הסמכת מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית במסגרות הדיור החוץ-ביתי: מחקר הערכה   מחברים נוספים : דורי ריבקין  

האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן – מש"ה) במשרד הרווחה והשירותים החברתיים )להלן – משרד הרווחה( שם לו מטרה לשפר את הטיפול באנשים עם מש"ה השוהים בדיור חוץ-ביתי. כאמצעי להשגת מטרה זו הוחלט לפעול כדי להקנות למטפלים של אנשים עם מש"ה כלים מקצועיים, להעצים אותם ולצמצם את תחושות הדחק והשחיקה שלהם. לפיכך, האגף פועל זה ארבעה עשורים להכשרת המטפלים במסגרות הדיור החוץ-ביתי. בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי רווחה מפעיל לאורך השנים את תהליך ההכשרה; המטפלים עוברים קורס ממושך ובסיומו הם מקבלים תעודת הסמכה לעבודה בתחום.
המטרה העיקרית של המחקר היא לבחון האם תהליך ההסמכה משיג את מטרותיו: א. משפר את הטיפול של המטפלים בדיירים עם מש"ה במסגרות הדיור החוץ-ביתי. ב. תורם להתמקצעות המטפלים ולהעצמתם, מפחית שחיקה ומעלה מוטיבציה בעבודה. ג. מעלה את המחויבות הארגונית של המטפלים, ותורם לתפיסת מקצוע המטפל כפרופסיה.
המחקר מצביע על תרומת הקורס ועל החשיבות של הרחבת תהליך ההסמכה לכלל המטפלים במערכת.

 

המחקר נערך ביוזמת האגף הבכיר למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ומומן בסיועם.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הרצאות הכנס לרגל יום תסמונת דאון הבינלאומי 2016 "פסיפס החיים"   שנערך ביום שלישי 2016.4.12 ד' ניסן תשע"ו אולם "ברמן" המרכז הרפואי הדסה הר הצופים  

הרצאות הכנס לרגל יום תסמונת דאון הבינלאומי 2016 "פסיפס החיים"
שנערך ביום שלישי 2016.4.12 ד' ניסן תשע"ו אולם "ברמן" המרכז הרפואי הדסה הר הצופים
 
יו"ר הכנס: ד"ר אריאל טננבאום מנהל המרכז לתסמונת דאון הדסה הר הצופים
ניהול מקצועי: גב' חנה ימין שרקי, מנהלת ארגון שלוה
הנחיה: גב' אפרת דותן, כתבת Ynet ושלוה
 

קרן שלם שותפה בתכנון ובמימון יום העיון

 


מושב ראשון - בריאות בקהילה


עדכונים וחידושים בטיפול באנשים עם תסמונת דאון
ד"ר אריאל טננבאום, מנהל המרכז לתסמונת דאון הדסה הר הצופים
לצפייה בהרצאה לחץ כאן

 

פיתוח מוטיבציה בקרב משתתפים עם מש"ה
פרופ' ישעיהו הוצלר, המכללה האקדמית וינגייט
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לעיון במחקר בנושא שנערך במימון קרן שלם לחץ כאן

 

21 הפרעות שינה בתסמונת דאון
ד"ר יואל רייטר, אגף ילדים ריאות ושינה המרכז הרפואי הדסה
לצפייה בהרצאה לחץ כאן

 

"מי אתה מנחם?" צילום כמסע התקשרות בין אם לבנה המיוחד
גב' ענת נבות, תרפיסטית בדרמה ומרפאה בעיסוק ארגון שלוה
גב' שמחה דיל, אמא של מנחם וצלמת ילדים ומשפחה
לצפייה בהרצאה לחץ כאן

 


מושב שני - חיים בקהילה


עמדות ילדי גן כלפי ילדים עם מוגבלות
ד"ר דנה רוט, מנהלת המחלקה למחקר והערכה בית איזי שפירא
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לקריאת תמצית המחקר באתר בית איזי שפירא לחץ כאן

 

"להיות כמו כולם" קידום חיי חברה של אנשים עם מש"ה באמצעות הפייסבוק
ד"ר כרמית נעה שפיגלמן, החוג לבריאות נפש קהילתית אונ' חיפה
(המחקר נערך בסיוע קרן שלם)
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לקריאת המחקר המלא באתר קרן שלם לחץ כאן

 

"הקשיבו לקולי גם בעת זקנה"
גב' נירי דוד, מדריכה ארצית בתחום מש"ה משרד החינוך
(המחקר נערך בסיוע קרן שלם)
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לקריאת המחקר המלא באתר קרן שלם לחץ כאן

 

 



Weight, nutrition, food choice, and physical activity in adults with intellectual disability   סיכום מאמר- משקל, תזונה, בחירת מזונות ופעילות גופנית במבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית  

רקע –
מטרת המחקר הייתה לתאר את התזונה, בחירות המזון, הפעילות הגופנית והמשקל של קבוצת מבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בויקטוריה שבאוסטרליה.
שיטה – אנשי צוות טיפולי ומבוגרים עם מש"ה גויסו באמצעות שירותי הרווחה. במחקר השתתפו 51 אנשי צוות טיפולי (11 גברים ו-40 נשים) ו-68 מבוגרים עם מש"ה (47 גברים ו-21 נשים). אנשי הצוות הטיפולי סיפקו מידע אודות תזונה, בחירת מזונות ופעילות גופנית של המבוגרים עם מש"ה באמצעות שאלונים.
תוצאות –
BMI נמצא בטווח התקין, רק עבור 37.5% מהמשתתפים, לעומת כמחצית (41%) שנמצאו בטווח השמנת יתר (obese). באופן דומה, למרבית הנבדקים היה היקף בטן המראה כי הם בסיכון מוגבר או סיכון מוגבר מאוד לבעיות בחילוף חומרים. הציון הממוצע שהתקבל בשאלון האוסטרלי לסינון תזונה לקויה (Australian Nutrition Screening Initiative checklist) העיד על סיכון מתון לתזונה לקויה (M=4.2); יחד עם זאת, 17.6% מהנבדקים קיבלו ציון שמיקם אותם בקטגוריית סיכון גבוה. עבור יותר ממחצית הנבדקים דווח כי יש להם מעט בחירה בסוג האוכל שהם אוכלים ובזמני האכילה. נתונים אודות פעילות גופנית העידו כי מרבית הנבדקים (60.3%) אינם מבצעים פעילות גופנית בהתאם להנחיות הלאומיות.
מסקנות –
ממצאים אלו מעידים כי אנשים עם מש"ה הינם בסיכון לפתח מחלות הקשורות להשמנת יתר, חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה. לכן, ישנה חשיבות לפתח אסטרטגיות לעידוד פעילות פיזית ואכילה בריאה בקרב אנשים עם מש"ה, ולערב בכך גם את צוותי הטיפול שלהם.
 
המאמר סוכם ותורגם לעברית באישור החוקרת Stella Koritsas, ופורסם לראשונה באפריל 2016, ב-Journal of Intellectual Disability Research, 60, pp. 355-364.
 
לתקציר המאמר בכתב העת  לחץ כאן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מדד ההכללה ה- 4 של אקים לשנת 2016 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית   מחברים : ד"ר שירלי ורנר, עו"ד נועה בן צבי, לאה ברקמן, עו"ד נועה ביתן  

רקע על מדד ההכללה מאתר אקים :

בשנת 2013 יזמה אקים ישראל את פיתוחו של מדד הכללה (inclusion) של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית, במטרה להגביר את השתלבותם של האנשים עם מוגבלות שכלית כחלק בלתי נפרד בחברה הישראלית ובמטרה לעודד ערים בישראל לפעול בצורה אקטיבית להכללתם. מדד ההכללה בוחן מדי שנה את עמדות הציבור הישראלי ואת יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, בתחומים שונים (רגשות ומחשבות ודרכי התנהגות במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, דעות לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, חסמים המונעים שילוב ועוד), וכן את מידת העשייה של הערים בישראל להכללתם של האנשים בכלל המקומות והשירותים בקהילה.
לראשונה ערכה אקים בשנה זו סקר גם בקרב האנשים עם המוגבלות השכלית עצמם, ברוח 'שום דבר עלינו בלעדינו', ובמטרה לבחון כיצד הם מעריכים את עמדות הציבור הרחב כלפיהם, ולבחון את תחושותיהם לגבי התנהגות הציבור כלפיהם.



מתוך דברי הפתיחה של יו"ר אקים מר עמי אילון ומנכ"לית אקים, גב' סיגל פרץ-יהלומי :


"מדד ההכללה של אקים, אותו השקנו בשנת 2013 , הנו מדד חברתי הבוחן מדי שנה את עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ואת מדיניות השלטון המקומי בערים בישראל כלפיהם. במדד זה (הרביעי במספר), לראשונה בחנו לא רק את עמדות הציבור הרחב, אלא גם את עמדותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית והערכתם ורגשותיהם לגבי יחס הציבור כלפיהם.
הממצאים מרתקים, לצד שיפור מתמיד בעמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית (10% מהמשתתפים בסקר חושבים שאדם עם מוגבלות שכלית עשוי להיות מסוכן לעומת אחוזים גבוהים יותר במדדים הקודמים), ולמרות עדות המשתתפים בסקר הציבור על עצמם, שהם רואים באנשים עם מוגבלות שכלית אנשים שווי זכויות שצריכים להיות משולבים בקהילה, עולה כי אנשים עם מוגבלות שכלית חווים זאת אחרת. האנשים מדווחים על השפלות וביזוי ודבריהם אלה קורעי לב.
דומה כי נוצר מצב שאין זה פולטיקלי קורקט לדבר סרה בשילובם של האנשים עם המוגבלות, אך כנראה שבפועל (כך עולה מסקר האנשים עצמם) הדבר עדיין לא בא לידי ביטוי מעשי.
עוד נציין, כי לצד השיפור, עדיין גם במדד זה 25% מהמשתתפים חשבו שעל האנשים עם המוגבלות השכלית להיות במסגרת נפרדת (לעומת 30% במדד 3, 43% במדד 2 ו 31%- במדד 1). זהו נתון ששומה על כולנו לעמול לשנותו, ולהפנים שכל אדם נברא בצלם והוא חלק בלתי נפרד מקהילתו.
ועוד נקודה חשובה: במדד הרביעי 57% מהאנשים מרגישים רגש רחמים כלפי האנשים (במדד 3 52% , במדד 2 69% ובמדד 1 63% ). כמו כן, 33% מהאנשים עם מוגבלות שכלית דיווחו כי אנשים מדברים אליהם כאל ילדים. אנו מעריכים כי הדבר קורה בשל ראיית המוגבלות כחזות הכל. כלומר, האנשים לא רואים את האדם עצמו הניצב מולם, בגובה העיניים כשווה להם, אלא כל שהם רואים הוא את מוגבלותו. תפיסה זו תשתנה ככל שאנשים ייחשפו לאנשים עם מוגבלות. היכרות מוקדמת, כך מוכיח שוב גם מחקר זה, תעשה את כל ההבדל. אקים פועלת לשנות תפיסה חברתית זו - מפטרנליזם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית לתפיסת כבוד האדם וחירותו. אמונתנו היא כי חברה שתכבד כל אדם תהיה חברה טובה יותר. חברה מכלילה היא חברה חזקה.
באשר לחלק השני של המדד, הערכתנו וברכותינו לערים רעננה, ירושלים, כפר סבא, אשדוד וראשון לציון, אשר נמצאו כערים מובילות במדדי ההכללה הקודמים וממשיכות להוביל גם במדד ההכללה הרביעי, בעשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלת שכלית. ברכות גם לעיר נתניה, שהשנה הצטרפה לערים אלה ונמצאה מובילה."


 

לפריט המלא
קרא | הורד


מרכזי התמיכה למעסיקים של אנשים עם מוגבלות – מודל שירות ממשלתי פרואקטיבי לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה    

המאמר סוקר את פעילות המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד הכלכלה בהפעלת מרכז תמיכה למעסיקים של אנשים עם מוגבלות בשלושת השנים שקדמו לפרסומו.
מרכזי התמיכה נותנים מענה למעל 2000 עסקים השנה, מספקים מידע הדרכה וסיוע למעסיקים ואף דואגים להשמה של מאות אנשים עם מוגבלויות במגוון תפקידים.
כיום פועלים 3 מרכזי תמיכה בפריסה ארצית, המאמר סוקר את הרקע להקמת המרכזים, מודל התמיכה למעסיקים של אנשים עם מוגבלות, ותובנות מתקופת הפעלתם.

המאמר פורסם לראשונה בפברואר 2016, במגזין שכולו טובת עמ׳ 10-18, ומפורסם באתר קרן שלם באישור כותבת המאמר, עו״ד תמר ויינר

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


פעילות פנאי של בני נוער עם מוגבלות   מחברים נוספים : ד"ר חגית קליבנסקי, פרופ' דרורה כפיר  

המחקר ביקש לבחון את נושא הפנאי של בני נוער עם מוגבלות מנקודות מבט שונות לכן בחרנו לקבל מידע, באמצעות ראיונות מובנים למחצה, מאנשים המעורבים בנושא מזוויות שונות. משתתפי המחקר היו הורים לצעירים עם מוגבלות, צעירים עם מוגבלות, יזמים ומפעילים – אנשים שפיתחו ו/או מקיימים פעילויות לנוער עם מוגבלות (חלקם הורים), ובעלי תפקידים/אנשי ממסד שעיסוקם באוכלוסייה עם מוגבלות. בין הארגונים והיזמים ניתן למנות עמותות, רשויות מקומיות וארגונים ארציים.
איסוף הנתונים נערך במהלך החודשים נובמבר 2014 עד מרץ 2015.
הממצאים אורגנו בהתאם לחמש התמות שעלו מניתוח הראיונות: צרכים; המענים לצרכים - פעילויות הפנאי; תרומת פעילויות הפנאי; קשיים; רשויות ציבורית ומגזר שלישי - תפקידים ועשייה.
מסקנות המחקר מצביעות על כך שיש פעילויות פנאי אך הן ברובן ספורדיות, מקומיות, זמניות, בהיקף מצומצם והמידע אודותן אינו זמין.
על כן, נחוצה מדיניות אשר תהווה תשתית תקציבית, מבנית, ארגונית, אנושית, מקצועית – ומעל לכול: תפיסתית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


קולן של אמהות עם מוגבלות פיזית    

אמהות עם מוגבלות פיזית מתמודדות עם היעדר נגישות של שירותי בריאות, קשיי ניידות, מחסומים כלכליים וסטיגמות חברתיות באשר ליכולתן להביא ילדים לעולם ולגדלם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להבין ולתאר את האתגרים, דרכי ההתמודדות וגורמי החוסן של אמהות אלו, כמו גם להפיק המלצות על דרכי תמיכה מקובעי מדיניות ונותני שירותים באימהות עם מוגבלות פיזית. לצורך כך בוצעו 17 ראיונות עומק עם אמהות עם מוגבלות פיזית בגילאי 32-62. הראיונות עברו ניתוח איכותני שחשף אתגרים פיזיים ורגשיים, גורמי חוסן ואסטרטגיות התמודדות של אמהות אלו. ממצאי המחקר עשויים לקדם התאמה של שירותים קיימים כמו גם פיתוח שירותים חדשים עבור אמהות עם מוגבלות.

מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת עיונים בשפה וחברה, 7(1-2), עמודים 169-184, 2015.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הדרך הלא נגישה לאמהות   תוצאות היעדר המדיניות בעניין פיריון והורות של אנשים עם מוגבלויות בישראל  

 רצונו של אדם להפוך להורה יכול להיות חזק מאוד, בייחוד בחברות המקדשות ילודה והקמת משפחה כמו החברה הישראלית-יהודית. בחברות כאלה מתורגמים בדרך כלל אותם ערכים משפחתיים למדיניות וחקיקה; כך עומדת ישראל בראש הרשימה המדרגת את מספר טיפולי הפוריות לאוכלוסיה בעולם, ומספר הטיפולים בה גדולים פי שמונה מהמקום השני ברשימה, והם אף ממומנים על ידי המדינה.
למרות זאת, המסלול להביא ילד לעולם אינו חלק ונגיש לכל האוכלוסיה בישראל. מקרה שעלה לאחרונה לדיון בהרכב מורחב בבית המשפט העליון הציף את העדר הגישה של אנשים עם מוגבלויות, אשר חולקים את השאיפה להקים משפחה אך אינם יכולים לשאת היריון, לאימוץ ולהליכי פונדקאות. המקרה של אורה מור יוסף, אשה החיה עם ניוון שרירים אשר לאחר שמיצתה את כל האפשרויות האחרות להביא ילד לעולם, נאלצה להיעזר בפונדקאית (אלטרואיסטית), תרומת זרע ותרומת ביצית כדי להגשים חלומה להפוך לאם. אלא שלאור העדר קשר הגנטי בינה לבין התינוקת שנולדה כתוצאה מההליך, זו נלקחה למשפחת אומנה מיד עם לידתה מבלי שניתנה לאורה אפילו ההזדמנות לראות אותה.
מאמר זה בוחן את המקרה של אורה מור יוסף בפרספקטיבה רחבה ותוך שימוש בכלים מתחום ״לימודי המוגבלות״. המאמר עורך השוואה בין מדיניות הפיריון ויחס המשפט והחברה להורים עם מוגבלויות בישראל ובארצות הברית, מאתר קשיים אוניברסליים של אוכלוסיה זו, מפנה למחקרים ופסקי דין בתחום ומנסה לפרק את הסטיגמה בנוגע לאפשרות של אנשים עם מוגבלויות להפוך ולתפקד כהורים. המאמר חושף אספקטים ורציונאלים שלא נמצאו בפסקי הדין בעניינה של אורה מור יוסף ובכך שואף לסייע במאמצים שנעשו באחרונה בישראל ובעולם לקידום מעמדם וענייניהם של הורים עם מוגבלויות.
 
המאמר פורסם בכתב העת Columbia Journal of Gender & Law (כרך (1)30, אוגוסט 2015) ומפורסם באתר קרן שלם באישורו של עו"ד דורון דורפמן.
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


אתיקה מקצועית במחקר של אנשים עם מש"ה – אסופת מחקרים בתחום   מק"ט 191 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג  

הקהילה המדעית דנה רבות על האופן בו יש לבצע מחקר אתי ומכובד בקרב אנשים עם מש"ה. חוקרים בוחנים הן את גישותיהם של אנשי המחקר, המטפלים והאנשים עם מש"ה בנוגע לאופן ההולם ביותר לשלב אנשים עם מש"ה במחקר אשר יכול להיות בעל השלכות חשובות עבורם ועבור החברה כולה. בתוך כך, ישנה התייחסות רבה, בייחוד מצד האנשים עם מש"ה, לכבוד כלפיהם ברמה הבין-אישית. כמו כן, ישנה התייחסות רבה לגישות השונות להשתתפות אנשים עם מש"ה במחקר ומידת התאמתן למדיניות זכויות בעלי מוגבלות ושמירה על זכויות אדם בכלל במחקר.

 

בקישורים המצורפים תמצית קצרה של מקורות הדנים בסוגיית האתיקה המקצועית במחקר:


1.
אפשר להיות קר ומדעי- גישות חברתיות לסוגיות אתיות במחקר מש"ה


2. שינוי בפרדיגמות במוגבלות ובריאות- לעבר מחקר יותר אתי בבריאות ציבורית


3.
אנחנו רוצים כבוד - מבוגרים עם מש"ה מתייחסים לכבוד במחקר


4.
שומרי המדע: גישות כלפי מחקר במבוגרים עם מש"ה


בוצע על ידי מכלול - יח' הערכה ומחקר של קרן שלם, יולי 2015 



הבניה חברתית של המיניות בקרב נשים עם מוגבלות פיזית או חושית בהשוואה לנשים ללא מוגבלות   מנחים: פרופ' אילנה דובדבני ופרופ' מרילין ספר  

 -

 עבודת גמר לתואר שלישי (דוקטורט)

מטרת המחקר הייתה לבחון את תהליך הבניית המיניות אצל נשים בוגרות עם מוגבלות, מולדת או נרכשת, פיזית או חושית, על-ידי בדיקת הקשרים שבין הדימוי העצמי, הדימוי הגופני והדימוי העצמי-מיני שלהן לבין עמדות ומחסומים חברתיים, על-פי תיאוריית ההבניה החברתית, כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל וכלפי מיניותן של נשים עם מוגבלות בפרט. במחקר השתתפו 75 נשים עם מוגבלות פיזית או חושית ו-80 נשים ללא מוגבלות. המשתתפות ענו על שאלונים להערכת דימוי עצמי, דימוי עצמי-מיני, דימוי גופני בהקשר למוגבלות, עמדות כלפי מין, מיניות והתנהגות מינית ושאלון עמדות כלפי מיניות של אנשים עם מוגבלות. לא נמצאו הבדלים בין נשים עם ובלי מוגבלות בהיבטי דימוי עצמי, דימוי גופני ודימוי עצמי-מיני, ואף נמצאו עמדות דומות בין הקבוצות ביחס לעמדות כלפי מיניות והנהגות מינית של אנשים עם מוגבלות. מנגד, נמצאו מספר הבדלים בין הקבוצות בתיאורי התנסותן המינית הראשונה. כמו כן, נשים אשר מוגבלותן נרכשת דיווחו כי לשלב הופעת המוגבלות בחייהן ולתגובות הסביבה כלפיהן היו השלכות על הבניית הזהות העצמית-מינית החדשה שלהן. עם זאת, סביבה משפחתית תומכת, פתיחות וידע בתחום המיניות סייעו לנשים עם מוגבלות לפתח הערכה עצמית חיובית והבנה של המיניות כצורך בסיסי המשותף לכולם. בהתאם לממצאי המחקר, החוקרים מדגישים כי מתן ייעוץ וטיפול מיני עבור אוכלוסייה עם מוגבלות צריך להיות חלק בלתי נפרד מרצף השירותים לו הם זכאים.

 

לתקציר
קרא | הורד


Intellectual disabilities: Raising awareness and combating stigma- a global review   מוגבלות שכלית: העלאת מודעות ומלחמה נגד הסטיגמה- סקירה עולמית  

במחקר הנוכחי החוקרים שאפו לאסוף עדויות אמפיריות ואנקדוטיות מכל העולם בקשר לצעדים להעלאת מודעות למוגבלות שכלית, לחימה בדעות קדומות וקידום עמדות חיוביות. בנוסף לסיכום עדויות שפורסמו בעבר, החוקרים יצרו קשר עם חוקרים בתחום, עובדי מגזר שלישי ואנשים הפועלים בתחום (לרוב בני משפחה של אנשים עם מוגבלות שכלית) באיסוף עדויות ביחס לשתי שאלות מחקר:

1. אילו עמדות כלפי מוגבלות שכלית עולות במדינות שונות ואזורים שונים בעולם?

2. באיזו טרמינולוגיה משתמשים בחברה הכללית ובתקשורת בהתייחסות לאנשים עם מוגבלות שכלית?

המחקר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של החוקרת ד"ר שירלי ורנר, ופורסם לראשונה באתר https://www.ucl.ac.uk/ciddr/publications

 

לפריט המלא
קרא | הורד


אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שאינם במסגרות של משרד הרווחה: סקר במחוז חיפה והצפון    

מטרת המחקר לאפיין את האנשים בוגרים עם מש"ה שאינם במסגרות של משרד הרווחה ואת הסיבות לכך. המחקר בוצע על מדגם מתוך אוכלוסיית המחקר, אשר כללה 1131 מבוגרים עם מש"ה במחוז חיפה והצפון, אשר רשומים כבעלי מש"ה אך אינם נמצאים במסגרות של משרד הרווחה, ומהווים כרבע מכלל הבוגרים עם מש"ה במחוז זה, נכון לשנת 2011. המחקר כלל שלושה שלבים: (1) ניתוח נתוני המיפוי שנערכו במחוז חיפה והצפון בשנת 2011, (2) ביצוע סקר טלפוני בקרב מטפלים עיקריים ו-(3) קיום קבוצות מיקוד עם עובדים סוציאליים ממחלקות לשירותים חברתיים במחוז חיפה והצפון. מהמחקר עולה כי יש מספר סיבות עיקריות מדוע בוגרים עם מש"ה אינם משולבים במסגרות של משרד הרווחה:
(1) אי קיום דיונים עדכניים בוועדות האבחון.
(2) ישנם יותר מוסלמים מאשר יהודים בוגרים עם מש"ה שאינם במסגרות של משרד הרווחה.
(3) בקרב היהודים, ילידי אפריקה (בייחוד אתיופיה), בריה"מ לשעבר ואסיה נמצאים פחות במסגרות של משרד הרווחה יחסית לילידי ישראל ויוצאי אירופה ואמריקה.
(4) ישנה השפעה לישוב בו גרים, כאשר בישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים שיעור השייכות למסגרות גבוה יותר.
(5) 11% מאלו שאינם במסגרות נשואים, לעומת 3% מאלו שכן נמצאים במסגרות.

המאמר פורסם גם בקהילת הידע של האגף לטיפול באדם עם מש"ה.

המחקר נערך ביזמת האגף הבכיר למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לטיפול באדם עם מש"ה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ומומן בסיועם.

 

לפריט המלא
קרא | הורד