A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

נולדו לאתגר- הסתגלות וצמיחה אישית של בוגרים שגדלו עם הורה עם מוגבלות נפשית או שכלית   מק"ט 640| בהנחיית: פרופ' ליאורה פינדלר  

עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
ההתקדמות בשיח ובחקיקה בתחום הזכויות עבור אנשים עם מוגבלות, הובילה רבים מהם לממש את זכותם בתחומי חיים רבים וביניהם הזכות להינשא וללדת ילדים. רוב המחקר עד כה התמקד בחוויית ההורות של אנשים עם מוגבלות, בעוד שהשלכות הורות זו על ילדיהם לאורך חייהם ונקודת המבט של הילדים עצמם זכו להתייחסות מועטה.
מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את תרומתם של משאבים תוך-אישיים (אוריינטציית התקשרות והערכה עצמית), גורמים חברתיים-אקולוגיים (תמיכה חברתית) ואסטרטגיות התמודדות המייצגים גורמי הגנה, להסתגלות (בריאות נפשית) ולצמיחה אישית של בוגרים אשר להוריהם מוגבלות נפשית או שכלית (גורם סיכון המיוצג במחקר זה כדחק נתפס וקשר עם הורה בילדות). בחינה זו נעשתה בהשוואה לאוכלוסיית ביקורת של בוגרים שגדלו עם הורה ללא מגבלה .


לפריט המלא לחץ כאן
לתקציר המחקר לחץ כאן
להמלצות למחקרי המשך לחץ כאן
לתקציר המנהלים לחץ כאן


מילות מפתח : הורים עם מגבלה, מגבלה שכלית התפתחותית, מגבלה נפשית, הסתגלות, צמיחה, שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

 

 לסרטון המסכם את עיקרי המחקר 

הופק על ידי : בה"ס לעבודה סוציאלית, בר אילן

 

 



Born To Challenge. Adjustment and Personal Growth of Adults Raised by a Parent with a Mental or an Intellectual Disability   Catalog # 640| Supervised By: Prof. Liora Findler  

This work was supported by a grant from Shalem Fund
Progress in the discourse and legislation concerning the human rights of people with disabilities has led to the realization of their rights across many life domains, including the right to marry and to bear children

With regard to the potential impact of disability on parenting, most research until now has focused on parenting as experienced by the parents themselves. However when exploring the implications of parenting the perspective of the child – a crucial component of the context – remain under-researched
The objective of this study was to explore the unique and combined contribution of intrapersonal factors (attachment orientation and self-esteem), social-ecological factors (social support), and coping strategies the three representing protective factors – in the adjustment (mental health) and personal growth of adults raised by a parent with a mental or intellectual disability (a risk factor operationalized by perceived stress and parental bonding). A comparative analysis assessed these factors alongside a sample population of adults raised by parents without a disability

For the Full text press here
For the English Abstract press here


Key words
People with intellectual developmental disabilities
Parents with a disability
Mental Disability
Adjustment
Growth
Equal Rights of Persons with Disabilities
Shalem Fund study



תרומתה של תכנית התערבות המבוססת על "מעגל ההפנמה" להתמודדות עם אלימות מילולית ולשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המתגוררים במסגרות דיור חוץ ביתיות   מק"ט 890-67-2018 | מחברים נוספים : רן נוימן  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
אלימות מילולית מדווחת על ידי אנשים עם מש"ה כנחוות בתדירות גבוהה ומגורמים שונים (רייטר, קרני –וייזר, 2015). המחקר הנוכחי עוסק באלימות מילולית ואיכות חיים בקרב אנשים עם מש"ה. מתוך 99 משתתפי המחקר, 64 השתתפו בתכנית התערבות המבוססת על "מעגל ההפנמה" (Reiter, 2008), שמטרתה לסייע להם בהתמודדות עם האלימות המילולית המופנית כלפיהם דרך שיפור התקשורת הבין אישית, ולשפר את איכות חייהם. ממצאי המחקר מעלים כי התכנית נמצאה יעילה להשגת מטרות המחקר. מבחינה תיאורטית, הממצאים מרחיבים את הידע המצומצם שקיים בנוגע לאלימות מילולית. מבחינה יישומית, יומלץ על הכשרת נותני השירותים לשלב תכניות התערבות להתמודדות עם אלימות מילולית.

לפריט המלא לחץ כאן
לתקציר המחקר לחץ כאן
להמלצות למחקרי המשך לחץ כאן
לתקציר המנהלים לחץ כאן
 

מילות מפתח : מוגבלות שכלית התפתחותית, אלימות מילולית, "מעגל ההפנמה", דיור חוץ ביתי.

 



Staying connected during COVID-19: Family engagement with adults with developmental disabilities in supported accommodation תקשורת ותמיכה בלתי פורמלית של בני משפחה לאדם בוגר עם מוגבלות בדיור חוץ-ביתי   מחברים נוספים : ד"ר טל ארטן-ברגמן  

 ידוע כי מעורבות משפחתית ותמיכה בלתי-פורמלית הם גורמי מפתח לשימור בריאותם הפיזית והנפשית של מבוגרים עם מוגבלויות המתגוררים במסגרות של דיור חוץ-ביתי. בגל הראשון של הקורונה בארץ הוטלו הגבלות על ביקורי המשפחות במסגרות הדיור מחשש להדבקה בנגיף. במצב זה עלתה השאלה: כיצד המשפחות שימרו את הקשר עם הדיירים, אם בכלל?
המאמר מציג מחקר אשר נערך בגל הראשון של הקורונה (חודשים אפריל-מאי 2020) ובחן את ההשפעה של תקופה זו והמדיניות שהונהגה במסגרות דיור על הקשר של המשפחות עם הדיירים מבחינת דפוסי התקשורת והתמיכות. במחקר השתתפו 108 בני משפחה של אנשים עם מוגבלויות שכליות, פסיכיאטריות והספקטרום האוטיסטי המתגוררים במסגרות של דיור חוץ-ביתי (הוסטלים, מעונות פנימייה ודיר מוגן בקהילה). בני המשפחה התבקשו למלא שאלונים אונליין על תדירות ודפוסי התקשורת והתמיכות, כולל מידת שביעות רצונם. 
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמרבית בני המשפחה אימצו טכנולוגיות לתקשורת מרחוק, בעיקר שיחות וידאו באמצעות יישומונים של וואטסאפ או זום, על מנת לשמר את הקשר עם הדיירים בתקופת הקורונה. יחד עם זאת, טכנולוגיות תקשורת אלה לא נתפסו כיעילות למילוי הפער שנוצר בעקבות הפחתת הקשר פנים אל פנים. בעוד שבני המשפחה הצליחו באמצעות התקשורת הדיגיטלית לחזק או לשמר את התמיכה הרגשית והתמיכה למטרת סינגור על זכויות, השימוש בטכנולוגיות אלה הגביל את יכולתם של בני המשפחה לספק לדיירים תמיכה חברתית מרחוק. מעבר לכך, מרבית המשפחות הביעו רצון לקבל יותר עדכונים שוטפים על הדיירים מאנשי הצוות במסגרות הדיור.
ממצאי המחקר מחדדים את הצורך בהתוויית מדיניות שקופה וברורה בנוגע למערך התמיכה של הדיירים ובני המשפחה בתקופת הקורונה. יש לשים דגש על תגובה מדודה וגמישה בהתאם לצרכי האדם והמשפחה. כמו כן, חשוב להבטיח ערוץ תקשורת פתוח בין בני המשפחה לאנשי הצוות במסגרות הדיור.
 
קרדיטים נוספים : תודות לבני המשפחה אשר נרתמו למחקר, שיתפו בחוויות האישיות ומילאו את שאלוני המחקר. תודות לכל מי שסייע בהפצת שאלון המחקר וגיוס המשפחות.
 
מילות מפתח : מוגבלות התפתחותית; מוגבלות שכלית; דיור חוץ-ביתי; משפחה; תמיכה בלתי-פורמלית; טכנולוגיה; קורונה; COVID-19
 

להורדת המאמר המלא
 
למאמר באתר כתב העת 



תיאור קולי בתיאטראות   מחברים נוספים : אסנת בר-חיים ארז, נעמי כץ, פולינה באבאי שרה נהרי, גילי המר, לירית גרובר, נעמי פרזיגר  

עד היום נערכו מעט מאוד מחקרים אמפיריים שמטרתם לתקף את התיאור הקולי. משום כך, אחת ממטרות המחקר הייתה להעמיד למבחן אמפירי את התיאור קולי עצמו. במחקר נבחן גודל השינוי שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי ראייה באיכות החוויה, כפי שהיא באה )Effect size( לידי ביטוי במאפיינים הבאים: ) 1( תפיסת המרחב, ) 2( תפיסת הנרטיב, ו-) 3( תחושת המעורבות שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי (Effect size) בחוויה. בנוסף נבחן במחקר גודל השינוי
ראייה במידת ההנאה מההצגה.
מטרה נוספת הייתה בחינה של איכות המרכיבים השונים של התיאור הקולי – מכשיר השמע, סיור המגע, הקדימון ומאפייני התיאור הקולי, במטרה לספק המלצות ומסקנות יישומיות לשיפור ההתערבות. נוסף על כך, המחקר שם לו למטרה להציג תמונת מצב מהימנה בנוגע לשיקולים, האתגרים והחסמים של השתתפות אנשים עיוורים ולקויי ראייה בקהל הצגות התיאטרון, ולספק המלצות ומסקנות יישומיות בנושא כדי לשפר את התוכנית כך שתהיה יעילה, משמעותית ובת קיימא.

מערך מחקר משולב, כמותי ואיכותי. הממצאים הכמותיים מבוססים על דגימה של 83 משתתפים עם לקות ראייה משמעותית או עיוורון. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 54 , ו 39%- מהם היו בני 60 ומעלה. הממצאים האיכותניים מתבססים על 25 ראיונות ו- 2 קבוצות מיקוד.

לתיאור הקולי נמצא אפקט חיובי חזק על איכות החוויה מההצגה. על מנת שהשירות של תיאור קולי בתיאטראות יהפוך למציאות קיימת ויציבה עבור אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה בישראל, ויאפשר להם חוויה שוויונית בצריכת תרבות ואמנות, נדרשות פעולות המשך ברמות שונות, חקיקה, אחריות מודעות ועוד.

 



סרטון ההרצאה – יציאה מקו העימות – כלים נוספים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה    

תקופת הסגר בשל משבר הקורונה מזמנת אתגרים רבים לאנשים עם מש"ה ולמשפחותיהם, ביניהם התנהגות מאתגרת הגורמת לתחושת חוסר אונים. מתוך אמונה כי להורים ולאנשי הטיפול יכולת השפעה להקלה תחושות אלו, יזמה קרן שלם בשיתוף חברת "התערבות מכילה" הרצאות מקוונות בנושא ״התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה".

בהרצאות השתתפו הורים ואנשי מקצוע , והן כללו מבוא אודות מודל "המיכל" ומענה לשאלות בוערות מהקהל.

לסרטון ההרצאה הקודמת - התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה  

 

ההרצאה ניתנה על ידי ליז מאיר וויל ונורית ענתי מארגון התערבות מכילה

 

יציאה מקו עימות 26-4 from ContainingMoves on Vimeo.



סרטון הרצאה -התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת "מודל המיכל" של ארגון התערבות מכילה    

תקופת הסגר בשל משבר הקורונה מזמנת אתגרים רבים לאנשים עם מש"ה ולמשפחותיהם, ביניהם התנהגות מאתגרת הגורמת לתחושת חוסר אונים. מתוך אמונה כי להורים ולאנשי הטיפול יכולת השפעה להקלה תחושות אלו, יזמה קרן שלם בשיתוף חברת "התערבות מכילה" הרצאות מקוונות בנושא ״התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה".

בהרצאות השתתפו הורים ואנשי מקצוע , והן כללו מבוא אודות מודל "המיכל" ומענה לשאלות בוערות מהקהל.


להרצאה נוספת של התערבות מכילה בנושא - יציאה מקו העימות - כלים נוספים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה
 

הרצאה ניתנה על ידי ליז מאיר וויל ונורית ענתי מארגון התערבות מכילה

 

התערבות מכילה הרצאה from ContainingMoves on Vimeo.



אמצעים טכנולוגיים לתמיכה באנשים עם מוגבלות בעת מגיפה הקורונה    

מסמך זה הינו תרגום מתוקצר של טיוטא שנכתבה על קבוצת Enable Ireland ונשלחה לארגון הבריאות העולמי- WHO לצורך מתן רעיונות לשימוש בטכנולוגיה.
הפתרונות נועדו לתמוך באנשים עם מוגבלויות הנמצאים בקבוצת סיכון גבוהה ועלולים לחוש מבודדים ומודאגים בתקופה זו.

פרטים מלאים באתר.
 
להורדת המסמך

 

לפריט המלא
קרא | הורד


ליצנים טיפוליים בגנים של ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 890-68-2018 | מחברים נוספים : עתי ציטרון  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

המחקר בדק והעריך את התרומה של עבודת שני ליצנים טיפוליים באשכול גנים לילדים עם מש"ה במסגרת משחק חופשי ואינטראקטיבי ברוח שטות (משחק ליצני). ההערכה התמקדה ביכולות המשחקיות, החברתיות, ובמעורבות הרגשית של הילדים. בהתבסס על תוצאות חיוביות ממחקר גישוש מ-2015-16, תוגברה עבודת הליצנים בקבוצת המחקר (הוכפל מספר המפגשים לפעמיים בשבוע) אך לא בקבוצת הביקורת. נבחנה גם חשיבותה של יצירת סביבה תומכת ומיומנת בעקבות הכשרה של צוותי הגן (גננות וסייעות) והורי הילדים בטכניקות של משחק חופשי ומהנה עם הילדים. תוצאות המחקר מדגימות שיפור ניכר ביכולות המשחקיות של הילדים וכן השפעה חיובית על משחק אינטראקטיבי של ההורים עם ילדיהם ועל גישת הגננות למשחק ליצני בעקבות פעילות הליצנים.
 
 
להורדת המחקר המלא 
 
לצפייה בתקציר המחקר לחץ כאן
 
לצפייה במגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן
 

 



בחינת הקשר בין השתתפות ברשת חברתית לבין מסוגלות חברתית ותחושת הבדידות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 890-81-2018| מנחה: ד"ר כרמית-נעה שפיגלמן  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי שנערך בקרב 101 אנשים עם מש"ה במטרה לבחון את הקשר בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין המסוגלות החברתית של אנשים עם מש"ה מעל גיל 21 בתיווך תחושת הבדידות ומיתון הקשר על ידי שלושה מניעים להשתתפות ברשת חברתית. כמו כן, המשתנים גיל, מגדר וסוג פלטפורמת הרשת החברתית נבחנו כמנבאים השתתפות ברשתות חברתיות.
ממצאי המחקר מעידים על קשר חיובי מובהק בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין מסוגלות חברתית. תחושת הבדידות לא נמצאה כמתווכת את הקשר בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין מסוגלות חברתית. בנוסף, נמצא כי המניעים להשתתפות ברשתות חברתיות ממתנים את הקשר בין שני המשתנים ומחזקים אותו. כמו כן, נמצא קשר שלילי מובהק בין גיל להשתתפות ברשת חברתית, וכן, קשר חיובי מובהק נמצא בין פלטפורמת הרשת החברתית להשתתפות ברשתות חברתיות, כאשר "וואטסאפ" היא הרשת החברתית התורמת ביותר לניבוי ההשתתפות.
ממצאי המחקר מחזקים את החשיבות בהנגשה לשונית של הרשתות החברתיות הקיימות בשל התרומה הפוטנציאלית של ההשתתפות ברשתות חברתיות בקרב אנשים עם מש"ה לקידום מסוגלותם החברתית.

להורדת המחקר המלא

לצפייה בתקציר במחקר לחץ כאן

לצפייה במגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן