A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

הערכת תרומת השימוש במתודולוגיית סיעור מוחות בנושא האכלת אנשים עם מש״ה   מק"ט 215 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג  

 המחקר מהווה בדיקה רטרוספקטיבית של משתתפים במפגש סיעור מוחות בנושא חווית האכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית, אשר התקיים כחלק ממהלכי היישום של מחקר שנעשה בנושא במטרה לבחון כיצד ניתן להקל על המטפלים הישירים בזמן האכלה של אנשים עם מש״ה. מטרת הסקר הייתה לבחון את תרומת המפגש ואת שביעות הרצון מהמתודולוגיה שנעשה בה שימוש בעת עריכתו כמו כן לבחון בה האפקטיביות שלה בטרם יעשה בה שימוש נוסף. על הסקר ענו 16 מתוך כ-40 אנשי טיפול שהשתתפו במפגש.
 
לממצאי הסקר המלאים לחץ כאן

למחקר המלא על שיפור מטלת האכלה בקרב מטפלים ישירים של אנשים עם מש״ה לחץ כאן.

לסקירת מפגש סיעור המוחות בנושא חוויית ההאכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית לחץ כאן.

 



כיצד מתמודדים משתמשי תקשורת תומכת וחליפית עם מחסרים לקסיקליים?   מק״ט 621 | מנחים: פרופ׳ עירית מאיר, ד״ר טל לבל  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם

מטרת המחקר לתאר ולנתח כיצד מתמודדים משתמשי תת"ח בוגרים ומנוסים עם מחסרים לקסיקליים (מילה שחסרה בלוח התקשורת) מבחינת אסטרטגיות ההסבר והמבנה התחבירי שלו, להבחין בין מאפיינים הקשורים למשתמשים למאפיינים הנובעים מעזרי התקשורת, ולבחון מה משפיע על הבנת המילה החסרה על ידי שותף התקשורת. קבוצת המחקר והביקורת התבקשו לשיים עם עזרי תקשורת שמות עצם שחסרים בהם
נמצאו נקודות דמיון בין הקבוצות באסטרטגיות ובמבנה התחבירי ובשתי הקבוצות היו אחוזי הבנה גבוהים של שותפי התקשורת. נראה, לפיכך, שלוח התקשורת מגביל את המשתמשים בו ומבעים המופקים באמצעותו אינם מעידים באופן מלא על היכולות השפתיות של המשתמש בו, בהתאם ל"השערת המודאליות" ול"השערת הפיצוי". נמצאו גם הבדלים בין הקבוצות, שעשויים לחזק את "השערת החסר". בנוסף, למחקר מספר השלכות קליניות משמעויות

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מאפיינים שפתיים ותקשורתיים במשימות הפקה שונות של משתמשי תקשורת תומכת וחליפית מנוסים   מק"ט 620| מנחים: פרופ' עירית מאיר, ד"ר טל לבל  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר לתאר ולנתח את המאפיינים השפתיים של משתמשי תת"ח בוגרים מנוסים ולהבחין בין אפיונים שנובעים מהמתקשרים לאפיונים שנובעים ממערכות התקשורת שלהם. קבוצות המחקר והביקורת ביצעו את אותן משימות שפתיות עם אותם עזרי התקשורת.
המאפיינים השפתיים של משתמשי התת"ח היו לרוב טובים יותר מהממצאים שדווחו בספרות או מאלו שנחווים באינטראקציות יומיומיות עם משתמשי תת"ח. מידת המובנות של הפקותיהם היתה גבוהה בשתי המשימות אך מידת וקצב ההבנה של קבוצת הביקורת היו טובים מהם באופן מובהק.
המאפיינים השפתיים שנמצאו קשורים להבנה מלאה הם סדר מילים תקין, הטיית פעלים תקינה, אי החלפת סמלים ואי קיום השמטות.
נראה ששוני במאפיינים התחביריים מחזק את "השערת החסר", ואילו שוני במאפיינים המורפולוגים מחזק את "השערת המודליות". בנוסף, למחקר מספר השלכות קליניות משמעותיות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


העולם הסודי של האוטיזם - סיפורה של קרלי פליישמן    

כשנולדה קרלי אובחנה כבעלת אוטיזם, אפרקסיה אורלית מוטורית ועיכוב קוגנטיבי.
באמצעות טיפול מתמשך במשך שנים עם מגוון אנשי מקצוע קרלי לומדת לאיית ומצליחה למצוא דרך להשמיע את קולה באמצעות הקלדה עם אצבע אחת על מקלדת מחשב.

למרות שהיא עדיין נאבקת עם אתגרי התקשורת ומגבלת ה- OCD, היא הצליחה להוכיח כי אי אשר לשפוט אדם רק באמצעות המראה החיצוני שלו.
הקול הפנימי שלה הוא בעל חוש הומור, יכולות הבנה והיא מלאת שמחת חיים.

קרלי כיום בת 17 והיא משתפת את העולם בחוויותיה כנערה אוטיסטית.
פרטים נוספים בקישור המצורף.


הסרטון הבא הוקרן במסגרת שידורי ABC World News והוא מתאר את סיפורה של קרלי מיום לידתה וכולל את נקודות המבט של אנשי המקצוע המטפלים בה ובני משפחתה.

 

 



העולם הסודי של האוטיזם - סיפורה של קרלי פליישמן    

כשנולדה קרלי אובחנה כבעלת אוטיזם, אפרקסיה אורלית מוטורית ועיכוב קוגנטיבי.
באמצעות טיפול מתמשך במשך שנים עם מגוון אנשי מקצוע קרלי לומדת לאיית ומצליחה למצוא דרך להשמיע את קולה באמצעות הקלדה עם אצבע אחת על מקלדת מחשב.

למרות שהיא עדיין נאבקת עם אתגרי התקשורת ומגבלת ה- OCD, היא הצליחה להוכיח כי אי אפשר לשפוט אדם רק באמצעות המראה החיצוני שלו.
הקול הפנימי שלה הוא בעל חוש הומור, יכולות הבנה ושמחת חיים.

קרלי כיום בת 17 והיא משתפת את העולם בחוויותיה כנערה אוטיסטית.
פרטים נוספים בקישור המצורף.


הסרטון הבא הוקרן במסגרת שידורי ABC World News והוא מתאר את סיפורה של קרלי מיום לידתה וכולל את נקודות המבט של אנשי המקצוע המטפלים בה ובני משפחתה.

 

 



חמרים מקצועיים מיום האוריינטציה למקצועות הבריאות בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית   שנערך ב- 01.03.16 בבית שיתופים בכפר יהושע  

המפגש המקצועי שנערך ב- 01/03/16 בבית שיתופים הינו יוזמה של קרן שלם בשיתוף יח' הבריאות של האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

המפגש יועד למרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, אחיות, וקלינאי תקשורת עובדים במסגרות היום של אנשים עם מש"ה בקהילה.

להלן חמרים מקצועיים שהוצגו במסגרת המפגש -

 

אטיולוגיה ותסמונות, שוש אספלר, אחות מרכזת תחום סיעוד בקהילה, אגף מש"ה

 

תהליכי אבחון הוועדה, שרית טילוביץ לוי, מפקחת ארצית על מערכות אבחון, אגף מש"ה

 

תוכניות קידום אישיות, ענת פרנק מפקחת ארצית תוכניות קידום אישיות , אגף מש"ה

  •     למצגת עקרונות מנחים לחץ כאן
  •     למצגת תדריך לכתיבת וביצוע תכניות קידום אישיות לחץ כאן

 

מהי התנהגות מאתגרת ואת מי היא מאתגרת ? דר' בני הוזמי, מנהל אקדמי, בית איזי שפירא

  •     למאמרו של ד"ר בני הוזמי בנושא התנהגות מאתגרת בקרב אנשים עם מש"ה לחץ כאן
  •     לסרטון על "העולם הסודי של האוטיזם" סיפורה של קרלי פליישמן  לחץ כאן

 

סדנא בנושא דילמות בעבודה עם אנשים מש"ה במסגרות היום, בהנחיית צוות היועצות של יח' מקצועות הבריאות של אגף מש"ה : יעל שדלובסקי פרס, פרידה קורנברוט, כרמית כהנא, ונילי בן דור : מפקחת ארצית לניהול ידע והדרכה, אגף מש"ה

 



דו"ח הערכה מסכם לקורס "תקשורת ותקשורת חליפית תומכת" בעבודה עם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 159 | חוקרים נוספים : רחלי פרץ  

מחקר זה מומן ונערך ביוזמת קרן שלם בשיתוף השירות בקהילה, האגף לטיפול באדם עם מש"ה. 

הערכה זו הינה שיתוף פעולה בין הגורמים הבאים: קרן שלם, עמותת גוונים (שדרות) משרד הרווחה (מחוז דרום) ומכון טראמפ בבית איזי שפירא. מטרות הקורס: 1. להקנות כלים לתקשורת עם ילדים ובוגרים שאינם מתקשרים בערוץ מילולי (תת"ח- תקשורת תומכת חליפית). 2. לחשוף את המשתתפים למושגים של תקשורת, פרגמטיקה, שפה ודיבור. 3. לאפשר למשתתפים לזהות את צרכי התקשורת של ילדים / בוגרים עם מש"ה במסגרותיהם. 4. להקנות ידע אודות ערוצי תת"ח כגון: שפת הסימנים / ג'סטות, לוחות / ספרי תקשורת, מחשבי תקשורת, אפליקציות תקשורת באייפדים ועוד. 5. להכשיר את המשתלמים לפתח תכניות תת"ח לקידום תקשורת יעילה והשתלבות בקהילה. 6. להכשיר את המשתלמים להיות שותפים לצוות רב מקצועי בתחום התקשורת.
בוועדת ההיגוי, שהתכנסה לפני תחילת הקורס, הוגדרו שתי מטרות נוספות: שיפור התקשורת בתוך הצוות, ושבוגרי הקורס יהוו שגרירי תקשורת במסגרות בה הם גרים/עובדים.
גורמים אלה ביקשו לבדוק האם (1) הקורס השיג את מטרותיו ומהי (2) התרומה הייחודית של הרכב הקבוצה להשגת מטרות אלה.
מבנה תהליך ההערכה: ההערכה התבצעה ב- 4 נקודות זמן במהלך הקורס. במפגש הראשון, הרביעי, העשירי ובמפגש האחרון. בכל מפגש התקיים תהליך של תצפית ותיעוד של הנעשה באמצעות כלי תצפית מובנה. במפגש השביעי והאחרון הועברו שאלונים בכתב לכל המשתתפים לקבלת משוב על הקורס. במקביל בשני מפגשים אלה התקיימה שיחה עם ארבעה ממשתתפי הקורס עם מש"ה, על מנת לשמוע על תחושותיהם. במפגש האחרון התקיים גם משוב קבוצתי בע"פ. לאחר סיום הקורס התקיימו ראיונות אישיים עם צוות ההיגוי של הקורס. דוח מסכם זה מציג את המסקנות לגבי שתי שאלות ההערכה שהוצגו לעיל וכן מתייחס לסוגיות נוספות שעלו במהלך הקורס ויוכלו לתרום בחשיבה ובתכנון של קורסים דומים בעתיד.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מה ההורים אומרים? הורים לילדים עם מוגבלות התפתחותית משתמשים במכשירים ניידים עם מסכי מגע.   סיכום המאמר: What Do the Parents Say? Parents of Children with Developmental Disabilities Using Touch-Screen Mobile Devices  
 -

 מטרת המחקר הייתה לבדוק חוויות של הורים לילדים עם ובלי מוגבלות התפתחותית המשתמשים במכשירים ניידים בעלי מסך מגע, והערכתם הסובייקטיבית לגבי השפעתם על ילדיהם. ההורים מילאו שאלונים אינטרנטיים. מהממצאים עולה כי הורים לילדים עם מוגבלות שעושים שימוש במכשירים ניידים בעלי מסך מגע מראים שביעות רצון גבוהה יותר לעומת הורים של ילדים ללא מוגבלות. בנוסף, בקרב הורים לילדים עם מוגבלות נמצא מתאם חזק בין שביעות הרצון לאינטראקציות חברתיות חיוביות של הילדים, מידת הבהירות של מטרות השימוש בטכנולוגיה זו ומידת המעורבות של ההורים בהתנסות של ילדיהם. עם זאת, הורים דיווחו על שביעות רצון ירודה מההכשרה, ההדרכה והתמיכה שקיבלו לשימוש ובעת שימוש בטכנולוגיה עם ילדיהם.
 
מצורף כקובץ סיכום המאמר אשר תורגם לעברית באישור של החוקרת.
 
ניתן לקרוא את המאמר המלא באנגלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


What Do the Parents Say? Parents of Children with Developmental Disabilities Using Touch-Screen Mobile Devices    

Purpose: This study was designed to investigate the experience of parents of children with and without developmental disabilities who use Touch-Screen Mobile Devices (TSMD) and their subjective evaluation of its impact on their children. Procedure: A survey was administered via the internet and via personal connections. Results: Statistically significant differences were found between the parents of children with a disability and those without. In general the study findings show a fairly high degree of satisfaction with the TSMD experience among parents of children with disabilities and somewhat less satisfaction among parents of typically developing children. Reports of satisfaction among parents of children with disabilities were highly correlated with improvement in the child’s positive social interaction, having clear goals for the child’s use of the technology and the degree to which the parent was involved in the child’s experience. Parents expressed low satisfaction with the preparation, support and instruction that they received to use the TSMD. Conclusions: TSMD technologies offer a non-stigmatizing tool that can complement existing support strategies to aid a child’s with disabilities and the family to improve communication, social interaction, anxiety management, and relaxation. There is a need to develop supportive and guiding services for parents to help them develop meaningful goals and to encourage their participation in the child’s experience.

The article was summarized and translated into Hebrew with the consent of the researcher

 

לפריט המלא
קרא | הורד


טרילוגיה של תופעת המנהיגות באוכלוסייה בעלת מוגבלות שכלית: כישורים, סגנון מנהיגותי ויחסי הגומלין בין מנהיגים למונהגים   מק"ט 581 | מנחים : פרופ' חפציבה ליפשיץ, ד"ר יוסף קליין  

עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

 מן השדה עולה כי קיימת מנהיגות בלתי פורמלית בקרב בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). מטרת המחקר, היתה לבדוק את תופעת המנהיגות בקרב מתבגרים ומבוגרים בעלי מש"ה. נבדק מהן היכולות והתכונות בתחום הקוגניטיבי, האישיותי-רגשי והחברתי המייחדות מנהיגים בעלי מש"ה בהשוואה למונהגים בעלי מש"ה, שאינם בעלי כושר מנהיגות. נמצא כי קיימת מודעות קוגניטיבית למגבלה בקרב אנשים בעלי מש"ה. כי המנהיגים בעלי מש"ה נוטים באופן מובהק להיות בעלי סגנון מנהיגות חברתי-שיתופי, אך גם סגנון מנהיגות סמכותי-משימתי קיים אצלם. ושאיכות יחסי הגומלין בין מנהיגים-מונהגים בעלי מש"ה, מתנהלים על פי מרכיבי האינטראקציה התיווכית האוריינית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד