מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, הצוות במסגרות ואיום הקורונה    

מאמר המציג פרספקטיבה על התמודדות אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית עם משבר הקורונה וכן התייחסות לצוותים המסייעים.


המאמר הועלה לאתר קרן שלם באדיבות מרכז משאבי הידע בבית איזי שפירא.


לקריאת המאמר

לפריט המלא
קרא | הורד


ימים של קורונה: התמודדות ההורים כשילד עם מוגבלות נמצא בבית    

 המאמר עוסק במורכבות של שהייה בבית בעקבות משבר הקורונה במשפחות לילדים עם מוגבלות.

המאמר הועלה לאתר קרן שלם באדיבות מרכז משאבי הידע בבית איזי שפירא.

לקריאת המאמר



מערכי הדרכה בנושאי לחץ, משבר וחירום    

במסמך זה מוצגות דוגמאות של מערכי הדרכה בנושאי לחץ, משבר וחירום. ניתן , כמובן, להוסיף עליהם, לשנותם ולהתאימם לפי צרכי המסגרת. כל מערך כולל פירוט של יעדים ספציפיים, תכנים, מתודות מומלצות וסדר יום - מהלך ההנחיה.

להורדת המסמך

 

לפריט המלא
קרא | הורד


5 סיפורים לבני נוער מאת סמדר שיר   קובץ סיפורים בפישוט לשוני שנעשה על ידי ד"ר סיגל עוזיאל-קרל וד"ר ניצן כהן  

מצורף בזה קובץ סיפורים בפישוט לשוני, המבוססים על סיפוריה של סמדר שיר (ובברכתה).
הסיפורים נועדו לבני נוער ומבוגרים צעירים.
הסיפורים נועדו להנעים את זמנם של הצעירים עם המוגבלות בעת השהייה בבית בעקבות משבר הקורונה.
 
להורדת הקובץ

 

לפריט המלא
קרא | הורד


התערבות בשעת משבר- טיפול בטראומה    

להלן ריכוז עיקרי מאמרים בתחום ההתערבות בשעת משבר, בהתאמה לאוכלוסיית האנשים עם המוגבלות השכלית וכולל גם כלי לדיבוב. החומרים עובדו עבורכם ממספר מקורות מידע. הקובץ הופץ בקהילת הידע במתכונת הקודמת ומופץ בשנית, בהתאם לבקשות. 

להורדת המסמך

לפריט המלא
קרא | הורד


מאמר חדש : Using Vocal Production to Improve Long-Term Verbal Memory in Adults with Intellectual Disability | אפקט ההפקה ככלי לשיפור הזיכרון והלמידה בקרב אוכלוסיית אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית    

צוות חוקרים מאוניברסיטת אריאל, ד"ר מיכל איכט וד"ר יניב ממה, בשיתוף עם קלינאית התקשורת הראשית של עמותת עמיחי, גב' נופר בן דוד, ערכו לאחרונה מחקר מקיף לבדיקת יכולות הזיכרון ארוך הטווח אצל אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית והדרך לשפרן. מטרת המחקר היתה לבדוק האם אמירה של מילים בקול (לעומת קריאתן ללא קול), מסייעת לזכירה שלהן לאורך זמן. במסגרת המחקר הנבדקים, בוגרים בעלי מש"ה בחומרה קלה, למדו סוגים שונים של חומרי למידה, בהם מילים שכיחות כתובות, תמונות של מילים שכיחות וטקסט קצר. חלק מהחומר נלמד באמצעות אמירה בקול, וחלק באמצעות קריאה (או הסתכלות) בלבד. במבחני זיכרון נמצא יתרון מובהק לחומר שנלמד באמצעות הפקה קולית. הממצאים תומכים בשימוש בדרך למידה פשוטה זו לצורך שיפור למידה ומיומנויות יום-יום שונות.

ממצאי המחקר פורסמו בספרות המדעית : 

 
Icht, M., Ben-David, N., & Mama, Y. (2020 – In Press). Using Vocal Production to Improve Long-Term Verbal Memory in Adults with Intellectual Disability.
Behavior Modification.

צוות המחקר:
ד"ר מיכל איכט, קלינאית תקשורת, מרצה בכירה במחלקה להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת אריאל.
גב' נופר בן דוד, קלינאית תקשורת MA, עמותת עמיחי, הוד השרון.
ד"ר יניב ממה, פסיכולוג קוגנטיבי, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה, אוניברסיטת אריאל.

להורדת המאמר בשפה האנגלית

 

המחקר נעשה בסיועה של קרן שלם. לקריאת המחקר המלא

 



הכמיהה לנראות- נקודת המפגש של הפוטותרפיה עם חוות האחאות במשפחות בהן ילד עם מוגבלות   מנחה: פרופ' ליאורה פינדלר  

מוטיב הנראות מרכזי מאוד בתהליכי הצילום והטיפול ומתכתב באופן מעניין עם חווית הנראות בקרב אחים במשפחות שבהן ילד עם מוגבלות. בעבודה סמינריונית זו מציגה הכותבת את עומק המשמעויות וההשלכות שיש לכמיהה לנראות ובוחנת את יעילות הפוטותרפיה בעבודה עם אחים לילדים עם מוגבלות.
הנחת המוצא של הכותבת מתייחסת לפוטותרפיה כאמצעי התערבות בעל כוח מחולל שינוי בעבודה עם
האחים וזאת משום שאחת הנקודות המייחדות את הפוטותרפיה בתוך עולם הטיפול הוא השתקפות העצמי. ההשערה שעומדת בבסיס החיבור היא כי במשפחות שבהן ילד עם מוגבלות האחים, ללא המוגבלות, גדלים מחוץ לפוקוס ובצילם של אחיהם עם המוגבלות. לכן הצילום בכוחו להחזיר לאדם את השליטה, במקומות בהם נעדרה השליטה מחייו, יחד עם האפשרות לבחור להיות בפוקוס, נוכח בתוך הפריים.
כדי לבחון את יעילות הכלי ולגבש הצעת התערבות טיפולית, חקרה הכותבת את מושג הנראות דרך שלוש פריזמות שונות: הכמיהה לנראות במדיום הצילום ובתהליכי טיפול, נראות בשדה הפסיכולוגיה והכמיהה לנראות בקרב אחים לילדים עם מוגבלות. נבדקו הקשרים בין שלושת הפרגמנטים השונים ומתוכם נעשתה אינטגרציה במטרה להביא את הרעיונות לכדי עקרונות מנחים וכלי יישומי. כך לבסוף, הכותבת מציעה מספר עקרונות מנחים לעבודה תרפויטית כגון נתינת תוקף לחוויית הנראות ושילוב טכניקות מגוונות לעבודה עם המצלמה והתצלומים. זאת מתוך שאיפה להפנות את העדשה אל האחים, ולזמן להם את האפשרות להאיר ולהתבונן בעולמם הפנימי.

קישור למאמר הועלה לאתר באישור הכותבת.

לצפייה במאמר לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


סיכום צוות עבודה של משרדי ממשלה בתחום האפוטרופסות ואפשרות לתמיכה והגנה על אנשים מבוגרים   מסמך בפישוט לשוני  

מדינות בעולם וגם ישראל הסכימו שאדם עם מוגבלות יכול לקבל החלטות על עצמו. בישראל תיקנו את חוק האפוטרופסות.
כדי לקדם את התיקונים האלה, ישבו אנשים מהממשלה והציעו כמה הצעות. הם אמרו שצריך לנסות להבין איך אדם עם מוגבלות מרגיש. צריך לשמוע את האדם עם המוגבלות, מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה שהחיים שלו יתנהלו. בעמודים האלה אפשר לקרוא את ההצעות שלהם.

הפישוט הלשוני נעשה על ידי מכון אקים להנגשה קוגנטיבית.
 
 
להורדת הקובץ בפישוט לשוני 
 
להורדת הקובץ בעברית קלה

למאמר המלא של הדו"ח 
 

 



שאלון בנושא שביעות רצון במרכז יום באלווין   שאלון בפישוט לשוני  

השנה, לראשנה, גם מקבלי השירות במרכז היום ענו על סקר שביעות רצון באמצעות שאלון מונגש.
הסקר הועבר בתיווך איש צוות, שאינו איש הצוות הישיר, על מנת למנוע הטיה בתשובות. 

משתפים אתכם בכלי המחקר.

לשאלון בפישוט לשוני

מדריך לתיווך השאלון 

 



דרכי נעם - תדריך מתודי-דידקטי להשתלבות חניכים בתנועת נוער על פי גישת עיצוב אוניברסלי של הלמידה (UDL)    

כלי זה נועד לסייע למדריכי ורכזי תנועות נוער בעבודתם עם חניכים עם וללא מוגבלות כאחד. זהו כלי מקצועי המסייע למדריכים ורכזים בנוע"ם ובתנועות נוער בכלל לתכנון פעילות בקבוצה בה שותפים חניכות וחניכים מגוונים, עם מוגבלות, ללא מוגבלות, עם צרכים מגוונים ועוד.

הפרויקט כולל את התדריך העיוני הפתוח לכלל אנשי המקצוע ואתר אינטרנט בתצורת אפליקציה (המיועד למדריכי התנועה בלבד) , המאפשרת למדריכים ורכזים לכתוב פעולה, ותוך כדי הכתיבה לקבל הנחיות, הכוונות וטיפים על פי הנחיות התדריך המקצועי. בכך נוצר כלי שימוש יומיומי לתרגום התדריך לשטח.

זהו הכלי הראשון בעולם בה מיושם מודל ה – UDL (Universal design for learning, עיצוב אוניברסלי של הלמידה) בחינוך בלתי פורמלי, ולא בבתי ספר ובאקדמיה כפי שהיה עד יום.

להורדת התדריך

פרוייקט זה הינו שיתוף פעולה של מרכז אדרבא לאנשים עם מוגבלות בתנועה המסורתית ותנועת נוער נוע"ם, שהתקיים הודות למימון ולליווי של הקרן למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי ובתמיכת הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון.

 

 



"למדתי כמה המוגבלות לא תמיד מגבילה" - תובנות של סטודנטים המתמחים בחינוך מיוחד בקורס : מוגבלות שכלית התפתחותית    

במסגרת שותפות של קרן שלם והמכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון - המבקשת להעמיק את הידע, ולחשוף את הסטודנטים המתכשרים להוראה, לאנש ים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, התקיים בשנת הלימודים תשע"ט קורס אשר עסק באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית. מטרות הקורס היו היכרות מעמיקה עם מאפייני הלקות, אטיולוגיה, חשיפה לעקרונות חינוכיים ושיקומיים בהתייחס למסגרות חינוך, בית ומשפחה, זוגיות, וכן הכרת מערכות תמיכה בקהילה כמשלימות את מערכות החינוך.
בהלימה לתפיסה החינוכית לפיה כל מורה מחויב להכיר אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, השתתפו בקורס זה סטודנטים הלומדים בהתמחויות שונות כמו חינוך גופני, אנגלית ומדעים - וזאת בנוסף לסטודנטים המתמחים להוראה בחינוך המיוחד בבתי ספר יסודי ועל יסודי.
בבניית תכנית הקורס היו שותפים נציגי קרן שלם, ועדת הגוי מטעמה וכן נציגי המכללה ומרצת הקורס.
ברוח הלמידה המשמעותית המותאמת למאה ה-21 הוצע כי דרך הלימוד תהיה ייחודית ושונה מהוראה פרונטלית מסורתית. לחלק מהמפגשים בקורס הוזמנו להרצות בפני הסטודנטים אנשי מקצוע, הורים, מטפלים ואנשים בעלי מוגבלות שכלית. בנוסף, נדרשו הסטודנטים לערוך סיור מונחה במסגרות לבעלי מוגבלות שכלית על פני רצף מעגל החיים: מעון יום שיקומי, בית ספר ייעודי, מסגרות תעסוקתיות ובתים לחיים אחרי גיל 21.

בתום הסיור התבקשו הסטודנטים לדווח בכתיבה רפלקטיבית אודות הסיור וכן להציג את רשמיהם בכיתה.
תשובותיהם של הסטודנטים עובדו בשני שלבים: בשלב הראשון, הנתונים שנאספו מהרפלקציות נותחו בהתאם לגישה הקוגניטיבית נושאית. גישה זו מבוססת על ניתוח תוכן פתוח, בדפוס מתודולוגי הממוקד בקריטריונים. בדפוס מתודולוגי הממוקד בקריטריונים המידע נאסף מלכתחילה בהתאם לקטגוריות שנקבעו מראש על סמך תפיסות תיאורטיות. ניתוח הנתונים ומיונם לקטגוריות הוא תהליך שבו קטעי המידע מושווים זה לזה במטרה למצוא דמיון או שוני (שקדי 2011). הקטגוריות סיפקו מידע ישיר אודות החוויה שעברו הסטודנטים ועסקו באופן ישיר בחוויית הקוגניטיביות – מקצועיות – רגשיות של הסטודנטים באשר לסיור בו נטלו חלק. בשלב השני, הקטגוריות נבחנו לאור מעגל הלמידה ההתנסותית של קולב (Kolb, 1984). המודל של Kolb נחשב לאחד המודלים החשובים והמשפיעים בתחום הלמידה (ציבולסקי ועוז, 2019 Abdulwahed & Nagy, 2009; Bergsteiner & Avery, 2014; Akella, 2010;).
תאוריית הלמידה ההתנסותית עוסקת במהותה בתהליכים הקוגניטיביים המאפיינים למידה. קולב טוען כי למידה היא תהליך מופשט שבו מתרחשת הבנייה של מושגים ותפיסות - ויישומם באופן גמיש בקשת רחבה של מצבים חדשים. לפי קולב, למידה הינה תהליך בו נוצר ידע נוצר חדש באמצעות טרנספורמציה של ההתנסות. התנסות קונקרטית וחווייתית בלבד אינה מספיקה כדי להביא ללמידה משמעותית. קיים צורך הכרחי לערוך רפלקציה על ההתנסות במטרה לערוך הכללות ולנסח מושגים שניתן ליישמם בסיטואציה חדשה.

להורדת המאמר המלא

 

לפריט המלא
קרא | הורד


חוברת הסבר הזכויות שלי כעובד   מסמך בפישוט לשוני  

 מתוך פתח דבר

"...בשלושה עשורים בהם ניתנים כלים וסיוע להשתלבותם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית כעובדים בשוק העבודה, נתקלנו בקושי של העובדים בנגישותם לחוקי
העבודה הבסיסיים וזכויותיהם. אותם חוקים וזכויות הינם דבר שכביכול בשגרה עבור כל עובד ולכן, התעורר הצורך בהנגשה לשונית של חוקי העבודה, לטובת אנשים עם מוגבלות שכלית.
כמענה לצורך זה, ולאור החזון שלנו בעמותת אלווין ישראל להגיע לחברה בה אנשים עם מוגבלות הם אזרחים שווי זכויות, חברה בה כל אחד מאתנו שואף לקבוע את עתידו ואורחות חייו, גיבשנו יחד עם עובדים עם מוגבלות, חוברת מונגשת לשונית שתכלול בתוכה את הזכויות והחוקים המרכזיים הנוגעים לעובד במקום עבודתו, כחלק ממערך התמיכות והכלים המגוונים אותם אנו מספקים כל השנים."

דוד מרקו, מנכ"ל אלווין ישראל
 
להורדת הקובץ המלא