הקרן ממשיכה לסייע בפיתוח מענים ושירותים לאנשים עם מש"ה, ברשויות המקומיות והאזוריות בכל רחבי הארץ.
 
מועדי ההגשה, מסלולים ותנאי הסף יעודכנו לאחר אישור תקציב הקרן לשנת 2021.
 

וובינר בנושא - ילדים ובני נוער עם מוגבלות : סכנות ואתגרים במרחב המקוון   שיתקיים ביום ראשון, 06.12.20, בין השעות 20:00-22:00  

הילד יושב זמן רב מול מסכים? משוטט ברשת ואינכם יודעים לאן?
בואו לקבל כלים ומידע בנושא!

יום עיון בנושא סכנות ברשת לילדים עם צרכים מיוחדים
יום ראשון הקרוב , 6.12.2020 בין השעות 20:00-22:00
 
 
מחכים לכם! צוות המטה הלאומי 105 להגנה על ילדים ונוער ברשת




"ילדים זאת שמחה.." דירה לילדים עם מוגבלות שכלית בעיר תל אביב    

בשנת 2019 החליטה עיריית תל אביב  בשיתוף עמותת אקים להרחיב את מתן שירותי דיור לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לאור הצרכים.
בשנת 2014 נפתחה דירה אחת לילדים המאוכלסת במלואה ומונה תשעה דיירים בטווח גילאים רחב .
עמותת אקים איתרה דירה נוספת בשכונת קריית שלום בעיר, בעל דירה מחויב ורגיש לנושא. בדירה מתגוררים שישה ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בגלאי 8-16 בתפקוד קל –בינוני .
מדובר בילדים על רקע מצבי סיכון הזנחה או קושי אובייקטיבי בטיפול היומיומי.
דירה בקהילה לילדים תאפשר להם להישאר בסביבתם הטבעית והמוכרת ולהמשיך קשר רציף עם הוריהם ועם גורמי הקהילה השונים: המשפחה, ביה"ס, מסגרות חברתיות , שירותים בקהילה ועוד.
הדירה מטופחת, נעימה עונה על צורכי הילדים, הגדלים בקהילה ,לומדים להכיר אותה, לחיות ולהתנהל בה.
עמותת אקים שיפצה והתאימה את הדירה.
 
קרן שלם סייעה במימון רכישת ציוד מודרני ומותאם לצרכי הילדים.
 
 
 
 

 




דו"ח מחקר בנושא: תפיסת מקבלי השירות של טיפול מרחוק (טל-בריאות) במקצועות הבריאות בעידן הקורונה (Covid-19)   מחברים נוספים : דפנה רביב כרמי, מיטל רפואה  

נגיף הקורונה (19-Covid (שהתפרץ בישראל בפברואר 2020 טלטל את החברה הישראלית על מגוון ענפיה – השירותים, מסחר, כלכלה, חינוך, תרבות וכמובן גם מערכת הבריאות. גם עולם מקצועות הבריאות נאלץ להתמודד עם מציאות חדשה ולהסתמך על מתן שירותים מרחוק באמצעות טכנולוגיה ואמצעים אלקטרוניים (טל-בריאות). מחקר מקדים שבוצע בקרב מטפלים ומטפלות ממקצועות הבריאות בחן את אופני ההתמודדות והתפיסות שלהם את הטיפולים המקוונים. מחקר זה נועד לשמוע את קולם של המטופלים מקבלי השירות.
מטרת המחקר מטרת מחקר זה ללמוד על חווית מקבלי השירות (המטופלים) מטיפולי מקצועות הבריאות הניתנים מרחוק (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת) וכן ללמוד על החוזקות והאתגרים של ערוץ טיפול זה מנקודת מבטם. מחקר זה, בצרוף מחקר המטפלים, נותן תמונה שלמה יותר ויהווה בסיס לשיפור טיפולי מקצועות הבריאות מרחוק ע"י בניית כלים והכשרות שיסייעו למקבלי השירות, כמו גם למטפלים והמטפלות, לקבל מענה מקצועי ומיטבי לצרכיהם.
 
להורדת דו"ח המחקר
 
המאמר הועלה לאתר באדיבות מרכז משאבי הידע, בית איזי שפירא




The professionalization of Urban Accessibility הפרופסיונליזציה של נגישות אורבנית   מחברים נוספים : מריאלה יאבו  

המאמר עוסק במיקומם של אנשי מקצוע מתחום הנגישות האורבנית בשלבי התכנון והפיתוח וכן בעת האכיפה של התאמות נגישות במרחב העירוני. באמצעות השוואה בין ערים גדולות בארה"ב (ניו יורק, שיקגו, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו) ובין תל אביב-יפו, אנו מזהים שני מודלים מרכזיים: המודל המבוזר של פרופיזונליזציה ואכיפה (הקיים בערי ארה"ב) והמודל המרוכז של פרופסיונליזציה ואכיפה (הקיים בישראל). לאור הדרכים השונות בהן ערים המוצגות במאמר משלבות אנשי מקצוע ומפתחות מנגנוני אכיפה בתחומן, אנו טוענים שניתן ללמוד מכל אחת מהן ומציעים תפיסה לקדם תהליך של פרופסיונליזציה בתחום של נגישות אורבנית. לסיום, אנו מציעים עקרונות לעשות זאת בדרך שתבטיח מעורבות של תושבים עם מוגבלות בעלי ידע מניסיון, הכשרות מוסדרות ומפוקחות לאנשי מקצוע בתחום הנגישות, ומחויבות מצד רשויות מקומיות ליצירת מרחב אורבני נגיש.

המאמר פורסם באישור הכותבים והוא פורסם ב- Fordham Urban Law Journal, Vol 47, No 5.

להורדת המאמר


מילות מפתח : נגישות, אכיפה, מומחיות, אנשי מקצוע, עירוניות

 




"שחור תלתלים ונבון" : על המרוץ הישראלי לתינוק המושלם וזכויותיהם של הורים-לעתיד לילדות וילדים עם מוגבלות    

המאמר בוחן את השפעתן של תפישות משפטיות וחברתיות בנוגע להריון, לידה, הפסקות הריון ויעוץ גנטי, על "הורים בְּמוּגְבָּלוּת", מונח חדש הדורש לזהות את מקומם של הורים לילדות וילדים עם מוגבלות בתוך המודל החברתי ובשיח ביקורת המוגבלות. באמצעות ניתוח ביקורתי של המצב המשפטי, המשתקף בחקיקה, פסיקה, תקנות והנחיות, נשאלת השאלה מהו תפקידו של המשפט ומקומם של מידע לא מאוזן והבניה חברתית שלילית של מוגבלות, במסגרת של יעוץ גנטי בשלב ההריון ובריבוי הפסקות הריון בגין חשד מוגבלות. ההבנה שרפואה, הנתפשת כאובייקטיבית ונייטרלית, משמשת גם כח פוליטי-חברתי באמצעותו נקבע מהו חולי ומהי בריאות, מהו נורמטיבי ומהו פתולוגי, מבססת דיון בגישת "המרוץ אחר התינוק המושלם" ואתוס "הגוף הנבחר" הניצבים כבסיס אידאולוגי לתרבות של מיון עוברים ובחוסר המודעות להשפעות חברתיות, תרבותיות, פוליטיות ומשפטיות על הגישה הרפואית–משפטית לגבי הריונות של עוברים עם מוגבלות. המאמר מציג דרישה מהמשפט לפעול ככלי אקטיבי בעיצוב גישה חברתית, רפואית ונורמטיבית חדשה כלפי הורות במוגבלות ומשרטט את תחילת הדרך לזהות את המשמעות המעשית של תמיכה בהורים במוגבלות בשלבים של טרום לידה; להבנות מערכת בריאות שמבינה מוגבלות כמהות אנושית שמעבר לאבחון רפואי ומבינה הורות במוגבלות כבסיס לזכויות ולהכרה, ומערך יעוץ גנטי אשר באופן אמיתי, רעיוני ומעשי כאחד, אינו מכוון להחלטה מסויימת ומייצר מרחב בחירה מלא, נטול סטיגמות ודעות קדומות.

המאמר הינו עיבוד של חלק מעבודת דוקטורט משנת 2017 במסגרת הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה, שנערכה בהנחיית פרופ' שולמית אלמוג וד"ר שגית מור.

   

המאמר פורסם בכתב העת משפט רפואי וביו-אתיקה, כרך 8, תש"פ

 

 

להורדת המאמר
 
 
מילות חיפוש : הפסקת הריון, ייעוץ גנטי




"שחור תלתלים ונבון" : על המרוץ הישראלי לתינוק המושלם וזכויותיהם של הורים-לעתיד לילדות ולילדים עם מוגבלות    

המאמר בוחן את השפעתן של תפישות משפטיות וחברתיות בנוגע להריון, לידה, הפסקות הריון ויעוץ גנטי, על "הורים בְּמוּגְבָּלוּת", מונח חדש הדורש לזהות את מקומם של הורים לילדות וילדים עם מוגבלות בתוך המודל החברתי ובשיח ביקורת המוגבלות. באמצעות ניתוח ביקורתי של המצב המשפטי, המשתקף בחקיקה, פסיקה, תקנות והנחיות, נשאלת השאלה מהו תפקידו של המשפט ומקומם של מידע לא מאוזן והבניה חברתית שלילית של מוגבלות, במסגרת של יעוץ גנטי בשלב ההריון ובריבוי הפסקות הריון בגין חשד מוגבלות. ההבנה שרפואה, הנתפשת כאובייקטיבית ונייטרלית, משמשת גם כח פוליטי-חברתי באמצעותו נקבע מהו חולי ומהי בריאות, מהו נורמטיבי ומהו פתולוגי, מבססת דיון בגישת "המרוץ אחר התינוק המושלם" ואתוס "הגוף הנבחר" הניצבים כבסיס אידאולוגי לתרבות של מיון עוברים ובחוסר המודעות להשפעות חברתיות, תרבותיות, פוליטיות ומשפטיות על הגישה הרפואית–משפטית לגבי הריונות של עוברים עם מוגבלות. המאמר מציג דרישה מהמשפט לפעול ככלי אקטיבי בעיצוב גישה חברתית, רפואית ונורמטיבית חדשה כלפי הורות במוגבלות ומשרטט את תחילת הדרך לזהות את המשמעות המעשית של תמיכה בהורים במוגבלות בשלבים של טרום לידה; להבנות מערכת בריאות שמבינה מוגבלות כמהות אנושית שמעבר לאבחון רפואי ומבינה הורות במוגבלות כבסיס לזכויות ולהכרה, ומערך יעוץ גנטי אשר באופן אמיתי, רעיוני ומעשי כאחד, אינו מכוון להחלטה מסויימת ומייצר מרחב בחירה מלא, נטול סטיגמות ודעות קדומות.

המאמר הינו עיבוד של חלק מעבודת דוקטורט משנת 2017 במסגרת הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה, שנערכה בהנחיית פרופ' שולמית אלמוג וד"ר שגית מור.

 

 

 
המאמר פורסם בכתב העת משפט רפואי וביו-אתיקה, כרך 8, תש"פ

 

להורדת המאמר

 




Staying connected during COVID-19: Family engagement with adults with developmental disabilities in supported accommodation תקשורת ותמיכה בלתי פורמלית של בני משפחה לאדם בוגר עם מוגבלות בדיור חוץ-ביתי   מחברים נוספים : ד"ר טל ארטן-ברגמן  

 ידוע כי מעורבות משפחתית ותמיכה בלתי-פורמלית הם גורמי מפתח לשימור בריאותם הפיזית והנפשית של מבוגרים עם מוגבלויות המתגוררים במסגרות של דיור חוץ-ביתי. בגל הראשון של הקורונה בארץ הוטלו הגבלות על ביקורי המשפחות במסגרות הדיור מחשש להדבקה בנגיף. במצב זה עלתה השאלה: כיצד המשפחות שימרו את הקשר עם הדיירים, אם בכלל?
המאמר מציג מחקר אשר נערך בגל הראשון של הקורונה (חודשים אפריל-מאי 2020) ובחן את ההשפעה של תקופה זו והמדיניות שהונהגה במסגרות דיור על הקשר של המשפחות עם הדיירים מבחינת דפוסי התקשורת והתמיכות. במחקר השתתפו 108 בני משפחה של אנשים עם מוגבלויות שכליות, פסיכיאטריות והספקטרום האוטיסטי המתגוררים במסגרות של דיור חוץ-ביתי (הוסטלים, מעונות פנימייה ודיר מוגן בקהילה). בני המשפחה התבקשו למלא שאלונים אונליין על תדירות ודפוסי התקשורת והתמיכות, כולל מידת שביעות רצונם. 
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמרבית בני המשפחה אימצו טכנולוגיות לתקשורת מרחוק, בעיקר שיחות וידאו באמצעות יישומונים של וואטסאפ או זום, על מנת לשמר את הקשר עם הדיירים בתקופת הקורונה. יחד עם זאת, טכנולוגיות תקשורת אלה לא נתפסו כיעילות למילוי הפער שנוצר בעקבות הפחתת הקשר פנים אל פנים. בעוד שבני המשפחה הצליחו באמצעות התקשורת הדיגיטלית לחזק או לשמר את התמיכה הרגשית והתמיכה למטרת סינגור על זכויות, השימוש בטכנולוגיות אלה הגביל את יכולתם של בני המשפחה לספק לדיירים תמיכה חברתית מרחוק. מעבר לכך, מרבית המשפחות הביעו רצון לקבל יותר עדכונים שוטפים על הדיירים מאנשי הצוות במסגרות הדיור.
ממצאי המחקר מחדדים את הצורך בהתוויית מדיניות שקופה וברורה בנוגע למערך התמיכה של הדיירים ובני המשפחה בתקופת הקורונה. יש לשים דגש על תגובה מדודה וגמישה בהתאם לצרכי האדם והמשפחה. כמו כן, חשוב להבטיח ערוץ תקשורת פתוח בין בני המשפחה לאנשי הצוות במסגרות הדיור.
 
קרדיטים נוספים : תודות לבני המשפחה אשר נרתמו למחקר, שיתפו בחוויות האישיות ומילאו את שאלוני המחקר. תודות לכל מי שסייע בהפצת שאלון המחקר וגיוס המשפחות.
 
מילות מפתח : מוגבלות התפתחותית; מוגבלות שכלית; דיור חוץ-ביתי; משפחה; תמיכה בלתי-פורמלית; טכנולוגיה; קורונה; COVID-19
 

להורדת המאמר המלא
 
למאמר באתר כתב העת 




מארז חמרי הדרכה באתר קרן שלם    

קרן שלם עוסקת בפיתוח ידע ומחקר וכן בפיתוח מקצועי של עשרות אנשי מקצוע בתחום המוגבלות השכלית בשיתוף עם מגוון מוסדות מכשירים ואקדמאיים בכל רחבי הארץ.
 
מזה מספר שנים משמש האתר של קרן שלם כמאגר המידע הגדול בארץ בתחום המוגבלות בכלל והמוגבלות השכלית התפתחותית בפרט.
 
לרשות העוסקים בהכשרה ופיתוח מקצועי אספנו את פריטי המידע המרוכזים במארז הדרכה זה.
המארז ימשיך ויתעדכן בפריטי מידע חדשים שיעלו לאתר באופן קבוע.
 

להורדת המארז  
 

 




"ואף על פי כן- נוע תנוע"- בית היוצר אופקים    

ראש העיר אופקים, מר איציק דנינו, החליט בשנת 2017 שהוא מקים בעירו מרכז רב נכותי לאנשים עם מוגבלויות. מרגע זה ואילך כל השותפים, משרד הרווחה עובדי הרשות והקרנות, פעלו ברוח חזונו. ראש העיר נכח בכל ועדת היגוי כיו"ר הועדה והוביל הדיונים.

בקרן שלם אומרים "כאשר ראש עיר רוצה ושם את תחום המוגבלויות על סדר יומו, על שולחנו, קרוב לליבו -זה קורה!"
 
אופקים מונה כ- 30,00 תושבים בתהליך צמיחה והתרחבות ואנשים עם מוגבלויות הם חלק מהפסיפס העירוני המתפתח. הרשות בנתה את "בית היוצר", בחרה בעמותת "עלה" להפעיל את המסגרת, קונספט מודרני המשלב תעסוקה עם בית קפה וחנות .
 
התמונות מספרות בעד עצמן...

קרן שלם שותפה לתכנון ליווי התהליך ולמימון.
 
 
 

 




הוסטל עיר שמש, בית לאנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית תושבי העיר תל אביב    

בימים אלו, לאחר מסע ארוך, מלווה בדילמות, הסתיים שיפוץ הוסטל ותיק בתל אביב הממוקם בלב שכונה הכי נוצצת, ירוקה, שלווה, יפה ולא רחוקה מביתו של ראש העיר.
הבית בבעלות עמותת אקים ישראל המפעילה את הבית מזה שנים רבות, ובצעד אמיץ החליטה על שיפוץ עמוק של הבית. לתכנון נבחר האדריכל היצירתי דן שטר.
אקים פנתה לקרן שלם כשותפה לתכנון הפיזי כמו גם למימון השיפוץ והציוד.  
מעצבת הבית, גב' שגית שמאי כהן, עם כל הצוות המקצועי והדיירים, עיצבו והקפידו על כל פריט ופריט.
הפרוייקט נוהל ע"י אריאל טנא מנהל אגף פיתוח ובינוי באקים ישראל.

 

קרן שלם מאחלת לדיירים המאושרים ולצוות הנאה רבה בביתם המחודש, הצלחה ואריכות ימים.

 

קרן שלם מימנה את עלות השיפוץ והציוד.

 



 

 




מעון יום שיקומי "פרח" בלב הישוב ברוכין בחבל מ.א. שומרון    

עבודות הבניה מתנהלות במרץ רב ע"י עמותת "רמת דוד" בניהולם של מר יוסי ויסלבוים ומר משה שטיין- מנכל העמותה, העמותה מעניקה כיום שרותי מעון יום שיקומי המפוזרים ברחבי מ.א. שומרון ובקרוב מאוד יהנו מבית קבע מרהיב פעוטות ובני משפחותיהם. העמותה פועלת בשיתוף ותיאום עם אגף הרווחה בניהולה של עו"ס סיגל טובי ובליווי מקצועי של עו"ס קהילה אשרת אודסר וכן עם משרד העבודה הרווחה והשרותים החברתיים.
המעון כשמו כן הוא "פרח" בלב הישוב ברוכין. הפרוייקט אמור להסתיים באוגוסט 2021.

קרן שלם שותפה לתכנון ומימון הפרויקט.
 
 
 

 




אקוטיזם - בנושא מניעת התעללות בילדים עם אוטיזם   פיתוח פתרונות לאנשים על הספקטרום  

  
ילדים עם צרכים מיוחדים נפגעים מהתעללות פי 5 מהאוכלוסייה הכללית וההערכה היא שבישראל יש כ– 90,000 ילדים עם צרכים מיוחדים הסובלים מהתעללות והזנחה.
 
יש לך רעיון איך אפשר למנוע התעללות בילדים עם אוטיזם?
איך אפשר לעזור לילדים עם אוטיזם ולמשפחות שלהם להבין ולזהות כשהם במצוקה?
איך אפשר לאתר ולזהות מוקדם ככל האפשר מקרים של התעללות בילדים עם אוטיזם?
איך אפשר להעלות את מודעות הציבור הרחב לנושא של מניעת התעללות בילדים עם אוטיזם?
 
הצטרפו לאירוע האקוטיזם שאנחנו שמחים להיות שותפים בו. האקאטון וירטואלי שיתקיים ב2-3 בדצמבר 2020, במטרה לשנות מציאות עבור אנשים על הספקטרום האוטיסטי ובני משפחותיהם.
הירשמו: https://www.hackautism.org/sign-up