מרכזי התמיכה למעסיקים של אנשים עם מוגבלות – מודל שירות ממשלתי פרואקטיבי לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה    

המאמר סוקר את פעילות המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד הכלכלה בהפעלת מרכז תמיכה למעסיקים של אנשים עם מוגבלות בשלושת השנים שקדמו לפרסומו.
מרכזי התמיכה נותנים מענה למעל 2000 עסקים השנה, מספקים מידע הדרכה וסיוע למעסיקים ואף דואגים להשמה של מאות אנשים עם מוגבלויות במגוון תפקידים.
כיום פועלים 3 מרכזי תמיכה בפריסה ארצית, המאמר סוקר את הרקע להקמת המרכזים, מודל התמיכה למעסיקים של אנשים עם מוגבלות, ותובנות מתקופת הפעלתם.

המאמר פורסם לראשונה בפברואר 2016, במגזין שכולו טובת עמ׳ 10-18, ומפורסם באתר קרן שלם באישור כותבת המאמר, עו״ד תמר ויינר

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


פעילות פנאי של בני נוער עם מוגבלות   מחברים נוספים : ד"ר חגית קליבנסקי, פרופ' דרורה כפיר  

המחקר ביקש לבחון את נושא הפנאי של בני נוער עם מוגבלות מנקודות מבט שונות לכן בחרנו לקבל מידע, באמצעות ראיונות מובנים למחצה, מאנשים המעורבים בנושא מזוויות שונות. משתתפי המחקר היו הורים לצעירים עם מוגבלות, צעירים עם מוגבלות, יזמים ומפעילים – אנשים שפיתחו ו/או מקיימים פעילויות לנוער עם מוגבלות (חלקם הורים), ובעלי תפקידים/אנשי ממסד שעיסוקם באוכלוסייה עם מוגבלות. בין הארגונים והיזמים ניתן למנות עמותות, רשויות מקומיות וארגונים ארציים.
איסוף הנתונים נערך במהלך החודשים נובמבר 2014 עד מרץ 2015.
הממצאים אורגנו בהתאם לחמש התמות שעלו מניתוח הראיונות: צרכים; המענים לצרכים - פעילויות הפנאי; תרומת פעילויות הפנאי; קשיים; רשויות ציבורית ומגזר שלישי - תפקידים ועשייה.
מסקנות המחקר מצביעות על כך שיש פעילויות פנאי אך הן ברובן ספורדיות, מקומיות, זמניות, בהיקף מצומצם והמידע אודותן אינו זמין.
על כן, נחוצה מדיניות אשר תהווה תשתית תקציבית, מבנית, ארגונית, אנושית, מקצועית – ומעל לכול: תפיסתית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


קולן של אמהות עם מוגבלות פיזית    

אמהות עם מוגבלות פיזית מתמודדות עם היעדר נגישות של שירותי בריאות, קשיי ניידות, מחסומים כלכליים וסטיגמות חברתיות באשר ליכולתן להביא ילדים לעולם ולגדלם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להבין ולתאר את האתגרים, דרכי ההתמודדות וגורמי החוסן של אמהות אלו, כמו גם להפיק המלצות על דרכי תמיכה מקובעי מדיניות ונותני שירותים באימהות עם מוגבלות פיזית. לצורך כך בוצעו 17 ראיונות עומק עם אמהות עם מוגבלות פיזית בגילאי 32-62. הראיונות עברו ניתוח איכותני שחשף אתגרים פיזיים ורגשיים, גורמי חוסן ואסטרטגיות התמודדות של אמהות אלו. ממצאי המחקר עשויים לקדם התאמה של שירותים קיימים כמו גם פיתוח שירותים חדשים עבור אמהות עם מוגבלות.

מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת עיונים בשפה וחברה, 7(1-2), עמודים 169-184, 2015.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הדרך הלא נגישה לאמהות   תוצאות היעדר המדיניות בעניין פיריון והורות של אנשים עם מוגבלויות בישראל  

 רצונו של אדם להפוך להורה יכול להיות חזק מאוד, בייחוד בחברות המקדשות ילודה והקמת משפחה כמו החברה הישראלית-יהודית. בחברות כאלה מתורגמים בדרך כלל אותם ערכים משפחתיים למדיניות וחקיקה; כך עומדת ישראל בראש הרשימה המדרגת את מספר טיפולי הפוריות לאוכלוסיה בעולם, ומספר הטיפולים בה גדולים פי שמונה מהמקום השני ברשימה, והם אף ממומנים על ידי המדינה.
למרות זאת, המסלול להביא ילד לעולם אינו חלק ונגיש לכל האוכלוסיה בישראל. מקרה שעלה לאחרונה לדיון בהרכב מורחב בבית המשפט העליון הציף את העדר הגישה של אנשים עם מוגבלויות, אשר חולקים את השאיפה להקים משפחה אך אינם יכולים לשאת היריון, לאימוץ ולהליכי פונדקאות. המקרה של אורה מור יוסף, אשה החיה עם ניוון שרירים אשר לאחר שמיצתה את כל האפשרויות האחרות להביא ילד לעולם, נאלצה להיעזר בפונדקאית (אלטרואיסטית), תרומת זרע ותרומת ביצית כדי להגשים חלומה להפוך לאם. אלא שלאור העדר קשר הגנטי בינה לבין התינוקת שנולדה כתוצאה מההליך, זו נלקחה למשפחת אומנה מיד עם לידתה מבלי שניתנה לאורה אפילו ההזדמנות לראות אותה.
מאמר זה בוחן את המקרה של אורה מור יוסף בפרספקטיבה רחבה ותוך שימוש בכלים מתחום ״לימודי המוגבלות״. המאמר עורך השוואה בין מדיניות הפיריון ויחס המשפט והחברה להורים עם מוגבלויות בישראל ובארצות הברית, מאתר קשיים אוניברסליים של אוכלוסיה זו, מפנה למחקרים ופסקי דין בתחום ומנסה לפרק את הסטיגמה בנוגע לאפשרות של אנשים עם מוגבלויות להפוך ולתפקד כהורים. המאמר חושף אספקטים ורציונאלים שלא נמצאו בפסקי הדין בעניינה של אורה מור יוסף ובכך שואף לסייע במאמצים שנעשו באחרונה בישראל ובעולם לקידום מעמדם וענייניהם של הורים עם מוגבלויות.
 
המאמר פורסם בכתב העת Columbia Journal of Gender & Law (כרך (1)30, אוגוסט 2015) ומפורסם באתר קרן שלם באישורו של עו"ד דורון דורפמן.
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


אתיקה מקצועית במחקר של אנשים עם מש"ה – אסופת מחקרים בתחום   מק"ט 191 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג  

הקהילה המדעית דנה רבות על האופן בו יש לבצע מחקר אתי ומכובד בקרב אנשים עם מש"ה. חוקרים בוחנים הן את גישותיהם של אנשי המחקר, המטפלים והאנשים עם מש"ה בנוגע לאופן ההולם ביותר לשלב אנשים עם מש"ה במחקר אשר יכול להיות בעל השלכות חשובות עבורם ועבור החברה כולה. בתוך כך, ישנה התייחסות רבה, בייחוד מצד האנשים עם מש"ה, לכבוד כלפיהם ברמה הבין-אישית. כמו כן, ישנה התייחסות רבה לגישות השונות להשתתפות אנשים עם מש"ה במחקר ומידת התאמתן למדיניות זכויות בעלי מוגבלות ושמירה על זכויות אדם בכלל במחקר.

 

בקישורים המצורפים תמצית קצרה של מקורות הדנים בסוגיית האתיקה המקצועית במחקר:


1.
אפשר להיות קר ומדעי- גישות חברתיות לסוגיות אתיות במחקר מש"ה


2. שינוי בפרדיגמות במוגבלות ובריאות- לעבר מחקר יותר אתי בבריאות ציבורית


3.
אנחנו רוצים כבוד - מבוגרים עם מש"ה מתייחסים לכבוד במחקר


4.
שומרי המדע: גישות כלפי מחקר במבוגרים עם מש"ה


בוצע על ידי מכלול - יח' הערכה ומחקר של קרן שלם, יולי 2015 



הבניה חברתית של המיניות בקרב נשים עם מוגבלות פיזית או חושית בהשוואה לנשים ללא מוגבלות   מנחים: פרופ' אילנה דובדבני ופרופ' מרילין ספר  

 -

 עבודת גמר לתואר שלישי (דוקטורט)

מטרת המחקר הייתה לבחון את תהליך הבניית המיניות אצל נשים בוגרות עם מוגבלות, מולדת או נרכשת, פיזית או חושית, על-ידי בדיקת הקשרים שבין הדימוי העצמי, הדימוי הגופני והדימוי העצמי-מיני שלהן לבין עמדות ומחסומים חברתיים, על-פי תיאוריית ההבניה החברתית, כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל וכלפי מיניותן של נשים עם מוגבלות בפרט. במחקר השתתפו 75 נשים עם מוגבלות פיזית או חושית ו-80 נשים ללא מוגבלות. המשתתפות ענו על שאלונים להערכת דימוי עצמי, דימוי עצמי-מיני, דימוי גופני בהקשר למוגבלות, עמדות כלפי מין, מיניות והתנהגות מינית ושאלון עמדות כלפי מיניות של אנשים עם מוגבלות. לא נמצאו הבדלים בין נשים עם ובלי מוגבלות בהיבטי דימוי עצמי, דימוי גופני ודימוי עצמי-מיני, ואף נמצאו עמדות דומות בין הקבוצות ביחס לעמדות כלפי מיניות והנהגות מינית של אנשים עם מוגבלות. מנגד, נמצאו מספר הבדלים בין הקבוצות בתיאורי התנסותן המינית הראשונה. כמו כן, נשים אשר מוגבלותן נרכשת דיווחו כי לשלב הופעת המוגבלות בחייהן ולתגובות הסביבה כלפיהן היו השלכות על הבניית הזהות העצמית-מינית החדשה שלהן. עם זאת, סביבה משפחתית תומכת, פתיחות וידע בתחום המיניות סייעו לנשים עם מוגבלות לפתח הערכה עצמית חיובית והבנה של המיניות כצורך בסיסי המשותף לכולם. בהתאם לממצאי המחקר, החוקרים מדגישים כי מתן ייעוץ וטיפול מיני עבור אוכלוסייה עם מוגבלות צריך להיות חלק בלתי נפרד מרצף השירותים לו הם זכאים.

 

לתקציר
קרא | הורד


Intellectual disabilities: Raising awareness and combating stigma- a global review   מוגבלות שכלית: העלאת מודעות ומלחמה נגד הסטיגמה- סקירה עולמית  

במחקר הנוכחי החוקרים שאפו לאסוף עדויות אמפיריות ואנקדוטיות מכל העולם בקשר לצעדים להעלאת מודעות למוגבלות שכלית, לחימה בדעות קדומות וקידום עמדות חיוביות. בנוסף לסיכום עדויות שפורסמו בעבר, החוקרים יצרו קשר עם חוקרים בתחום, עובדי מגזר שלישי ואנשים הפועלים בתחום (לרוב בני משפחה של אנשים עם מוגבלות שכלית) באיסוף עדויות ביחס לשתי שאלות מחקר:

1. אילו עמדות כלפי מוגבלות שכלית עולות במדינות שונות ואזורים שונים בעולם?

2. באיזו טרמינולוגיה משתמשים בחברה הכללית ובתקשורת בהתייחסות לאנשים עם מוגבלות שכלית?

המחקר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של החוקרת ד"ר שירלי ורנר, ופורסם לראשונה באתר https://www.ucl.ac.uk/ciddr/publications

 

לפריט המלא
קרא | הורד


אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שאינם במסגרות של משרד הרווחה: סקר במחוז חיפה והצפון    

מטרת המחקר לאפיין את האנשים בוגרים עם מש"ה שאינם במסגרות של משרד הרווחה ואת הסיבות לכך. המחקר בוצע על מדגם מתוך אוכלוסיית המחקר, אשר כללה 1131 מבוגרים עם מש"ה במחוז חיפה והצפון, אשר רשומים כבעלי מש"ה אך אינם נמצאים במסגרות של משרד הרווחה, ומהווים כרבע מכלל הבוגרים עם מש"ה במחוז זה, נכון לשנת 2011. המחקר כלל שלושה שלבים: (1) ניתוח נתוני המיפוי שנערכו במחוז חיפה והצפון בשנת 2011, (2) ביצוע סקר טלפוני בקרב מטפלים עיקריים ו-(3) קיום קבוצות מיקוד עם עובדים סוציאליים ממחלקות לשירותים חברתיים במחוז חיפה והצפון. מהמחקר עולה כי יש מספר סיבות עיקריות מדוע בוגרים עם מש"ה אינם משולבים במסגרות של משרד הרווחה:
(1) אי קיום דיונים עדכניים בוועדות האבחון.
(2) ישנם יותר מוסלמים מאשר יהודים בוגרים עם מש"ה שאינם במסגרות של משרד הרווחה.
(3) בקרב היהודים, ילידי אפריקה (בייחוד אתיופיה), בריה"מ לשעבר ואסיה נמצאים פחות במסגרות של משרד הרווחה יחסית לילידי ישראל ויוצאי אירופה ואמריקה.
(4) ישנה השפעה לישוב בו גרים, כאשר בישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים שיעור השייכות למסגרות גבוה יותר.
(5) 11% מאלו שאינם במסגרות נשואים, לעומת 3% מאלו שכן נמצאים במסגרות.

המאמר פורסם גם בקהילת הידע של האגף לטיפול באדם עם מש"ה.

המחקר נערך ביזמת האגף הבכיר למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לטיפול באדם עם מש"ה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ומומן בסיועם.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


"הקול השקוף": נשים מדברות על מוגבלות ופמיניזם    

נשים עם מוגבלות מופלות משלוש סיבות: בשל מוגבלותן, בשל היותן נשים ובשל הרקע ממנו באות. בשל היעדר מחקר בתחום, הוחלט לבחון במחקר איכותני פנומנולוגי מסוג "מחקר פעולה" (בו המשתתפות לוקחות חלק בכל שלבי המחקר) את קולותיהן של נשים עם מוגבלות ונשים ללא מוגבלות על נכות בעיניים פמיניסטיות. מניתוח הראיונות עלו שלוש קטגוריות התייחסות: (1) עמדות כלפי מוגבלות, (2) עמדות כלפי פמיניזם ותפיסה עצמית ו-(3) המושגים "עצמאות" ו"תלות". המחקר מראה כי על מנת לפתח מודעות פוליטית על המוגבלות יש צורך בקיום שיח עם אנשים עם מוגבלות על מנת להבין את חוויות החיים שלהם ולהגיע לתובנות קונספטואליות בנוגע למבנים חברתיים מפלים.
 
מחקר זה פורסם לראשונה בכתב העת "עיונים בשפה וחברה", 7(1-2), 163-183, יולי 2015.
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישור צוות המחקר.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


שימוש בסרטים להנגשת מידע וידע עבור אנשים עם מש"ה – אסופת מחקרים בתחום   מק"ט 189 | ד"ר עדי לוי-ורד, גב' מיה סבג  

בשנים האחרונות עולה הבנת החשיבות של מחקר והבנה בנושא פיתוח טכנולוגיות להנגשת תחומים רחבים בקרב אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מש"ה בפרט. מחקרים עד כה מראים כי קיימים קשרים חיוביים בין תמיכה טכנולוגית ורכישת מיומנויות שונות, ועל כן ישנה חשיבות רבה במחקר מעמיק בתחום. זאת ועוד, ידוע מזה שנים רבות כי לחשיפה לטכנולוגיות משמעויות רחבות ביחס לשיפור רמת החיים, השתלבות בקהילה, העשרת המיומנויות הנדרשות בחיי היום-יום ועוד. בהתאם, חוקרים מעלים בשנים האחרונות את היתרונות שבשימוש עזרים טכנולוגיים, צמצום הפערים ביחס לאוכלוסיות אחרות והעלאת הביטחון האישי בקרב אוכלוסיית אנשים עם מש"ה. 

בקישורים המצורפים תמצית קצרה של מקורות הדנים בסוגיית השימוש בסרטונים:
 
1. מתן גישה וכלים לשיפור הבנת תוכנם של קטעי וידאו בקרב תלמידי תיכון בעלי מוגבלות שכלית. 

2. שיטות לימוד ישירות ועצמאיות בעזרת סרטוני וידאו המיועדות לתלמידי תיכון בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ושימושן.

 

3. תפקידה של הטכנולוגיה: צרכי התמיכה הנדרשים לבוגרים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.

4. השוואת מודלים: השפעת תמונה ויזואלית אל מול שידור וידאו על ביצוע והשלמת משימת בישול בקרב סטודנטים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית.

5. הערכת תהליך רכישת מיומנות הדחת הכלים בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית באמצעות  שימוש בסרטוני הדרכה והפחתת השימוש בהם לאחר רכישה המיומנות.

6. הערכת תהליך רכישת מיומנות הכנת פופקורן במיקרוגל בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית באמצעות  שימוש בסרטוני הדרכה והפחתת השימוש בהם לאחר רכישה המיומנות.

 

בוצע ע"י מכלול - יח' ההערכה ומחקר של קרן שלם, יולי 2015

 

 



Participation in recreation and cognitive activities as a predictor of cognitive performance of adults with/without Down syndrome   השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות כמנבא לתפקוד קוגניטיבי במבוגרים עם ובלי תסמונת דאון  

 מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות על ביצוע במדדים קריסטליים ופלואידיים בקרב מבוגרים בעלי מש"ה. במחקר השתתפו 32 מבוגרים בעלי מש"ה קלה ובינונית, עם ובלי ת"ד (גיל כרונולוגי=25-55). המשתתפים דירגו את תדירות השתתפותם בפעילויות פחות קוגניטיבית (כספורט, אומנות, וריקוד), ובפעילויות עם גירוי קוגניטיבי גבוה (כמשחק קלפים, פאזלים, קריאה, שימוש במכשירים טכנולוגיים, והשתתפות בקורסים אקדמיים באוניברסיטה), בסולם של 1-5 (1 – פעם בחודש ו-5 – פעם בשבוע). מדדים קריסטליים כללו בדיקת שטף פונמי, מילים נרדפות, דימויים ומטאפורות מילוליות. מדדים פלואידיים כללו מבחן הפקת הומופונים, מבחן מטאפורה חזותית, מבחן מטאפורות חדשות ומבחן לתפקודים ניהוליים. בניתוחי רגרסיה בצעדים נמצא כי השתתפות בפעילויות פנאי פחות קוגניטיבית תרמה 18% רק לביצוע מבחני השטף הלשוני, ואילו פעילויות עם גירוי קוגניטיבי גבוה תרמו בין 18% ל-30% לביצוע כל המדדים הקריסטליים והפלואידיים דלעיל.

מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת Aging & Mental Health, , יוני 2015.
 
למאמר המלא באנגלית לחץ כאן.
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של החוקרת פרופ' חפציבה ליפשיץ-והב.

 



חוויית הזוגיות כפי שעולה בסיפוריהם האישיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית    

 המחקר הנוכחי מתמקד בסיפורים אישיים של אנשים עם מש"ה על חיי הזוגיות אותם הם מנהלים. החוקרים שיערו כי ימצאו פערים בין הרצונות והצרכים של האנשים עם מש"ה לבין התפיסות החברתיות המקובלות בנושא והרלוונטיות לתוכניות התערבות. במחקר השתתפו 20 זוגות, אשר לקחו חלק בראיונות חצי מובנים. מהממצאים עולה כי ישנה חשיבות רבה לקולותיהם של אנשים עם מש"ה על חייהם. בנוסף נמצא כי עבור אנשים עם מש"ה הקשר הזוגי הינו ייחודי, רב-ממדי ודומה במאפייניו לקשרים זוגיים באוכלוסייה הכללית בהיבטי השפעה חיובית על איכות חיים ודימוי עצמי.

המחקר פורסם לראשונה בכתב העת "עיונים בשפה וחברה", 7, (1-2), עמודים 200-217, שנת 2015.

מאמר זה מבוסס על מחקר שנעשה בתמיכתה של קרן שלם. למחקר המלא לחץ כאן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד