A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

"מה כבר ביקשתי?"    

ההצגה מספרת על אם המגדלת את שתי בנותיה: נוי בת ה-18, נערה בעלת צרכים מיוחדים, ועדן, בת ה-15, בשבוע בו עברו דירה לישוב חדש.
במהלך ההסתגלות עליהן לעמוד מול סודות וגילויים מן העבר. ההצגה נוגעת ביומיום ובקשיים של ה"משפחה המיוחדת", 
של התמודדות האחים המיוחדים, בגילוי והסתרה של ההתמודדויות בתוך ומחוץ למשפחה, בפשרות, ויתורים ובחירות בתוך הבית ואל מול זוגיות חדשה.

בתום ההצגה עולות השחקניות (אורנה ויפעת) וחושפות את הסיפור האישי שלהן והנגיעה שלהן לנושא ההצגה (שתיהן אימהות לילדים בעלי צרכים מיוחדים),

ומנהלות שיחה עם הקהל על הנושאים שהציפה ההצגה.

 

לסרטון הנותן טעימה מן ההצגה

 

ליצירת קשר

 

אורנה סגל (טל. 052-2720441)

יפעת נוימן (טל. 050-2693255)

 

תיאטרון "אלומה"

 

 

 

 



המשמעות שמעניקים בני משפחה לחוויית החיים וההזדקנות עם בן משפחה בוגר עם מוגבלות אינטלקטואלית   מק״ט 123 | מחברים נוספים: דר׳ טל ארטן-ברמן, דר׳ הילה אביאלי  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

 מטרת המחקר: לתאר ולנתח את חווית ההזדקנות של בני משפחה עם בן משפחה בוגר עם מגבלה שכלית התפתחותית (מש"ה), והמשמעות שהם מעניקים לחוויה זו מפרספקטיבת מהלך החיים. שיטה: במחקר האיכותני נדגמו ורואיינו בראיונות עומק 10 יחידות משפחה.
ממצאים: מניתוח היחידה המשפחתית עלו שלוש תמות: המוגבלות האינטלקטואלית כמנהלת את חיי המשפחה או המשפחה כמנהלת את המוגבלות לאורך מהלך החיים והזיקנה; המעבר לזיקנה: אסטרטגיות התמודדות –בין המשכיות לשינוי; "מתנה לא רצויה" או "כורח שנעשה באהבה": מבט רטרוספקטיבי של בני משפחה על הזדקנות עם מוגבלות. מניתוח נקודת המבט של האחים עלו שלוש תמות: "אני אמא? אחות? חברה? בת של?": ריבוי התפקידים של האחים לאורך מהלך החיים; "אלה זזה הצידה עכשיו": האח כמבוגר –אחראי במשפחה המזדקנת; "רק אמא שלי יודעת להשתלט עליו": מה טומן העתיד לאחים?
מסקנות: יש צורך לפתח עבור המשפחה עם מש"ה מעטפת שירותים מותאמת ורגישה לאורך מעגל החיים ותכנון שלב ההזדקנות.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מרכזים למשפחות של ילדים ובני נוער עם מוגבלויות – מחקר הערכה   מחברים נוספים : דורי ריבקין  

מתוך אתר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

משפחות לילדים עם מוגבלויות מתמודדות לעתים קרובות עם קשיים שמשפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על האחים והאחיות ועל בני משפחה אחרים. קשיים אלה משפיעים גם על יכולתם של בני המשפחה להתמודד עם צרכיו של הילד עם המוגבלות. כדי לסייע למשפחות אלה יזמו ג'וינט ישראל-אשלים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד העבודה והרווחה) תכנית ניסיונית של מרכזים למשפחות שלילדיהן מוגבלויות מכל הסוגים. המרכזים נועדו לספק תמיכה קהילתית למשפחות, כשירות משלים לתמיכה הפרטנית שמספקות המחלקות לשירותים חברתיים. המרכז הראשון החל לפעול בעכו בשנת 2008, ועד סוף 2016 הוקמו ברחבי הארץ 12 מרכזים, שמצויים בשלבים שונים של הטמעה כשירות של משרד העבודה והרווחה והרשויות המקומיות.

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ליווה את התכנית במחקר הערכה שכלל שני שלבים. בשלב הראשון בוצעה הערכה של המרכז הראשון בעכו (בשנים 2013-2012); הממצאים משלב זה סייעו לפיתוח התכנית ולהקמתם של מרכזים נוספים. בשלב השני, שנערך בשנים 2016-2015 אחרי שהתכנית הורחבה, נבחנו המרכזים הפועלים בערים אשדוד, מודיעין עילית, קריית גת ורמת גן. בסך הכול נערכו במסגרת המחקר ראיונות טלפוניים מובנים עם 460 הורים מלקוחות חמשת המרכזים, וראיונות עומק עם 49 אנשי מקצוע ועם 8 אימהות.

בין הממצאים העיקריים:
המרכזים מקיימים מגוון רחב של פעילויות. בין היתר, קבוצות תמיכה להורים ולאחים ואחיות של ילדים עם מוגבלויות, ובכמה מקרים גם לסבים ולסבתות, ופעילות הפגה ופנאי לכל המשפחה. מרכיב מרכזי נוסף בפעילות הוא פיתוח קבוצות מנהיגות של הורים השותפות בהנהגת המרכז ופועלות למען משפחות וילדים עם מוגבלויות בקהילה המקומית ומול הרשויות.
ההורים הביעו שביעות רצון גבוהה מפעילויות המרכזים, ודיווחו על תרומתם המשמעותית להפחתת הבדידות שחוו בהקשר של קשיי ילדיהם. הורים שהשתתפו בפעילויות מרובות חשו שהמרכז תרם לתחושת המסוגלות שלהם כהורים.
מרבית ההורים הביעו שביעות רצון מן המתכונת הרב-נכותית של המרכזים.
כל אחד מן המרכזים שנכללו במחקר הצליח לצקת לפעילותו תכנים ודגשים המותאמים לאוכלוסייה המקומית, לרצונותיה, לצרכיה הייחודיים ולאופייה של העיר שהוא פועל בה.

המחקר מצביע על אתגרים שעדיין ניצבים בפני מפעילי התכנית. לדוגמה, כיצד להביא יותר אבות, אחים ואחיות לפעילויות המרכז, וכיצד לשמר את יכולת הפעילות של קבוצות המנהיגות של ההורים לאחר העברת האחריות להפעלת המרכזים למשרד העבודה והרווחה ולרשויות המקומיות.
הממצאים משני שלבי המחקר נדונו על ידי השותפים לתכנית ותרמו לתהליך המתמשך של פיתוח התכנית.

המחקר בוצע בהזמנת ג'וינט ישראל-אשלים ומומן בסיועו ובסיוע קרן מנדל ברמן למחקר על ילדים עם מוגבלויות. דוח המחקר מוקדש לזכרו של מנדל "ביל" ברמן.

להורדת המחקר המלא לחץ כאן

להורדת תקציר מנהלים לחץ כאן

לעיון בתמצית המחקר בשפה האנגלית לחץ כאן

 



כשנולד ילד מיוחד נולדת משפחה מיוחדת - סיפורים קצרים מהחיים לעולמן של משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים   הצגה של קבוצת התיאטרון הירושלמי בשיתוף קשר  

הצגה של קבוצת התיאטרון הירושלמי בשיתוף קשר- "כשנולד ילד מיוחד".
בבימויה של גבריאלה לב
השחקנים : עפר שלחין, עדינה דוד, חן יפרח

ההצגה מבוססת על סיפורים מתוך הספר "הורים ללא סוף" ומביאה בדרך יצירתית ועוצמתית קולות שונים של בני המשפחה המיוחדת.
ההצגה מיועדת לקהלים שונים ברחבי הארץ.
ההצגה כוללת חבילות שונות שכוללות הרצאה/פאנל/שיחה עם השחקנים, כותבים, עורכת הספר, על פי הבקשה של המזמינים.
ההצגה הועלתה כבר מספר פעמים בהצלחה רבה, כולל בפסטיבל צמיד, עם פאנל בהנחייתנו ועם אירוח של יעל גרינשפן, אחת הכותבות.

לפרטים ויצירת קשר : מאיה סגל, מנהלת סניף קשר ירושלים והסביבה במייל.
 
 
 

 הצצה קטנה לקטע מן ההצגה /צילום והפקה :מגזין "יוצא מן הכלל", שיאים, שק"ל

 

 

 



בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית   מק"ט 121 | חוקרים נוספים : ד"ר איילת גור, ד"ר מיכל סופר, פרופ' מיכל גרינשטיין- וייס  

סקירת השירותים החברתיים בישראל משנת 2014 הצביעה על כך שמרבית האנשים עם מוגבלות שכלית- התפתחותית כ- (68%) מתגוררים בביתם עם משפחותיהם.
מדיניות האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית מגדירה העדפה ברורה למגורים בתא המשפחתי. במידה ומגורים בבית אינם מתאפשרים, האדם עם המוגבלות יופנה לדיור חוץ ביתי, עם העדפה לדיור קהילתי על פני מעונות פנימייה. כשמדובר בילדים עם מוגבלות, הוצאה מהבית תיעשה רק במקרים מיוחדים, עם העדפה למשפחה אומנת על פני מסגרות אחרות.
אין זה מפתיע, אפוא, שנמצא קשר בין מסגרת המגורים לבין קבוצת הגיל, כך שככל שהגיל בוגר יותר, כך עולה הסבירות למגורים במסגרת חוץ- ביתית. בגילאי ,0-5 9% מהילדים מתגוררים בדיור חוץ-ביתי ושיעורם עולה בהדרגה עד 45% מבני ה -47 ויותר (שלום, בן שמחון וגורן, 2015)

סקירת הספרות שלהלן מתמקדת בהשלכות של מוגבלות של ילד על בית האב בו הוא מתגורר ומספקת דוגמאות ספציפיות להערכת בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית.

סקירת ספרות המוגשת במסגרת מיזם מחקר 'בתי אב' שנעשה במימון קרן שלם, האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ואוניברסיטת חיפה.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מדיניות משפחה ומוגבלות   Family Policy & Disability, Cambridge University Presss,2015  

ספר זה בוחן את מעמדה והיקפה של מדיניות המשפחה בהקשר למשקי בית של משפחות עם ילדים עם מוגבלויות.
הספר מציג סקירה המבוססות על ראיות של סוגיות משפטיות בנושא זה.
הספר כולל גם דיון על הפערים בין צרכי המשפחה ומדיניות המשפחה העכשווית בארצות הברית ומדינות אירופה, כפי שמודגם בסקרי משקי בית אלה. בנוסף, הוא מציג ניתוח השוואתי של קצבאות, זיכויי מס וניכויים, בין ארצות הברית ובמדינות נבחרים באירופה (בריטניה, צרפת ושוודיה). החשוב מכל, ספר זה מתייחס לתפקיד הקריטי של המדיניות הממוקדת במשפחה, כפי שבאה לידי ביטוי באמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות (UNCRPD), כמו גם את העתיד של מדיניות המשפחה כלפי משפחות של ילדים עם מוגבלויות במקרים של משבר כלכלי.

לספר באתר קיימברידג' לחץ כאן

המצגת המצורפת מביאה נושאים נבחרים מתוך הספר בעברית כגון :
• מדיניות ממוקדת משפחה – הגדרות
• מדיניות כלפי משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים בארצות הברית, בבריטניה, בצרפת, בשבדיה
• התייחסות לאמנה הבינלאומית לזכויות והאם היא תומכת במשפחה
• התייחסות למצב הקיים בישראל וחלופות חקיקה אפשרויות

למצגת בעברית לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מי מטפל בבני המשפחה המטפלים?    
 -

כמיליון וחצי ישראלים משמשים כ- caregivers, תומכים ומטפלים בבן משפחה או חבר המתמודד עם מחלה, מוגבלות או זקנה.
הם עושים זאת, במקביל לניהול בית וקריירה, מספקים בממוצע 21 שעות תמיכה בשבוע, למשך תקופה ממוצעת של ארבע וחצי שנים, וזאת ללא כל תשלום.
caregiver מספק לרוב טיפול סיעודי מורכב, תמיכה רגשית וקוגניטיבית, וניהול הטיפול בבית ומחוצה לו. תפקידו מוביל לתחושות חיוביות, אולם גם לנטל משפחתי, בריאותי, נפשי, תעסוקתי וכלכלי מורכב.
שיעור ה-caregivers יגדל באופן משמעותי בעשורים הקרובים, בשל מספר מגמות, כגון, הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים, נטל הולך וגדל של מחלות כרוניות, עלייה בשיעור הנשים העובדות ומורכבות המערכת הרפואית.
לתופעת מתרחבת זאת, ישנן השלכות מרחיקות לכת : מקשיי תפקוד ברמה האישית, דרך ערעור החוסן החברתי ועד לפגיעה במקומות העבודה ובכלכלה הלאומית.
מדינות רבות מודעות לתופעה ולהשלכותיה ומעצבות אסטרטגיה לאומית המכירה בצרכים הייחודיים של caregivers.
בהתאם, הן מספקות שירותי מידע והכוונה, תמיכה נפשית, סיוע כלכלי והקלות במקומות העבודה. כך מצליחים caregivers למלא את כל תפקידיהם באפקטיביות ולשמור על איכות חייהם.
בישראל, לעומת זאת, המודעות לתופעה נמוכה, לא קיימת מדיניות ברורה המגדירה את ה-caregivers וצרכיהם, השירותים מועטים ונקודתיים וברובם אינם רואים ב-caregiversקהל יעד ישיר לטיפול ותמיכה.
לכן, קיים צורך מידי ודחוף לפתח מדיניות לאומית ושירותים ייעודיים שיאפשרו לאוכלוסיה זו לנהל באפקטיביות את תהליך התמיכה ואת חייהם.

כותבות המאמר :
רחל לדאני – הינה מייסדת ומכ"ל עמותת Caregivers Israel
ד"ר איוה חגי ניב - הינה מנהלת פיתוח ארגוני בעמותת Caregivers Israel

עמותת Caregivers Israel הנה ארגון ללא מטרות רווח, אשר מוביל חזון שבו caregivers בישראל זוכים להכרה והערכה, לזכויות ולכלים אשר מאפשרים להם להמשיך בתפקידם כתומכים תוך שמירה על בריאותם ואיכות חייהם. הבאת חזון זה מן הכוח אל הפועל תעשה באמצעות חינוך והסברה בקרב הציבור ונבחריו, קידום חקיקה ומדיניות, ופיתוח שירותים מבוססי ראיות.

פרטים נוספים באתר העמותה.

המאמר מתוך " מגזין שכולו טוב" יוני 2016.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


בכורה חגיגית לסרט המרגש "אח שלי גיבור" בבימויו של יונתן ניר   תיערך היום 11/07/16 בפסטיבל ירושלים  

צעירים ישראלים עם תסמונת דאון יוצאים עם אחיהם לטיול תרמילאים בצפון הודו. כל אחד מזוגות האחים נושא עימו מהבית קונפליקט לא פתור. המסע המאתגר מציף זכרונות ילדות, חושף את הקשיים אבל גם את רגעי הקסם שמביא איתו אח מיוחד לתא המשפחתי. על רקע נופי ההימלאיה, בליווי מוזיקה מקורית של אהוד בנאי, מסע אל ארץ רחוקה הופך למסע אל תוך הלב. מסע של התקרבות והשלמה.

 
בימוי: יונתן ניר
הפקה: יונתן ניר ואנוש קסל
צילום : יואב קליינמן
הפקה וניהול מסע: איתמר פלג - יומן מסע

קרן שלם שותפה במימון הסרט.
 
 
צפו בטריילר הרשמי של הסרט
  

 



חול צלול - פרויקט גמר של יונתן גולדשטיין , תלמיד במגמת הקולנוע וטלוויזיה בקריית החינוך "רביבים" ראשון לציון, עם צוות מחבריו התלמידים.    
 -

הסרט הופק בהתנדבות ללא מטרת רווח של אנשי הצוות והשחקנים צולם באזור הנגב ליד מדרשת בן גוריון בחודש ינואר 2015.
מטרת הסרט לשמש ככלי הסברה והטמעת ערכים בנושא לתלמידי בי"ס ,
ולסייע לילדים אחרים, שגם להם קרובי משפחה עם מוגבלויות שכליות שלא העזו לחשוף את הנושא כפי שקרה ליונתן, עד לעצם ביצוע הסרט.

זהו סיפורם של דן, אסתר ושירלי.
דן הוא ילד בן 14, אשר לכבוד יום הולדתו סבתו – אסתר, אישה מבוגרת בסביבות גיל ה-50, מחליטה להגשים לו חלום ולקחת אותו לקורס צלילה מתנה באילת. דן מתרגש מהמתנה ומההזדמנות שתהיה לו לבלות זמן עם סבתו, אך הכל מתנפץ כאשר דודתו של דן, ביתה של אסתר – שירלי - אישה בסביבות ה-30 לחייה מצטרפת אליהם לנסיעה. שירלי, בעלת מוגבלות שכלית ומערכת היחסים שלה עם דן קשה ומורכבת. דן תמיד התבייש בה, לא הבין אותה ולא הצליח ממש לתקשר איתה. בנוסף לבעיות שיש לו עם דודתו, הוא מרגיש שסבתו אוהבת יותר את ביתה מאשר אותו, ושהוא תמיד צריך להתחרות עם שירלי על תשומת ליבה ואהבתה של אסתר.
במהלך הנסיעה הרכב נתקע באמצע המדבר, ושלושת הדמויות מוצאות את עצמן באמצע "חור" נידח בשום – מקום. הם נאלצים להתמודד אחד עם השני, ללמוד להכיר את עצמם ואת משפחתם, וגם להתמודד עם כל הבעיות, הכעסים והרגשות שהם הדחיקו והסתירו במהלך השנים.
דרך שיחות קטנות שמתפתחות ביניהם ועד לריבים סוערים ואלימים, הם יגלו מהי המהות האמתית של משפחה ועד כמה הם בעצם תלויים אחד בשני.

קרן שלם תמכה במימון הסרט.

 

 



תופעה ה'יחידאות' בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית: תיאוריות פסיכולוגיות (התקשרות, אינטימיות), תיאוריות מודרניות (בחירה/ היעדר הזדמנויות) או קשיים רגשיים חברתיים   מק"ט 100.1 | מחברים נוספים : חגית חגואל  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. 
 

בעוד שבחברה הרגילה נישואים נתפסים כחלק מ'נורמליזציה' ורווקות מתפרשת כ'חסר', באוכלוסיה בעלת מוגבלות שכלית קיים היפוך ביחס החברתי לתופעת הנישואים/רווקות. העמדה הרווחת היא שאלה מבין בעלי המוגבלות השכלית הבאים בברית הנישואים הינם בעלי יכולות גבוהות, שאינן משקפות את יכולותיהם של מרבית המבוגרים בעלי המוגבלות השכלית. לפיכך, הישארותם של מבוגרים בעלי מוגבלות שכלית לבד ללא בני זוג נתפסה עד כה כנורמטיבית לאוכלוסיה זו. המחקר הנוכחי שובר מיתוסים קיימים לגבי תופעה שנחשבת כא-נורמטיבית בחברה הרגילה (היחידאות) וכנורמטיבית באוכלוסיה בעלת מוגבלות שכלית.
עד כה נערכו בישראל מס מחקרים אשר בדקו מערכות יחסים זוגיות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית. חלק מן הממצאים הראו כי בעלי מוגבלות שכלית יכולים להינשא ולקיים חיים הרמוניים, וכי אחוז הגירושין בקרב משפחות ששני ההורים בעלי מוגבלות שכלית נמוך מזה הקיים באוכלוסיה הרחבה. בנוסף, מיסוד הקשר היווה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית אישור לעצמאות ואוטונומיה. ממצא נוסף מצביע כי מקיימי קשר זוגי, מתוארים כרגועים יותר ובעלי תחושת עצמאות גבוהה יותר מכאלה שאינם בקשר זוגי, ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות גבוהים יותר.
בהנחה שזוגיות תורמת לשיפור איכות החיים, מובנת שאיפתם של הורים, שילדיהם עם מוגבלות שכלית יצרו קשר זוגי בין אם הוא יביא למימוש נישואים ובין אם לאו.
מטרת המחקר הייתה לבדוק מדוע מרבים המבוגרים עם מוגבלות שכלית הם יחידאים ואינם מממשים זוגיות.
המחקר הנוכחי מאושש את הטענה שאנשים בעלי מוגבלות שכלית מסוגלים להינשא ולהקים משפחה וגם לנמק מדוע לא עשו זאת עד כה. במחקר נמצא כי בעלי מוגבלות שכלית מעוניינים בקשר זוגי ורובם אף מעוניינים להינשא.
 
 
למחקר העוסק בעמדות הורים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית כלפי סטטוס יחידאות/זוגיות של ילדם , לחץ כאן
 
 
סרטון המציג את עיקרי המחקר
צילום ועריכה : שי שלומי, דצמבר 2015

לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית
 
     

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד