לפריט המלא יש לך כבר חשבון ?
התחבר עם דוא"ל וסיסמה
עדיין אין לך? הירשם עכשיו
ותוכל ליהנות מהגדרות אישיות, טפסים און-ליין ועוד...
סגור
פריטי מידע לפי תגית : היבטים רגשיים (דימוי עצמי)
החיים בקהילה בעיניהם של צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
מק"ט 139| חוקרים נוספים: פרופ' אריק רימרמן ופרופ' מלכה מרגלית
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
דו"ח זה מציג ממצאי חמש שנות מחקר-אורך אשר בחן את החיים בקהילה כפי שהם נתפסים על ידי צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית והוריהם, תוך שימוש במתודולוגיות כמותניות ואיכותניות. המחקר כלל 126 צעירים והוריהם. גילאי הצעירים בעת כניסתם למחקר נעו בין 15-30 (M=20.33, SD=4.00). ברוח אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, ובהעדרם של מחקרי אורך שעקבו אחר איכות החיים של הצעירים, התמקד המחקר בבחינת מודל החברתי-תפקודי של אדם-סביבה וחקר גורמי חוסן. זוהו מסלולי התפתחות מובחנים בקרב הצעירים במדדי המחקר (כגון, איכות חיים, בחירה, מאמץ). עוד הודגשו תרומת מדדי הצעירים וההורים (לדוגמא, מדדי תמיכה ומאמץ, משאבי הורים ואקלים-משפחתי), להסבר איכות החיים של הצעירים.
דו"ח זה מציג ממצאי חמש שנות מחקר-אורך אשר בחן את החיים בקהילה כפי שהם נתפסים על ידי צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית והוריהם, תוך שימוש במתודולוגיות כמותניות ואיכותניות. המחקר כלל 126 צעירים והוריהם. גילאי הצעירים בעת כניסתם למחקר נעו בין 15-30 (M=20.33, SD=4.00). ברוח אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, ובהעדרם של מחקרי אורך שעקבו אחר איכות החיים של הצעירים, התמקד המחקר בבחינת מודל החברתי-תפקודי של אדם-סביבה וחקר גורמי חוסן. זוהו מסלולי התפתחות מובחנים בקרב הצעירים במדדי המחקר (כגון, איכות חיים, בחירה, מאמץ). עוד הודגשו תרומת מדדי הצעירים וההורים (לדוגמא, מדדי תמיכה ומאמץ, משאבי הורים ואקלים-משפחתי), להסבר איכות החיים של הצעירים.
לתקציר המחקר לחץ כאן
לפריט המלא לחץ כאן
לתקציר המנהלים לחץ כאן
למגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן
דפים לפריט זה :
ליצנים טיפוליים בגנים של ילדים עם מש"ה
מק"ט 890-68-2018
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
המחקר בדק והעריך את התרומה של עבודת שני ליצנים טיפוליים באשכול גנים לילדים עם מש"ה במסגרת משחק חופשי ואינטראקטיבי ברוח שטות (משחק ליצני). ההערכה התמקדה ביכולות המשחקיות, החברתיות, ובמעורבות הרגשית של הילדים. בהתבסס על תוצאות חיוביות ממחקר גישוש מ-2015-16, תוגברה עבודת הליצנים בקבוצת המחקר (הוכפל מספר המפגשים לפעמיים בשבוע) אך לא בקבוצת הביקורת. נבחנה גם חשיבותה של יצירת סביבה תומכת ומיומנת בעקבות הכשרה של צוותי הגן (גננות וסייעות) והורי הילדים בטכניקות של משחק חופשי ומהנה עם הילדים. תוצאות המחקר מדגימות שיפור ניכר ביכולות המשחקיות של הילדים וכן השפעה חיובית על משחק אינטראקטיבי של ההורים עם ילדיהם ועל גישת הגננות למשחק ליצני בעקבות פעילות הליצנים.
המחקר בדק והעריך את התרומה של עבודת שני ליצנים טיפוליים באשכול גנים לילדים עם מש"ה במסגרת משחק חופשי ואינטראקטיבי ברוח שטות (משחק ליצני). ההערכה התמקדה ביכולות המשחקיות, החברתיות, ובמעורבות הרגשית של הילדים. בהתבסס על תוצאות חיוביות ממחקר גישוש מ-2015-16, תוגברה עבודת הליצנים בקבוצת המחקר (הוכפל מספר המפגשים לפעמיים בשבוע) אך לא בקבוצת הביקורת. נבחנה גם חשיבותה של יצירת סביבה תומכת ומיומנת בעקבות הכשרה של צוותי הגן (גננות וסייעות) והורי הילדים בטכניקות של משחק חופשי ומהנה עם הילדים. תוצאות המחקר מדגימות שיפור ניכר ביכולות המשחקיות של הילדים וכן השפעה חיובית על משחק אינטראקטיבי של ההורים עם ילדיהם ועל גישת הגננות למשחק ליצני בעקבות פעילות הליצנים.
לצפייה בתקציר המחקר לחץ כאן
לצפייה במגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן
דפים לפריט זה :
איכות חיים של הורים המטפלים בילדיהם עם מוגבלות שכלית התפתחותית בבתי אב יהודיים וערביים
מק"ט 652| מנחה: פרופ' אריק רימרמן
עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מחקר זה בדק איכות חיים סובייקטיבית של המטפל באדם עם מש"ה בבתי אב יהודים וערביים. במחקר השתתפו 301 מרואיינים שאותרו באמצעות מע"שים ומעונות יום, וכלל מטפלים עיקריים בילדים ובוגרים עם מש"ה בכל הארץ.
ממצאי המחקר מראים זיקה שלילית מובהקת בין איכות חיי המטפל העיקרי בבית האב היהודי לבין הדחק הרגשי, דחק הקשור בהתפתחות אישית, נמצא קשר חיובי מובהק ליחסים עם קרובים והשתתפות קהילתית. מאידך, בבית האב הערבי נצפו זיקה שלילית בין איכות החיים של המטפל העיקרי לדחק רגשי וקשר חיובי מובהק לאיכות חיים להשתתפות קהילתית ושימוש בהטבות. נמצא הבדל מובהק בין מטפלים עיקריים יהודים וערבים בהכנסת בית האב לנפש, בדחק רגשי, בניצול ההטבות, בקשרים עם קרובים ובהשתתפות קהילתית.
ממצאי ניתוח הנתיבים מאשרים כי מודל איכות החיים האישית של המטפל העיקרי כולל משתנים אקסוגניים ומתווכים. המשתנה האקסוגני דחק רגשי נמצא כאקסוגני וכמתווך.
דפים לפריט זה :
אימהות וסבתות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה הערבית
מק"ט 114 | כותבים נוספים: סונדוס פאטמה זבידאת, נטלי רכבי, ורה סקבירסקי
מחקר זה נערך בסיוע קרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לשפוך אור על חוויותיהן של 100 אימהות ו-101 סבתות לילדים עם מוגבלות שכלית בהשוואה ל-96 אימהות ו-100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית (בגילאי 3-14) בחברה הערבית. מחקר זה כולל מערך רב-משתני, הבוחן את נקודות המבט של אימהות וסבתות ערביות לגבי משאבים אישיים כמו הערכה עצמית, משאבים בין אישיים כמו רמת התמיכה האמוציונלית והאינסטרומנטלית (המתקבלת על פי תפיסת האימהות והמוענקת על פי תפיסת הסבתות), תפיסת ממדי הסבות (הסימבולי, הרגשי, ההתנהגותי והקוגניטיבי), אשמה ובושה, ותרומתם לדחק ולרווחה הנפשית של אימהות ולרווחתן הנפשית ולצמיחתן האישית של סבתות. ממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני ביניהן.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לשפוך אור על חוויותיהן של 100 אימהות ו-101 סבתות לילדים עם מוגבלות שכלית בהשוואה ל-96 אימהות ו-100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית (בגילאי 3-14) בחברה הערבית. מחקר זה כולל מערך רב-משתני, הבוחן את נקודות המבט של אימהות וסבתות ערביות לגבי משאבים אישיים כמו הערכה עצמית, משאבים בין אישיים כמו רמת התמיכה האמוציונלית והאינסטרומנטלית (המתקבלת על פי תפיסת האימהות והמוענקת על פי תפיסת הסבתות), תפיסת ממדי הסבות (הסימבולי, הרגשי, ההתנהגותי והקוגניטיבי), אשמה ובושה, ותרומתם לדחק ולרווחה הנפשית של אימהות ולרווחתן הנפשית ולצמיחתן האישית של סבתות. ממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני ביניהן.
דפים לפריט זה :
צמיחתן האישית ורווחתן הנפשית של סבתות ערביות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית: תרומתם של מאפיינים אישיים ובין אישיים
מק"ט 633 | מנחה: פרופ׳ ליאורה פינדלר
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
מחקר זה בוחן לראשונה את נקודות המבט של 101 סבתות ערביות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ו- 100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית לגבי דחק, הערכה עצמית, התמיכה האמוציונאלית והאינסטרומנטלית המוענקת, תפיסת תפקיד הסבות, ורגשות הבושה והאשמה ותרומתם של כל אלה לרווחתן הנפשית וצמיחתן האישית של הסבתות. מממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני וההבדל היחיד שנמצא התייחס לערך עצמי גבוה יותר בקרב הסבתות לילדים עם מוגבלות שכלית. לרווחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי ורגש האשמה בעוד שלצמיחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי, האשמה הנון ליניארית, התמיכה והעומס והרגשות החיוביים בתפקיד הסבות.
דפים לפריט זה :
מאמר זה בוחן את תרומתם הייחודית של מתנדבים עם מוגבלות, הפועלים בארגוני הסיוע לאנשים עם מוגבלות, ואת משמעות ההתנדבות בחייהם ובתפקודם. המאמר מתבסס על עבודת שדה שבה רואיינו 35 מתנדבים יהודים וערבים עם מוגבלות פיסית, נפשית או קוגניטיבית. כל המשתתפים פועלים בארגוני הסיוע למען אנשים עם מוגבלות; מחציתם ויותר פעילים בתפקידי ניהול והובלה, והשאר בתפקידי סיוע והדרכה. הריאיון נסב בעיקר על משמעות ההתנדבות מבחינתם, על הפרקטיקה של התפקיד ועל יחסי העבודה בארגון. הממצאים מלמדים על אלה: התנדבות היא מנת חלקם של מתנדבים בעלי משאבים; אין הם רואים במגבלה מכשול; פעילותם לשינוי מצבם החברתי והאישי של אנשים עם מוגבלות רחבת אופקים; הם יצאו מהגדר של
מתן שירותים לאנשים עם מוגבלות והפכו פעילים למען שינוי פוליטי וחברתי. מתוך פרקטיקות הסיוע שהציגו ניכר שזהותם של המתנדבים כאנשים עם מוגבלות מכוננת את גישתם המסייעת. על כן הבנת גישתם הייחודית ללקוחות היא גורם מפתח בפיתוח תרבות ארגונית המקדמת גיוס אינטגרלי של מתנדבים.
מתן שירותים לאנשים עם מוגבלות והפכו פעילים למען שינוי פוליטי וחברתי. מתוך פרקטיקות הסיוע שהציגו ניכר שזהותם של המתנדבים כאנשים עם מוגבלות מכוננת את גישתם המסייעת. על כן הבנת גישתם הייחודית ללקוחות היא גורם מפתח בפיתוח תרבות ארגונית המקדמת גיוס אינטגרלי של מתנדבים.
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 102- חשון תשע"ח, אוקטובר 2017: תעסוקת אנשים עם מוגבלות – מחקר, מדיניות ומעשה ונמצא באתר של המוסד לביטוח לאומי. לקישור לגיליון הדיגיטלי של כתב העת.
למאמר המלא לחץ כאן.
המאמר פורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר, גלית ינאי ונטורה ובהסכמת הנהלת המערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
דפים לפריט זה :
מחקר זה ביקש להתחקות אחר תהליכי התפתחות הקריירה של הפרט המתמודד עם מוגבלות. המונח קריירה נחקר בהגדרתו הרחבה, הכוללת את הממשק שבין תפקיד העובד לתפקידי חיים אחרים. באופן ספציפי נבחנו המשתנים חקירת קריירה, מסוגלות עצמית לשלב בין תפקידי עבודה ומשפחה ותחושת רווחה נפשית בקרב צעירים עם וללא מוגבלות פיסית. במחקר השתתפו 79 מבוגרים צעירים, 25 מהם מתמודדים עם מוגבלות פיסית נרחבת ו-54 ללא מוגבלות. משתתפי המחקר מילאו בהתנדבות ובאופן עצמאי ארבעה שאלונים באמצעות הרשתות החברתיות. החוקרות פנו למשתתפי המחקר המתמודדים עם מוגבלות באמצעות דגימת כדור שלג. ממצאי המחקר הצביעו על הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות הצעירים. צעירים עם מוגבלות חוקרים פחות מחבריהם את התחום הכלכלי והמקצועי ומדווחים על מסוגלות עצמית נמוכה יותר לנהל בעתיד תפקידי עבודה ומשפחה. לעומת זאת הם מדווחים על רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית. בקרב שתי קבוצות הצעירים נמצאו ארבעה מנבאיםמובהקים של תחושת רווחה נפשית: מוגבלות פיסית או היעדרה; מסוגלות עצמית להתמודד עם קונפליקט משפחה-עבודה; חקירת התחום הלימודי והמקצועי; חקירת שילוב בין תפקידים. ממצאי המחקר עשויים להאיר ולחזק את הפרספקטיבה ההומניסטית הרחבה שדרכה רואים כיום אנשים עם מוגבלות, ולפיה בחירת סגנון חיים, לרבות בחירה מקצועית, מושתתת על הבניה חברתית ונעשית בתוך הקשר סביבתי ואישי. בהקשר זה עשויים ממצאי המחקר להניח תשתית להמשך מחקר, מדיניות והתערבות בתחום התפתחות הקריירה של צעירים עם מוגבלות.
מילות מפתח: מבוגרים צעירים, תהליכי חקירה, הבניית זהות, מסוגלות עצמית, צעירים עם מוגבלות
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
דפים לפריט זה :
בכורה חגיגית לסרט המרגש "אח שלי גיבור" בבימויו של יונתן ניר
תיערך היום 11/07/16 בפסטיבל ירושלים
צעירים ישראלים עם תסמונת דאון יוצאים עם אחיהם לטיול תרמילאים בצפון הודו. כל אחד מזוגות האחים נושא עימו מהבית קונפליקט לא פתור. המסע המאתגר מציף זכרונות ילדות, חושף את הקשיים אבל גם את רגעי הקסם שמביא איתו אח מיוחד לתא המשפחתי. על רקע נופי ההימלאיה, בליווי מוזיקה מקורית של אהוד בנאי, מסע אל ארץ רחוקה הופך למסע אל תוך הלב. מסע של התקרבות והשלמה.
בימוי: יונתן ניר
הפקה: יונתן ניר ואנוש קסל
צילום : יואב קליינמן
הפקה וניהול מסע: איתמר פלג - יומן מסע
קרן שלם שותפה במימון הסרט.
צפו בטריילר הרשמי של הסרט
חמרים מקצועיים מיום האוריינטציה למקצועות הבריאות בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית
שנערך ב- 01.03.16 בבית שיתופים בכפר יהושע
המפגש המקצועי שנערך ב- 01/03/16 בבית שיתופים הינו יוזמה של קרן שלם בשיתוף יח' הבריאות של האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
המפגש יועד למרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, אחיות, וקלינאי תקשורת עובדים במסגרות היום של אנשים עם מש"ה בקהילה.
להלן חמרים מקצועיים שהוצגו במסגרת המפגש -
אטיולוגיה ותסמונות, שוש אספלר, אחות מרכזת תחום סיעוד בקהילה, אגף מש"ה
- למצגת ההרצאה לחץ כאן
תהליכי אבחון הוועדה, שרית טילוביץ לוי, מפקחת ארצית על מערכות אבחון, אגף מש"ה
- למצגת ההרצאה לחץ כאן
תוכניות קידום אישיות, ענת פרנק מפקחת ארצית תוכניות קידום אישיות , אגף מש"ה
מהי התנהגות מאתגרת ואת מי היא מאתגרת ? דר' בני הוזמי, מנהל אקדמי, בית איזי שפירא
- למאמרו של ד"ר בני הוזמי בנושא התנהגות מאתגרת בקרב אנשים עם מש"ה לחץ כאן
- לסרטון על "העולם הסודי של האוטיזם" סיפורה של קרלי פליישמן לחץ כאן
סדנא בנושא דילמות בעבודה עם אנשים מש"ה במסגרות היום, בהנחיית צוות היועצות של יח' מקצועות הבריאות של אגף מש"ה : יעל שדלובסקי פרס, פרידה קורנברוט, כרמית כהנא, ונילי בן דור : מפקחת ארצית לניהול ידע והדרכה, אגף מש"ה
- למצגת הסדנא לחץ כאן
חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית, התשס"ו- 2005 מתאים ומנגיש את הליכי החקירה והעדה הפליליים לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית. במסגרת הליך המבוסס על גישה אדוורסרית, החוק מחייב גביית עדות על ידי חוקר בעל מומחיות מקצועית בשלב החקירה המשטרתית, וקובע כללים ראייתיים ייחודיים לדיון בשלב המשפט. התאמות אלו נועדו לנטרל את הקשיים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות בהליכי החקירה הפלילית והעדות בבית המשפט. המאמר בוחן האם ועד כמה משקף החוק את הגישה הביקורתית- חברתית למוגבלות, הרואה את המוגבלות בעיקרה כתוצר של הבנייה חברתית- תרבותית, ודוחה את התפיסה המסורתית הרואה במוגבלות מצב…
קרא עוד
דפים לפריט זה :
