אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שאינם במסגרות של משרד הרווחה: סקר במחוז חיפה והצפון    

מטרת המחקר לאפיין את האנשים בוגרים עם מש"ה שאינם במסגרות של משרד הרווחה ואת הסיבות לכך. המחקר בוצע על מדגם מתוך אוכלוסיית המחקר, אשר כללה 1131 מבוגרים עם מש"ה במחוז חיפה והצפון, אשר רשומים כבעלי מש"ה אך אינם נמצאים במסגרות של משרד הרווחה, ומהווים כרבע מכלל הבוגרים עם מש"ה במחוז זה, נכון לשנת 2011. המחקר כלל שלושה שלבים: (1) ניתוח נתוני המיפוי שנערכו במחוז חיפה והצפון בשנת 2011, (2) ביצוע סקר טלפוני בקרב מטפלים עיקריים ו-(3) קיום קבוצות מיקוד עם עובדים סוציאליים ממחלקות לשירותים חברתיים במחוז חיפה והצפון. מהמחקר עולה כי יש מספר סיבות עיקריות מדוע בוגרים עם מש"ה אינם משולבים במסגרות של משרד הרווחה:
(1) אי קיום דיונים עדכניים בוועדות האבחון.
(2) ישנם יותר מוסלמים מאשר יהודים בוגרים עם מש"ה שאינם במסגרות של משרד הרווחה.
(3) בקרב היהודים, ילידי אפריקה (בייחוד אתיופיה), בריה"מ לשעבר ואסיה נמצאים פחות במסגרות של משרד הרווחה יחסית לילידי ישראל ויוצאי אירופה ואמריקה.
(4) ישנה השפעה לישוב בו גרים, כאשר בישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים שיעור השייכות למסגרות גבוה יותר.
(5) 11% מאלו שאינם במסגרות נשואים, לעומת 3% מאלו שכן נמצאים במסגרות.

המאמר פורסם גם בקהילת הידע של האגף לטיפול באדם עם מש"ה.

המחקר נערך ביזמת האגף הבכיר למחקר, תכנון והכשרה בשיתוף האגף לטיפול באדם עם מש"ה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ומומן בסיועם.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


"הקול השקוף": נשים מדברות על מוגבלות ופמיניזם    

נשים עם מוגבלות מופלות משלוש סיבות: בשל מוגבלותן, בשל היותן נשים ובשל הרקע ממנו באות. בשל היעדר מחקר בתחום, הוחלט לבחון במחקר איכותני פנומנולוגי מסוג "מחקר פעולה" (בו המשתתפות לוקחות חלק בכל שלבי המחקר) את קולותיהן של נשים עם מוגבלות ונשים ללא מוגבלות על נכות בעיניים פמיניסטיות. מניתוח הראיונות עלו שלוש קטגוריות התייחסות: (1) עמדות כלפי מוגבלות, (2) עמדות כלפי פמיניזם ותפיסה עצמית ו-(3) המושגים "עצמאות" ו"תלות". המחקר מראה כי על מנת לפתח מודעות פוליטית על המוגבלות יש צורך בקיום שיח עם אנשים עם מוגבלות על מנת להבין את חוויות החיים שלהם ולהגיע לתובנות קונספטואליות בנוגע למבנים חברתיים מפלים.
 
מחקר זה פורסם לראשונה בכתב העת "עיונים בשפה וחברה", 7(1-2), 163-183, יולי 2015.
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישור צוות המחקר.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


שימוש בסרטים להנגשת מידע וידע עבור אנשים עם מש"ה – אסופת מחקרים בתחום   מק"ט 189 | ד"ר עדי לוי-ורד, גב' מיה סבג  

בשנים האחרונות עולה הבנת החשיבות של מחקר והבנה בנושא פיתוח טכנולוגיות להנגשת תחומים רחבים בקרב אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מש"ה בפרט. מחקרים עד כה מראים כי קיימים קשרים חיוביים בין תמיכה טכנולוגית ורכישת מיומנויות שונות, ועל כן ישנה חשיבות רבה במחקר מעמיק בתחום. זאת ועוד, ידוע מזה שנים רבות כי לחשיפה לטכנולוגיות משמעויות רחבות ביחס לשיפור רמת החיים, השתלבות בקהילה, העשרת המיומנויות הנדרשות בחיי היום-יום ועוד. בהתאם, חוקרים מעלים בשנים האחרונות את היתרונות שבשימוש עזרים טכנולוגיים, צמצום הפערים ביחס לאוכלוסיות אחרות והעלאת הביטחון האישי בקרב אוכלוסיית אנשים עם מש"ה. 

בקישורים המצורפים תמצית קצרה של מקורות הדנים בסוגיית השימוש בסרטונים:
 
1. מתן גישה וכלים לשיפור הבנת תוכנם של קטעי וידאו בקרב תלמידי תיכון בעלי מוגבלות שכלית. 

2. שיטות לימוד ישירות ועצמאיות בעזרת סרטוני וידאו המיועדות לתלמידי תיכון בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ושימושן.

 

3. תפקידה של הטכנולוגיה: צרכי התמיכה הנדרשים לבוגרים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.

4. השוואת מודלים: השפעת תמונה ויזואלית אל מול שידור וידאו על ביצוע והשלמת משימת בישול בקרב סטודנטים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית.

5. הערכת תהליך רכישת מיומנות הדחת הכלים בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית באמצעות  שימוש בסרטוני הדרכה והפחתת השימוש בהם לאחר רכישה המיומנות.

6. הערכת תהליך רכישת מיומנות הכנת פופקורן במיקרוגל בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית באמצעות  שימוש בסרטוני הדרכה והפחתת השימוש בהם לאחר רכישה המיומנות.

 

בוצע ע"י מכלול - יח' ההערכה ומחקר של קרן שלם, יולי 2015

 

 



Participation in recreation and cognitive activities as a predictor of cognitive performance of adults with/without Down syndrome   השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות כמנבא לתפקוד קוגניטיבי במבוגרים עם ובלי תסמונת דאון  

 מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות על ביצוע במדדים קריסטליים ופלואידיים בקרב מבוגרים בעלי מש"ה. במחקר השתתפו 32 מבוגרים בעלי מש"ה קלה ובינונית, עם ובלי ת"ד (גיל כרונולוגי=25-55). המשתתפים דירגו את תדירות השתתפותם בפעילויות פחות קוגניטיבית (כספורט, אומנות, וריקוד), ובפעילויות עם גירוי קוגניטיבי גבוה (כמשחק קלפים, פאזלים, קריאה, שימוש במכשירים טכנולוגיים, והשתתפות בקורסים אקדמיים באוניברסיטה), בסולם של 1-5 (1 – פעם בחודש ו-5 – פעם בשבוע). מדדים קריסטליים כללו בדיקת שטף פונמי, מילים נרדפות, דימויים ומטאפורות מילוליות. מדדים פלואידיים כללו מבחן הפקת הומופונים, מבחן מטאפורה חזותית, מבחן מטאפורות חדשות ומבחן לתפקודים ניהוליים. בניתוחי רגרסיה בצעדים נמצא כי השתתפות בפעילויות פנאי פחות קוגניטיבית תרמה 18% רק לביצוע מבחני השטף הלשוני, ואילו פעילויות עם גירוי קוגניטיבי גבוה תרמו בין 18% ל-30% לביצוע כל המדדים הקריסטליים והפלואידיים דלעיל.

מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת Aging & Mental Health, , יוני 2015.
 
למאמר המלא באנגלית לחץ כאן.
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של החוקרת פרופ' חפציבה ליפשיץ-והב.

 



חוויית הזוגיות כפי שעולה בסיפוריהם האישיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית    

 המחקר הנוכחי מתמקד בסיפורים אישיים של אנשים עם מש"ה על חיי הזוגיות אותם הם מנהלים. החוקרים שיערו כי ימצאו פערים בין הרצונות והצרכים של האנשים עם מש"ה לבין התפיסות החברתיות המקובלות בנושא והרלוונטיות לתוכניות התערבות. במחקר השתתפו 20 זוגות, אשר לקחו חלק בראיונות חצי מובנים. מהממצאים עולה כי ישנה חשיבות רבה לקולותיהם של אנשים עם מש"ה על חייהם. בנוסף נמצא כי עבור אנשים עם מש"ה הקשר הזוגי הינו ייחודי, רב-ממדי ודומה במאפייניו לקשרים זוגיים באוכלוסייה הכללית בהיבטי השפעה חיובית על איכות חיים ודימוי עצמי.

המחקר פורסם לראשונה בכתב העת "עיונים בשפה וחברה", 7, (1-2), עמודים 200-217, שנת 2015.

מאמר זה מבוסס על מחקר שנעשה בתמיכתה של קרן שלם. למחקר המלא לחץ כאן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


האוכלוסייה המזדקנת וסביבת המגורים    

העלייה המשמעותית בתוחלת החיים בחברה המערבית והתרופפות התמיכה בזקן מצד המשפחה המורחבת מחייבות להתייחס לבעיותיו ולצרכיו הייחודיים של הזקן ולסביבתו הפיזית. הסקר הנוכחי ביקש לבחון תכנית חדשנית בנושא: "קהילה תומכת". התכנית מופעלת בכ-66 מוקדים שונים בארץ (מוקד מוגדר כ"שיכון": מקום מגוריו המקומי של המזדקן, ובו אחוז אוכלוסייה מסויים מעל גיל 60) ומנוהלת ע"י מספר גורמים, בניהם: משרד הרווחה, עמותת אש"ל, רשויות מקומיות, יזמים פרטיים ועמותות וולונטריות שונות. מטרת התכנית הינה לספק שירותי מוקד מצוקה, מגוון שירותים ופעילויות חברתיות למזדקן בסביבת מגוריו. מטרות הסקר: הראשונה הייתה לבחון את מידת התאמתה של תכנית הקהילה התומכת לצרכים ולציפיות של הזקנים. השנייה הייתה לבדוק באיזו מידה תואמים התנאים הפיזיים של השיכון את הצרכים של הזקנים ואת אפשרות הוצאתה של התכנית אל הפועל. מטרה שלישית הייתה להציע שיפורים במרכיביה החברתיים והפיזיים של התכנית שנועדו לייעל אותה. בסקר רואיינו באמצעות שאלון קצר זקנים (בני 76-93) המתגוררים בשיכון בין 7-50 שנים. בוצעו תצפיות על השיכון וכן רואיינו בעלי תפקידים שונים בקהילה התומכת.
ממצאי הסקר מראים כי התכנית עונה על צרכי אוכלוסיית הזקנים בכמה פרמטרים: המשך מגורים בסביבה טבעית, מענה על צרכים יומיומיים, פעילות חברית, הזדמנויות למפגשים חברתיים והיא מעל לכל הפתרון הזול ביותר בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות.

המאמר פורסם בכתב העת "חברה ורווחה",כרך כ"ג (גיליון 3) 2003.
למאמר המלא
לחץ כאן
 

 



תחום העוני בקרב אנשים עם מוגבלות ומוגבלות שכלית - אסופת מחקרים בתחום   מק"ט 190 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג  

 
בשנים האחרונות עולה הבנת החשיבות של מחקר והבנה של נושא העוני בקרב אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מש"ה בפרט. מחקרים עד כה מראים כי קיימים קשרים מורכבים בין מוגבלות ועוני, ועל כן ישנה חשיבות רבה במחקר מעמיק בתחום. זאת ועוד, ידוע מזה שנים רבות כי לחשיפה לעוני ישנן השלכות על בריאות, צמצום הזדמנויות חיים, השפעה על רמת השכלה ושיעורי תעסוקה ועוד. כמו כן, מחקרים מראים כי משפחות בהן בן משפחה עם מוגבלות הינן בעלות סבירות גבוהה יותר להיכנס אל מעגל העוני ואף להתקשות יותר לצאת ממנו. בהתאם, חוקרים מעלים בשנים האחרונות את החשיבות של הפחתת חסמים בצבירת נכסים בקרב אנשים עם מש"ה כאמצעי לקידום רווחה כלכלית.
 

בקישורים המצורפים תמצית קצרה של מקורות הדנים בסוגיית העוני במוגבלות:

1. מעבר לעוני בקרב משפחות עם ילדים בעלי מוגבלות שכלית

2. מוגבלות ועני במדינות מתפתחות: מחקר רב-ממדי

3. מוגבלות שכלית ועוני: מבוא למדור מיוחד

4. עוני בקרב מבוגרים עם מוגבלות: חסמים בקידום צבירת נכסים בחשבונות התפתחות עצמאיים


בוצע ע"י מכלול - יח' ההערכה ומחקר של קרן שלם, יולי 2015 



"You Can’t be Cold and Scientific": Community Views on Ethical Issues in Intellectual Disability Research   אפשר להיות קר ומדעי- גישות חברתיות לסוגיות אתיות במחקר מש"ה  

תפיסות, גישות וסוגיות אתיות הקשורות לקיום מחקרים במבוגרים עם מש"ה מעכבות חדשנות מחקרית וקידום בריאות. עם זאת, קיים חוסר בהבנה של גישות חברתיות על מדיניות מחקר אפקטיבית. בכדי להתייחס לפער הקיים בידע החוקרים העריכו באופן כמותי את הגישות של מבוגרים עם מש"ה ואלו המטפלים בהם בהקשר להשתתפות של מבוגרים עם מש"ה במחקר. נמצאה תמיכה משמעותית להשתתפות מבוגרים עם מש"ה במחקר, בייחוד בהתחשב בתועלת הגלומה בכך עבור אנשים עם מש"ה, חוקרים והחברה כולה. נמצאו גם חששות לנזק אפשרי ורעיונות שונים בנוגע לפתרונות אפשריים לכך. הממצאים מדגישים את החשיבות של הכללת אנשים עם מש"ה במחקר, והצורך במדיניות ודרכי פעולה שיקדמו כבוד ובטיחות.

המאמר פורסם ב- Journal of Empirical Research on Human Research Ethics, 10(2), 196-208.

לתקציר המאמר באנגלית לחץ כאן.

 



השיגעון בקולנוע - השוואת מגמות, דימויים, תפיסות, ביטויים קולנועיים וחוויות של שיגעון בקולנוע ההוליוודי והישראלי   מנחה : פרופ' אריק רימרמן  

 -

התמונה מאתר IStock

עבודת גמר לתואר שלישי (דוקטורט)

המחקר עסק בניתוח עומק השוואתי של שישה סרטים, מישראל ומארצות הברית בתקופות שונות, אשר עוסקים בשיגעון ומציגים דמויות עם קשיי תפקוד נפשיים החיות בקהילה וקיים לגביהם בעלילה היבט של אשפוז. שיגעון נתפס על פי פוקו (Foucault) כפקעת של תפיסות אמונות ודעות קדומות שהתפתחה במהלך מאות שנים, ובשיאה היוותה הצדקה להדרתם של מיליוני אנשים במהלך ההיסטוריה. עולם הקולנוע נתפס כמדיום המרכזי בהפצת תפיסות חברתיות כלפי אנשים עם קשיי תפקוד שונים, ובכללם סטיגמות.
המחקר בחן בצורה ביקורתית את מגמות הסרטים (מידת ההטיה שלהם ביחס לשיגעון) באמצעות שיטת ניתוח ייחודית שפותחה לצורך זה. כמו כן נותחו עלילות הסרטים והתסריטים, הבימוי, הדמויות להן מיוחס השיגעון ומכלול המרכיבים הקולנועיים המופיעים בהם (אייקונים, דימויים, מיזנסצנות, צילום, משחק, עריכה ומוזיקה) והמציאות החיצונית לעומת זו הפנימית של הגיבורים. במחקר זוהו מספר תמות אוניברסליות, ביניהן היבטים של גישת ההדרה, הסטיגמה כתופעה, איום קיומי, בדידות כגורם למחלה, הבית כמקום מסוכן, דמות מתווכת בין הגיבור המשוגע לבין העולם החיצוני, השיגעון במפלט מהסבל שבמציאות ועוד. בנוסף, זוהו דרכי הזדהות שונות של הצופים עם הגיבורים הלוקים בשיגעון. מההשוואה הבין תרבותית עולה כי הסרטים האמריקאים נוטים לניתוח פסיכולוגי ואבחון פסיכיאטרי מעמיקים יותר, לעומת הסרטים הישראלים הנוטים להיות יותר אפיזודיים, קונקרטיים ואקזיסטנציאליסטיים, אך בכל הסרטים עלתה מודעות להדרה חברתית, קיפוח זכויות וחריגה מהנורמה המיוחסים לשיגעון. לבסוף, סרטים מאוחרים יותר מציגים מודעות רבה יותר לשיקום בקהילה, לעומת שיקום במוסדות בסרטים מוקדמים יותר, אך כל הסרטים מעלים ביקורת חברתית כלפי המוסד.

 החוקר קיבל מלגת תזה מקרן שלם שעסקה בנושא : המדיום והמסר - השפעת סרטים שהופקו על ידי ובהשתתפות אנשים המתקשים בתפקודם השכלי על עמדות וגישות של סטודנטים מתחומי העבודה הסוציאלית והחינוך המיוחד. לעיון במחקר המלא לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


כיצד תופסים עובדים סוציאליים את הטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית ועם מחלה פסיכיאטרית    

עובדים סוציאליים מהווים מנהלי טיפול עבור אנשים בעלי אבחנה כפולה של מוגבלות שכלית ומחלה פסיכיאטרית. המחקר הנוכחי בחן את תפיסת הידע והעמדות של עובדים סוציאליים, הכשרתם לטיפול באוכלוסייה זו ותפיסתם לגבי טיב השירות הפסיכיאטרי הניתן לאוכלוסייה זו. נמצא כי עובדים סוציאליים ברשויות מדווחים על רמת ידע נמוכה ביחס לעמיתיהם במסגרות הדיור, אך שתי הקבוצות דיווחו על קושי בשימוש בשירותי בריאות הנפש, בשל ידע מצומצם של הפסיכיאטרים באבחנה כפולה זו ודעות קדומות לגבי אוכלוסייה זו. המחקר מעלה חוסר הלימה בין שירותי בריאות הנפש וצורכי האנשים המתמודדים עם אבחנה כפולה, ועל כן יש מקום להרחיב את הידע של העובדים הסוציאליים…

קרא עוד


האם סוג המוגבלות קשור לסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה המטפלים באנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית או מוגבלות פיזית?   סיכום המאמר Does type of disability make a difference in affiliate stigma among family caregivers of individuals with autism, intellectual disability or physical disability?  

 המחקר בחן הבדלים במידת הסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית ומוגבלות פיזית בישראל באמצעות שאלון מובנה הכולל כלי למדידת סטיגמה מופנמת. הממצאים מעלים מבנה חד-ממדי של סטיגמה מופנמת, כאשר באופן כללי במחקר הנוכחי נמצאו רמות נמוכות יחסית של סטיגמה מופנמת בקרב בני משפחה , אך הן היו גבוהות יותר בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של תמיכה במשפחות של אנשים עם אוטיזם בכדי להפחית את רגשות הסטיגמה המופנמת שלהם. בנוסף, יש מקום לשכלל את הכלי הקיים על מנת שיצליח לתאר את המהות הרב-ממדית בעולם התוכן של סטיגמה מופנמת.
 
מצורף כקובץ סיכום המאמר שתורגם לעברית באישורה של החוקרת.
 
ניתן לקרוא את המאמר המלא באנגלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


Does type of disability make a difference in affiliate stigma among family caregivers of individuals with autism, intellectual disability or physical disability?    

 Background Studies have shown that beyond public and self stigma, stigma can also impact family members. Only scant research has examined the internalised aspects of stigma, known as affiliate stigma, among family caregivers of individuals with disabilities. This study examined affiliate stigma among family caregivers of individuals with developmental disabilities via a comparison between caregivers of individuals with intellectual disabilities (ID), autism spectrum disorders (ASD) and physical disabilities (PD) in Israel.
Methods Family caregivers (n = 171) of individuals with developmental disabilities, mainly ID (22.4%), ASD (32.9%) and PD (27.1%), completed a selfreport structured questionnaire including the Affiliate Stigma Scale and background variables.
Results Results supported a one-factor structure for the Affiliate Stigma Scale. Overall, affiliate stigma was relatively low in this sample, but was found to be higher among caregivers of individuals with ASD when compared with caregivers of individuals with ID or PD.
Conclusion Findings from this study point to the importance of supporting caregivers of individuals with ASD to decrease their feelings of stigma. It is also important to further develop scales measuring affiliate stigma in order to capture the multidimensional nature of the concept.

 

This artical was summerized and translated to Hebrew with the consent of the researcher.

לפריט המלא
קרא | הורד