A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

נתיב נגיש לתעסוקה - מודל הכשרה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה   מחברים נוספים : בנימין הוזמי  

המאמר מבוסס על תובנות מיישום התוכנית בין השנים 2015-2019
 
השתלבות בעולם העבודה היא גורם מרכזי היוצק משמעות לחייו של הפרט ומניע אותו לעשייה, להגשמה וליצירה. העבודה מהווה מקור לפרנסה, להערכה עצמית ולהערכה מצד הסביבה. כך הדבר גם עבור אנשים עם מוגבלות - השתלבותם בשוק העבודה יוצקת משמעות קיומית לחייהם, תורמת לשיפור מצבם הכלכלי, מצבם הרגשי ומעמדם החברתי.
 
תוכניות ופעולות אשר ממוקדות בהגברת השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה חותרות להשגת מטרות אישיות-חברתיות אלה. עם חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות תשנ"ח-1998 והגברת שיח הזכויות המאפיין את רוח תקופתנו, אנו עדים לקיומם ולצמיחתם של מיזמי תעסוקה חשובים עם ועבור אנשים עם מוגבלות. עם זאת, עדיין קיים פער בין מידת ההשקעה המקצועית והכלכלית בתוכניות אלה לבין היקף השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה בפועל.
 
המודל 'נתיב נגיש לתעסוקה', המוצג במסמך זה, מבוסס על תוכנית ייחודית אשר פותחה בחמש השנים האחרונות במכון טראמפ שבבית איזי שפירא. עיקר התוכנית - הכשרה מקצועית באמצעות מודל עבודה כוללני, האוגד בתוכו היבטים תעסוקתיים, רגשיים ואסטרטגיות המגבירות השתלבות. במסגרת הפעלת המודל התקיים פיילוט, שכלל שלושה קורסים של הכשרה מקצועית - שניים מהם בתחומי המידענות העסקית והשלישי בלימודי 'בק-אופיס' - שיווק דיגיטלי לאנשים עם מוגבלות.
 
המודל מושתת על חמישה עמודי תווך: 1 .הכשרה עיונית מונגשת קוגניטיבית: ההכשרה כוללת תרגול מעשי בתחום הנלמד תוך הנגשה וגיוון תהליכי ההוראה ללומדים. 2 .ביסוס זהות של מסוגלות: פיתוח אישי של הלומד באמצעות סדנאות מותאמות להעצמת המסוגלות האישית ולבניית זהות של מסוגלות תעסוקתית. 3 .הקניית מיומנויות 'רכות' לעולם העבודה: באמצעות מודולה שיוחדה לתחום זה והן באמצעות מפגשי היכרות עם מעסיקים וסימולציות לראיונות עבודה. 4 .תמיכות וליווי אישי: הליווי ניתן על ידי רכזת הקורס וכלל הקניית אסטרטגיות למידה, סיוע בביצוע מטלות וכן ליווי רגשי. 5 .השמה בשוק העבודה: ההשמה בוצעה עם ליווי תחום בזמן.
 
כדי למקסם את השתלבותם של בוגרי התוכנית בשוק העבודה, האחראי על ההשמה היה שותף לקורס מראשיתו לשם היכרות תהליכית ועמוקה יותר עם המשתלמים. לאחר ההשמה, הרכז מלווה את בוגר התוכנית במשך כשנה באופן פוחת והולך עד להשתלבות מלאה במקום עבודה מתאים. 
 
המודל, כאמור, הוא חלק ממערך ההכשרות המקיף שמציע מכון טראמפ בבית איזי שפירא, מתוך כוונה לחולל שינוי חברתי מקדם איכות חיים בגישה מערכתית. המכון מפתח קורסים והשתלמויות בתחומים מגוונים הן עבור הקהילה המקצועית, הן עבור בני משפחה במסגרת בית הספר להורים שהוקם לפני שני עשורים והן עבור אנשים עם מוגבלות. המודל המתואר במסמך זה פותח בהתאמה לאנשים עם מוגבלות וככזה הוא מציע מענה לצרכים וליכולות הלימודיות הייחודיות שלהם. על אף אתגר ההשמה וההיקלטות בעבודה, בתום הקורס בוגרים רבים רכשו מקצוע עדכני ועם סיום ההכשרות התקבלו למקומות עבודה בשוק החופשי והשתלבו בהם בתנאים ובשכר הולם.
 
המאמר הועלה לאתר באדיבות מרכז  משאבי הידע, בית איזי שפירא
 
 
 
להורדת המאמר המלא 



המודל האקולוגי ככלי לפיתוח קוד התנהגות אתי בקרב מדריכי תעסוקה המלווים עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בתעסוקה נתמכת   מחברים נוספים : אורלי שפירא לשצ'ינסקי  

אתגרים רבים, הנובעים מחסמים שמעמיד הממסד ומדעות קדומות הרווחות בציבור, מקשים על השתלבות אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בשוק העבודה. מאמר זה מתאר מחקר שנועד לבחון את דרכי ההתמודדות של מדריכי תעסוקה עם דילמות אתיות, שהוצגו להם על פי המודל האקולוגי (שנבנה מתוך הגישה האקולוגית שפיתח ברונפנברנר), כשהמטרה היא לפתח כללי התנהגות וקודים אתיים. במחקר נכללו 48 מדריכי תעסוקה נתמכת שהשתתפו במהלך שנה בתשעה מפגשי סדנה. הליך המחקר התמקד בהדרכה קבוצתית בסיוע סדנאות סימולציה בהשתתפות שחקנים, שלאחריהן התנהל דיון רפלקטיבי על פתרון הדילמה הנידונה. דיונים אלה הובילו את מדריכי התעסוקה לגיבוש כללי התנהגות אתיים. התהליך כולו נותח בשיטה איכותנית, ונמצא שהדילמות וכללי ההתנהגות האתית מצויים בכל שכבות המודל האקולוגי, ושפתרון הדילמות נע על רצף שבין יצירתיות  מחשבתית להצבת גבולות בהתאם לנהלים או לחוקים הקבועים בחוק. תרומת המחקר מתבטאת בפיתוח גישה אקולוגית להתמודדות עם דילמות ובפיתוח מסמך ראשוני של קוד אתי בתעסוקה נתמכת, שיש בו כדי להועיל למדריכי תעסוקה בהתמודדותם עם האתגרים האתיים שמציבה תעסוקה של עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בשוק החופשי.
 
 
המחקר נערך במימון קרן שלם.
 
פרסום מאמר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי" ובהסכמת החוקרות.
 
 
 
 



מהפכה בהשכלה הגבוהה - הערכת התרומה של מרכזי תמיכה רב-נכותיים במוסדות להשכלה גבוהה   מחברים נוספים : נעמי שרויאר, כרמית נעה שפיגלמן, שגית מור, ארלין קנטר, יעל רויטמן, הילה כהן  

המחקר הנוכחי נערך במשך ארבע שנים (2018-2014 )במטרה להעריך את הצלחת המיזם "מהפכה בהשכלה הגבוהה", לבחון את ההתפתחות ואת השירותים של מרכזי התמיכה ולבסס באמצעות ראיות אמפיריות פרקטיקות מוצלחות העונות על המטרות והיעדים של מרכזי התמיכה. המחקר התבסס תיאורטית על מודלים חברתיים של מוגבלות ושילב מתודולוגיות כמותיות ואיכותניות כדי לאפשר חקר של תופעה תהליכית, מורכבת ורבת-ממדים מנקודות מבט שונות. המחקר כלל שני שלבים. השלב הראשון, אשר התבצע בשנה הראשונה למחקר (2015-2014) ,נועד לזהות את עיקרי הפעילות של מרכזי התמיכה הוותיקים וסייע לבנות בסיס נתונים אחיד לכלל מרכזי התמיכה וחידוד השאלונים על סמך קבוצות מיקוד. השלב השני נמשך שלוש שנים (2018-2015 ) ונועד להעריך את תרומת מרכזי התמיכה לשילובם של סטודנטים/יות עם מוגבלות בהשכלה הגבוהה ולשינוי התרבות הארגונית בקמפוסים. השלב השני כלל איסוף נתונים כמותיים על מכלול הפעילות של מרכזי התמיכה בשתי נקודות זמן (בשנה השנייה ובשנה הרביעית למחקר). איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלונים במדגמים של ארבע קבוצות מחקר: סטודנטים/יות עם מוגבלות אשר קיבלו שירותים במרכזי התמיכה, סטודנטים/יות עם מוגבלות אשר לא קיבלו שירותים במרכזי התמיכה, סטודנטים/יות ללא מוגבלות (כקבוצת ביקורת), סגל מנהלי וסגל אקדמי. בשנתו השלישית של המחקר נערך מחקר איכותני, באמצעות ראיונות, בקרב שלוש קבוצות: סטודנטים/יות עם מוגבלות, סגל מנהלי וסגל אקדמי, ובשנתו הרביעית רואיינו בוגרי/ות תואר אקדמי שקיבלו תמיכה ממרכזי התמיכה וכעת עובדים, במטרה לבחון את התרומה של מרכזי התמיכה עבורם ואת משמעות חוויית המ עבר מעולם האקדמיה לעולם העבודה.

ממצאי המחקר מעידים על חשיבותם של מרכזי התמיכה בהנגשת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים עם מוגבלות. אלה הפכו לכתובת ול"בית" לסטודנטים עם מוגבלות וגם הגבירו .את המודעות בקרב קובעי מדיניות לגופים נוספים בקהילה בנוגע לחשיבותה של התמיכה בסטודנטים אלה ולצורך בתוכניות דומות נוספות

למחקר המלא באתר המוסד לביטוח לאומי



התמודדות עם פרידה ממקבל שירות שהלך לעולמו - מערך שיעור    

פרידה ממקבל שירות אינה קלה לאף אחד. גם הצוות וגם מקבלי השירות חשים בחסרונו, אך רובם לא יוכלו להשתתף פיזית בהלוויה או בשבעה. לכן, חשוב לדבר עליו, להיפרד ממנו, ולשלוח למשפחתו את תנחומיהם של מקבלי השירות כמיטב יכולתנו. שיחה זו מהווה מעין סגירת מעגל עם לכתו ומאפשרת למקבלי השירות להיפרד ממנו.

להלן מערך שיעור לפרידה אשר יסייע בתהליך.

הכותבת, יפעת בן רפאל, הינה מרפאה בעיסוק במע"ש אלווין בחיפה.



החיים בקהילה בעיני צעירים עם מוגבלות שכלית   סיכום ממצאי מחקר אורך  

" תזכרו לחגוג ציוני דרך, גם כשאתם מתכוננים להמשך שלה" נלסון מנדלה
להורדת הקובץ בפורמט PDF
 
לעיון במחקר המלא
 
 
 
 



החיים בקהילה בעיניהם של צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 139| מחברים נוספים: אריה רימרמן, מלכה מרגלית  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
דו"ח זה מציג ממצאי חמש שנות מחקר-אורך אשר בחן את החיים בקהילה כפי שהם נתפסים על ידי צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית והוריהם, תוך שימוש במתודולוגיות כמותניות ואיכותניות. המחקר כלל 126 צעירים והוריהם. גילאי הצעירים בעת כניסתם למחקר נעו בין 15-30 (M=20.33, SD=4.00). ברוח אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, ובהעדרם של מחקרי אורך שעקבו אחר איכות החיים של הצעירים, התמקד המחקר בבחינת מודל החברתי-תפקודי של אדם-סביבה וחקר גורמי חוסן. זוהו מסלולי התפתחות מובחנים בקרב הצעירים במדדי המחקר (כגון, איכות חיים, בחירה, מאמץ). עוד הודגשו תרומת מדדי הצעירים וההורים (לדוגמא, מדדי תמיכה ומאמץ, משאבי הורים ואקלים-משפחתי), להסבר איכות החיים של הצעירים.
 

לתקציר המחקר לחץ כאן

לפריט המלא לחץ כאן

לתקציר המנהלים לחץ כאן

למגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן

 

סיכום כל שנות המחקר

סיכום ממצאי השנה הרביעית

סיכום ממצאי השנה השלישית

סיכום ממצאי השנה השניה

 

 

 

 

 

 

 



סיפורים לבני נוער מאת חני נחמיאס   קובץ סיפורים בפישוט לשוני שנעשה על ידי ד"ר סיגל עוזיאל-קרל וד"ר ניצן כהן  

מצורף בזה קובץ סיפורים בפישוט לשוני. הסיפורים מבוססים על פרקים מספרה של חני נחמיאס "סודות נעורים" (חני נתנה את אישורה וברכת לפרויקט הפישוט וההפצה של הסיפורים בפורמט הנוכחי).
הסיפורים מיועדים לבני נוער ומבוגרים צעירים עם מוגבלות קוגניטיבית, ומטרתם להנעים את זמנם של הצעירים הללו בעת השהייה בבית בתקופה הנוכחית, ובכלל.

 

להורדת הסיפורים

 



Growth and Development in Adulthood among Persons with Intellectual Disability: New Frontiers in Theory, Research, and Intervention   ספרה החדש של פרופ' בתיה חפציבה ליפשיץ יצא לאור בהוצאת ספריגר  

 

הספר מיועד למשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית, אנשי מקצוע בתחום ההוראה, והטיפול  והשיקום, חוקרים ומעצבי  מדיניות. הוא מציג תיאוריות ומחקרים חדשניים ופורצי דרך על תקופת הגיל המבוגר בקרב  אנשים  עם מוגבלות שכלית  המצביעים  על כך שהפוטנציאל  הגלום בקרב  בוגרים  עם מוגבלות  שכלית, גבוה מזה הניצפה  בפועל וכי מחויבותנו  כחברה  לפעול למיצוי  פוטנציאל זה. ייחודו של הספר  הוא בכך שלצד התאוריות והמחקרים  הוא מציג  סידרה של תכניות  התערבות  לכל  שכבות  הגיל  המבוגר, רמות  התפקוד  והאטיולוגיה.
פרופ' בתיה חפציבה ליפשיץ היא ראש ההתמחות  לתואר שני במוגבלות  שכלית בבית הספר לחינוך  באוניברסיטת בר אילן,  ראש הקתדרא לחקר וקידום כושר ההשתנות  עש מצ'אדו  ומרכז בייקר לחקר וקידום  פעוטות  וילדים  עם עיכוב  התפתחותי.  
 
לסקירה על הספר בשפה העברית

 

לסקירה על הספר ולרכישתו באתר ההוצאה



חוברת הסבר הזכויות שלי כעובד   מסמך בפישוט לשוני  

 מתוך פתח דבר

"...בשלושה עשורים בהם ניתנים כלים וסיוע להשתלבותם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית כעובדים בשוק העבודה, נתקלנו בקושי של העובדים בנגישותם לחוקי
העבודה הבסיסיים וזכויותיהם. אותם חוקים וזכויות הינם דבר שכביכול בשגרה עבור כל עובד ולכן, התעורר הצורך בהנגשה לשונית של חוקי העבודה, לטובת אנשים עם מוגבלות שכלית.
כמענה לצורך זה, ולאור החזון שלנו בעמותת אלווין ישראל להגיע לחברה בה אנשים עם מוגבלות הם אזרחים שווי זכויות, חברה בה כל אחד מאתנו שואף לקבוע את עתידו ואורחות חייו, גיבשנו יחד עם עובדים עם מוגבלות, חוברת מונגשת לשונית שתכלול בתוכה את הזכויות והחוקים המרכזיים הנוגעים לעובד במקום עבודתו, כחלק ממערך התמיכות והכלים המגוונים אותם אנו מספקים כל השנים."

דוד מרקו, מנכ"ל אלווין ישראל
 
להורדת הקובץ המלא

 



הורים עם מוגבלות שכלית - סקירת ספרות והמלצות לפיתוח מדיניות    

רקע: הסוגיה של הורות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן מ"שה) הינה מורכבת ובעלת רגישות חברתית. התפיסה החברתית הרווחת היא שאנשים עם מ"ש אינם כשירים להיות הורים, ולפיכך, יש נטייה להימנע מהתמודדות עם הנושא הן בשיח החברתי והן במסגרת תכניות הפיתוח של מדיניות רווחה.
מטרה: לסקור את הידע העדכני שהתפרסם בתחום בארץ ובעולם. 
שיטה: סקירת הספרות בארץ ובעולם בנושא הורים עם מ"שה.
ממצאים עיקריים: סקירת ספרות המחקר הבוחנת היבטים שונים של הורות של אנשים עם מ"שה תוך התייחסות אל מגוון נושאים: הרקע ההיסטורי והמשפטי, הקושי בהערכת היקף האוכלוסייה, מאפייני ההורים וילדיהם, הוצאת ילדים מחזקת הוריהם, התערבויות המקדמות כישורי הורות ומערכות תמיכה, המצב בישראל והמלצות למדיניות.
מסקנות: לעמדות השליליות ביחס להורות של אנשים עם מ"שה יש קשר ישיר הן להתעלמות מקיומם של הורים עם מ"שה וילדיהם והעדר מענה לצרכיהם, והן לשכיחות הגבוהה של הוצאת ילדיהם מחזקת הוריהם. מחקרים עדכניים מצביעים על כך כי הרווחה הנפשית של הורים עם מ"ש וילדיהם קשורה פעמים רבות לתנאי חיים ירודים ולא בהכרח למוגבלות השכלית עצמה.
בנוסף, נמצא כי תכניות להכשרת ההורים ופיתוח מערכות התמיכה החברתית שלהם יכולים לשפר מסוגלות הורית.
השלכות לפרקטיקה: בקרבנו חיים הורים עם מ"ש וילדיהם. על המדינה להכיר בקיומם ובזכויותיהם, ולספק להם שירותי ייעוץ ותמיכות שיאפשרו להם לגדל את ילדיהם בכבוד.
 
המאמר עלה לאתר באדיבות מרכז הידע של בית איזי שפירא.