A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

החיים בקהילה בעיניהם של צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 139| חוקרים נוספים: פרופ' אריק רימרמן ופרופ' מלכה מרגלית  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
דו"ח זה מציג ממצאי חמש שנות מחקר-אורך אשר בחן את החיים בקהילה כפי שהם נתפסים על ידי צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית והוריהם, תוך שימוש במתודולוגיות כמותניות ואיכותניות. המחקר כלל 126 צעירים והוריהם. גילאי הצעירים בעת כניסתם למחקר נעו בין 15-30 (M=20.33, SD=4.00). ברוח אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, ובהעדרם של מחקרי אורך שעקבו אחר איכות החיים של הצעירים, התמקד המחקר בבחינת מודל החברתי-תפקודי של אדם-סביבה וחקר גורמי חוסן. זוהו מסלולי התפתחות מובחנים בקרב הצעירים במדדי המחקר (כגון, איכות חיים, בחירה, מאמץ). עוד הודגשו תרומת מדדי הצעירים וההורים (לדוגמא, מדדי תמיכה ומאמץ, משאבי הורים ואקלים-משפחתי), להסבר איכות החיים של הצעירים.
 

לתקציר המחקר לחץ כאן

לפריט המלא לחץ כאן

לתקציר המנהלים לחץ כאן

למגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן

 

 

 

 



הכמיהה לנראות- נקודת המפגש של הפוטותרפיה עם חוות האחאות במשפחות בהן ילד עם מוגבלות   מנחה: פרופ' ליאורה פינדלר  

מוטיב הנראות מרכזי מאוד בתהליכי הצילום והטיפול ומתכתב באופן מעניין עם חווית הנראות בקרב אחים במשפחות שבהן ילד עם מוגבלות. בעבודה סמינריונית זו מציגה הכותבת את עומק המשמעויות וההשלכות שיש לכמיהה לנראות ובוחנת את יעילות הפוטותרפיה בעבודה עם אחים לילדים עם מוגבלות.
הנחת המוצא של הכותבת מתייחסת לפוטותרפיה כאמצעי התערבות בעל כוח מחולל שינוי בעבודה עם
האחים וזאת משום שאחת הנקודות המייחדות את הפוטותרפיה בתוך עולם הטיפול הוא השתקפות העצמי. ההשערה שעומדת בבסיס החיבור היא כי במשפחות שבהן ילד עם מוגבלות האחים, ללא המוגבלות, גדלים מחוץ לפוקוס ובצילם של אחיהם עם המוגבלות. לכן הצילום בכוחו להחזיר לאדם את השליטה, במקומות בהם נעדרה השליטה מחייו, יחד עם האפשרות לבחור להיות בפוקוס, נוכח בתוך הפריים.
כדי לבחון את יעילות הכלי ולגבש הצעת התערבות טיפולית, חקרה הכותבת את מושג הנראות דרך שלוש פריזמות שונות: הכמיהה לנראות במדיום הצילום ובתהליכי טיפול, נראות בשדה הפסיכולוגיה והכמיהה לנראות בקרב אחים לילדים עם מוגבלות. נבדקו הקשרים בין שלושת הפרגמנטים השונים ומתוכם נעשתה אינטגרציה במטרה להביא את הרעיונות לכדי עקרונות מנחים וכלי יישומי. כך לבסוף, הכותבת מציעה מספר עקרונות מנחים לעבודה תרפויטית כגון נתינת תוקף לחוויית הנראות ושילוב טכניקות מגוונות לעבודה עם המצלמה והתצלומים. זאת מתוך שאיפה להפנות את העדשה אל האחים, ולזמן להם את האפשרות להאיר ולהתבונן בעולמם הפנימי.

קישור למאמר הועלה לאתר באישור הכותבת.

לצפייה במאמר לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


סבות מיוחדת- צרכים ומענים    

סבים וסבתות מהווים מקור תמיכה ייחודי במשפחות לילדים עם מוגבלות ולכן חשוב להבין את צרכיהם, להתאים להם מענים ולהעמיק את ההבנה בהתייחס למערכת היחסים שלהם עם המשפחה הגרעינית בה גדל הילד עם המוגבלות. מטרת המאמר היא למקד את האתגרים והצרכים הייחודיים של סבים לנכדים עם מוגבלות, לסקור דוגמאות לדרכי התערבות ותמיכה המוצעים עבורם בארץ ובעולם תוך התמקדות במודל עבודה ייחודי כוללני אשר פותח עם ועבור סבים, בבית איזי שפירא. "מודל העבודה המשולב" להתערבות עם סבים בבית איזי שפירא, מציע 4 מרכיבים מרכזיים, ביניהם "הפעלת קבוצות לומדות" לסבים מיוחדים המשלבות בין הקניית ידע ומיומנויות מובנים…

קרא עוד


הורות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית : פרספקטיבה של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים    

משפחות בהן ההורה הוא אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית מעוררות עניין רב בקרב גורמים במערכת הרווחה והשירותים החברתיים. משפחות אלה מציבות אתגרים ודילמות בפני נותני השירותים, אשר נדרשים לאזן בין זכותם של אנשים עם מוגבלות להיות הורים לבין אחריותם כלפי הילדים.
מחקר זה, המבוסס על ארבעים ראיונות חצי מובנים עם עובדים סוציאליים, עוסק בהורות של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, מנקודת מבטם של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מציג תמיכות ושירותים להורים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, תוך התייחסות לגורמים מקדמים וחסמים במתן שירותים סוציאליים למשפחות אלה. כמו כן, המחקר בוחן תפיסות ועמדות של עובדים סוציאליים כלפי הורות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
 
המחקר נערך בשיתוף עם פרויקט המוגבלות של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הארוורד. 
 
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הזכות לנישואים של נשים עם מוגבלויות במגזר החרדי- היבטים ביקורתיים   מק"ט 630| מנחה: פרופ' נטע זיו  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
עבודה זו בוחנת את ההיבטים המשפטיים, התרבותיים והחברתיים של נישואי נשים עם מוגבלות בחברה החרדית. היא עוסקת במפגש בין שיח הזכויות, המהווה בעשורים האחרונים מסגרת רעיונית להסדרת חייהם של אנשים עם מוגבלות, לבין תפיסת עולם אמונית, המבוססת על ההלכה היהודית ועל נורמות ודפוסי חיים המאפיינים את הקהילה החרדית.
גישת לימודי המוגבלות רואה את המוגבלות בהתאם לסביבה התרבותית בה מתקיימת. המערכות המשפטיות השונות – ההלכה היהודית, החוק האזרחי והנורמות בקהילה החרדית, שותפים לעיצוב נישואים אלו. לנישואים ערך דתי ותרבותי משמעותי ועבודה זו מציגה את האתגרים, החסמים וגורמי הסיוע המשפיעים על נשים חרדיות עם מוגבלות המבקשות להגשים ערך זה.
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


המרכזים למשפחה - תוצרי ידע ומחקר    

המרכז למשפחה הינו שירות המשלים למשפחות מהווה חלק ממערך השירותים החברתיים הניתנים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות למשפחות המתמודדות עם גידול ילד עם מוגבלות. השירות פועל בגישה קהילתית ומספק מגוון מענים המסייעים למשפחות ומאפשרים להם איכות חיים בקהילה.
עקרונות העבודה: עבודה בגישה קהילתית, שותפות הורים בתכנון ובהפעלה, משפחות לילדים עם מגוון מוגבלויות.
 
לאתר המרכזים למשפחה ולקריאת חמרים ותוצרי ידע בנושא
 
 
 



ציפיות הורים לבעלי מגבלה שכלית התפתחותית מילדיהם הבריאים: בחינת הצורך בפיצוי על מגבלתו של הבן/בת בעל/ת המגבלה השכלית ההתפתחותית   מק"ט 636| מנחה : ד"ר חיה עמינדב  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 128 נבדקים שחולקו לקבוצת מחקר של זוגות הורה וילד ממשפחות של בעלי מגבלה שכלית וקבוצת ביקורת של זוגות שבמשפחתם כולם בעלי התפתחות תקינה. נבדקו ציפיות הורים, מסוגלות עצמית כללית, דימוי עצמי ואמפתיה. נמצא כי אימהות לילדים בעלי מגבלה תופסות את ילדיהם בעלי ההתפתחות התקינה כמסוגלים יותר באופן כללי לעומת אימהות קבוצת הביקורת. כמו כן, נמצא כי הורים לבעלי מגבלה שכלית יצפו שילדם בעל ההתפתחות התקינה יראה רמה גבוהה של הבנה לגבי תחושותיו של אדם זר (לא בהכרח בעל מגבלה) זאת לעומת ציפיית הורי קבוצת הביקורת. מתוך ממצאים אלו אנו למדים על מערכת הלחצים המופעלת על האח לבעל המגבלה. חשיבות רבה קיימת בהכרת אנשי המקצוע וגורמי הטיפול את הלחצים והמתחים המלווים את הקשרים הבינאישיים במשפחות לבעלי מגבלה שכלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מחקר הערכה בנושא: התמודדות משפחות לילד עם תסמונת דאון המשתתפות בתכנית "אני ואמי"   מק"ט 166 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

המחקר בוצע על ידי מכלול - יחידת הערכה ומדידה של קרן שלם בשיתוף אגף קהילה במינהל המוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועמותת שלווה. 
 
מתוך כלל הילדים הנולדים בישראל בכל שנה, כ-160 ילדים (המהווים 0.1% מכלל הלידות) נולדים עם תסמונת דאון. משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רואה חשיבות רבה בפיתוח תכניות התערבות בגיל הרך, ולאור זאת יצא במיזם משותף עם עמותת "שלווה" להפעלת תכנית "אני ואמי" לארבעים ילדים עם תסמונת דאון ומשפחותיהם במחוז ירושלים, החל משנת תשע"ט. כיום פועלת התכנית במחוז ירושלים בלבד ומטרת התכנית להרחיב את פעילותה בפריסה ארצית.
מטרת מחקר ההערכה הנוכחי ללמוד על התרומה של התכנית הן עבור האמא והן עבור בני הבית הנוספים (בעל, אחים, משפחה מורחבת), טרם קבלת ההחלטה על הרחבתה והטמעה של התכנית במסגרת שרותי המשרד.
 
מכאן שההערכה הנוכחית התמקדה בתרומת התכנית על המשפחה. באופן ספציפי הוצבו שלוש שאלות הערכה מרכזיות:
1. באיזו מידה חל שינוי בקרב האמהות במהלך השנה הראשונה, במימד הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי (כולל התייחסות למשברים ונקודות אור)?
2. מהם מקורות התמיכה המרכזיים של האם, ומהו מיקומה של תכנית "אני ואמי" ביניהם?
3. כיצד נתפסת תרומתה של תכנית "אני ואמי" בעיני האמהות, האבות והאחים/ות של התינוק? מהם צרכי המשפחות? ומה ניתן לשפר בתכנית?
 
במחקר השתתפו 23 אימהות, 5 אבות ו-6 אחיות לפעוטות עם תסמונת דאון אשר השתתפו בתכנית "אני ואמי". לאור ממצאי ההערכה, אשר הצביעו על תרומה משמעותית של התכנית לרווחת המשפחות, הועלו מסקנות והמלצות המפורטות במלואן בדו"ח הממצאים.
 
לקריאת תקציר המנהלים לחץ כאן.
 
לקריאת דו"ח הממצאים המלא לחץ כאן.
 
לצפייה במצגת הממצאים לחץ כאן.

 



הקשר שבין דחק, נטל טיפול ואמביוולנטיות שחשים הורים מזדקנים המטפלים בילדיהם הבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבין איכות חייהם של ההורים   מק"ט 642| מנחה: פרופ' אסתר יקוביץ  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
ממצאי המחקר הכמותי: נמצא אישור למודל שנבחן במחקר: רמת מוגבלות שכלית התפתחותית, רמת תפקוד, מספר הילדים ומין ההורה, נמצאו כמנבאים את תחושת הנטל, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. כמו כן, רמת תפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמצאה כמנבאת את תחושת דחק ההורה, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. בבחינת הקשר בין נטל טיפול ודחק לאיכות חיים של ההורה המטפל, נמצא קשר שלילי בין נטל טיפול ודחק לבין איכות חיים כללית, איכות חיים פיזית, איכות חיים פסיכולוגית, איכות חיים חברתית, ואיכות חיים בסביבה של ההורה המטפל בילדו הבוגר עם מש"ה. כלומר ככל שנטל הטיפול ודחק ההורה גבוהים יותר כך איכות החיים של ההורה נמוכה יותר. בנוסף, נמצא קשר חיובי בין רמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה לבין דחק ואמביוולנטיות, כך ככל שרמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמוכה, רמת הדחק ומידת האמביוולנטיות של ההורה גבוהים יותר.
ממצאים איכותניים: אלה האירו מספר סוגיות: סוגי קשיים יומיומיים שעלו מתוך התשובות כוללים קשיים פיזיים, רגשיים, קשיי התמודדות עם התנהגות מאתגרת וקושי עם בדידות בעקבות היותם מטפלים עיקריים. דרכי התמודדות עם קשיי הטיפול כוללים עזרה הניתנת על ידי בני משפחה (בן זוג/בת זוג או ילדים) וחלק מההורים נעזרים בעזרה בתשלום. בנוסף, ההורים מתמודדים עם הקושי באמצעות תכונות אישיות כמו אופטימיות, סבלנות, אהבה, נתינה, הסתכלות חיובית על החיים ותחומי עניין בהם הוא עוסקים. להורים צרכים רבים שאין להם מענה המופנים למשרד הרווחה שהבולטים ביניהם הינם: קשר דל עם עו"ס הקהילה- אשר אינו מספק את צרכי ההורים, הם מצביעים על הצורך בפיתוח שירותים קהילתיים תומכים נוספים. ההורים חוששים לעתיד ילדם כאשר לא יוכלו לטפל בו יותר, חלקם מעוניינים להעביר את הטיפול לבן משפחה. ההורים חוששים מטיפול חוץ ביתי בו לדעתם לא יסופקו הצרכים של ילדם כפי שמסופקים כיום.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


אימהות וסבתות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה הערבית   מק"ט 114 | כותבים נוספים: סונדוס פאטמה זבידאת, נטלי רכבי, ורה סקבירסקי  

 מחקר זה נערך בסיוע קרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לשפוך אור על חוויותיהן של 100 אימהות ו-101 סבתות לילדים עם מוגבלות שכלית בהשוואה ל-96 אימהות ו-100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית (בגילאי 3-14) בחברה הערבית. מחקר זה כולל מערך רב-משתני, הבוחן את נקודות המבט של אימהות וסבתות ערביות לגבי משאבים אישיים כמו הערכה עצמית, משאבים בין אישיים כמו רמת התמיכה האמוציונלית והאינסטרומנטלית (המתקבלת על פי תפיסת האימהות והמוענקת על פי תפיסת הסבתות), תפיסת ממדי הסבות (הסימבולי, הרגשי, ההתנהגותי והקוגניטיבי), אשמה ובושה, ותרומתם לדחק ולרווחה הנפשית של אימהות ולרווחתן הנפשית ולצמיחתן האישית של סבתות. ממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני ביניהן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד