דו"ח מחקר בנושא: תפיסת מקבלי השירות של טיפול מרחוק (טל-בריאות) במקצועות הבריאות בעידן הקורונה (Covid-19)   מחברים נוספים : דפנה רביב כרמי, מיטל רפואה  

נגיף הקורונה (19-Covid (שהתפרץ בישראל בפברואר 2020 טלטל את החברה הישראלית על מגוון ענפיה – השירותים, מסחר, כלכלה, חינוך, תרבות וכמובן גם מערכת הבריאות. גם עולם מקצועות הבריאות נאלץ להתמודד עם מציאות חדשה ולהסתמך על מתן שירותים מרחוק באמצעות טכנולוגיה ואמצעים אלקטרוניים (טל-בריאות). מחקר מקדים שבוצע בקרב מטפלים ומטפלות ממקצועות הבריאות בחן את אופני ההתמודדות והתפיסות שלהם את הטיפולים המקוונים. מחקר זה נועד לשמוע את קולם של המטופלים מקבלי השירות.
מטרת המחקר מטרת מחקר זה ללמוד על חווית מקבלי השירות (המטופלים) מטיפולי מקצועות הבריאות הניתנים מרחוק (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת) וכן ללמוד על החוזקות והאתגרים של ערוץ טיפול זה מנקודת מבטם. מחקר זה, בצרוף מחקר המטפלים, נותן תמונה שלמה יותר ויהווה בסיס לשיפור טיפולי מקצועות הבריאות מרחוק ע"י בניית כלים והכשרות שיסייעו למקבלי השירות, כמו גם למטפלים והמטפלות, לקבל מענה מקצועי ומיטבי לצרכיהם.
 
להורדת דו"ח המחקר
 
המאמר הועלה לאתר באדיבות מרכז משאבי הידע, בית איזי שפירא



Staying connected during COVID-19: Family engagement with adults with developmental disabilities in supported accommodation תקשורת ותמיכה בלתי פורמלית של בני משפחה לאדם בוגר עם מוגבלות בדיור חוץ-ביתי   מחברים נוספים : ד"ר טל ארטן-ברגמן  

 ידוע כי מעורבות משפחתית ותמיכה בלתי-פורמלית הם גורמי מפתח לשימור בריאותם הפיזית והנפשית של מבוגרים עם מוגבלויות המתגוררים במסגרות של דיור חוץ-ביתי. בגל הראשון של הקורונה בארץ הוטלו הגבלות על ביקורי המשפחות במסגרות הדיור מחשש להדבקה בנגיף. במצב זה עלתה השאלה: כיצד המשפחות שימרו את הקשר עם הדיירים, אם בכלל?
המאמר מציג מחקר אשר נערך בגל הראשון של הקורונה (חודשים אפריל-מאי 2020) ובחן את ההשפעה של תקופה זו והמדיניות שהונהגה במסגרות דיור על הקשר של המשפחות עם הדיירים מבחינת דפוסי התקשורת והתמיכות. במחקר השתתפו 108 בני משפחה של אנשים עם מוגבלויות שכליות, פסיכיאטריות והספקטרום האוטיסטי המתגוררים במסגרות של דיור חוץ-ביתי (הוסטלים, מעונות פנימייה ודיר מוגן בקהילה). בני המשפחה התבקשו למלא שאלונים אונליין על תדירות ודפוסי התקשורת והתמיכות, כולל מידת שביעות רצונם. 
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמרבית בני המשפחה אימצו טכנולוגיות לתקשורת מרחוק, בעיקר שיחות וידאו באמצעות יישומונים של וואטסאפ או זום, על מנת לשמר את הקשר עם הדיירים בתקופת הקורונה. יחד עם זאת, טכנולוגיות תקשורת אלה לא נתפסו כיעילות למילוי הפער שנוצר בעקבות הפחתת הקשר פנים אל פנים. בעוד שבני המשפחה הצליחו באמצעות התקשורת הדיגיטלית לחזק או לשמר את התמיכה הרגשית והתמיכה למטרת סינגור על זכויות, השימוש בטכנולוגיות אלה הגביל את יכולתם של בני המשפחה לספק לדיירים תמיכה חברתית מרחוק. מעבר לכך, מרבית המשפחות הביעו רצון לקבל יותר עדכונים שוטפים על הדיירים מאנשי הצוות במסגרות הדיור.
ממצאי המחקר מחדדים את הצורך בהתוויית מדיניות שקופה וברורה בנוגע למערך התמיכה של הדיירים ובני המשפחה בתקופת הקורונה. יש לשים דגש על תגובה מדודה וגמישה בהתאם לצרכי האדם והמשפחה. כמו כן, חשוב להבטיח ערוץ תקשורת פתוח בין בני המשפחה לאנשי הצוות במסגרות הדיור.
 
קרדיטים נוספים : תודות לבני המשפחה אשר נרתמו למחקר, שיתפו בחוויות האישיות ומילאו את שאלוני המחקר. תודות לכל מי שסייע בהפצת שאלון המחקר וגיוס המשפחות.
 
מילות מפתח : מוגבלות התפתחותית; מוגבלות שכלית; דיור חוץ-ביתי; משפחה; תמיכה בלתי-פורמלית; טכנולוגיה; קורונה; COVID-19
 

להורדת המאמר המלא
 
למאמר באתר כתב העת 



מערכות הקצבאות לאנשים עם מוגבלות: מחקר השוואה בינלאומי   מחברים נוספים: נצן אלמוג  

מחקר זה עורך השוואה בין מערכות קצבאות לאנשים עם מוגבלות בשש מדינות ומציב מולן את קצבת הנכות הישראלית.
בעבר, תהליך הערכת המוגבלות בכל המדינות נועד לקביעת זכאות לקצבה והתבסס על תפיסה רפואית בלבד, המקשרת בין הנכות לאובדן יכולת העבודה. תפיסה זאת החלה להשתנות בשנות ה-70 וה-80 מתפיסה רפואית לתפיסה חברתית, והתבטאה בהליכי חקיקה ברחבי העולם וכן בפיתוח מודלים חדשים למדידה והערכה של מוגבלות. בכל המדינות שנסקרו במאמר, ניתן לראות כי בעשור האחרון פותחו מבחנים רב ממדיים להערכת המוגבלות הכוללים מרכיבים תפקודיים וחברתיים ומתייחסים ליכולת עבודה, מצב בריאותי, לקויות, הגבלות תפקודיות ומאפיינים אישיים וסביבתיים.
יחד עם זאת, הכנסת כלים תפקודיים וחברתיים בתהליכי הערכת המוגבלות באים לידי ביטוי באופן שונה בהתאם לסוגי הקצבאות וסוגי המערכות השונים הקיימים בכל מדינה. מערכות קצבאות בכל המדינות נמצאו קשורות לרכיבים נוספים המוגדרים על ידי המדינות ולכן עליהן להיבחן בממשק מול מגוון שירותים אלו.
כמו כן, בכל המדינות שנחקרו עולה כי מדידת והערכת המוגבלות, לצד הערכת יכולת העבודה, הן חלק מאקוסיסטם רחב הכולל מערכת של קצבאות לצד קידום תעסוקה.
מערכות הקצבאות הקיימות בישראל דומות לאלו הקיימות במדינות אחרות. אולם, כאשר ניגשים לבחון את תהליך הערכת המוגבלות והתנאים הנלווים לקבלת הקצבה, ניתן למצוא הבדלים מהותיים בין ישראל ליתר המדינות. חלק גדול מהפער נובע מהגדרות ומטרות מעורפלות של מערכת קצבת הנכות הכללית בישראל. לכן, נראה כי על מנת לקבל החלטה לגביי המודלים המתאימים ביותר לאימוץ בישראל יש לקיים דיון העוסק בראש ובראשונה במטרות המערכת, הגדרת הזכאויות, התנאים הנלווים והקשר בין מערכות הקצבה השונות.

סקירה זו נכתבה במימון המוסד לביטוח לאומי ופורסמה לראשונה באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, יולי 2019.

למאמר המלא לחץ כאן.

 



דו"ח מחקר בנושא: טיפול מרחוק (טל-בריאות) של מקצועות הבריאות בישראל בעידן הקורונה (Covid-19)   מחברים נוספים : דפנה רביב כרמי  

נגיף הקורונה התפרץ בישראל וגרם להשלכות מרחיקות לכת בכל תחומי החיים, ואולי יותר מכל על מערכת הבריאות. במקצועות הבריאות נאלצים להתמודד עם מציאות חדשה ולהסתמך על מתן השירותים המקצועיים מרחוק, באמצעות טכנולוגיה ואמצעים אלקטרוניים (טל-בריאות). המחקר אותו מובילות ד"ר דנה רוט ודפנה רביב-כרמי מבית איזי שפירא, מתבסס על מדגם של 307 פיזיותרפיסטיות, קלינאיות שפה ותקשורת ומרפאות בעיסוק מכל תתי התמחויות המטפלים בכל הגילאים ובכל המצבים, במטרה ללמוד על החוזקות והאתגרים שבטיפול באמצעות טל-בריאות מנקודת מבטם של אנשי ונשות מקצועות הבריאות.

 

המאמר הועלה לאתר באדיבות מרכז משאבי הידע, בית איזי שפירא

להורדת דו"ח המחקר

 



שירותי האומנה לילדים עם מוגבלות: תמונת מצב וכיווני פיתוח חדשים   מחברים נוספים : אנה גרסימנקו יואה שורק  

הרקע למחקר
בשנים האחרונות נעשה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן, משרד הרווחה) תהליך של ארגון מחדש, ובמהלכו הוקם “מינהל מוגבלויות”. תהליך זה הוביל לשינוי מערכתי וארגוני גם בתחום שירותי האומנה לילדים ולמבוגרים עם מוגבלות. בעקבות השינוי עלה צורך בפיתוח שירותי האומנה לאוכלוסייה זאת וכן בהתאמה טובה יותר של המענים הקיימים הניתנים לה ובטיובם. ג’וינט ישראל-אשלים והשירות למשפחה, קהילה ואומנה — אגף בכיר קהילה במינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מובילים מהלך לשיפור שירותי האומנה לילדים עם מוגבלות. מהלך זה כלל פנייה למכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך מחקר שיספק מידע עדכני ושיסייע באיתור כיווני פיתוח חדשים.
מטרת המחקר
המחקר נועד לתאר את מערך התפקידים ואת דרכי העבודה בשירותי האומנה לילדים עם מוגבלות ולסייע באיתור כיווני פיתוח חדשים שלהם.
 
שיטת המחקר
מערך המחקר כולל שלושה רכיבים מרכזיים:
סקר כמותי שבוחן את מאפייני הילדים והמבוגרים עם מוגבלות המשולבים באומנה בישראל, את מאפייני משפחותיהם האומנות ואת מאפייני משפחותיהם המולידות, וכן היבטים שונים הנוגעים לאומנה שבה הם שוהים ולקשר בין צלעות האומנה;
ראיונות עומק חצי מובנים עם בעלי תפקידים במערך האומנה לילדים עם מוגבלות ועם משפחות אומנה לילדים עם מוגבלות;
מידע מקבוצות דיון שכונסו ביום למידה שג’וינט ישראל-אשלים ארגנה, ועסק בליווי ילדים עם מוגבלות באומנה.
 
ממצאים
המחקר מספק תמונת מצב עדכנית על שירותי האומנה לילדים ולמבוגרים עם מוגבלות, על מאפייני הילדים והמבוגרים עם מוגבלות המשולבים באומנה ועל מאפייני משפחותיהם האומנות ומשפחותיהם המולידות, וכן מידע על הקשר בין המשולבים באומנה לבין משפחותיהם המולידות. למשל, נמצא שבכל הגופים המפעילים פותחו יחידות ייעודיות לאומנת ילדים ומבוגרים עם מוגבלות ובראשן עומדת רכזת/רפרנטית ייעודית; בשירותי האומנה לאנשים עם מוגבלות משולבים בעיקר ילדים וצעירים עד גיל 21 ; גילם של כחמישית מהמשולבים הוא יותר מ -22 ; למשולבים באומנה מגוון סוגי מוגבלות ורמות תפקוד; תפקיד המשפחות האומנות מורכב ודורש פניוּת, מסירות והשקעה מרובה; שיעורן של משפחות האומנה הדתיות מאוד והחרדיות גבוה משיעורן באוכלוסייה הכללית; והמשפחות המולידות מוחלשות יותר מן המשפחות האומנות.
 
מסקנות
במחקר זוהו שתי תת-קבוצות שרצוי לתת להן מענה ייחודי ולפתח מומחיות בנוגע לליווין:  (1) מבוגרים עם מוגבלות המשולבים באומנה;  (2) ילדים ומבוגרים המשולבים באומנת קרובים.
נוסף על כך זוהו במחקר שבעה תחומים בשירותי האומנה לילדים ולמבוגרים עם מוגבלות שכדאי לתת עליהם את הדעת במיוחד: (1) פיתוח והנגשה של גוף ידע על מוגבלויות, זכויות ושירותים; (2) חיזוק הליווי והתמיכה הניתנים למשפחות האומנות ילדים עם מוגבלות; (3) טיוב דרכי הגיוס של משפחות האומנה לילדים עם מוגבלות; (4) פיתוח השימוש בדרכי תקשורת תומכת חלופית עם ילדים עם מוגבלות המשולבים באומנה; (5) שיפור הקשר בין הילד עם מוגבלות המשולב באומנה ובין משפחתו המולידה; (6)הבטחת מעבר של ילדים עם מוגבלות המשולבים באומנה, לסידור מיטבי בבגרותם; (7) הבניה של מערך תפקידים ייעודי בשירותי האומנה לילדים עם מוגבלות וחיזוק ההכשרה לרכזות ומנחות האומנה.
תחומים אלו שלובים זה בזה, והם משפיעים ומושפעים הדדית. לכן מומלץ להשקיע מאמצים בפיתוח כולם בעת ובעונה אחת.
 
 
המחקר בוצע ביוזמת ג'וינט ישראל-אשלים ובשיתוף השירות למשפחה, קהילה ואומנה, אגף בכיר קהילה במינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
 
לקריאת המחקר המלא לחצו כאן



תיאור קולי בתיאטראות   מחברים נוספים : אסנת בר-חיים ארז, נעמי כץ, פולינה באבאי שרה נהרי, גילי המר, לירית גרובר, נעמי פרזיגר  

עד היום נערכו מעט מאוד מחקרים אמפיריים שמטרתם לתקף את התיאור הקולי. משום כך, אחת ממטרות המחקר הייתה להעמיד למבחן אמפירי את התיאור קולי עצמו. במחקר נבחן גודל השינוי שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי ראייה באיכות החוויה, כפי שהיא באה )Effect size( לידי ביטוי במאפיינים הבאים: ) 1( תפיסת המרחב, ) 2( תפיסת הנרטיב, ו-) 3( תחושת המעורבות שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי (Effect size) בחוויה. בנוסף נבחן במחקר גודל השינוי
ראייה במידת ההנאה מההצגה.
מטרה נוספת הייתה בחינה של איכות המרכיבים השונים של התיאור הקולי – מכשיר השמע, סיור המגע, הקדימון ומאפייני התיאור הקולי, במטרה לספק המלצות ומסקנות יישומיות לשיפור ההתערבות. נוסף על כך, המחקר שם לו למטרה להציג תמונת מצב מהימנה בנוגע לשיקולים, האתגרים והחסמים של השתתפות אנשים עיוורים ולקויי ראייה בקהל הצגות התיאטרון, ולספק המלצות ומסקנות יישומיות בנושא כדי לשפר את התוכנית כך שתהיה יעילה, משמעותית ובת קיימא.

מערך מחקר משולב, כמותי ואיכותי. הממצאים הכמותיים מבוססים על דגימה של 83 משתתפים עם לקות ראייה משמעותית או עיוורון. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 54 , ו 39%- מהם היו בני 60 ומעלה. הממצאים האיכותניים מתבססים על 25 ראיונות ו- 2 קבוצות מיקוד.

לתיאור הקולי נמצא אפקט חיובי חזק על איכות החוויה מההצגה. על מנת שהשירות של תיאור קולי בתיאטראות יהפוך למציאות קיימת ויציבה עבור אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה בישראל, ויאפשר להם חוויה שוויונית בצריכת תרבות ואמנות, נדרשות פעולות המשך ברמות שונות, חקיקה, אחריות מודעות ועוד.

 



מהפכה בהשכלה הגבוהה - הערכת התרומה של מרכזי תמיכה רב-נכותיים במוסדות להשכלה גבוהה   מחברים נוספים : נעמי שרויאר, כרמית נעה שפיגלמן, שגית מור, ארלין קנטר, יעל רויטמן, הילה כהן  

המחקר הנוכחי נערך במשך ארבע שנים (2018-2014 )במטרה להעריך את הצלחת המיזם "מהפכה בהשכלה הגבוהה", לבחון את ההתפתחות ואת השירותים של מרכזי התמיכה ולבסס באמצעות ראיות אמפיריות פרקטיקות מוצלחות העונות על המטרות והיעדים של מרכזי התמיכה. המחקר התבסס תיאורטית על מודלים חברתיים של מוגבלות ושילב מתודולוגיות כמותיות ואיכותניות כדי לאפשר חקר של תופעה תהליכית, מורכבת ורבת-ממדים מנקודות מבט שונות. המחקר כלל שני שלבים. השלב הראשון, אשר התבצע בשנה הראשונה למחקר (2015-2014) ,נועד לזהות את עיקרי הפעילות של מרכזי התמיכה הוותיקים וסייע לבנות בסיס נתונים אחיד לכלל מרכזי התמיכה וחידוד השאלונים על סמך קבוצות מיקוד. השלב השני נמשך שלוש שנים (2018-2015 ) ונועד להעריך את תרומת מרכזי התמיכה לשילובם של סטודנטים/יות עם מוגבלות בהשכלה הגבוהה ולשינוי התרבות הארגונית בקמפוסים. השלב השני כלל איסוף נתונים כמותיים על מכלול הפעילות של מרכזי התמיכה בשתי נקודות זמן (בשנה השנייה ובשנה הרביעית למחקר). איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלונים במדגמים של ארבע קבוצות מחקר: סטודנטים/יות עם מוגבלות אשר קיבלו שירותים במרכזי התמיכה, סטודנטים/יות עם מוגבלות אשר לא קיבלו שירותים במרכזי התמיכה, סטודנטים/יות ללא מוגבלות (כקבוצת ביקורת), סגל מנהלי וסגל אקדמי. בשנתו השלישית של המחקר נערך מחקר איכותני, באמצעות ראיונות, בקרב שלוש קבוצות: סטודנטים/יות עם מוגבלות, סגל מנהלי וסגל אקדמי, ובשנתו הרביעית רואיינו בוגרי/ות תואר אקדמי שקיבלו תמיכה ממרכזי התמיכה וכעת עובדים, במטרה לבחון את התרומה של מרכזי התמיכה עבורם ואת משמעות חוויית המ עבר מעולם האקדמיה לעולם העבודה.

ממצאי המחקר מעידים על חשיבותם של מרכזי התמיכה בהנגשת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים עם מוגבלות. אלה הפכו לכתובת ול"בית" לסטודנטים עם מוגבלות וגם הגבירו .את המודעות בקרב קובעי מדיניות לגופים נוספים בקהילה בנוגע לחשיבותה של התמיכה בסטודנטים אלה ולצורך בתוכניות דומות נוספות

למחקר המלא באתר המוסד לביטוח לאומי



עמדות סטודנטים לתואר ראשון כלפי שילוב סטודנטים עם מוגבלות שכלית בקורסים אקדמיים בהשכלה הגבוהה   מנחות: פרופ' בתיה חפציבה חיה ליפשיץ וד"ר סיגל עדן  

מטרת המחקר היתה בדיקת עמדות סטודנטים סדירים לתואר ראשון כלפי שילוב סטודנטים עם מוגבלות שכלית (מ"ש), הלומדים לתואר ראשון במסגרת פרויקט "עוצמות" – שילוב אקדמי בן שלושה שלבים של בוגרים עם מ"ש בבית הספר לחינוך באוניברסיטת "בר - אילן".
קבוצת ניסוי (N=63) כללה סטודנטים סדירים בשלושה קורסים ("אתגר שכלי", "מבוא לסוציולוגיה" ויהדות) בהם שולבו הסטודנטים עם מ"ש. קבוצת ביקורת (N=80) כללה סטודנטים בשני קורסים ("פסיכולוגיה פיזיולוגית", "מבוא לילד המיוחד") בהם לא שולבו סטודנטים עם מ"ש.
נעשה שימוש ב- 8 שאלוני עמדות כלפי שילוב סטודנטים בצ"מ, שחולקו לשלושה גורמים בהתאם למודל הסטיגמה (Corrigan, 2004): קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי.
הניסוי נערך במשך סמסטר א', השאלונים הועברו בתחילת הסמסטר ובסיומו, בקבוצות הניסוי והביקורת.
לגבי כלל הנבדקים נמצא, כי עמדותיהם בהיבט הקוגניטיבי והרגשי היו גבוהות מהממוצע ונעו בטווח שבין 100%-60%, לפני הקורס ובסופו, ואילו בהיבט ההתנהגותי העמדות היו בממוצע, והן עמדו על 50% מתוך 100%.
בקבוצות הניסוי, בקורסים "מבוא לסוציולוגיה" וקורס יהדות, חל שיפור בעמדות כלפי אוכלוסייה עם מ"ש לאחר השתתפות בקורס במדדים הקוגניטיביים וההתנהגותיים, בהתאמה לגישת המגע (Thibaut, 2017), ומודל הסטיגמה (Corrigan, 2004). המפגש והאינטראקציה בין הסטודנטים בקורס תרמו להפחתת הסטיגמה כלפי סטודנטים עם מ"ש, וכן קבלת מידע קוגניטיבי אודות המוגבלות (באמצעות חומרי הלימוד), העלה את רמת האופטימיות כלפיהם. עם זאת, בקורס "אתגר שכלי", חלה ירידה במדדים ההתנהגותיים, זאת בשל העובדה שהסטודנטים עם מ"ש בקורס זה לא התאימו למסגרת זו של השילוב (הינם בעלי רמה נמוכה יותר מאשר הסטודנטים ששולבו ביתר הקורסים), אך לא ניתן היה לדעת על כך מראש.
בקבוצות הביקורת התוצאות חלוקות: בקורס "מבוא לילד המיוחד", שעסק בתחומי הכלה וידע אודות המוגבלות, חלה עליה במדדים ההתנהגותיים והרגשיים, בהתאמה לגישת הידע (Werner, 2015). בקורס "פסיכולוגיה פיזיולוגית", שעסק בנושאים נוירולוגיים, חלה ירידה במדדים הקוגניטיביים, בהתאמה ל"תאוריית האיום המוכלל" (Stephan & Stephan, 2017) וחוסר היכרות עם מ"ש, אשר יצר סטריאוטיפ קוגניטיבי.

קישור למחקר הועלה לאתר באישור הכותבת.

לצפייה במחקר לחץ כאן

 



מחקר השתלבות של נוער עם מוגבלות בתנועות הנוער - דו"חות סיכום    

התוכנית להשתלבות ילדים ובני נוער עם מוגבלות בתנועות הנוער פעלה בין השנים 2014-2019 בשותפות של ג'וינט- אשלים, מועצת תנועות הנוער, משרד החינוך, משרד הרווחה,ביטוח לאומי, קרן שלם, ואיגוד מנהלי מחלקות החינוך.

במסגרת התוכנית התבצע תהליך איתור צרכים, נבנה מודל להשתלבות ופותחו כלים המאפשרים התמקצעות, התקיימו ארועי חשיפה והסברה, קמפיין תקשורתי במדיות השונות, ועוד ועוד.
כיום מוטמעת התוכנית בכל 13 תנועות הנוער הפועלת בארץ, ומספר בני הנוער המשולבים בהן גדל פי שלוש.
אף כי התוכנית הסתיימה, משימת השילוב ממשיכה במרץ רב.

מצ"ב :
1.         דו"ח סיכום התכנית
2.         דוח מחקרי : שער הדו"ח    גוף דו"ח המחקר
3.         קישור למתחם באתר YNET בו מופיעות כל הכתבות שעלו במסגרת הקמפיין
 
קרן שלם הייתה שותפה לוועדת ההגוי הארצית המלווה ולוועדות המשנה, ותמכה בקידום הכשרות למדריכים ובעלי תפקידים, ובאירוע חשיפה והסברה.
 
 
 
 
המחקר בוצע על ידי : ד"ר נעמי שרויאר וד"ר מיכל סופר
סיכום ממצאים כמותיים של מדריכים וחניכים התבצע על ידי מכון שריד
שרותי מחקר והדרכה בע"מ
 
המחקר מומן על ידי "אשלים" – ג'וינט ישראל, עמו שותפים למיזם:
משרד החינוך
המוסד לביטוח לאומי
קרן שלם
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות



הורות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית : פרספקטיבה של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים   מחברים נוספים : מייקל אשלי שטיין  

משפחות בהן ההורה הוא אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית מעוררות עניין רב בקרב גורמים במערכת הרווחה והשירותים החברתיים. משפחות אלה מציבות אתגרים ודילמות בפני נותני השירותים, אשר נדרשים לאזן בין זכותם של אנשים עם מוגבלות להיות הורים לבין אחריותם כלפי הילדים.
מחקר זה, המבוסס על ארבעים ראיונות חצי מובנים עם עובדים סוציאליים, עוסק בהורות של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, מנקודת מבטם של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מציג תמיכות ושירותים להורים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, תוך התייחסות לגורמים מקדמים וחסמים במתן שירותים סוציאליים למשפחות אלה. כמו כן, המחקר בוחן תפיסות ועמדות של עובדים סוציאליים כלפי הורות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
 
המחקר נערך בשיתוף עם פרויקט המוגבלות של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הארוורד. 
 
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הערכת תוכנית שילוב צעירים עם מוגבלות במרכזי צעירים   מחברים נוספים : דורי ריבקין  

 מחקר הערכה זה נערך ביוזמת "ישראל מעבר למגבלות" והוא עוסק ביישום התוכנית לשילוב צעירים עם מוגבלות במרכזי צעירים בשלושת מרכזי הצעירים הראשונים שבהם היא פעלה: בעכו, בשדרות ובנתניה. כמו כן נבחנות סוגיות שעלו בהפעלת התוכנית והשפעתה כפי שהיא נתפסת בשלב זה בעיני צוותי המרכזים ובעיני הצעירים המגיעים למרכזים. מטרת המחקר היא לסייע בקבלת החלטות בנוגע להמשך פיתוח התוכנית.

 

להורדת המחקר המלא

להורדת תקציר מנהלים



התאמת תהליך יצירת סמלים ציבוריים ובדיקת מובנותם לאנשים עם מוגבלות שכלית ISO 22727: 2007 ,ISO 9186-1:2014 על פי תקני איזו   מנחות : ד"ר גילה פריבור, ד"ר שירה ילון חיימוביץ  

עבודת תזה שנערכה במסגרת לימודי תואר שני במחלקה ללימודי מידע באונ' בר אילן.

 

מטרת המחקר היתה לבחון האם סמלים אשר נוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבורייםISO 22727: 2007) ) נגישים ומובנים גם לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות שכלית. בדיקת המובנות נעשתה על פי תקן בינלאומי למבחן מובנות סמלים ציבוריים ( (ISO 9186-1:2014 אשר עבר הנגשה ופישוט לשוני עבור אנשים עם מוגבלות שכלית.
כלי המחקר ששימש לבדיקת נגישות הסמלים במחקר הנוכחי:
Graphical symbols — Test methods תקן - ISO 9186 הינו כלי המהווה מדד לבדיקת נגישות של סמלים שנוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים (22272:2007 (ISO
אוכלוסיית המחקר כללה שתי קבוצות : קבוצת נחקרים ללא מוגבלות שכלית (
N=60) קבוצת נחקרים עם מוגבלות שכלית (N=60).


עיקרי הממצאים מעידים כי בקרב אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית , מתוך 15 סמלים, 2 סמלים בלבד הגיעו לרמת המייצגת מובנות כהגדרתה עפ"י התקן  : "גן שעשועים" ו - ו"היכל תרבות". לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה ללא מוגבלות שכלית, מתוך 15 סמלים 13 סמלים הגיעו לרמת המובנות המוגדרת עפ"י התקן.


הממצאים מעידים על כך סמלים שנמצאו כמובנים לאוכלוסיה הכללית לא בהכרח מובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית ולכן המסקנה היא כי יש לערוך התבוננות, חשיבה מחודשת וכן התאמות שונות הן בתקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים

ISO 22727: 2007)) והן בתקן הבינלאומי לבחינת מובנות סמלים ציבוריים ISO 1986-1,2014 ) ) על מנת שגם אנשים עם מוגבלות שכלית יוכלו למצות את זכותם להנגשת מידע במרחבים ציבוריים בצורה המיטבית.


ההמלצות העיקריות העולות מן המחקר הן כי יש לשתף אנשים עם מוגבלות שכלית על ידי יוצר הסמל בשלב העלאת רעיונות ואסוציאציות לעיצובו, יש לבחון מחדש את הדרך המיטבית להציג גרפית/חזותית מסר של איסור, מומלץ להרחיב את ההנחיות לבדיקת המובנות בקרב קבוצת האנשים עם מוגבלות כך שתכלול גם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בעת בדיקת המובנות ליצור מילון מושגים ולהציג את הסמל בהקשר מוחשי ומומלץ לבחון את האפשרות כי דירוג התשובות על ידי שופטים יעשה על ידי כאלה המכירים את מאפייני אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות שכלית.

 מחקר זה הינו  יוזמה משותפת של המכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית וקרן שלם שמטרתו בניית מאגר סמלים נגישים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

המחקר ממומן על ידי שלושת השותפים : קרן שלם, אגף הקרנות של ביטוח לאומי והמכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית.

 

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד