלהם כהורים.
מרבית ההורים הביעו שביעות רצון מן המתכונת הרב-נכותית של המרכזים.
כל אחד מן המרכזים שנכללו במחקר הצליח לצקת לפעילותו תכנים ודגשים המותאמים לאוכלוסייה המקומית, לרצונותיה, לצרכיה הייחודיים ולאופייה של העיר שהוא פועל בה.

המחקר מצביע על אתגרים שעדיין ניצבים בפני מפעילי התכנית. לדוגמה, כיצד להביא יותר אבות, אחים ואחיות לפעילויות המרכז, וכיצד לשמר את יכולת הפעילות של קבוצות המנהיגות של ההורים לאחר העברת האחריות להפעלת המרכזים למשרד העבודה והרווחה ולרשויות המקומיות.
הממצאים משני שלבי המחקר נדונו על ידי השותפים לתכנית ותרמו לתהליך המתמשך של פיתוח התכנית.

המחקר בוצע בהזמנת ג'וינט ישראל-אשלים ומומן בסיועו ובסיוע קרן מנדל ברמן למחקר על ילדים עם מוגבלויות. דוח המחקר מוקדש לזכרו של מנדל "ביל" ברמן.

להורדת המחקר המלא לחץ כאן

להורדת תקציר מנהלים לחץ כאן

לעיון בתמצית המחקר בשפה האנגלית לחץ כאן

 



מחקר אורך חדשני וייחודי – החיים בקהילה בעיני אנשים עם מוגבלות שכלית   מחקרה של קרן שלם בשיתוף קונסורציום חוקרים מומחים בישראל בתחום המוגבלות השכלית.  

 -

 צעירים עם מוגבלות שכלית בגיל ההתבגרות ,עומדים בפני שינויים, ואתגרים המעוררים חרדות שלהם ושל בני משפחתם, כמו כל צעיר בן גילם ואף יותר.
המעבר ההתפתחותי מגיל ההתבגרות לבגרות צעירה הוא תקופה מאתגרת שקובעת במידה רבה את איכות המשך החיים.
רוב המחקרים בתחום ,מתארים מצב ברגע מסוים, ואינם מאפשרים הבנה דינאמית לתהליכי שינוי והשתנות.
כחלק מתהליך של חשיבה אסטרטגית בקרן שלם החלטנו ליזום מחקר הבודק ובוחן את החיים בקהילה בעיניהם של אנשים עם מש"ה. מטרת המחקר היא להשמיע את קולם של הצעירים ומשפחותיהם בתהליכי ההתפתחות והשינויים המתרחשים לקראת יציאתם מהמערכת החינוכית לעבודה ולחיים בקהילה.
 
המחקר הנו מחקר אורך ייחודי המשותף לקרן שלם ולשלשה חוקרים בכירים מאוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי פרס: פרופ' מיכל אל-יגון, פרופ' אריק רימרמן ופרופ' מלכה מרגלית.
 
ברוח אמנת האו"ם לזכויות של אנשים עם מוגבלות, המדגישה כי אנשים עם מוגבלות הם אנשים שווי זכויות ולפיכך על החברה לאפשר להם לבחור ולממש את ההעדפות שלהם בחיי היום יום, המחקר הנוכחי בוחן לאורך חמש שנים, ביטויים מתמשכים ומשתנים של תפיסת החיים בקהילה של צעירים עם מוגבלות שכלית בישראל, תוך בחינה מעמיקה את אפשרויות ויכולות הבחירה של אוכלוסייה זו, הקביעות ואופי השינויים באיכות חייהם, שביעות הרצון, ממדי ההסתגלות, והתמודדות עם קשיים.
תשומת לב מיוחדת ניתנת במחקר להערכה של גורמי העצמה וקידום הצלחות, לאורך הזמן. כמו כן, בוחן המחקר התייחסות לבני המשפחה.
 
לראשונה בישראל ובעולם , מתבצע מחקר הבודק לאורך זמן את נקודת מבטם של אנשים צעירים עם מש"ה על חייהם ועל סביבתם, בשונה ממחקרים קודמים שהתמקדו בבחינה חד פעמית של אתגרים בחייהם של הצעירים. דגש נוסף ניתן להיבטים משפחתיים והוריים בהקשר לגורמי סיכון והעצמה
 
זוהי שנתו השניה של המחקר וכבר התרשמנו משביעות הרצון של המשפחות שחזרנו אליהם פעם שנייה על מנת להעריך שינויים. הם בטאו הערכה לעניין המתמשך בחייהם, לאפשרות לתאר את השינויים שחלו במשך התקופה, שמחות ואכזבות.
לאחר שנת הפיילוט ובתהליך של הערכה מעצבת, הוחלט לתת מענה נוסף לאוכלוסיית צעירים לאחר סיום הלימודים במערכת החינוכית הפורמאלית, והמחקר יכלול צעירים בני 16-30 עם מוגבלות שכלית והוריהם.
 
נמשיך ונדווח על התוצאות המחקריות בהמשך.

 



עקרונות תקשורת יעילה עם מטופלים עם מוגבלות שכלית בקרב רופאי משפחה   Principles of effective communication with patients who have intellectual disability among primary care physicians  

 
מטרת המחקר – בחינת ההטמעה ויכולת הניבוי של הטמעת תקשורת יעילה בקרב רופאים עם מטופלים עם מוגבלות שכלית והמשתנים המנבאים אותה.

שיטה – קבוצות מיקוד סייעו בהבניית שאלון כמותני. השאלון (אשר מולא על-ידי 440 רופאים) בחן שימוש בתקשורת יעילה, עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, ידע סובייקטיבי ומספר המטופלים עם מוגבלות שכלית.

תוצאות המחקר – ידע סובייקטיבי על מוגבלות שכלית וכמות גדולה יותר של מטופלים עם מוגבלות שכלית הגבירו את השימוש בתקשורת יעילה עם מטופלים. סיפוק מידע המאפשר למטופלים לקבל החלטות רפואיות עבור עצמם היה מנובא על ידי (1) כמות גדולה יותר של מטופלים עם מוגבלות שכלית, (2) עמדות נמוכות שטיפול באוכלוסייה זו אינה מועדפת, (3) פחות רגשות שליליים, (4) תפיסה גבוהה יותר שטיפול באוכלוסייה זו הינו חלק מתפקידי הרופא, (5) תפיסה נמוכה יותר כי תחום זה פחות נחשק ו-(6) תפיסה גבוהה יותר שאנשים אלו אינם מסוגלים לקבל החלטות עבור עצמם. פישוט המידע נובא על ידי תפיסה גבוהה יותר כי טיפול באוכלוסייה זו הינו חלק מתפקידי הרופא וכן על ידי יותר רגשות שליליים.

מסקנות – היכרות רבה יותר עלולה להעצים את הטיפול במטופלים אלו.

השלכות יישומיות – יש להגביר חשיפה למטופלים עם מוגבלות שכלית במהלך ההכשרה. 
 
תקציר המאמר תורגם לעברית באישורה של החוקרת ד"ר שירלי ורנר, ופורסם לראשונה בינואר 2017, ב- Patient Education and Counseling, 100, pp. 1314-1321.

לתקציר המאמר באנגלית לחץ כאן.

 



סקר צרכים בקרב אנשי מקצוע – סמלים ציבוריים עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מנחה : פרופ' שפרה ברוכסון  

עבודת סמינריון שנערכה במסגרת לימודי תואר שני במחלקה ללימודי מידע באונ' בר אילן במסגרת הקורס "מידע חברתי" שנה"ל תשע"ו.

 

סקר צרכים זה בא ללמוד מאנשי המקצוע השונים העוסקים בטיפול באדם עם מוגבלות שכלית מה לדעתם תחומי החיים בהם נדרש לפתח סמלים ציבוריים עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

הסקר הציף את תחומי החיים להם יש לתת קדימות בעת פיתוח מאגר סמלים עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בנוסף, הסקר ייצר בנק עשיר של רעיונות לסמלים עבור אוכלוסיה זו המייצגים את הצרכים שלהם מנקודת מבט של אנשי המקצוע העוסקים בטיפול באדם עם מוגבלות שכלית.

הסקר הציג שני ממצאים מעניינים וחשובים :

הראשון הינו כי כל תחומי החיים אשר הוצעו על ידי החוקרת דורגו כאחד משלושת התחומים החשובים ביותר כלומר אף תחום לא נתפס כמיותר או כחסר חשיבות.

ממצא מעניין נוסף הוא כי תחום הפנאי נמצא שני בחשיבותו מבחינת  השפעתו על איכות החיים של האדם עם מוגבלות שכלית וכן הוצעו מגוון רחב של סמלים הקשורים בפעילות פנאי.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


נגישות לאנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל   מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם : מדד הנגישות העירוני  

 
מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם מדד הנגישות העירוני.

תמצית המחקר מתוך אתר מדד הנגישות העירוני :


מחקר זה מציג ממצאי בדיקה השוואתית של נגישות, השתתפות ומעורבות חברתית ושביעות רצון כללית של אנשים עם מוגבלות בעשרים רשויות מקומיות: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח תקווה, חדרה, טבריה.

הבדיקה התבססה על:
- ראיונות אישיים בטלפון עם מדגם אנשים עם מוגבלות בגילאי 18-65 בכל רשות
- סיורי נגישות בשטח (בסיוע צוות שגויס ורוכז על-ידי עמותת "חושבים בצבע")
- בדיקת נגישות באמצעות האינטרנט והטלפון לשירותים שונים בכל רשות
הבדיקה נערכה בחודשים יולי-אוקטובר 2016. ממצאי הבדיקה הושוו לאלו שהתקבלו במחקר דומה קודם (גריפל וזועבי 2013).

העבודה בוצעה במקביל לסקר עמדות בקרב הציבור באותן רשויות כלפי אנשים עם מוגבלות שבוצע על ידי צוות מחקר מהמכון לפסיכולוגיה יישומית, המרכז הבינתחומי בהרצליה. לעיון במחקר לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל 2016   מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון קרן רודרמן במסגרת מיזם : מדד הנגישות העירוני  

מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם מדד הנגישות העירוני.
 

תמצית המחקר מתוך אתר מדד הנגישות העירוני :


במחקר זה השתתפו 3,068 נבדקים מעשרים ערים נבחרות בישראל: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח תקווה, חדרה, טבריה.

המשתתפים במחקר דירגו את מידת הסכמתם עם מגוון מדדים הכוללים תפיסות כלפי אנשים עם מוגבלות (סטריאוטיפים, הומוגניות של אנשים עם מוגבלות, דעות קדומות "מרומזות" כלפי אנשים עם מוגבלות, נורמות חברתיות בחברה הישראלית כלפי אנשים עם מוגבלות, תפיסות איום מאנשים עם מוגבלות), רגשות כלפי אנשים עם מוגבלות (כעס, אמפתיה, גועל, פחד, עצב, הערצה, רחמים, מבוכה, חוסר אונים ובושה), כוונות התנהגות כלפי אנשים עם מוגבלות (מרחק חברתי והדרה של אנשים עם מוגבלות, מרחקי חברתי "סמוי" כלפי אנשים עם מוגבלות), ועמדות הציבור לגבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות (מודעות לאפליה כלפי אנשים עם מוגבלות ברשות המקומית, יחס כלפי תפקוד הרשות המקומית בנוגע לאנשים עם מוגבלות).

המחקר התבצע במקביל למחקר משלים שנעשה על ידי מכון דאס אינטרנשיונל ואשר בחן את חוויית הנגישות של אנשים עם מוגבלות באותן ערים. למחקר המשלים לחץ כאן


להורדת המחקר המלא לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד