A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

יכולת ניבוי של פיגור שכלי, בילדים אשר אובחנו בגיל צעיר כסובלים מאיחור התפתחותי כללי   מק"ט 71 | חוקרים נוספים: ד"ר שחר שפר, בת חן עמיר, אירנה ווסיקר, אודליה לאון  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

איחור התפתחותי כללי מוגדר כאיחור בשני צירי התפתחות לפחות, לרוב מאותר ומאובחן בגיל שנה וחצי עד גיל שלוש, ונחשב לאבחנה המקדימה לפיגור שכלי. איתור מוקדם של לקות קוגניטיבית חשובה לצורך התערבות ותכנון מערך טיפול. המחקר נועד לקבוע את המתאם בין איחור התפתחותי בגיל הצעיר לרמה הקוגניטיבית העתידית, על סמך הקשר בין מבחנים התפתחותיים בגיל צעיר למבחנים קוגניטיביים בגיל מבוגר יותר. נמצא שהדינאמיקה של ההתפתחות הקוגניטיבית בילד עם איחור התפתחותי ולקות תקשורת הינה שונה מאשר באיחור כללי ללא הפרעת תקשורת ולכן פענוח התוצאות והניבוי/ פרוגנוזה צריכים להיקבע בזהירות יתרה כתלות באבחנה הנוספת של הילד.

סרטון המציג את עיקרי המחקר

פברואר 2014 , צילום ועריכה : שי שלומי

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


ערכת מנחה בנושא איתור ילדים, צעירים ובוגרים עם מוגבלות במצבי סיכון   לאנשי מקצוע מתחומי החינוך, הרווחה והבריאות  

התוכנית הארצית "מצוף" פותחה על מנת לצמצם את תופעת מיעוט הדיווח ולהגברת המודעות בקרב אנשי המקצוע לסוגיית הפגיעה הגבוהה יותר בילדים עם מוגבלויות בהשוואה לילדים ללא מוגבלויות.
התוכנית הינה שותפות של מס' גורמים : ג'וינט אשלים, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך וקרן שלם.
ערכת המנחה המוצגת בפריט זה, נועדה לתת מידע וכלים בתהליך הכשרה של אנשי מקצוע לאיתור ילדים ובוגרים עם מוגבלות החשופים לפגיעה והתעללות.
קהל היעד לערכה מגוון והוא כולל : צוותים פרא-רפואיים, מורים, גננות, עובדים סוציאליים, יועצים, אחיות, רופאים, מדריכים במסגרות, נהגי הסעות ומלווי הסעות וכן הורים ובני משפחות.
הערכה מציעה מגוון של כלי הדרכה : סדנאות, הרצאות ופעילויות.
לעיון בחמרים הנילווים לערכה לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


זמינות שירותים בקהילה לילדים עם צרכים מיוחדים    

 בהמשך לסקר שנערך ע"י מכון ברוקדייל בנושא : ילדים עם צרכים מיוחדים: הערכת צרכים וכיסוים על ידי שירותים שנערך בשנת 1997
הוועדה לזכויות הילד בראשות חבר הכנסת זבולון אורלב יזמה את כתיבת המאמר אשר מציג את תמונת המצב של זמינות ונגישות שירותים רפואיים, שירותי רווחה ועוד בקהילה למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים, המסמך מתייחס גם לפערים שבין הפריפריות והמגזרים השונים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


חזרה הביתה סידור חוץ-ביתי במוסד או במשפחה אומנת: קבלת החלטות של הורים לילודים עם חשד לפיגור שכלי   מק"ט 26 | חוקרים נוספים : שרה-לי גלסר, נירית פסח, ד"ר ורדה שטנגר  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

לידת ילד עם נכות התפתחותית מהווה אירוע טראומתי למשפחה ומעוררת שאלות ותגובות רגשיות קשות. המחקר מצביע על קיומה של הערכות מקצועית בביה"ח להתערבות בלידת תינוק עם חשד למוגבלות שכלית התפתחותית. המשפחות זוכות ללווי הכולל מסירת מידע בשלב מוקדם, תמיכה וסיוע על פי רצונן מהעו"ס של המחלקה ומהצוות הרפואי והסעודי. מרביתן לוקחות את הילודים לחיק המשפחה. מיעוט המשפחות שמחליטות על הוצאה לסדור חוץ ביתי פועלות אף הן תוך היוועצות ושיתוף הצוות.  עם זאת, המחקר מצביע על שונות בהיקף ואיכות ההתערבות, ועל הצורך בביצוע ריענון להוראות חוזר משרד הבריאות והתאמתו למציאות ביה"ח וצורכי האוכלוסייה המטופלת.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


מערכת מותקנת על הליכון חשמלי לניטור התפתחות הליכה בפעוטות עם תסמונת דאון   מק"ט 20 | חוקרים נוספים: ד"ר עמית גפן  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

לפעוטות עם תסמונת דאון, דפוס שונה בהתפתחות ההליכה בשלב מוקדם בגיל הילדות. ניתן להתאמן באמצעות הליכון חשמלי, כדי לקדם השגת יעדים מוטוריים אצל ילדים עם תסמונת דאון, אך מידע כמותי על התפתחות ההליכה מוגבל למחקרים המתבצעים במעבדות הליכה. מטרתנו הייתה לפתח ולבחון מערכת ניידת וזולה, שמזהה את צעדי הפעוט על ההליכון במהלך האימון. המערכת כוללת חיישני אינפרה-אדום שמודדים מרחק, כדי לזהות את מיקום הרגליים בזמן הליכה, וכך למדוד אורך צעד וקצב הליכה של הפעוט. הניסויים מצביעים על תועלת פוטנציאלית במערכת שפותחה, בכימות ניטור תהליך רכישת הליכה בפעוטות עם תסמונת דאון ולקויות הליכה נוספות.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד


אינטראקציה אם-פעוט והתפתחות מיומנויות תקשורת ושפה אצל פעוטות עם תסמונת דאון   מק"ט 547 | מנחים : ד"ר ורדה רוזנטל, פרופ' פנינה קליין  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

במחקר זה נבדקה השאלה, האם שיפור האינטראקציה המוקדמת בין האם לפעוט הלוקה בתסמונת דאון ישפיע על רכישת מיומנויות התקשורת והשפה שלו? נבנתה תכנית התערבות מוקדמת הממוקדת באיכות האינטראקציה אם-פעוט. במחקר השתתפו ארבעה צמדים של אימהות ופעוטות הלוקים בתסמונת דאון. מסקנות המחקר הן, כי לתכנית התערבות מוקדמת המשלבת ידע תיאורטי-קוגניטיבי וידע מעשי תרומה רבה. שילוב זה, מאפשר לאם להבין את תהליך האינטראקציה אם-פעוט ואת התפתחות מיומנויות התקשורת והשפה של הילד. בעקבות כך, לומדת האם כיצד להתאים את התנהגותה במהלך האינטראקציה על מנת לסייע לילד להתקדם במיומנויות התקשורת והשפה שלו.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


ילדים עם נכויות במצבי סיכון: תמונת מצב בתחום המניעה והטיפול    

מחקר אשר נועד להעריך האם התכנית הניסיונית "מסיכון לסיכוי" היא תכנית שניתנת ליישום כתכנית נוספת הנותנת שירותי חינוך לילדים עם צרכים מיוחדים מלידה עד גיל 3, על רצף השירותים הניתנים לילדים עם מוגבלות.
המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את מידת ההשפעה של התכנית מסיכון לסיכוי על ילדים עם צרכים מיוחדים, בהשוואה להשפעתן של שתי התכניות האחרות: שילוב יחידני ומעון שיקומי.
מבחינת כל ממדי התפקוד שנבדקו נמצא, ששיעור הילדים שהתקדמו בתכנית מסיכון לסיכוי היה דומה לשיעורם בשתי התכניות האחרות
ממד נוסף לבחינת הצלחת התכנית הוא תרומתה לשילובו של הילד עם צרכים מיוחדים במעון: הן מבחינת השתתפותו בפעילויות השוטפות של המעון, והן מבחינת מידת שילובו החברתי במעון ולאחר הפעילות במעון.
במחקר נבדק באיזו מידה הילדים עם צרכים מיוחדים משתתפים בפעילויות הרגילות במעון כך שהימצאותם במעון רגיל איננה פיזית בלבד. לפי דיווח האמהות, המטפלות והמנהלות נמצא, שבשתי התכניות המשלבות מרבית הילדים משתתפים בכל הפעילויות הרגילות במעון. בתכנית מסיכון לסיכוי שיעורם היה מעט גבוה יותר מאשר בתכנית השילוב היחידני, לפי דיווח האמהות והמטפלות.
היבט חשוב של שילוב הילד במעון רגיל הוא שילוב חברתי. בכל התכניות אמהות דיווחו שמעל מחצית ועד שני-שלישים מהילדים (67% בשילוב היחידני ו-65% בתכנית מסיכון לסיכוי) התקדמו מבחינה חברתית, בייחוד מבחינת יצירת קשר עם ילדים אחרים. אבל, בהבדל מהמעון השיקומי שם הילדים מתחברים עם ילדים אחרים עם מוגבלות, לילדים בשתי התכניות המשלבות יש הזדמנות למפגש יום-יומי עם ילדים ללא מוגבלות.
נמצא שכשני-שלישים מאמהות הילדים ללא מוגבלות, סבורות שהשילוב תורם לילד ללא מוגבלות בכך שהוא לומד להכיר ולקבל את השונה מגיל צעיר. ממצאים דומים התקבלו מאמהות הילדים עם מוגבלות (73%) ומהמטפלות (70%). עוד עולה שכמעט כל האמהות של ילדים ללא מוגבלות (בין 76% ל-89%) מחזיקות בדעות חיוביות כלפי השילוב וכלפי התרומה של השילוב הן לילדים עם צרכים מיוחדים והן לילדים הרגילים (לוח 32).
אחד הממדים של הערכה של תכנית חדשה הוא עלות תכנית זו בהשוואה לתכניות אלטרנטיביות. עלות הפעלת התכנית מסיכון לסיכוי נבחנה בשני מישורים: עלות הפעלה שוטפת בהשוואה לעלות של שתי התכניות האחרות, ועלות הקמת התכנית בשלוש השנים הראשונות להפעלתה. נמצא שהעלות החודשית השוטפת לילד במימון ציבורי בתכנית מסיכון לסיכוי היא 3,601 ₪, דומה לעלות בשילוב היחידני (3,719 ₪), וזולה ב-43% מהעלות במעון השיקומי (6,355 ₪) (לוח 33).

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מחקר אפידמיולוגי ארוך טווח על תפקודם והישגיהם של ילדים שטופלו במכון להתפתחות הילד ת"א-יפו בתחומי הרפואה, חינוך, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית בין השנים 1994-1975   מק"ט 8 | חוקרים נוספים: ד"ר רחל יפעת, ד"ר יעל לייטנר, ד"ר רונית מסטרמן, ד"ר גבי גילטז ואחרים  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

המחקר הנוכחי מהווה המשך למחקר רטרוספקטיבי אפידמיולוגי קודם שנערך במסגרת המכון להתפתחות הילד בתל אביב. מטרתו העיקרית של המחקר הקודם הייתה יצירת בסיס נתונים שיסייע בתכנון עתידי של משאבים אנושיים וכלכליים בתחום התפתחות הילד, תוך מתן משוב על הפעילות הרב-תחומית במכון להתפתחות הילד. תוצאות המחקר הנוכחי נותנות מענה לשאלות שנותרו פתוחות במחקר הרטרוספקטיבי הקודם ובכך מספקות כמעט את מלוא ה'סיפור' של התפתחות הילד בישראל. נמצא שמרבית הילדים השתלבו באופן מיטיב בחברה הישראלית. המחקר הנוכחי מחזק את התפיסה כי גיל הילדות המוקדמת מהווה תקופה קריטית, שבמהלכה שירותי הרפואה, החינוך והרווחה משולבים ולא ניתנים להפרדה.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הערכת שביעות הרצון של הורי פעוטות עם צרכים מיוחדים המשתתפים בתוכנית שילוב במעונות יום ובמשפחתונים בקהילה   מק"ט 510 | מנחים : פרופ' שמעון שפירו, ד"ר מרים ברזון  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

הערכת שביעות רצונם של 97 הורים מכל הארץ לפעוטות בגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים, הסובלים מנכות התפתחותית ו/או עיכובים התפתחותיים ונמצאים לפחות שלושה חודשים בתוכנית שילוב במעונות יום ובמשפחתונים בקהילה, עומדת במרכזו של מחקר זה, אשר מטרתו הינה לבחון את התוכנית מנקודת מבטם של הורי הפעוטות ולהאיר בכך על נקודות החוזק של התוכנית ועל נושאים הטעונים שיפור. נמצאו מספר מסקנות עיקריות בניהן: מידת שביעות רצון כללית גבוהה של ההורים מהתוכנית. נמצא שככל שההורים העריכו את עבודת הסייעת כאיכותית יותר גברה גם שביעות רצונם הכללית מהתוכנית.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הקשר בין תחושת העצמה של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך לבין מידת מעורבותם והשתתפותם במסגרת חינוכית   מק"ט 505 | מנחה : פרופ' חיה יצחקי  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

במחקר נבדקה התרומה של תחושת העצמה של ההורה, התמיכה החברתית של ההורה ושביעות הרצון שלו למעורבותו של ההורה והשתתפותם במסגרת חינוכית. כמו כן, נבדקה התרומה של מספר משתני רקע למעורבות ההורים. נמצא, כי כל מדדי תחושת העצמה משפיעים על רוב מדדי המעורבות, ונמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין שלושת מדדי העצמה לבין כל מדדי המעורבות, פרט למעורבות בתחום הקהילה. להעצמה משפחתית נמצאה השפעה על מעורבות בתחום המסגרת החינוכית, להעצמה בתחום השירותים נמצאה השפעה על מעורבות בתחום הילד, ולהעצמה קהילתית נמצאה השפעה על המעורבות הקהילתית ושל השתתפות בפעילויות במסגרת החינוכית. 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד