A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

תיאור קולי בתיאטראות   מחברים נוספים : אסנת בר-חיים ארז, נעמי כץ, פולינה באבאי שרה נהרי, גילי המר, לירית גרובר, נעמי פרזיגר  

עד היום נערכו מעט מאוד מחקרים אמפיריים שמטרתם לתקף את התיאור הקולי. משום כך, אחת ממטרות המחקר הייתה להעמיד למבחן אמפירי את התיאור קולי עצמו. במחקר נבחן גודל השינוי שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי ראייה באיכות החוויה, כפי שהיא באה )Effect size( לידי ביטוי במאפיינים הבאים: ) 1( תפיסת המרחב, ) 2( תפיסת הנרטיב, ו-) 3( תחושת המעורבות שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי (Effect size) בחוויה. בנוסף נבחן במחקר גודל השינוי
ראייה במידת ההנאה מההצגה.
מטרה נוספת הייתה בחינה של איכות המרכיבים השונים של התיאור הקולי – מכשיר השמע, סיור המגע, הקדימון ומאפייני התיאור הקולי, במטרה לספק המלצות ומסקנות יישומיות לשיפור ההתערבות. נוסף על כך, המחקר שם לו למטרה להציג תמונת מצב מהימנה בנוגע לשיקולים, האתגרים והחסמים של השתתפות אנשים עיוורים ולקויי ראייה בקהל הצגות התיאטרון, ולספק המלצות ומסקנות יישומיות בנושא כדי לשפר את התוכנית כך שתהיה יעילה, משמעותית ובת קיימא.

מערך מחקר משולב, כמותי ואיכותי. הממצאים הכמותיים מבוססים על דגימה של 83 משתתפים עם לקות ראייה משמעותית או עיוורון. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 54 , ו 39%- מהם היו בני 60 ומעלה. הממצאים האיכותניים מתבססים על 25 ראיונות ו- 2 קבוצות מיקוד.

לתיאור הקולי נמצא אפקט חיובי חזק על איכות החוויה מההצגה. על מנת שהשירות של תיאור קולי בתיאטראות יהפוך למציאות קיימת ויציבה עבור אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה בישראל, ויאפשר להם חוויה שוויונית בצריכת תרבות ואמנות, נדרשות פעולות המשך ברמות שונות, חקיקה, אחריות מודעות ועוד.

 



סרטון ההרצאה – יציאה מקו העימות – כלים נוספים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה    

תקופת הסגר בשל משבר הקורונה מזמנת אתגרים רבים לאנשים עם מש"ה ולמשפחותיהם, ביניהם התנהגות מאתגרת הגורמת לתחושת חוסר אונים. מתוך אמונה כי להורים ולאנשי הטיפול יכולת השפעה להקלה תחושות אלו, יזמה קרן שלם בשיתוף חברת "התערבות מכילה" הרצאות מקוונות בנושא ״התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה".

בהרצאות השתתפו הורים ואנשי מקצוע , והן כללו מבוא אודות מודל "המיכל" ומענה לשאלות בוערות מהקהל.

לסרטון ההרצאה הקודמת - התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה  

 

ההרצאה ניתנה על ידי ליז מאיר וויל ונורית ענתי מארגון התערבות מכילה

 

יציאה מקו עימות 26-4 from ContainingMoves on Vimeo.



סרטון הרצאה -התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת "מודל המיכל" של ארגון התערבות מכילה    

תקופת הסגר בשל משבר הקורונה מזמנת אתגרים רבים לאנשים עם מש"ה ולמשפחותיהם, ביניהם התנהגות מאתגרת הגורמת לתחושת חוסר אונים. מתוך אמונה כי להורים ולאנשי הטיפול יכולת השפעה להקלה תחושות אלו, יזמה קרן שלם בשיתוף חברת "התערבות מכילה" הרצאות מקוונות בנושא ״התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה".

בהרצאות השתתפו הורים ואנשי מקצוע , והן כללו מבוא אודות מודל "המיכל" ומענה לשאלות בוערות מהקהל.


להרצאה נוספת של התערבות מכילה בנושא - יציאה מקו העימות - כלים נוספים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה
 

הרצאה ניתנה על ידי ליז מאיר וויל ונורית ענתי מארגון התערבות מכילה

 

התערבות מכילה הרצאה from ContainingMoves on Vimeo.



אמצעים טכנולוגיים לתמיכה באנשים עם מוגבלות בעת מגיפה הקורונה    

מסמך זה הינו תרגום מתוקצר של טיוטא שנכתבה על קבוצת Enable Ireland ונשלחה לארגון הבריאות העולמי- WHO לצורך מתן רעיונות לשימוש בטכנולוגיה.
הפתרונות נועדו לתמוך באנשים עם מוגבלויות הנמצאים בקבוצת סיכון גבוהה ועלולים לחוש מבודדים ומודאגים בתקופה זו.

פרטים מלאים באתר.
 
להורדת המסמך

 

לפריט המלא
קרא | הורד


ליצנים טיפוליים בגנים של ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 890-68-2018 | מחברים נוספים : עתי ציטרון  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

המחקר בדק והעריך את התרומה של עבודת שני ליצנים טיפוליים באשכול גנים לילדים עם מש"ה במסגרת משחק חופשי ואינטראקטיבי ברוח שטות (משחק ליצני). ההערכה התמקדה ביכולות המשחקיות, החברתיות, ובמעורבות הרגשית של הילדים. בהתבסס על תוצאות חיוביות ממחקר גישוש מ-2015-16, תוגברה עבודת הליצנים בקבוצת המחקר (הוכפל מספר המפגשים לפעמיים בשבוע) אך לא בקבוצת הביקורת. נבחנה גם חשיבותה של יצירת סביבה תומכת ומיומנת בעקבות הכשרה של צוותי הגן (גננות וסייעות) והורי הילדים בטכניקות של משחק חופשי ומהנה עם הילדים. תוצאות המחקר מדגימות שיפור ניכר ביכולות המשחקיות של הילדים וכן השפעה חיובית על משחק אינטראקטיבי של ההורים עם ילדיהם ועל גישת הגננות למשחק ליצני בעקבות פעילות הליצנים.
 
 
להורדת המחקר המלא 
 
לצפייה בתקציר המחקר לחץ כאן
 
לצפייה במגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן
 

 



בחינת הקשר בין השתתפות ברשת חברתית לבין מסוגלות חברתית ותחושת הבדידות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 890-81-2018| מנחה: ד"ר כרמית-נעה שפיגלמן  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי שנערך בקרב 101 אנשים עם מש"ה במטרה לבחון את הקשר בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין המסוגלות החברתית של אנשים עם מש"ה מעל גיל 21 בתיווך תחושת הבדידות ומיתון הקשר על ידי שלושה מניעים להשתתפות ברשת חברתית. כמו כן, המשתנים גיל, מגדר וסוג פלטפורמת הרשת החברתית נבחנו כמנבאים השתתפות ברשתות חברתיות.
ממצאי המחקר מעידים על קשר חיובי מובהק בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין מסוגלות חברתית. תחושת הבדידות לא נמצאה כמתווכת את הקשר בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין מסוגלות חברתית. בנוסף, נמצא כי המניעים להשתתפות ברשתות חברתיות ממתנים את הקשר בין שני המשתנים ומחזקים אותו. כמו כן, נמצא קשר שלילי מובהק בין גיל להשתתפות ברשת חברתית, וכן, קשר חיובי מובהק נמצא בין פלטפורמת הרשת החברתית להשתתפות ברשתות חברתיות, כאשר "וואטסאפ" היא הרשת החברתית התורמת ביותר לניבוי ההשתתפות.
ממצאי המחקר מחזקים את החשיבות בהנגשה לשונית של הרשתות החברתיות הקיימות בשל התרומה הפוטנציאלית של ההשתתפות ברשתות חברתיות בקרב אנשים עם מש"ה לקידום מסוגלותם החברתית.

להורדת המחקר המלא

לצפייה בתקציר במחקר לחץ כאן

לצפייה במגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן

 



איך לדבר עם אדם עם אוטיזם   תורגם מאנגלית מאתר wikiHow תרגום : יעל סגל  
 -

How to Relate to an Autistic Person
 This article was co-authored by  Trudi Griffin, LPC Trudi Griffin is a Licensed Professional Counselor in  Wisconsin. She received her MS in Clinical Mental Health Counseling from Marquette University in 2011.
 
תורגם מאנגלית מאתר : wikiHow
ניתן אישור לתרגום בהתאם לרישיון : Creative Commons
תרגום: יעל סגל מחברת Manpower Group Solutions
באמצעות אגף בכיר קשרי חוץ ודוברות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
(המאמר תורגם על ידי אדם ללא אוטיזם מתוך ניסיון לשמור על כבוד ורגישות. התנצלותנו מראש על ניסוח שיכוללהיתפס בתור פוגעני או מתנשא)
 
 
 
 
להורדת המאמר בעברית
לקריאת המאמר באנגלית

 

לפריט המלא
קרא | הורד


"הי ! מישהו שומע אותי ? מישהו מקשיב לי? שומע אותי ?"   מילים בסיום קורס תהליכי תקשורת ותקשורת תומכת וחליפית לצוותים ממסגרות היום בקהילה באשדוד  

משתתפות קורס "תהליכי תקשורת ותקשורת תומכת וחלופית" שהתקיים באשדוד, מבקשות להודות לקרן שלם על קורס מרתק, לימודי, ומעניין בכל שיעור ושיעור מחדש.
לדבריהן, הקורס היה מאוד משמעותי והעניק להן כלים להמשך הדרך.


אחת המשתתפת מספרת כי לפני הקורס לא היו לה כלים לעזור לחברים במרכז היום שלא יכלו לתקשר מילולית, ובפרט לחניכה מאוד בולטת במרכז " 
"היה לי מאוד קשה לתקשר ולהבין את החניכה שלי. היא היתה מאוד מתוסכלת מכך, לעיתים הייתה מרימה יד לסימן, כאילו אומרת : עזבי....
היום, לאחר שעברתי את הקורס, הבנתי עד כמה הקושי גדול, והצורך להביע את עצמה קיים תמיד !!
בקורס למדנו לתקשר על ידי מקטון, ג'סטות, שפת סימנים, תאטרון בובות, איפדים, מחשב, קלסר תקשורת ועוד. ומאז החניכה שלי ממש מרוצה ושמחה שיכולה להביע את עצמה, והעיקר שאנו מבינים אותה .
מהקורס לקחתי משפט שמסכם את התהליך שלי : כל ילד/אדם צריך מבוגר אחד , שיאמין בו".

ניתן לצפות באחת מעבודות הגמר שנערכה על ידי שירן דדון, רכזת מועדונית ניצנים ומועדון בוגרים.


את הקורס ריכזה במקצועיות רבה מטעם מכון טראמפ גב' מריסה הרטסטון, קלינאית תקשורת ומרצה בכירה בתחום.

בקורס השתתפו אנשי צוות מכל רצף השירותים לאנשים עם צרכים מיוחדים באשדוד, והוא לווה ע"י מחלקת השיקום העירונית, ומשרד הרווחה.

קרן שלם שותפה ליזומו ופיתוחו של קורס זה, והינה הגורם המממן את הקורס.

 

 



שמישות ממשק רשת חברתית המיועדת לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 635 | מנחים: ד"ר טל לבל ופרופ' תמר וייס  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבדוק את השמישות של 'נט. חבר', ממשק רשת חברתית שפותח עבור אנשים עם מוגבלות שכלית באמצעות תיעוד השימוש בו ובחינת תגובות המשתמשים. במחקר השתתפו שלוש קבוצות בנות 12 משתתפים כל אחת: אנשים עם מש"ה (חניכים במעון יום המתגוררים בדירות בקהילה), שותפי תקשורת (רובם בני משפחה שאינם מתגוררים עם החניכים), ומטפלים שליוו את החניכים בעת השימוש בממשק. תקופת השימוש ב- 'נט. חבר' נמשכה שמונה שבועות, במהלכה ביצעו החניכים ושותפי התקשורת פעילויות משותפות תוך שימוש בממשק. בסיום התקופה, נבדקו היבטים סובייקטיביים של השימוש ב- 'נט. חבר' דוגמת עניין והנאה, חוויה רגשית ותפיסת כשירות לצד היבטים תפעוליים, דוגמת צורך בתמיכה טכנית וקלות השימוש. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים וראיונות אישיים שאפשרו הבנה מעמיקה יותר של תפיסות המשתמשים כלפי הממשק וחוויית השימוש בו.
הממצאים מצביעים על שביעות רצון יחסית מהממשק ומאפייניו בקרב החניכים, על אף תפיסת כשירות ועצמאות מוגבלת. שותפי התקשורת הביעו קורת רוח לנוכח הימצאות ערוץ תקשורת נוסף עם החניכים, חרף קשיים שנחוו במהלך השימוש. סוגיות נוספות שעלו קשורות בליווי החניכים, נגישות הממשק ועצם נחיצותו לאוכלוסיות עם מש"ה. ממצאים אלו עשויים לסייע בהנגשת רשתות חברתיות לאנשים עם מש"ה ולשפוך אור על תהליכים של ייצוג וסנגור עצמי באוכלוסייה זו.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הערכת תרומת השימוש במתודולוגיית סיעור מוחות בנושא האכלת אנשים עם מש״ה   מק"ט 215 | מחברים נוספים : מיה סבג  

 המחקר מהווה בדיקה רטרוספקטיבית של משתתפים במפגש סיעור מוחות בנושא חווית האכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית, אשר התקיים כחלק ממהלכי היישום של מחקר שנעשה בנושא במטרה לבחון כיצד ניתן להקל על המטפלים הישירים בזמן האכלה של אנשים עם מש״ה. מטרת הסקר הייתה לבחון את תרומת המפגש ואת שביעות הרצון מהמתודולוגיה שנעשה בה שימוש בעת עריכתו כמו כן לבחון בה האפקטיביות שלה בטרם יעשה בה שימוש נוסף. על הסקר ענו 16 מתוך כ-40 אנשי טיפול שהשתתפו במפגש.
 
לממצאי הסקר המלאים לחץ כאן

למחקר המלא על שיפור מטלת האכלה בקרב מטפלים ישירים של אנשים עם מש״ה לחץ כאן.

לסקירת מפגש סיעור המוחות בנושא חוויית ההאכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית לחץ כאן.