A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

תפיסת כאב ותגובתיות לכאב בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית: איתור מדדים אובייקטיביים לכאב   מק"ט 94 | מחברים נוספים: פרופ' חגי פיק  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם

מטרות המחקר היו לחקור את תפיסת הכאב של אנשים עם מש"ה באמצעות מדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים, ולבדוק אילו מדדים יכולים להחליף דיווח עצמי של כאב. במחקר השתתפו 36 אנשים עם מש"ה קלה עד בינונית, עם תסמונת דאון (ת"ד), שיתוק מוחין (ש"מ) או מש"ה לא ספציפית, ו-18 נבדקי ביקורת. הנבדקים נחשפו לגירויים מכאניים ותרמיים שונים ודירגו את עוצמת הכאב בסולם פירמידות וסולם פרצופים בדירוג עצמי (סובייקטיבי). במקביל נותחו הבעות הפנים של הנבדקים ונמדדו פוטנציאלים מוחיים מעוררים (אובייקטיבי). נמצא כי אנשים עם מש"ה חווים את הכאב בצורה חזקה יותר בהשוואה לביקורת- הן במדדים הסובייקטיביים והן במדדים האובייקטיביים, וזאת בעיקר אנשים עם ת"ד וש"מ בהשוואה לאנשים עם מש"ה לא ספציפית. בנוסף נמצא כי הבעות פנים יכולות להחליף דיווח עצמי של כאב. ניתן להסיק כי חווית הכאב של אנשים עם מש"ה חזקה מהנורמה בעיקר בקרב אנשים עם ת"ד וש"מ ולפיכך חשוב ביותר לבצע ניטור קפדני של עוצמת הכאב ע"מ לתת טיפול הולם לפי הצורך.
 
למחקר קודם שעסק בתחושת כאב בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית   לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


מעגל החיים וההזדקנות בקרב אנשים עם תסמונת דאון והוריהם   מק"ט 120 | חוקרים נוספים: פרופ' יעקב בכנר ופרופ' זאב מיינר  
 -

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם
 
העלייה בתוחלת החיים של אנשים עם תסמונת דאון מעלה התמודדויות מגוונות עבורם ועובר משפחתם. במחקר הנוכחי עמדנו על תפיסת תהליך ההתבגרות והזקנה, השפעותיו ומשמעויותיו, בקרב אנשים עם תסמונת דאון והוריהם. המחקר בחן את מידת ההתמודדות וההבנה של תפיסת ההזדקנות בקרב האנשים עם התסמונת בעצמם, והוריהם המתמודדים עם זקנתם במקביל להתבגרות ילדם. במסגרת המחקר רואיינו במשך כשעתיים 19 נשים (גיל ממוצע 35) ו- 14 גברים (גיל ממוצע 39) עם תסמונת דאון, מתוכם 11 גרים בבתי ההורים והשאר גרים בדיור קהילתי ובהוסטלים. הנושאים שעלו מהראויות מופו, ונמצאו שמונה נושאים מרכזיים: יחסים עם המשפחה הקרובה, חיי חברה, זוגיות, יציאה לחיים עצמאיים, איכות חיים, אורח חיים, תפיסת ההדקנות עצמה ודאגה לעתיד.
 
לסרטון המציג את עיקרי המחקר
צילום ועריכה : ינואר 2016
 

 

לסרטון בשפה האנגלית לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


Participation in recreation and cognitive activities as a predictor of cognitive performance of adults with/without Down syndrome   השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות כמנבא לתפקוד קוגניטיבי במבוגרים עם ובלי תסמונת דאון  

 מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות על ביצוע במדדים קריסטליים ופלואידיים בקרב מבוגרים בעלי מש"ה. במחקר השתתפו 32 מבוגרים בעלי מש"ה קלה ובינונית, עם ובלי ת"ד (גיל כרונולוגי=25-55). המשתתפים דירגו את תדירות השתתפותם בפעילויות פחות קוגניטיבית (כספורט, אומנות, וריקוד), ובפעילויות עם גירוי קוגניטיבי גבוה (כמשחק קלפים, פאזלים, קריאה, שימוש במכשירים טכנולוגיים, והשתתפות בקורסים אקדמיים באוניברסיטה), בסולם של 1-5 (1 – פעם בחודש ו-5 – פעם בשבוע). מדדים קריסטליים כללו בדיקת שטף פונמי, מילים נרדפות, דימויים ומטאפורות מילוליות. מדדים פלואידיים כללו מבחן הפקת הומופונים, מבחן מטאפורה חזותית, מבחן מטאפורות חדשות ומבחן לתפקודים ניהוליים. בניתוחי רגרסיה בצעדים נמצא כי השתתפות בפעילויות פנאי פחות קוגניטיבית תרמה 18% רק לביצוע מבחני השטף הלשוני, ואילו פעילויות עם גירוי קוגניטיבי גבוה תרמו בין 18% ל-30% לביצוע כל המדדים הקריסטליים והפלואידיים דלעיל.

מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת Aging & Mental Health, , יוני 2015.
 
למאמר המלא באנגלית לחץ כאן.
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של החוקרת פרופ' חפציבה ליפשיץ-והב.

 



האם סוג המוגבלות קשור לסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה המטפלים באנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית או מוגבלות פיזית?   סיכום המאמר Does type of disability make a difference in affiliate stigma among family caregivers of individuals with autism, intellectual disability or physical disability?  

 המחקר בחן הבדלים במידת הסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית ומוגבלות פיזית בישראל באמצעות שאלון מובנה הכולל כלי למדידת סטיגמה מופנמת. הממצאים מעלים מבנה חד-ממדי של סטיגמה מופנמת, כאשר באופן כללי במחקר הנוכחי נמצאו רמות נמוכות יחסית של סטיגמה מופנמת בקרב בני משפחה , אך הן היו גבוהות יותר בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של תמיכה במשפחות של אנשים עם אוטיזם בכדי להפחית את רגשות הסטיגמה המופנמת שלהם. בנוסף, יש מקום לשכלל את הכלי הקיים על מנת שיצליח לתאר את המהות הרב-ממדית בעולם התוכן של סטיגמה מופנמת.
 
מצורף כקובץ סיכום המאמר שתורגם לעברית באישורה של החוקרת.
 
ניתן לקרוא את המאמר המלא באנגלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


Does type of disability make a difference in affiliate stigma among family caregivers of individuals with autism, intellectual disability or physical disability?    

 Background Studies have shown that beyond public and self stigma, stigma can also impact family members. Only scant research has examined the internalised aspects of stigma, known as affiliate stigma, among family caregivers of individuals with disabilities. This study examined affiliate stigma among family caregivers of individuals with developmental disabilities via a comparison between caregivers of individuals with intellectual disabilities (ID), autism spectrum disorders (ASD) and physical disabilities (PD) in Israel.
Methods Family caregivers (n = 171) of individuals with developmental disabilities, mainly ID (22.4%), ASD (32.9%) and PD (27.1%), completed a selfreport structured questionnaire including the Affiliate Stigma Scale and background variables.
Results Results supported a one-factor structure for the Affiliate Stigma Scale. Overall, affiliate stigma was relatively low in this sample, but was found to be higher among caregivers of individuals with ASD when compared with caregivers of individuals with ID or PD.
Conclusion Findings from this study point to the importance of supporting caregivers of individuals with ASD to decrease their feelings of stigma. It is also important to further develop scales measuring affiliate stigma in order to capture the multidimensional nature of the concept.

 

This artical was summerized and translated to Hebrew with the consent of the researcher.

לפריט המלא
קרא | הורד


סרטי ההרצאות שניתנו בכנס יום תסמונת דאון הבינלאומי : הקשר המשפחתי   שנערך ב - 24/03/2014 כ"ב אדר ב' התשע"ד ב אולם "ברמן", המרכז הרפואי הדסה הר הצופים ירושלים  

ריכוז סרטוני ההרצאות שניתנו בכנס יום תסמונת דאון הבינלאומי : הקשר המשפחתי שנערך בשיתוף עמותת שלוה, המרכז הרפואי הדסה הר הצופים ושותפים נוספים.
 
קרן שלם היתה שותפה בתכנון ובמימון הכנס וכן במימון צילום ההרצאות ותירגומן לעברית וערבית.
 
צילום ועריכה : בנוביץ תקשורת בע"מ.
 
עדכונים וחידושים בטיפול באנשים עם תסמונת דאון, ד"ר אריאל טננבאום, מנהל המרכז לתסמונת דאון, הדסה הר הצופים.  לחץ כאן
 
"ד"ר, הילד הפסיק לחייך" סימן ראשון לאפילפסיה? , ד"ר טליה דור, נוירולוגית ילדים המרכז הרפואי הדסה הר הצופים. לחץ כאן
 
כאב וצמיחה במעגל השלישי : סבים וסבתות לילדים עם מוגבלות, ד"ר ליאורה פינדלר, ראש מגמת שיקום ובריאות, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אונ' בר אילן. לחץ כאן
 
התמודדות הורים לילדים עם תסמונת דאון ומחלות כרוניות, ד"ר הדס כדר, ביה"ס לרפואה הדסה האוני' העברית. לחץ כאן
 
שילוב ידים קהילתי באתגרי השילוב, הרב ד"ר בני לאו רב קהילת הרמב"ן, המכון הישראלי לדמוקרטיה. לחץ כאן
 
"ללכת בעקבות החלום בזכותו", הגב' חגית רון רבינוביץ' עיתונאית "ישראל היום" לחץ כאן
 

 

"אני אף פעם לא אהיה זקן" מעגל החיים בעיניהם של אנשים עם תסמונת דאון והוריהם. ד"ר עדי פינקלשטיין (PHD) הפקולטה לרפואה ותוכנית המצטיינים 'אמירים', האוני' העברית -  מכון טל, המכללה הטכנולוגית ירושלים (JCT)  מכללת דוד ילין. לחץ כאן

 



מטה אנליזה של מחקרי זיכרון עבודה וזיכרון מרומז בקרב אוכלוסיות בעלות מוגבלות שכלית: מוגבלות שכלית ללא אטיולוגיה ספציפית, תסמונת דאון ותסמונת וויליאמס, בהשוואה לבעלי ההתפתחות התקינה   מק"ט 596 | מנחים: פרופ' חפציבה ליפשיץ-והב ופרופ' אלי וקיל  

עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה לקרן שלם

 

במחקר הנוכחי נערכו שתי מטה-אנליזות של מחקרי זיכרון: זיכרון עבודה (Working memory) וזיכרון מרומז (Implicit memory), בקרב שלוש קבוצות בעלות מוגבלות שכלית: בעלי מוגבלות שכלית ללא אטיולוגיה ספציפית (Nonspecific etiology), בעלי תסמונת דאון (Down syndrome) ובעלי תסמונת וויליאמס (Williams syndrome).
מטרת המחקר העיקרית הייתה לבדוק, האם קיימים הבדלים בתפקודי הזיכרון של בעלי המוגבלות השכלית, לבין בעלי ההתפתחות התקינה, תוך בחינת תרומתם האפשרית של משתנים ממתנים פוטנציאליים, הקשורים בנבדקים (גיל ואטיולוגיה) , ובמטלה (רכיב הזיכרון, סוג המטלה, רמת הבקרה והמודאליות). מטרה נוספת הייתה, לבדוק האם קיימים הבדלים בין בעלי המוגבלות השכלית (DS, WS, NSE) ובעלי ההתפתחות התקינה בין ובתוך רכיבי מערכות הזיכרון השונים. יתר על כן, מחקר זה נערך בכדי לזהות תהליכים התפתחותיים ספציפיים, המעורבים ביצירת פרופילים שונים בקרב בעלי האטיולוגיות השונות, תוך שימת דגש על היתרונות והחולשות בין ובתוך רכיבי מערכות הזיכרון השונים.
בניית מסד הנתונים לעריכת כל מטה אנליזה (WM, IM) נעשה לאחר איתורם של מחקרי זיכרון החל משנות ה-90, בהתאם לקריטריונים תוכניים וסטטיסטיים, ההולמים את מטרות המחקר. המטה אנליזה העוסקת במערכת זיכרון העבודה כוללת 60 מאמרים, בהם הופיעו 72 מחקרים שונים. זו העוסקת במערכת הזיכרון המרומז, כוללת 18 מאמרים בהם 22 מחקרים שונים.
המסקנות המשותפות, העולות ממחקר זה באשר למערכת זיכרון העבודה למערכת הזיכרון המרומז, מוסיפות מידע אודות ההטרוגניות בין המחקרים, שיש להביא בחשבון כאשר מפרשים את התוצאות השונות. בעת תיאור תפקודי הזיכרון בקרב אוכלוסיות בעלות מוגבלות שכלית, יש לנקוט בגישה דיפרנציאלית ומובחנת, ולהימנע מתיאור מכליל, הנמדד על ידי ממוצע כללי.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


להיות אם לעובר עם תסמונת דאון   סרטון הסברה מעורר השראה  

 לרגל יום תסמונת דאון השנתי, שחל ב- 21/03/214 עמותת CoorDown הפיקה סרטון המעביר מסר לאמהות לעוברים עם תסמונת דאון. הסרטון המרגש מציג חמישה עשר ילדים עם תסמונת דאון הפונים אל האמהות לעתיד ובמשפט אחד מסבירים מדוע אין ממה לחשוש ולמה מסוגל יהיה ילדה להתפתח. הסרטון זכה לכחצי מיליון צפיות והוא נולד כחלק מפעילות ההסברה של העמותה, הוא מעביר את המסר על העתיד של ילדים עם תסמונת דאון ועל זכותם להיוולד ויכולתם לחיות חיים שלמים וכן כי הוריהם יכולים לחוות סיפוק והנאה מגידולם.  

קרא עוד


שילוב ידיים קהילתי - באתגרי השילוב, הרצאתו של הרב ד"ר בני לאו   במסגרת כנס יום תסמונת דאון הבינלאומי- הקשר המשפחתי, 2014  

הרצאתו של הרב ד"ר בני לאו, רב קהילת הרמב"ן, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

ההרצאה ניתנה במסגרת כנס יום תסמונת דאון הבינלאומי : הקשר המשפחתי שנערך ב - 24/03/2014 כ"ב אדר ב' התשע"ד ב אולם "ברמן", המרכז הרפואי הדסה הר הצופים ירושלים.

הכנס נערך בשיתוף עמותת שלוה, המרכז הרפואי הדסה הר הצופים ושותפים נוספים.

קרן שלם היתה שותפה בתכנון ובמימון הכנס.

 צילום ועריכה : בנוביץ' תקשורת בע"מ

 



עדכונים וחידושים בטיפול באנשים עם תסמונת דאון, הרצאתו של ד"ר אריאל טננבאום   במסגרת כנס יום תסמונת דאון הבינלאומי- הקשר המשפחתי, 2014  

 הרצאתו של ד"ר אריאל טננבאום, מנהל המרכז לתסמונת דאון, הדסה הר הצופים.

ההרצאה ניתנה במסגרת כנס יום תסמונת דאון הבינלאומי : הקשר המשפחתי שנערך ב - 24/03/2014 כ"ב אדר ב' התשע"ד ב אולם "ברמן", המרכז הרפואי הדסה הר הצופים ירושלים.

הכנס נערך בשיתוף עמותת שלוה, המרכז הרפואי הדסה הר הצופים ושותפים נוספים.

קרן שלם היתה שותפה בתכנון ובמימון הכנס.

צילום ועריכה : בנוביץ' תקשורת בע"מ.