A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

המודל הביו-פסיכו-סוציאלי (ICF) ושירות מוכוון אדם    

מגוון של מודלים הוצעו כדי להבין ולהסביר מוגבלות ותפקוד. בספרות נהוג להתייחס אליהם כמודלים רפואיים אל מול מודלים חברתיים. המודל הרפואי רואה במוגבלות בעיה של האדם הנגרמת באופן ישיר ממחלה, טראומה או מצב בריאות אחר הדורש טיפול רפואי הניתן בצורה של טיפול פרטני ע"י אנשי מקצוע. ניהול המוגבלות מכוון לריפוי או להסתגלות הפרט ולשינוי בהתנהגותו. טיפול רפואי נתפס כנושא העיקרי ומתרחש ברמת הפרט. ברמה הפוליטית הוא מתורגם למדיניות הבריאות. המודל החברתי לגבי מוגבלות רואה את הנושא כבעיה חברתית של אינטגרציה של הפרטים לתוך החברה הכללית. מוגבלות אינה תכונה בלעדית של הפרט אלא אוסף מורכב של תנאים, שרבים מהם נוצרים ע"י הסביבה החברתית. כך, ניהול הבעיה מצוי באחריותה הקולקטיבית של החברה כולה – הנדרשת לבצע את שינויי הסביבה שיאפשרו השתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים. כאן הנושא הוא שינוי חברתי שברמה הפוליטית הנו שאלה של זכויות אדם ((WHO, 2011. ניצחון "הרעיון הגדול" כפי שהוא מכונה ע"י מנהיגי תנועת הנכים באנגליה Hasler,1993))- שהוא הטיית מוקד האחריות על מוגבלות מן הפרט לחברה ולחסמים שהיא מציבה, מוצא את אחד מביטוייו המובהקים בפרסום סיווג ה- ICF ע"י ארגון הבריאות העולמי ב 2002 (רימרמן, ארטן וברגמן, 2005). ICF מבוסס, למעשה, על אינטגרציה בין שני המודלים המנוגדים (הרפואי והחברתי): הוא מציג גישה ביו –פסיכו-סוציאלית המנסה ליצור סינתזה בין פרספקטיבות שונות לגבי בריאות - ביולוגית, אינדיבידואלית וחברתית: לצד הסיווג הרפואי במהותו של מידת הסטייה מתפקודי הגוף הנורמליים –נוספה התייחסות לסביבות שבהן האדם חי ופועל. מוגבלות/תפקוד מוגדרים כאן כתוצר של יחסי גומלין בין האדם לסביבה.

גישת המודל החברתי הגיעה, כאמור, להישגים חברתיים ופוליטיים משמעותיים: פרסום ה- ICF והתקבלותו כמושא להתייחסות בחוקים סטנדרטיים, חקיקת חוקי יסוד בארה"ב ובאירופה (ובישראל) וכן ניסוח האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות ואשרורה ע"י מדינות רבות. במקביל, החלה להתגבר ההכרה כי הסרת חסמי הסביבה אינה מבטלת את החוויה הסובייקטיבית של הנכות, המתווכת ע"י הפרט וממהותה חומקת מהגדרות חד משמעיות של סובב ומסובב (שייקספיר, 2016;פרנץ' וסווין, 2016). הפופולריות ההולכת וגוברת של המונח "תכנון מוכוון אדם" במדינות הרווחה ברחבי העולם הנה ביטוי מובהק להכרה כי "לא הכול הנגשה" וכי לצד הדגשת תפקידי הסביבה והחברה בהקשר למוגבלות, יש לפתח תפיסות ושיטות התערבות שיכוונו אל רצון הפרט ואל האופן בו הוא תופס את צרכיו ואת המענים הנדרשים לו. תכנון מוכוון אדם מחזיר את מוקד השירותים החברתיים - אישיים אל הפרט – כעת, לא בהקשר של תפקוד ומוגבלות אלא בהקשר של מימוש רצון ובחירה.
הקמת מינהל מוגבלויות לוותה באימוץ שתי מערכות המושגים שהוזכרו לעיל: האחת - שימוש במודל ככלי מרכזי להערכת תפקוד, לקביעת תכנית אישית ולבניית כלי מעקב אחר התקדמותה. השנייה -עיצוב מערך השירותים כולו כ"מוכוון אדם" דהיינו, ממוקד ברצון האדם ובבחירותיו ונותן מענה לצרכיו הייחודיים.


מסמך זה יעסוק, בחלקו הראשון, בהבהרת שני המושגים. בחלקו השני נבחן דרכים ליישומם האינטגרטיבי.

המסמך נכתב על ידי נילי דניאל, מנהלת תחום תכניות אישית ושיטות התערבות, אגף בכיר הערכה, הכרה ותכניות 

להורדת המסמך

מסמנים/אינדקטורים לשירות מוכוון אדם על פי מודל ה-ICF ובתכניות של מינהל המוגבלויות 

 

 

 



פריטי מידע רלבנטיים למודל ה- ICF ושירות מכוון אדם    

המודל הביו-פסיכו-סוציאלי ICF ושירות מוכוון אדם  (2020)  
 
מסמנים/אינדקטורים לשירות מוכוון אדם על פי מודל ה-ICF ובתכניות של מינהל המוגבלויות (2020)
 
לקויות למידה בקרב בוגרים: יישום מודל הבריאות העולמי ה-ICF  כמפתח להבנה של צורכי הפרט – מאמר עמדה(2014)
 
הטמעת מודל ICF במערכת השיקום בישראל במלאת עשור לפרסומו - חקר השירות הפיזיותרפי (2012) 



קלפים בעבודה עצמית : לחיות בפנים – משפטים מחזקים לזמנים חסרי תקדים    

קלפים בעבודה עצמית : לחיות בפנים – משפטים מחזקים לזמנים חסרי תקדים
אנחנו שרויים כיום במצב חסר תקדים של שינויים מצד אחד וקיפאון מצד שני. המצב הזה דורש מאיתנו להתגבר על חוסר הביטחון שלנו ולעבור לשגרה חדשה.
כדי לעזור לכולנו להכניס למצב הזה קרן אור של היגיון ומשמעות פותחה ערכת הקלפים "לחיות בפנים" לחיזוק העמידות הנפשית.

הסבר נוסף בקבצים המצורפים. 

מידע נוסף - http://www.innen-leben.org/
יוצרים : סבינה אברסברגר ומיכאל בונה/Sabina Ebersberger und Michaele Bohne
אמיתי בר-קול תרגום לעברית
 
לחיות בפנים - גרסא לנשים

לחיות בפנים גרסא לגברים

 



סרטון ההרצאה – יציאה מקו העימות – כלים נוספים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה    

תקופת הסגר בשל משבר הקורונה מזמנת אתגרים רבים לאנשים עם מש"ה ולמשפחותיהם, ביניהם התנהגות מאתגרת הגורמת לתחושת חוסר אונים. מתוך אמונה כי להורים ולאנשי הטיפול יכולת השפעה להקלה תחושות אלו, יזמה קרן שלם בשיתוף חברת "התערבות מכילה" הרצאות מקוונות בנושא ״התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה".

בהרצאות השתתפו הורים ואנשי מקצוע , והן כללו מבוא אודות מודל "המיכל" ומענה לשאלות בוערות מהקהל.

לסרטון ההרצאה הקודמת - התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה  

 

ההרצאה ניתנה על ידי ליז מאיר וויל ונורית ענתי מארגון התערבות מכילה

 

יציאה מקו עימות 26-4 from ContainingMoves on Vimeo.



סרטון הרצאה -התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה    

תקופת הסגר בשל משבר הקורונה מזמנת אתגרים רבים לאנשים עם מש"ה ולמשפחותיהם, ביניהם התנהגות מאתגרת הגורמת לתחושת חוסר אונים. מתוך אמונה כי להורים ולאנשי הטיפול יכולת השפעה להקלה תחושות אלו, יזמה קרן שלם בשיתוף חברת "התערבות מכילה" הרצאות מקוונות בנושא ״התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה".

בהרצאות השתתפו הורים ואנשי מקצוע , והן כללו מבוא אודות מודל "המיכל" ומענה לשאלות בוערות מהקהל.

להשתתפות בהרצאה נוספת שתיערך ביום ראשון 26.4.20 לחץ כאן
 

הרצאה ניתנה על ידי ליז מאיר וויל ונורית ענתי מארגון התערבות מכילה

 

התערבות מכילה הרצאה from ContainingMoves on Vimeo.



אמצעים טכנולוגיים לתמיכה באנשים עם מוגבלות בעת מגיפה הקורונה    

מסמך זה הינו תרגום מתוקצר של טיוטא שנכתבה על קבוצת Enable Ireland ונשלחה לארגון הבריאות העולמי- WHO לצורך מתן רעיונות לשימוש בטכנולוגיה.
הפתרונות נועדו לתמוך באנשים עם מוגבלויות הנמצאים בקבוצת סיכון גבוהה ועלולים לחוש מבודדים ומודאגים בתקופה זו.

פרטים מלאים באתר.
 
להורדת המסמך

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הכמיהה לנראות- נקודת המפגש של הפוטותרפיה עם חוות האחאות במשפחות בהן ילד עם מוגבלות   מנחה: פרופ' ליאורה פינדלר  

מוטיב הנראות מרכזי מאוד בתהליכי הצילום והטיפול ומתכתב באופן מעניין עם חווית הנראות בקרב אחים במשפחות שבהן ילד עם מוגבלות. בעבודה סמינריונית זו מציגה הכותבת את עומק המשמעויות וההשלכות שיש לכמיהה לנראות ובוחנת את יעילות הפוטותרפיה בעבודה עם אחים לילדים עם מוגבלות.
הנחת המוצא של הכותבת מתייחסת לפוטותרפיה כאמצעי התערבות בעל כוח מחולל שינוי בעבודה עם
האחים וזאת משום שאחת הנקודות המייחדות את הפוטותרפיה בתוך עולם הטיפול הוא השתקפות העצמי. ההשערה שעומדת בבסיס החיבור היא כי במשפחות שבהן ילד עם מוגבלות האחים, ללא המוגבלות, גדלים מחוץ לפוקוס ובצילם של אחיהם עם המוגבלות. לכן הצילום בכוחו להחזיר לאדם את השליטה, במקומות בהם נעדרה השליטה מחייו, יחד עם האפשרות לבחור להיות בפוקוס, נוכח בתוך הפריים.
כדי לבחון את יעילות הכלי ולגבש הצעת התערבות טיפולית, חקרה הכותבת את מושג הנראות דרך שלוש פריזמות שונות: הכמיהה לנראות במדיום הצילום ובתהליכי טיפול, נראות בשדה הפסיכולוגיה והכמיהה לנראות בקרב אחים לילדים עם מוגבלות. נבדקו הקשרים בין שלושת הפרגמנטים השונים ומתוכם נעשתה אינטגרציה במטרה להביא את הרעיונות לכדי עקרונות מנחים וכלי יישומי. כך לבסוף, הכותבת מציעה מספר עקרונות מנחים לעבודה תרפויטית כגון נתינת תוקף לחוויית הנראות ושילוב טכניקות מגוונות לעבודה עם המצלמה והתצלומים. זאת מתוך שאיפה להפנות את העדשה אל האחים, ולזמן להם את האפשרות להאיר ולהתבונן בעולמם הפנימי.

קישור למאמר הועלה לאתר באישור הכותבת.

לצפייה במאמר לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


ליצנים טיפוליים בגנים של ילדים עם מש"ה   מק"ט 890-68-2018  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
המחקר בדק והעריך את התרומה של עבודת שני ליצנים טיפוליים באשכול גנים לילדים עם מש"ה במסגרת משחק חופשי ואינטראקטיבי ברוח שטות (משחק ליצני). ההערכה התמקדה ביכולות המשחקיות, החברתיות, ובמעורבות הרגשית של הילדים. בהתבסס על תוצאות חיוביות ממחקר גישוש מ-2015-16, תוגברה עבודת הליצנים בקבוצת המחקר (הוכפל מספר המפגשים לפעמיים בשבוע) אך לא בקבוצת הביקורת. נבחנה גם חשיבותה של יצירת סביבה תומכת ומיומנת בעקבות הכשרה של צוותי הגן (גננות וסייעות) והורי הילדים בטכניקות של משחק חופשי ומהנה עם הילדים. תוצאות המחקר מדגימות שיפור ניכר ביכולות המשחקיות של הילדים וכן השפעה חיובית על משחק אינטראקטיבי של ההורים עם ילדיהם ועל גישת הגננות למשחק ליצני בעקבות פעילות הליצנים.
 
 
להורדת המחקר המלא 
 
לצפייה בתקציר המחקר לחץ כאן
 
לצפייה במגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן
 

 



ארגז הכלים של גישת התערבות מכילה    

התערבות מכילה הינה גישה המשלבת בין הבנת המקור והתהליך של התפרצות התנהגות מאתגרת לבין הטיפול המיטבי בהתנהגות זו (בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים).

המסגרת התיאורטית של השיטה מתייחסת לביטוי המושג 'הכלה' (על פי דונלד וויניקוט) דרך תנועות הגוף, המשמשות כשפה תקשורתית. עבודה על תקשורת מכילה תתבצע באמצעות תנועה, תוך התייחסות ליציבות, נשימה, איכות תנועה, שימוש בקול, מגע ושמירה על המרחב האישי של מקבל השירות והמטפל. כמו כן תהיה התייחסות להפחתת עוצמת התגובה של המטפל/מקבל שירות, לזיהוי מצבים שעלולים להוביל להתפרצות של התנהגות מאתגרת ולזיהוי מצבים בתוך אירוע שעלול לגרום להחמרתו. כלים אלו נועדו להגביר את שיתוף הפעולה של מקבל השירות ולחזק את תחושת המסוגלות והביטחון העצמי של מקבל ונותן השירות כאחד.

מטרת התערבות מכילה היא להפחית את המקרים של התנהגות מאתגרת, להעצים את הצוות המטפל וליצור אקלים של מוגנות והכלה עבור הצוות ומקבלי השירות גם יחד. השיטה כוללת טכניקות פיזיות המותאמות לצרכי מקבל השירות בעת מצוקה, תוך שמירה על כבוד, הגנה וכל יתר זכויותיו הבסיסיות של מקבל השירות. הגישה שמה דגש גם על למידה שלאחר מעשה, במטרה למנוע ולהפחית התפרצויות כאלה בעתיד. לכן, אחרי אירוע של התנהגות מאתגרת ולאחר שהצוות חזר לשגרה, יש לבחון את האירוע ולהבין את המניעים להתפתחותו, את הסימנים המקדימים שהיו לו, ואת אופן ההתמודדות של המטפל בזמן האירוע.
 
 
התערבות מכילה היא חברה הנותנת שירותי הכשרה וייעוץ להתמודדות עם התנהגות מאתגרת בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. הארגון החל את פעילותו בשנת 2001, ומאז הכשיר אלפי אנשי מקצוע במאות גופים ומסגרות בכל רחבי הארץ.
 
מצורף מסמך המאגם את ארז הכלים ועקרונות הגישה
 
 

 



הערכת תרומת תוכנית "התערבות מכילה" במסגרות יום לאנשים עם מש"ה   מק"ט 195| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם

בשנת 2010 נענתה קרן שלם לפניית אגף מש"ה לשיתוף פעולה עם חברת "התערבות מכילה", כמי שנבחרה ע"י המשרד להעברת סדנאות בנושא התנהגות מאתגרת.
לאורך השנים התקבלו מהמסגרות בהן התקיימה התוכנית משובים חיובים, הורגשו תמורות משמעותיות במסגרות והביקוש לסדנאות נשאר גבוה.
נכון להיום, המסגרות בהן ניתנת התוכנית הינן מסגרות יום : מרכזי תעסוקה, מרכזי יום טיפולים -סיעודיים, ומסגרות יום שהות ארוך. משנת 2010 ועד סוף שנת 2020 – כ- 100 מסגרות יום בקהילה בכל הארץ, בהן כ- 1,300 אנשי צוות מכל המגזרים והמגדרים נהנו וייהנו מהתוכנית.
קרן שלם רואה חשיבות רבה בהערכת התוכניות בהן היא תומכת וגם תכנית זו לוותה במחקר הערכה שבוצע על ידי היחידה של קרן שלם. מטרת הערכה זו הייתה לבחון את תרומתה, השפעתה ויישומה של תוכנית "התערבות מכילה" בטווח הקצר (עם תום התוכנית) וכן את הטמעתה בטווח הארוך (כשנה לאחר תום התוכנית) במסגרות לאנשים עם מש"ה. כמו גם, בחינת שביעות הרצון מהאופן בה התוכנית הונגשה למסגרות.
 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן