שמרו את התאריך לכנס ידע שלם – הכנס השני להצגת מחקרים עדכניים בתחום מוגבלות שכלית התפתחותית שנעשו בסיועה של קרן שלם   שיערך ב- 21/06/18 | יום חמישי | ח' בתמוז תשע"ח  

 




קול קורא להגשת תקצירים לפורום מיוחד אשר יעסוק בנושא מוגבלות ובושה עבור כתב העת : Review of Disability Studies Website   Call for Papers: Special Forum Fall 2018 Disability and Shame  

Shame plays a powerful role in social interactions, beliefs, and institutions. Shame and shaming take varied and quite diversely motivated forms. Shame exists as both a cultural and psychological construct, stimuli for and reactions to which are heavily context-dependent. For much of history and across varied cultural contexts, disability provoked shame. Whether understood as the result of personal failings, sins of a family, misapplication of scientific findings, or empirical evidence of an unhappy deity, experiencing disability involved largely unquestioned shaming. During the last decades of the twentieth century, progress much attributed to disability rights movements finally created expanding space between disability and shame.  

 
Yet, shame remains a powerful and often-accepted tool of social control, an incorporated pillar of our social infrastructures along with cultural norms, popular culture, and public policy. For example, in September 2016, Satoshi Uematsu killed 19 patients at a center for disabled people outside Tokyo. In the aftermath, many family members of the deceased declined to speak to the media and asked not to be identified out of shame that others would know that their family members had a disability (Ha & Sieg, 2016). Such a tragic outcome in Japan in response to fear of disgrace signifies a decided need to examine the role of personal and societal shame and how it affects the lives of people with disability1.
 
This Call for Papers proposes a forum on the subject of shame and disability, broadly conceived. It is hoped that through critical discourse addressing the historical and current contexts, contributing factors, effects, and responses to shame, greater understanding of this phenomena will diminish discrimination and violence.
 
Topics to be explored (suggested, but not limited to):
·         Shame, disability, identity
·         Labelling and shame
·         Shame and relationships
·         Shame and dependency/interdependency
·         Shame and culture
·         Shame and access to public programs
·         Historical connection between disability and poverty
·         Historical shame
·         Diversity and shame
·         Intersectional approaches to understanding shame
·         Reclaiming shame
·         Shame and employment
·         Societal and family shame resulting in violence against disabled people
 
 
Previous editorial experience:
John Y. Jones has expertise in disability policy with an emphasis on special education policy, eugenics, and the history of special education. He has served as a reviewer for American Educational Research Association, the History of Education Society, and the American Library Association. He was invited to create this call for papers by the editorial staff of the Review of Disability Studies.
 
Dana Lee Baker has expertise in disability policy, with emphases on neurodiversity, neuroethics, and autism. Dana brings considerable experience as a peer reviewer from a number of scholarly journals such as The Social Science Journal, Journal of Public Affairs Education, Journal of Public Policy Analysis and Management, Social Problems, Educational Policy Journal, Scandinavian Journal of Disability Research, Journal of Autism and Developmental Disabilities and Emotion, Space, and Society. Dana is has also served as an ad-hoc reviewer for the National Science Foundation and for the Social Sciences and Humanities Research Council of Canada. Dana edited a two-volume book series entitled Disability and U.S. Politics: Participation, Policy, and Controversy, published in 2017.
 
Stephanie Patterson has expertise in the field of disability and employment as a result of integrated experiences in higher education, disability services, career services, human resources, and labor relations. Some of her research endeavors include co-editing a Special Forum on Disability and Employment in the Review of Disability Studies that highlighted her article entitled, “A Historical Overview of the History of Disability and Employment in the United States (1600-1950).” In 2014, she published a book chapter, “Working 9 to 5... or Not: Historical Origins of Disability Discrimination in the U.S. Workplace” for Piraeus Books. She recently co-authored an article on the intersections of Disability Studies and Health Science.
 
Call for Papers within disability studies as well as education, the social sciences, human development, social work, child, youth and family studies, feminist, gender and sexuality studies, and critical race studies, among others. Authors will be referred to the journal’s Author Guidelines to assure submission quality and consistency.
                                                       
We expect that the work solicited for this Call will appeal to scholars of mental health, anthropology, queer and gender studies, education, and child studies, among others. Disability Studies is a broad topic and we anticipate that interest in this field will be equally extensive.
 
Submissions to this special issue will undergo a process of peer-review. Authors will be notified of whether their papers will be invited for consideration in the forum by June 2018. Final manuscripts are due January 1, 2018. Prospective authors are encouraged to consult the RDS website at www.rds.hawaii.edu for more information about the journal and its formatting guidelines. Authors are encouraged to review previous issues of RDS in preparing their paper and to subscribe to the journal. Please note that acceptance of an abstract or initial acceptance of an article does not guarantee publication in RDS. RDS is a peer-reviewed, multidisciplinary, international journal published by the Center on Disability Studies at the University of Hawai‘i at Manoa. The journal contains research articles, essays, creative works and multimedia relating to the culture of disability and people with disability.
 
We look forward to receiving your submissions. If you have any questions, please contact
jjones@truman.edubakerdl@wsu.edu, or stephanie.patterson@stonybrook.edu




שירות סביבה תומכת: מסמך מדיניות 2016    

תכנית סביבה תומכת הינה תכנית מרכזית של השירות לטיפול בקהילה המהווה חלופה להוצאה חוץ ביתית לאנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). התכנית פועלת כ- 10 שנים, וכרגע משתתפים בה כ- 630 אנשים עם מש"ה, ב- 45 רשויות, בהנחיית כ- 40 מדריכים. בחלק מהרשויות הרשות מפעילה את התכנית, ובחלק עמותות (כגון: כוכב, צ'יימס, אדנם, שיח סוד, אקים). התוכנית מספקת שירותי תמיכה, ליווי והכוונה לאנשים בגילאי 21+ עם מוגבלות שכלית התפתחותית, המתגוררים בגפם או הגרים עם הוריהם המבוגרים בקהילה, ואף לאנשים שנמצאים במצבי סיכון, במטרה להשאירם בקהילה.

ייחודיותה של התוכנית היא בהיותה מותאמת אישית לאדם, תוך התייחסות ובחירה מתוך השירותים הקיימים בקהילה, והיותה שירות משלים לשירותי הרווחה. התוכנית בולטת ביכולתה להביא לקידום ולשילוב של אוכלוסיות בלתי משולבות המתגוררות בבתים בקהילה, בתוכניות ובשירותים המצויים בה.
כמו כן, התוכנית נותן מענה מיטבי במצבי חירום.

עם ביסוסה של התוכנית ועם הגידול במספר אנשי המקצוע והעמותות השותפות העוסקים בתחום, עלה הצורך ביצירת גוף ידע אחד והנחיות עבודה אחידות המתייחסות לנושאים ולדילמות העולות מן השטח. לצורך כך, נוסדה קבוצת למידה המאפשרת תקשורת, שיתוף בידע ובניסיון מקצועי ולמידה הדדית.
מטרותיה של הקבוצה הוגדרו כפיתוח ותיעוד ידע הקשור ב:
א. הגדרות תפקידים והנחיות עבודה בתוכנית
ב. המלצות עבודה מתוך מודלים שונים המופעלים ברשויות שונות
ג. תהליכי עבודה מוסדרים ומובנים
ד. עבודה מול ממשקים ושותפים

בקבוצה חברו מדריכים, רכזים ומפקחים בתוכנית סביבה תומכת, הן מקרב עמותות והן מקרב רשויות שונות:
מובילות הקבוצה:
 טלי אלון- מובילת הקבוצה. מפקחת ארצית, השירות לטיפול בקהילה, משרד הרווחה
 ענת שפרלינג- מפקחת מחוזית מחוז צפון, משרד הרווחה
 ליז דוד- מפקחת מחוזית מחוז דרום, משרד הרווחה

חברי הקבוצה (לפי סדר א' ב')
 איריס אסאדו- עובדת סוציאלית, עמותת כוכב הצפון
 אריאלה לזימי- רכזת סביבה תומכת ופקידת סעד לחוק חוסים, רווחה נתניה
 בלסאם נגאר- מדריכת סביבה תומכת, עמותת כוכב הצפון
 גבי פוליצר- סמנכ"ל, עמותת כוכב הצפון
 הודיה שירית ארביב- עובדת סוציאלית, עיריית רחובות
 ולאא עלי- עו"ס ורכזת תוכנית סביבה תומכת, רווחה נצרת
 יהודית גנוד- רכזת סביבה תומכת, רווחה רמלה
 יעל טורם- מדריכה סביבה תומכת, רווחה רמת גן
 סרינה שאהין- רכזת סביבה תומכת, עמותת כוכב הצפון

נגה צ'יפמן- מנחת הפעילות מטעם מכון רום.

הקבוצה פעלה בשנים 2014-2015 לגיבוש המדיניות המוצגת במסמך זה, יישומו ומדידתו.

 

פעילות הקבוצה מומנה על ידי קרן שלם.

 

 

למסמך המדיניות 

למחקר הערכת תוכנית סביבה תומכת 

 


לפריט המלא
קרא | הורד


שמרו את התאריך לכנס הבינלאומי בנושא - שבילים במעבר מבית הספר לחיי העבודה   שיערך ב- ביום ראשון 25.3.2018 באודיטוריום הכט אוניברסיטת חיפה, וביום שני 26.3.2018 באולם זרנגין במכללה האקדמית תל-חי  

כנס ראשון בתחומו, שיעסוק בנושא המטריד של מעבר מבית הספר לחיי עבודה, שלב שבו רבים מבין הבוגרים של מערכת החינוך מתקשים להתמודד עמו. בכנס יוצגו גישות חדשניות בין תחומיות לעקרונות לבניית התערבויות והערכתן, לפיתוח שותפויות אזוריות ורב אזוריות במרכז ובפריפריה וליצירת רצף שירותים חינוך – רווחה – בריאות.

בכנס יתארחו:
מאוניברסיטת שיקגו, ארצות הברית, מומחים בתחום של הכנה של נוער לחיי עבודה, מאוניברסיטת טורונטו, קנדה, פרופ' הלן פולטאיקו Prof. Helene polatajko, מומחית בעלת שם עולמי בתחום של אספקטים קוגניטיביים בהכנת בני נוער להשתלבות בעבודה, חוקרים בכירים מישראל בתחום פיתוח קריירה והכנה לחיי עבודה, נציגים ממוסדות וארגונים המקימים תכניות מעבר.

הכנס מיועד למעצבי מדיניות מפקחים ומנהלים, לצוותים רב מקצועיים ממערכות החינוך והחינוך המיוחד וממסגרות של רווחה שיקום ובריאות, לעובדי/ות מחלקות חינוך ורווחה ברשויות, למורים/ות ולמרפאים/ות בעיסוק, להורים ולאנשים הנמצאים בשלבי מעבר מבית הספר לחיי עבודה.

פרטים נוספים בקובץ המצורף

 


לפריט המלא
קרא | הורד


תעסוקת אנשים עם מוגבלות – מחקר, מדיניות ומעשה   עורכים-אורחים: ד"ר אמיר טל ד"ר ניצן אלמוג פרופ' רחל גלי-צינמון  

לראשונה מתפרסם גיליון מיוחד בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות בשפה העברית. הגיליון המיוחד יוצא לאור על ידי כתב-העת השפיט, ביטחון סוציאלי, בעריכה משותפת של ד"ר נצן אלמוג, פרופסור גלי רחל צינמון וד"ר אמיר טל. 

המאמרים הכלולים בגיליון מיוחד מקיף ומגוון זה עוסקים בהזדמנויות ובאתגרים הרבים בתעסוקת אנשים עם מוגבלות. הנקודות המרכזיות העולות מן המחקר הן כי על מנת להבין טוב יותר את הסיבות העומדות בבסיס מצבם התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות ובכדי לפתח וליישם תכניות מועילות לקידום השתתפותם בשוק העבודה ולצמצם את שיעורי האבטלה הגבוהים, יש צורך בראייה קונספטואלית רחבה ואינטר-דיסציפלינארית בכל הנוגע לתעסוקת אנשים עם מוגבלות הלוקחת בחשבון את כל המעורבים בתהליך: אנשים עם מוגבלות, קובעי מדיניות, מעסיקים, חוקרים מדיסציפלינות שונות, גורמי אכיפה וכל שאר בעלי העניין. התמונה המשתקפת מהמאמרים בגיליון זה מראה כי מירב המאמצים לשילוב אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה עדיין מתמקדים בצדו האחד של המטבע - אנשים עם מוגבלות. בצדו השני, נמצא עולם העבודה – המעסיקים ומקומות העבודה שלא זכו לייצוג משמעותי בגיליון זה.

קריאת הגיליון מומלצת לכל בעלי העניין בתחום. 

מצורף בזאת דבר העורכים  של הגיליון וכן קישור לגיליון הדיגיטלי של כתב העת "ביטחון סוציאלי" באתר הביטוח הלאומי.

המבקשים/ות לקבל את הגיליון המודפס מתבקשים לשלוח מייל לד"ר אמיר טל.

 

 


לפריט המלא
קרא | הורד


"לילך" - הנגשת תכנים בנושא בריאות האישה לנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית    

סביבת "לילך", שפותחה עבור קרן שלם והאגף לטיפול באדם עם מש"ה במשרד העבודה והרווחה, נועדה להסביר לנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מיהו רופא הנשים וכיצד מתנהלות הבדיקות השגרתיות בחדר הטיפולים שלו. מטרת הסביבה הינה להפחית את תחושות הלחץ והחרדה ולהגביר את תחושת העצמאות של הנשים לקראת הביקור אצל רופא הנשים וביצוע הבדיקות. תהליך הלמידה בסביבה מיועד לנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברמת תפקוד בינוני-גבוה, בגילאי 21 ומעלה, המתגוררות במסגרות דיור או בבית הוריהן וצורכות שירותים במסגרות השונות בקהילה.

צוות הפרויקט מהמכון הטכנולוגי בחולון: שחר מור ונועה מיינרט | מנחות: ד"ר היילי וייגלט – מרום, נגה רזניק
מומחי תוכן : שושי אספלר ונילי בן דור, משרד העבודה והרווחה | שרון גנות, קרן שלם
 
לסביבת לילך

לסרטון התדמית של לילך
 
 

 
 

 




חווית ההאכלה והאכילה - חוברת הדרכה לעבודה עם אנשים עם מוגבלות    

 -

אכילה הנה צורך קיומי בחייו של כל אדם, ובנוסף, האכילה מהווה אירוע מהנה וחוויה חברתית. היא גם חוויה המאגדת בתוכה אלמנטים נוספים כגון: עצמאות לעומת תלות, קשר ותקשורת הדדיים, הכלה, זמן איכות בין המאכיל למקבל השירות וכד'.
כשהאכלה ואכילה נחוות כמוצלחות הן מובילות לתחושות של הנאה וסיפוק. אך כשהן נחוות כקושי הן מעוררת תחושות של חוסר אונים ותסכול.

אצל אנשים עם מוגבלויות קיים לעיתים קושי באכילה בשכיחות גבוהה לעומת  האוכלוסייה הכללית.

מטפלים ישירים במסגרות לאוכלוסייה עם מוגבלויות מסייעים למקבלי שירות במרבית תחומי החיים, כולל רחצה, הלבשה והאכלה. לעיתים קרובות, גובה התפקיד התובעני מחיר בדמות רמות מתח גבוהות ותחושה של עומס נפשי, המביאות לפגיעה באיכות הטיפול. בנוסף, המקצוע מתאפיין בשחיקה מקצועית מהירה המביאה לתחלופה של עובדים שאף היא פוגעת באיכות הטיפול.

מטרתו של תדריך זה הינה ליצור מדד  נוסף , שונה לאכילה מיטבית. כזו שתעמיד את האדם במרכז ולה יהיו שותפים רבים. אכילה והאכלה אלה יביאו בחשבון את האלמנטים הנוספים הנכנסים לאכילה והאכלה ויצמצמו את הדיסוננס הנוצר בקרב המטפלים הישירים ש"מספיקים" להתייחס רק לאלמנט הפיזי. אנו מקווים כי בעזרת תדריך זה יבואו לביטוי תחושות חיוביות בקרב מקבלי השרות והצוותים המטפלים .

 

התדריך נכתב על ידי צוות יחידת הבריאות, האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

 

התדריך מסתמך על תהליכי פיתוח ידע בנושא האכלה מיטבית בתחום המוגבלות השכלית התפתחותית

 

 

אשר מ. (2014) שיפור מטלת האכלה בקרב מטפלים ישירים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית , קרן שלם

 

 בר א. (2014) סקירת מידע : גישות, תפיסות ופתרונות במדינות נבחרות - מטלת ההאכלה של צוותים בטיפול ישיר, קרן שלם  

 

אשר מ. (2017) דו"ח מסכם של מפגש סיעור מוחות לאנשי מקצוע בנושא חווית האכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית - שנערך ב- 14/07/16 ברמת גן, קרן שלם

 

סרטון תיעודי : חווית ההאכלה – קולם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, 2016, קרן שלם

 

כל תהליכי פיתוח הידע, נעשו בשיתוף ובמימון קרן שלם.

 

 

להורדת התדריך 

 

 


לפריט המלא
קרא | הורד


החיים בקהילה בעיני צעירים עם מוגבלות שכלית   סיכום ממצאי ביניים לשנת המחקר השניה  

 

 




הנחיות להגשת בקשה למענק עבור פיתוח מיזמי חברה וקהילה בהם משולבים אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה   הנחיות אלה מחליפות את ההנחיות למסלולים : יזמות חברתית בפריפריה, מיזמים חברתיים במועצות האזוריות, תכניות בתחומי האמנויות, אירועי ספורט ואורח חיים פעיל, אירועי הסברה והגברת מודעות.  

קרן שלם פועלת כשלושה עשורים לקידום ושילוב אנשים עם מש"ה בקהילה ובמרחב הציבורי.

הקרן משיקה מסלול תמיכה חדש פיתוח מיזמי חברה וקהילה במטרה לייעל, לפשט ולהנגיש את המידע ואופן הפנייה לקרן.
המסלול כולל מיזמים לקידומו ושילובו של האדם עם מש"ה במגוון תחומים : אמנויות, אירועי ספורט, אירועי הסברה, יזמות חברתית ויוזמות שונות של פעילות משולבת לאנשים עם מש"ה יחד עם האוכלוסייה רגילה.
הקרן מעודדת מיזמים חברתיים משלבים המאפשרים נראות וחשיפה של אנשים עם מש"ה ויכולותיהם.
אנו רואים ביוזמות אלה כלי משמעותי המשפיע על הסרת חסמים ודעות קדומות המסייע לשילוב חברתי טוב יותר.
הצוות המקצועי של קרן שלם עומד לרשותכם לייעוץ מקצועי לצד תמיכה כספית על מנת לסייע בידכם להוציא לפועל את המיזם.
אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בשינוי חברתי אמיתי ולפנות אלינו עם יוזמות ותוכניות משלבות.


לפניכם הנחיות וקריטריונים לסיוע במסלול זה וכן טופס פניה מסודר.


לאירועים בתחום אירועי ספורט ואורח חיים פעיל, אירועי הסברה והגברת מודעות
יש לפנות לתמנע גבאי מרקביץ timna@kshalem.org.il
לאירועים בתחום יזמות חברתית בפריפריה, מיזמים חברתיים במועצות האזוריות, תכניות בתחומי האמנויות יזמות חברתית ואומנויות
יש לפנות למיקי כהן mickyc@kshalem.org.il

 

 


לפריט המלא
קרא | הורד


The Shalem Fund: Programs in the Arab Sector in Israel    

The Shalem Fund recently celebrated 30 years of social impact. As part of our efforts to better ourselves and refocus our efforts, we began to analyze our goals for the future using a process called Strategic Pivot Thinking - SPT

We have borrowed the term “pivot” from the business sector to represent the crucial turns and tipping points we hope to take in order to create further impact while using our foundation's resources
The Shalem Fund reached several strategic conclusions during this process, including the importance of partnering with other public and philanthropic foundations

 

Attach a full text document of the SPT - Strategic Pivot Thinking

 


לפריט המלא
קרא | הורד


הזמנה לטקס הענקת פרסי המצויינות של קרן שלם לשנת תשע"ז 2017   שיערך ביום רביעי, י"א כסלו תשע"ח, 29/11/17 במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב  

 

 




מחקרים חברתיים בתחום המוגבלות בזקנה   מפגש הראשון לשנת תשע"ח בסדרת מפגשי חוקרים/ות בתחום המוגבלויות  

תוכנית המפגש:


"אני אף פעם לא אהיה זקן": זקנה וסוף החיים בעיניהם של אנשים בוגרים עם תסמונת דאון והוריהם.
בשיתוף עם ד"ר אריאל טננבאום, המרכז הרפואי הדסה הר הצופים ופרופ' יעקב בכנר, אוניברסיטת בן גוריון .
המחקר נעשה במימונה של קרן שלם.
ד"ר עדי פינקלשטיין, המחלקה לסיעוד, המרכז האקדמי לב; תוכנית "אדם ורפואה", הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה. מרצה וחוקרת בתחום של אנתרופולוגיה רפואית ולימודי מוגבלות.

• "איפה שמתי את המשקפיים?" התמונה הרחבה מאחורי תלונות זיכרון של אנשים קשישים הפונים למרפאות גריאטריות
פרופ' עדינה מאיר, חוקרת בתחום של שיקום נוירוקוגניטיבי. ראש בית הספר לריפוי בעיסוק, הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית הדסה. ההרצאה מבוססת על עבודת הדוקטורט של ד"ר שלומית רוטנברג שפיגלמן.

המפגש ייערך ביום ד', 01.11.17, בין השעות 16:00-14:30
בחדר 420 שבביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, באוניברסיטה העברית.


המרכז ללימודי מוגבלות הינו מרכז משותף לביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית ולמסד נכויות Israel Unlimited (ממשלת ישראל, ג'וינט ישראל וקרן משפחת רודרמן), ומיועד לקידום הידע, המחקר וההוראה בתחום המוגבלויות, ברוח התפיסה החברתית.

פרטים נוספים והרשמה בדוא"ל :Disability.Studies@mail.huji.ac.il

או בלינק:
https://goo.gl/forms/fi4z93kSSsewJpdh1

המפגש מתומלל