מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. במחקר הנוכחי נבדק עד כמה מחלחלת האוריינטציה ההומניסטית לתפיסתם של נותני השירותים העובדים עם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) ולתפיסה של מקבלי השירותים שלהם את מסוגלותם וחייהם. במדגם- 61 נותני שירותים ו-95 מקבלי שירותים. נמצאה מובחנות בין נותני שירותים עם אוריינטציה הומניסטית, לבין אלה שתפיסתם רפואית; נמצאה הערכה גבוהה יותר של נותני שירותים עם אוריינטציה הומניסטית את מסוגלותם של מקבלי השירותים שלהם ונמצא מתאם חיובי בין ההערכות של 'הנותן והמקבל' לגבי מסוגלותו של האחרון. אוריינטציה הומניסטית היא תנאי חשוב לכך שמקבל שירותים יחווה את עצמו ואת חייו באופן חיובי ואופטימי יותר ויכולה להוות מנוף לטיפוח האוטונומיה של מקבל השירותים.
This work was supported by a grant from Shalem Fund The present study examined the extent to which the humanistic orientation permeates the perception of the service provider working with people with Intellectual Developmental Disability, IDD, and the relationship between him and the recipient of his support. In the sample included 61 service providers and 95 service recipients. Findings indicated that the sample was divided between those who expressed Humanistic orientation compared to those with a medical perception; the humanists gave high assessment scores regarding the ability of their service recipients; a positive correlation was found between the 'giver and the recipient's assessments of the latter. A humanistic orientation is a necessary condition for the service recipient to experience himself and his life in a positive and optimistic way. It also invites mutuality in the interpersonal relationships between supporter and recipient
Key words People with intellectual developmental disabilities
Humanistic orientation
Self-efficacy
Service recipients
Service providers
Supports
Shalem Fund study
עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. ההתקדמות בשיח ובחקיקה בתחום הזכויות עבור אנשים עם מוגבלות, הובילה רבים מהם לממש את זכותם בתחומי חיים רבים וביניהם הזכות להינשא וללדת ילדים. רוב המחקר עד כה התמקד בחוויית ההורות של אנשים עם מוגבלות, בעוד שהשלכות הורות זו על ילדיהם לאורך חייהם ונקודת המבט של הילדים עצמם זכו להתייחסות מועטה.
מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את תרומתם של משאבים תוך-אישיים (אוריינטציית התקשרות והערכה עצמית), גורמים חברתיים-אקולוגיים (תמיכה חברתית) ואסטרטגיות התמודדות המייצגים גורמי הגנה, להסתגלות (בריאות נפשית) ולצמיחה אישית של בוגרים אשר להוריהם מוגבלות נפשית או שכלית (גורם סיכון המיוצג במחקר זה כדחק נתפס וקשר עם הורה בילדות). בחינה זו נעשתה בהשוואה לאוכלוסיית ביקורת של בוגרים שגדלו עם הורה ללא מגבלה .
This work was supported by a grant from Shalem Fund Progress in the discourse and legislation concerning the human rights of people with disabilities has led to the realization of their rights across many life domains, including the right to marry and to bear children
With regard to the potential impact of disability on parenting, most research until now has focused on parenting as experienced by the parents themselves. However when exploring the implications of parenting the perspective of the child – a crucial component of the context – remain under-researched
The objective of this study was to explore the unique and combined contribution of intrapersonal factors (attachment orientation and self-esteem), social-ecological factors (social support), and coping strategies the three representing protective factors – in the adjustment (mental health) and personal growth of adults raised by a parent with a mental or intellectual disability (a risk factor operationalized by perceived stress and parental bonding). A comparative analysis assessed these factors alongside a sample population of adults raised by parents without a disability
Key words People with intellectual developmental disabilities
Parents with a disability
Mental Disability
Adjustment
Growth
Equal Rights of Persons with Disabilities
Shalem Fund study
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
המושג "אינטליגנציה רגשית" הוגדר לראשונה על ידיSalovey and Mayer וחילקו אותו לארבעה מרכיבים: תפיסה, שימוש, הבנה וניהול רגשות (perceive, use, understand, and manage emotions) המושג "הון פסיכולוגי" הינו מבנה בעל ארבעה מדדים: תקווה, מסוגלות עצמית, עמידות ואופטימיות. מבנה זה מתייחס בחלקו לאמונות של אדם לגבי עצמו ובחלקו למשאבים אישיים. לאורך השנים המרכיב הרגשי נעדר לגמרי מהגדרת המוגבלות השכלית וטרם נבחנו משאבים אלו, אינטליגנציה רגשית והיבטים פסיכולוגים נוספים בקרב אוכלוסיית המוגבלים בשכלם.
הגדרת המוגבלות השכלית השתנתה באופן משמעותי במשך השנים ובכך משקפת את השינויים בהתייחסות לתופעה ובתפיסת החברה את המוגבלות השכלית. במחקרנו נשאלת השאלה, מדוע נעדר המרכיב הרגשי מהגדרת המוגבלות השכלית החדשה, האם בשל העדר מודעות לנושא אינטליגנציה רגשית? שכן, נושא זה התפתח רק במרוצת העשור האחרון באוכלוסייה עם התפתחות תקינה או שמעצבי ההגדרה חשבו שאין הבדל ברמת האינטליגנציה הרגשית בין אנשים עם מוגבלות שכלית לבין חבריהם עם התפתחות תקינה.
מטרתה של עבודת מחקר זו הינה להרחיב את הידע אודות אוכלוסיית המוגבלים בשכלם, הן באשר ליכולותיהם הרגשיות: האינטליגנציה הרגשית וההון הפסיכולוגי, תחום חשוב שלא נבדק בהרחבה עד כה באוכלוסייה זו והן באשר ליכולותיהם של בוגרים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לבוגרים עם התפתחות תקינה בעלי גיל כרונולוגי זהה.
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
במחקר זה נבחנו תהליכי שילוב של תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב הצוות החינוכי, התלמידים עם מש"ה והוריהם. בנוסף נבחנו היבטים לימודיים, חברתיים והתנהגותיים של התלמידים המשולבים; תפיסת בעלי העניין את הסביבה כתומכת, מעניקה מענה רגשי ומתייחסת לצרכיהם של התלמידים המשולבים ומידת שביעות הרצון שלהם וכן תפיסות התלמידים המשלבים. הנתונים נאספו במגזר היהודי בלבד באמצעות שאלון וראיון אישי.
נמצא שתלמידים עם מש"ה משולבים בכיתות הרגילות בשילוב יחידני מלא או חלקי וכן בשילוב כוללני בבית ספר מכיל וכן נמצאו יותר גורמים שמקדמים יישום שילוב של תלמידים עם מש"ה מאשר גורמים שמעכבים. האפשרות ללמוד בכיתה הרגילה נתפסת כהזדמנות להשתלבות חברתית ובתוך כך התלמידים המשלבים תופסים את התלמיד המשולב כחלק בלתי נפרד מקבוצת השווים לצד ההבנה שיש לעזור לו.
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
דו"ח זה מציג ממצאי חמש שנות מחקר-אורך אשר בחן את החיים בקהילה כפי שהם נתפסים על ידי צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית והוריהם, תוך שימוש במתודולוגיות כמותניות ואיכותניות. המחקר כלל 126 צעירים והוריהם. גילאי הצעירים בעת כניסתם למחקר נעו בין 15-30 (M=20.33, SD=4.00). ברוח אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, ובהעדרם של מחקרי אורך שעקבו אחר איכות החיים של הצעירים, התמקד המחקר בבחינת מודל החברתי-תפקודי של אדם-סביבה וחקר גורמי חוסן. זוהו מסלולי התפתחות מובחנים בקרב הצעירים במדדי המחקר (כגון, איכות חיים, בחירה, מאמץ). עוד הודגשו תרומת מדדי הצעירים וההורים (לדוגמא, מדדי תמיכה ומאמץ, משאבי הורים ואקלים-משפחתי), להסבר איכות החיים של הצעירים.
המחקר בדק והעריך את התרומה של עבודת שני ליצנים טיפוליים באשכול גנים לילדים עם מש"ה במסגרת משחק חופשי ואינטראקטיבי ברוח שטות (משחק ליצני). ההערכה התמקדה ביכולות המשחקיות, החברתיות, ובמעורבות הרגשית של הילדים. בהתבסס על תוצאות חיוביות ממחקר גישוש מ-2015-16, תוגברה עבודת הליצנים בקבוצת המחקר (הוכפל מספר המפגשים לפעמיים בשבוע) אך לא בקבוצת הביקורת. נבחנה גם חשיבותה של יצירת סביבה תומכת ומיומנת בעקבות הכשרה של צוותי הגן (גננות וסייעות) והורי הילדים בטכניקות של משחק חופשי ומהנה עם הילדים. תוצאות המחקר מדגימות שיפור ניכר ביכולות המשחקיות של הילדים וכן השפעה חיובית על משחק אינטראקטיבי של ההורים עם ילדיהם ועל גישת הגננות למשחק ליצני בעקבות פעילות הליצנים.