A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

אימהות ישראלית וטכנולוגיות פריון בראי זכויותיהן של נשים עם מוגבלות    

 מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית של נשים עם מוגבלות, ויש אף כאלה הרואים סתירה בין מוגבלות לאימהות. עם הגישה הזו נאלצות נשים אלה להתמודד. התפתחויות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מציגות גישות שונות, המקדמות שוויון מהותי של אימהות עם מוגבלות, תוך התחשבות בחוויית החיים הייחודית שלהן, ראייה אוניברסלית של מושג "האימהות המוגבלת" והכרה בקשיים ובאפליה המתעוררת בהעדר ההתאמות הנדרשות להן. באמצעות ניתוח המקרה של אורה מור-יוסף, אישה עם מוגבלות שיזמה הליך שבאמצעותו הובאה לעולם תינוקת ללא קשר גנטי אליה, מראה המאמר כיצד לא באו לידי ביטוי מעשי התפתחויות בסוגיית שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ובסוגיה של קביעת ההורות המשפטית, ומנסה לעמוד על הסיבות לכך. באמצעות ניתוח פעולות והחלטות המדינה מראה המאמר, שלא העדר הקשר הגנטי בין אורה לתינוקת היה הנימוק האמיתי שעמד מאחוריהן, וכיצד התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפריון מעמתות את רשויות המדינה עם שאלות חדשות בתחום זכויות ההורות של א/נשים עם מוגבלות, ומאלצות אותן לפעול בזירה שעדיין לא גובשה מדיניות בנוגע אליה, ואגב כך חושפות דעות חשדניות כלפי הורות של אנשים, ובפרט נשים, עם מוגבלות.

 
המאמר פורסם  לראשונה בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 103- שבט תשע"ח, פברואר 2018
 
למאמר המלא לחץ כאן
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר עו"ד רוני רוטלר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אוניברסיטת בר אילן.
 
 
 
 
 
 
 



התפתחות האינטליגנציה והזיכרון בקרב מתבגרים ומבוגרים עם תסמונת דאון בזיקה לשלושה נתיבים: לקוי, יציב או מתמשך (מפצה) ותרומת גורמים אנדוגניים ואקסוגניים למדדים אלה   מק"ט 628| מנחה: פרופ' חפציבה ליפשיץ  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרות המחקר היו: א. בדיקת נתיבי התפתחות האינטליגנציה והזיכרון בקרב מתבגרים ומבוגרים עם תסמונת דאון (IQ = 50-70), בארבע קוהורטים: מתבגרים (גילאי 21-16), מבוגרים (45-30), גיל העמידה (59-46), וגיל הזהב (60+), לאור שלושה נתיבים: לקוי, יציב או מתמשך (מפצה). ב. בדיקת תרומת משתנים אנדוגניים ואקסוגניים למדדי האינטליגנציה והזיכרון של הנבדקים מגילאי 30 ואילך. במחקר השתתפו 80 מתבגרים ומבוגרים עם ת"ד. נמצא כי מההתבגרות לבגרות נמצאה התפתחות על פי הנתיב המתמשך (מפצה) והיציב. בבגרות, נמצאה התפתחות על פי הנתיב היציב והמפצה (יעילות השליפה). בנוסף, נמצאה תרומה להשתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות, בכל המדדים הממתנת השפעת הירידה הפיזיולוגית (בריאותית) והתפקודית.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


תדריך ניהול טיפול באנשים עם תסמונת פיקא   מחברים נוספים : ענת פרנק, חיה יוסף, נילי בן דור  

תסמונת פיקא היא הפרעת אכילה המוגדרת כבליעה מתמשכת של חומרים לא אכילים במשך חודש לפחות.
מדובר בתסמונת מורכבת, עם ביטויים מסכני חיים, המצריכים הערכות ותשומת לב של כלל המעורבים בטיפול (צוות מטפל, משפחה, מסגרות בהן האדם משולב ופעיל וכד'). למרות שהתסמונת הינה מאתגרת על ידי הערכות מוקדמת ניתן לצמצם ולמזער את הסיכונים והתמודדות עם מצבי קיצון.
התדריך המצורף מפרט את ביטויי התופעה, האטיולוגיה שלה, וכן הנחיות להיערכות, מעורבות צוות מקצועות הבריאות בתכניות הטיפול הייעודיות ועוד.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הרצאות הכנס לרגל יום תסמונת דאון הבינלאומי 2016 "פסיפס החיים"   שנערך ביום שלישי 2016.4.12 ד' ניסן תשע"ו אולם "ברמן" המרכז הרפואי הדסה הר הצופים  

הרצאות הכנס לרגל יום תסמונת דאון הבינלאומי 2016 "פסיפס החיים"
שנערך ביום שלישי 2016.4.12 ד' ניסן תשע"ו אולם "ברמן" המרכז הרפואי הדסה הר הצופים
 
יו"ר הכנס: ד"ר אריאל טננבאום מנהל המרכז לתסמונת דאון הדסה הר הצופים
ניהול מקצועי: גב' חנה ימין שרקי, מנהלת ארגון שלוה
הנחיה: גב' אפרת דותן, כתבת Ynet ושלוה
 

קרן שלם שותפה בתכנון ובמימון יום העיון

 


מושב ראשון - בריאות בקהילה


עדכונים וחידושים בטיפול באנשים עם תסמונת דאון
ד"ר אריאל טננבאום, מנהל המרכז לתסמונת דאון הדסה הר הצופים
לצפייה בהרצאה לחץ כאן

 

פיתוח מוטיבציה בקרב משתתפים עם מש"ה
פרופ' ישעיהו הוצלר, המכללה האקדמית וינגייט
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לעיון במחקר בנושא שנערך במימון קרן שלם לחץ כאן

 

21 הפרעות שינה בתסמונת דאון
ד"ר יואל רייטר, אגף ילדים ריאות ושינה המרכז הרפואי הדסה
לצפייה בהרצאה לחץ כאן

 

"מי אתה מנחם?" צילום כמסע התקשרות בין אם לבנה המיוחד
גב' ענת נבות, תרפיסטית בדרמה ומרפאה בעיסוק ארגון שלוה
גב' שמחה דיל, אמא של מנחם וצלמת ילדים ומשפחה
לצפייה בהרצאה לחץ כאן

 


מושב שני - חיים בקהילה


עמדות ילדי גן כלפי ילדים עם מוגבלות
ד"ר דנה רוט, מנהלת המחלקה למחקר והערכה בית איזי שפירא
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לקריאת תמצית המחקר באתר בית איזי שפירא לחץ כאן

 

"להיות כמו כולם" קידום חיי חברה של אנשים עם מש"ה באמצעות הפייסבוק
ד"ר כרמית נעה שפיגלמן, החוג לבריאות נפש קהילתית אונ' חיפה
(המחקר נערך בסיוע קרן שלם)
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לקריאת המחקר המלא באתר קרן שלם לחץ כאן

 

"הקשיבו לקולי גם בעת זקנה"
גב' נירי דוד, מדריכה ארצית בתחום מש"ה משרד החינוך
(המחקר נערך בסיוע קרן שלם)
לצפייה בהרצאה לחץ כאן
לקריאת המחקר המלא באתר קרן שלם לחץ כאן

 

 



חמרים מקצועיים מיום האוריינטציה למקצועות הבריאות בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית   שנערך ב- 01.03.16 בבית שיתופים בכפר יהושע  

המפגש המקצועי שנערך ב- 01/03/16 בבית שיתופים הינו יוזמה של קרן שלם בשיתוף יח' הבריאות של האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

המפגש יועד למרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, אחיות, וקלינאי תקשורת עובדים במסגרות היום של אנשים עם מש"ה בקהילה.

להלן חמרים מקצועיים שהוצגו במסגרת המפגש -

 

אטיולוגיה ותסמונות, שוש אספלר, אחות מרכזת תחום סיעוד בקהילה, אגף מש"ה

 

תהליכי אבחון הוועדה, שרית טילוביץ לוי, מפקחת ארצית על מערכות אבחון, אגף מש"ה

 

תוכניות קידום אישיות, ענת פרנק מפקחת ארצית תוכניות קידום אישיות , אגף מש"ה

  •     למצגת עקרונות מנחים לחץ כאן
  •     למצגת תדריך לכתיבת וביצוע תכניות קידום אישיות לחץ כאן

 

מהי התנהגות מאתגרת ואת מי היא מאתגרת ? דר' בני הוזמי, מנהל אקדמי, בית איזי שפירא

  •     למאמרו של ד"ר בני הוזמי בנושא התנהגות מאתגרת בקרב אנשים עם מש"ה לחץ כאן
  •     לסרטון על "העולם הסודי של האוטיזם" סיפורה של קרלי פליישמן  לחץ כאן

 

סדנא בנושא דילמות בעבודה עם אנשים מש"ה במסגרות היום, בהנחיית צוות היועצות של יח' מקצועות הבריאות של אגף מש"ה : יעל שדלובסקי פרס, פרידה קורנברוט, כרמית כהנא, ונילי בן דור : מפקחת ארצית לניהול ידע והדרכה, אגף מש"ה

 



סקירת ספרות ממוקדת עבור הערכת תכנית: "אני ואמי"   מק"ט 192| מחברים: ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג  

 סקירה זו נעשתה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.

 

 תכנית "אני ואמי", המופעלת על-ידי עמותת שלוה במחוז ירושלים, באה לתמוך במשפחות מרגע לידת תינוקם עם תסמונת דאון ועד הגיעו של הילד לגיל שנה-שנה וחצי. בתכנית משתתפים כיום כ- 40 משפחות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים שם לו למטרה להפוך תכנית זו למיזם בפריסה ארצית, ועל כן עלה הצורך לבחון ולהעריך את השפעת התכנית, בעיקר במעגלים המשפחתיים. בטרם פותח המתווה להערכה, חשוב היה לבחון את המחקרים וההערכות שבחנו את התכנית בעבר, על מנת שלא לחזור על הערכות שכבר בוצעו. לשם כך, נכתבה סקירת הספרות הנוכחית, המציגה באופן מאוד ממוקד ממצאים של מספר מחקרים והערכות שבוצעו על תכנית אני ואמי, ואף מספר מחקרים שבדקו תכניות דומות מהעולם. מתוך המחקרים עלו המשתנים שעשויים להיות רלוונטיים להערכת התכנית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


תפיסת כאב ותגובתיות לכאב בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית: איתור מדדים אובייקטיביים לכאב   מק"ט 94 | מחברים נוספים: פרופ' חגי פיק  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם

מטרות המחקר היו לחקור את תפיסת הכאב של אנשים עם מש"ה באמצעות מדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים, ולבדוק אילו מדדים יכולים להחליף דיווח עצמי של כאב. במחקר השתתפו 36 אנשים עם מש"ה קלה עד בינונית, עם תסמונת דאון (ת"ד), שיתוק מוחין (ש"מ) או מש"ה לא ספציפית, ו-18 נבדקי ביקורת. הנבדקים נחשפו לגירויים מכאניים ותרמיים שונים ודירגו את עוצמת הכאב בסולם פירמידות וסולם פרצופים בדירוג עצמי (סובייקטיבי). במקביל נותחו הבעות הפנים של הנבדקים ונמדדו פוטנציאלים מוחיים מעוררים (אובייקטיבי). נמצא כי אנשים עם מש"ה חווים את הכאב בצורה חזקה יותר בהשוואה לביקורת- הן במדדים הסובייקטיביים והן במדדים האובייקטיביים, וזאת בעיקר אנשים עם ת"ד וש"מ בהשוואה לאנשים עם מש"ה לא ספציפית. בנוסף נמצא כי הבעות פנים יכולות להחליף דיווח עצמי של כאב. ניתן להסיק כי חווית הכאב של אנשים עם מש"ה חזקה מהנורמה בעיקר בקרב אנשים עם ת"ד וש"מ ולפיכך חשוב ביותר לבצע ניטור קפדני של עוצמת הכאב ע"מ לתת טיפול הולם לפי הצורך.
 
למחקר קודם שעסק בתחושת כאב בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית   לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


מעגל החיים וההזדקנות בקרב אנשים עם תסמונת דאון והוריהם   מק"ט 120 | חוקרים נוספים: פרופ' יעקב בכנר ופרופ' זאב מיינר  
 -

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם
 
העלייה בתוחלת החיים של אנשים עם תסמונת דאון מעלה התמודדויות מגוונות עבורם ועובר משפחתם. במחקר הנוכחי עמדנו על תפיסת תהליך ההתבגרות והזקנה, השפעותיו ומשמעויותיו, בקרב אנשים עם תסמונת דאון והוריהם. המחקר בחן את מידת ההתמודדות וההבנה של תפיסת ההזדקנות בקרב האנשים עם התסמונת בעצמם, והוריהם המתמודדים עם זקנתם במקביל להתבגרות ילדם. במסגרת המחקר רואיינו במשך כשעתיים 19 נשים (גיל ממוצע 35) ו- 14 גברים (גיל ממוצע 39) עם תסמונת דאון, מתוכם 11 גרים בבתי ההורים והשאר גרים בדיור קהילתי ובהוסטלים. הנושאים שעלו מהראויות מופו, ונמצאו שמונה נושאים מרכזיים: יחסים עם המשפחה הקרובה, חיי חברה, זוגיות, יציאה לחיים עצמאיים, איכות חיים, אורח חיים, תפיסת ההדקנות עצמה ודאגה לעתיד.
 
לסרטון המציג את עיקרי המחקר
צילום ועריכה : ינואר 2016
 

 

לסרטון בשפה האנגלית לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


Participation in recreation and cognitive activities as a predictor of cognitive performance of adults with/without Down syndrome   השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות כמנבא לתפקוד קוגניטיבי במבוגרים עם ובלי תסמונת דאון  

 מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות על ביצוע במדדים קריסטליים ופלואידיים בקרב מבוגרים בעלי מש"ה. במחקר השתתפו 32 מבוגרים בעלי מש"ה קלה ובינונית, עם ובלי ת"ד (גיל כרונולוגי=25-55). המשתתפים דירגו את תדירות השתתפותם בפעילויות פחות קוגניטיבית (כספורט, אומנות, וריקוד), ובפעילויות עם גירוי קוגניטיבי גבוה (כמשחק קלפים, פאזלים, קריאה, שימוש במכשירים טכנולוגיים, והשתתפות בקורסים אקדמיים באוניברסיטה), בסולם של 1-5 (1 – פעם בחודש ו-5 – פעם בשבוע). מדדים קריסטליים כללו בדיקת שטף פונמי, מילים נרדפות, דימויים ומטאפורות מילוליות. מדדים פלואידיים כללו מבחן הפקת הומופונים, מבחן מטאפורה חזותית, מבחן מטאפורות חדשות ומבחן לתפקודים ניהוליים. בניתוחי רגרסיה בצעדים נמצא כי השתתפות בפעילויות פנאי פחות קוגניטיבית תרמה 18% רק לביצוע מבחני השטף הלשוני, ואילו פעילויות עם גירוי קוגניטיבי גבוה תרמו בין 18% ל-30% לביצוע כל המדדים הקריסטליים והפלואידיים דלעיל.

מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת Aging & Mental Health, , יוני 2015.
 
למאמר המלא באנגלית לחץ כאן.
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של החוקרת פרופ' חפציבה ליפשיץ-והב.

 



האם סוג המוגבלות קשור לסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה המטפלים באנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית או מוגבלות פיזית?   סיכום המאמר Does type of disability make a difference in affiliate stigma among family caregivers of individuals with autism, intellectual disability or physical disability?  

 המחקר בחן הבדלים במידת הסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית ומוגבלות פיזית בישראל באמצעות שאלון מובנה הכולל כלי למדידת סטיגמה מופנמת. הממצאים מעלים מבנה חד-ממדי של סטיגמה מופנמת, כאשר באופן כללי במחקר הנוכחי נמצאו רמות נמוכות יחסית של סטיגמה מופנמת בקרב בני משפחה , אך הן היו גבוהות יותר בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של תמיכה במשפחות של אנשים עם אוטיזם בכדי להפחית את רגשות הסטיגמה המופנמת שלהם. בנוסף, יש מקום לשכלל את הכלי הקיים על מנת שיצליח לתאר את המהות הרב-ממדית בעולם התוכן של סטיגמה מופנמת.
 
מצורף כקובץ סיכום המאמר שתורגם לעברית באישורה של החוקרת.
 
ניתן לקרוא את המאמר המלא באנגלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד