A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

"מה כבר ביקשתי?"    

ההצגה מספרת על אם המגדלת את שתי בנותיה: נוי בת ה-18, נערה בעלת צרכים מיוחדים, ועדן, בת ה-15, בשבוע בו עברו דירה לישוב חדש.
במהלך ההסתגלות עליהן לעמוד מול סודות וגילויים מן העבר. ההצגה נוגעת ביומיום ובקשיים של ה"משפחה המיוחדת", 
של התמודדות האחים המיוחדים, בגילוי והסתרה של ההתמודדויות בתוך ומחוץ למשפחה, בפשרות, ויתורים ובחירות בתוך הבית ואל מול זוגיות חדשה.

בתום ההצגה עולות השחקניות (אורנה ויפעת) וחושפות את הסיפור האישי שלהן והנגיעה שלהן לנושא ההצגה (שתיהן אימהות לילדים בעלי צרכים מיוחדים),

ומנהלות שיחה עם הקהל על הנושאים שהציפה ההצגה.

 

לסרטון הנותן טעימה מן ההצגה

 

ליצירת קשר

 

אורנה סגל (טל. 052-2720441)

יפעת נוימן (טל. 050-2693255)

 

תיאטרון "אלומה"

 

 

 

 



המשמעות שמעניקים בני משפחה לחוויית החיים וההזדקנות עם בן משפחה בוגר עם מוגבלות אינטלקטואלית   מק״ט 123 | מחברים נוספים: דר׳ טל ארטן-ברמן, דר׳ הילה אביאלי  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

 מטרת המחקר: לתאר ולנתח את חווית ההזדקנות של בני משפחה עם בן משפחה בוגר עם מגבלה שכלית התפתחותית (מש"ה), והמשמעות שהם מעניקים לחוויה זו מפרספקטיבת מהלך החיים. שיטה: במחקר האיכותני נדגמו ורואיינו בראיונות עומק 10 יחידות משפחה.
ממצאים: מניתוח היחידה המשפחתית עלו שלוש תמות: המוגבלות האינטלקטואלית כמנהלת את חיי המשפחה או המשפחה כמנהלת את המוגבלות לאורך מהלך החיים והזיקנה; המעבר לזיקנה: אסטרטגיות התמודדות –בין המשכיות לשינוי; "מתנה לא רצויה" או "כורח שנעשה באהבה": מבט רטרוספקטיבי של בני משפחה על הזדקנות עם מוגבלות. מניתוח נקודת המבט של האחים עלו שלוש תמות: "אני אמא? אחות? חברה? בת של?": ריבוי התפקידים של האחים לאורך מהלך החיים; "אלה זזה הצידה עכשיו": האח כמבוגר –אחראי במשפחה המזדקנת; "רק אמא שלי יודעת להשתלט עליו": מה טומן העתיד לאחים?
מסקנות: יש צורך לפתח עבור המשפחה עם מש"ה מעטפת שירותים מותאמת ורגישה לאורך מעגל החיים ותכנון שלב ההזדקנות.

 

סרטון המציג את עיקרי המחקר - כתוביות בעברית וערבית

צילום ועריכה : שי שלומי, 2017


 לסרטון עם כתוביות באנגלית 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מרכזים למשפחות של ילדים ובני נוער עם מוגבלויות – מחקר הערכה   מחברים נוספים : דורי ריבקין  

מתוך אתר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

משפחות לילדים עם מוגבלויות מתמודדות לעתים קרובות עם קשיים שמשפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על האחים והאחיות ועל בני משפחה אחרים. קשיים אלה משפיעים גם על יכולתם של בני המשפחה להתמודד עם צרכיו של הילד עם המוגבלות. כדי לסייע למשפחות אלה יזמו ג'וינט ישראל-אשלים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד העבודה והרווחה) תכנית ניסיונית של מרכזים למשפחות שלילדיהן מוגבלויות מכל הסוגים. המרכזים נועדו לספק תמיכה קהילתית למשפחות, כשירות משלים לתמיכה הפרטנית שמספקות המחלקות לשירותים חברתיים. המרכז הראשון החל לפעול בעכו בשנת 2008, ועד סוף 2016 הוקמו ברחבי הארץ 12 מרכזים, שמצויים בשלבים שונים של הטמעה כשירות של משרד העבודה והרווחה והרשויות המקומיות.

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ליווה את התכנית במחקר הערכה שכלל שני שלבים. בשלב הראשון בוצעה הערכה של המרכז הראשון בעכו (בשנים 2013-2012); הממצאים משלב זה סייעו לפיתוח התכנית ולהקמתם של מרכזים נוספים. בשלב השני, שנערך בשנים 2016-2015 אחרי שהתכנית הורחבה, נבחנו המרכזים הפועלים בערים אשדוד, מודיעין עילית, קריית גת ורמת גן. בסך הכול נערכו במסגרת המחקר ראיונות טלפוניים מובנים עם 460 הורים מלקוחות חמשת המרכזים, וראיונות עומק עם 49 אנשי מקצוע ועם 8 אימהות.

בין הממצאים העיקריים:
המרכזים מקיימים מגוון רחב של פעילויות. בין היתר, קבוצות תמיכה להורים ולאחים ואחיות של ילדים עם מוגבלויות, ובכמה מקרים גם לסבים ולסבתות, ופעילות הפגה ופנאי לכל המשפחה. מרכיב מרכזי נוסף בפעילות הוא פיתוח קבוצות מנהיגות של הורים השותפות בהנהגת המרכז ופועלות למען משפחות וילדים עם מוגבלויות בקהילה המקומית ומול הרשויות.
ההורים הביעו שביעות רצון גבוהה מפעילויות המרכזים, ודיווחו על תרומתם המשמעותית להפחתת הבדידות שחוו בהקשר של קשיי ילדיהם. הורים שהשתתפו בפעילויות מרובות חשו שהמרכז תרם לתחושת המסוגלות שלהם כהורים.
מרבית ההורים הביעו שביעות רצון מן המתכונת הרב-נכותית של המרכזים.
כל אחד מן המרכזים שנכללו במחקר הצליח לצקת לפעילותו תכנים ודגשים המותאמים לאוכלוסייה המקומית, לרצונותיה, לצרכיה הייחודיים ולאופייה של העיר שהוא פועל בה.

המחקר מצביע על אתגרים שעדיין ניצבים בפני מפעילי התכנית. לדוגמה, כיצד להביא יותר אבות, אחים ואחיות לפעילויות המרכז, וכיצד לשמר את יכולת הפעילות של קבוצות המנהיגות של ההורים לאחר העברת האחריות להפעלת המרכזים למשרד העבודה והרווחה ולרשויות המקומיות.
הממצאים משני שלבי המחקר נדונו על ידי השותפים לתכנית ותרמו לתהליך המתמשך של פיתוח התכנית.

המחקר בוצע בהזמנת ג'וינט ישראל-אשלים ומומן בסיועו ובסיוע קרן מנדל ברמן למחקר על ילדים עם מוגבלויות. דוח המחקר מוקדש לזכרו של מנדל "ביל" ברמן.

להורדת המחקר המלא לחץ כאן

להורדת תקציר מנהלים לחץ כאן

לעיון בתמצית המחקר בשפה האנגלית לחץ כאן

 



כשנולד ילד מיוחד נולדת משפחה מיוחדת - סיפורים קצרים מהחיים לעולמן של משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים   הצגה של קבוצת התיאטרון הירושלמי בשיתוף קשר  

הצגה של קבוצת התיאטרון הירושלמי בשיתוף קשר- "כשנולד ילד מיוחד".
בבימויה של גבריאלה לב
השחקנים : עפר שלחין, עדינה דוד, חן יפרח

ההצגה מבוססת על סיפורים מתוך הספר "הורים ללא סוף" ומביאה בדרך יצירתית ועוצמתית קולות שונים של בני המשפחה המיוחדת.
ההצגה מיועדת לקהלים שונים ברחבי הארץ.
ההצגה כוללת חבילות שונות שכוללות הרצאה/פאנל/שיחה עם השחקנים, כותבים, עורכת הספר, על פי הבקשה של המזמינים.
ההצגה הועלתה כבר מספר פעמים בהצלחה רבה, כולל בפסטיבל צמיד, עם פאנל בהנחייתנו ועם אירוח של יעל גרינשפן, אחת הכותבות.

לפרטים ויצירת קשר : מאיה סגל, מנהלת סניף קשר ירושלים והסביבה במייל.
 
 
 

 הצצה קטנה לקטע מן ההצגה /צילום והפקה :מגזין "יוצא מן הכלל", שיאים, שק"ל

 

 

 



מיזם מחקר בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית   מק"ט 121| מחברים נוספים : ד"ר איילת גור ופרופ' מיכל גרינשטיין- וייס.  

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם, משרד העבודה והרווחה ואוניברסיטת חיפה.

מטרת מחקר הייתה לבחון היבטים כלכליים, נפשיים וחברתיים של בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית בישראל ולגבש המלצות יישומיות למדיניות. המחקר כלל מדגם לאומי של 301 בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית, כשמשתתפי המחקר הם אחד ההורים. הממצאים מצביעים על פערים כלכליים בין בתי אב במדגם לבתי אב בחברה הכללית. ההורים חווים רמות גבוהות של דחק, השתתפותם החברתית והתמיכה החומרית לה הם זוכים מצומצמת בלבד והם מדווחים על איכות חיים נמוכה מהנורמה. ממצאי המחקר מעידים שהיקף הקצבאות וההטבות מסייע לבתי אב בהתמודדות הכלכלית ויתכן אף מחלץ את חלקן מגלישה לעוני.
 

לסקירת ספרות בנושא

 

לצפייה בהרצאה בצולמה במסגרת כנס ידע שלם 2 ב- 21.6.18 בבית שיתופים

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


היבטים חברתיים ותרבותיים באיכות חיי משפחה: חווית גידול ילד עם מוגבלות בקרב משפחות ערביות ויהודיות בישראל   מחברים נוספים : פרופ' אייבן בראון  

מסמך זה הוא סיכום של מאמר שפורסם לאחרונה בכתב עת המתמחה בתחומי יישום ומחקר בנושא מוגבלות התפתחותית שכלית.
מסמך זה אינו מתיימר להיות תרגום מילולי מלא של המאמר המקורי, ולכן לא פעם יש הפניה למחקר המקורי לקבלת מידע מורחב ומפורט יותר.
להלן ההפניה :
Roth, D., & Brown, I. (2017) Social and Cultural Considerations in Family Quality of Life: Jewish and Arab Israeli Families' Child‐Raising Experiences. Journal of policy and practice in intellectual disabilities, 14 (1) 68-77.
 
 
המאמר מתאר מחקר שהשווה בין איכות חיי משפחה
(Family Quality of Life – FQOL)
של משפחות ערביות ויהודיות בישראל, שלכולן יש ילד עם מוגבלות. משפחות המגדלות ילד עם מוגבלות בישראל, נאלצות להתמודד לא רק עם אתגרים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים שאיתם מתמודדים כולם, אלא גם עם אתגרים נוספים. משפחה שיש לה ילד עם מוגבלות, שגם משתייכת לקבוצת מיעוט באוכלוסייה, נאלצת להתמודד עם אתגרים נוספים. במחקר זה השתתפו 158 משפחות יהודיות ו- 105 משפחות ערביות. כלי המחקר הוא שאלון שנבנה מ-9 תחומי תוכן הקשורים לאיכות חיי משפחה שדורגו על שישה ממדים. באופן כללי, נמצא שאיכות חיי משפחות ישראליות יהודיות גבוהה מזאת של משפחות ישראליות ערביות. למרות ששמונה מתשעת תחומי התוכן דורגו גבוה בממד של חשיבות התחום, שני מדדים שהוגדרו כמדדי תפוקה/תוצר ("שביעות רצון" ו-"הישג") דורגו נמוך כמעט בכל התחומים.
חשוב לקובעי מדיניות, כמו גם לעובדים בשטח לתת את הדעת למעמד החברתי פוליטי של המשפחה, תוך התייחסות להשלכות האפשריות שיש לאילו על משפחה המגדלת ילד עם מוגבלות. החוקרים כותבים שיש צורך במחקר נוסף על מנת לפתח מודלים ליישום תכניות, שיוטמעו במערכת הנותנת שירותים לכלל
האוכלוסייה, ויתנו מענה גם לצרכים של אוכלוסיית מיעוט.
 
המאמר הועלה לאתר באדיבות מרכז הידע, מכון טראמפ, בית איזי שפירא.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


סקירת ספרות - בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית   מק"ט 121 | חוקרים נוספים : ד"ר איילת גור, ד"ר מיכל סופר, פרופ' מיכל גרינשטיין- וייס  

סקירת השירותים החברתיים בישראל משנת 2014 הצביעה על כך שמרבית האנשים עם מוגבלות שכלית- התפתחותית כ- (68%) מתגוררים בביתם עם משפחותיהם.
מדיניות האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית מגדירה העדפה ברורה למגורים בתא המשפחתי. במידה ומגורים בבית אינם מתאפשרים, האדם עם המוגבלות יופנה לדיור חוץ ביתי, עם העדפה לדיור קהילתי על פני מעונות פנימייה. כשמדובר בילדים עם מוגבלות, הוצאה מהבית תיעשה רק במקרים מיוחדים, עם העדפה למשפחה אומנת על פני מסגרות אחרות.
אין זה מפתיע, אפוא, שנמצא קשר בין מסגרת המגורים לבין קבוצת הגיל, כך שככל שהגיל בוגר יותר, כך עולה הסבירות למגורים במסגרת חוץ- ביתית. בגילאי ,0-5 9% מהילדים מתגוררים בדיור חוץ-ביתי ושיעורם עולה בהדרגה עד 45% מבני ה -47 ויותר (שלום, בן שמחון וגורן, 2015)

סקירת הספרות שלהלן מתמקדת בהשלכות של מוגבלות של ילד על בית האב בו הוא מתגורר ומספקת דוגמאות ספציפיות להערכת בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית.

סקירת ספרות המוגשת במסגרת מיזם מחקר 'בתי אב' שנעשה במימון קרן שלם, האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ואוניברסיטת חיפה.

למחקר המלא

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מדיניות משפחה ומוגבלות   Family Policy & Disability, Cambridge University Presss,2015  

ספר זה בוחן את מעמדה והיקפה של מדיניות המשפחה בהקשר למשקי בית של משפחות עם ילדים עם מוגבלויות.
הספר מציג סקירה המבוססות על ראיות של סוגיות משפטיות בנושא זה.
הספר כולל גם דיון על הפערים בין צרכי המשפחה ומדיניות המשפחה העכשווית בארצות הברית ומדינות אירופה, כפי שמודגם בסקרי משקי בית אלה. בנוסף, הוא מציג ניתוח השוואתי של קצבאות, זיכויי מס וניכויים, בין ארצות הברית ובמדינות נבחרים באירופה (בריטניה, צרפת ושוודיה). החשוב מכל, ספר זה מתייחס לתפקיד הקריטי של המדיניות הממוקדת במשפחה, כפי שבאה לידי ביטוי באמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות (UNCRPD), כמו גם את העתיד של מדיניות המשפחה כלפי משפחות של ילדים עם מוגבלויות במקרים של משבר כלכלי.

לספר באתר קיימברידג' לחץ כאן

המצגת המצורפת מביאה נושאים נבחרים מתוך הספר בעברית כגון :
• מדיניות ממוקדת משפחה – הגדרות
• מדיניות כלפי משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים בארצות הברית, בבריטניה, בצרפת, בשבדיה
• התייחסות לאמנה הבינלאומית לזכויות והאם היא תומכת במשפחה
• התייחסות למצב הקיים בישראל וחלופות חקיקה אפשרויות

למצגת בעברית לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מי מטפל בבני המשפחה המטפלים?    
 -

כמיליון וחצי ישראלים משמשים כ- caregivers, תומכים ומטפלים בבן משפחה או חבר המתמודד עם מחלה, מוגבלות או זקנה.
הם עושים זאת, במקביל לניהול בית וקריירה, מספקים בממוצע 21 שעות תמיכה בשבוע, למשך תקופה ממוצעת של ארבע וחצי שנים, וזאת ללא כל תשלום.
caregiver מספק לרוב טיפול סיעודי מורכב, תמיכה רגשית וקוגניטיבית, וניהול הטיפול בבית ומחוצה לו. תפקידו מוביל לתחושות חיוביות, אולם גם לנטל משפחתי, בריאותי, נפשי, תעסוקתי וכלכלי מורכב.
שיעור ה-caregivers יגדל באופן משמעותי בעשורים הקרובים, בשל מספר מגמות, כגון, הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים, נטל הולך וגדל של מחלות כרוניות, עלייה בשיעור הנשים העובדות ומורכבות המערכת הרפואית.
לתופעת מתרחבת זאת, ישנן השלכות מרחיקות לכת : מקשיי תפקוד ברמה האישית, דרך ערעור החוסן החברתי ועד לפגיעה במקומות העבודה ובכלכלה הלאומית.
מדינות רבות מודעות לתופעה ולהשלכותיה ומעצבות אסטרטגיה לאומית המכירה בצרכים הייחודיים של caregivers.
בהתאם, הן מספקות שירותי מידע והכוונה, תמיכה נפשית, סיוע כלכלי והקלות במקומות העבודה. כך מצליחים caregivers למלא את כל תפקידיהם באפקטיביות ולשמור על איכות חייהם.
בישראל, לעומת זאת, המודעות לתופעה נמוכה, לא קיימת מדיניות ברורה המגדירה את ה-caregivers וצרכיהם, השירותים מועטים ונקודתיים וברובם אינם רואים ב-caregiversקהל יעד ישיר לטיפול ותמיכה.
לכן, קיים צורך מידי ודחוף לפתח מדיניות לאומית ושירותים ייעודיים שיאפשרו לאוכלוסיה זו לנהל באפקטיביות את תהליך התמיכה ואת חייהם.

כותבות המאמר :
רחל לדאני – הינה מייסדת ומכ"ל עמותת Caregivers Israel
ד"ר איוה חגי ניב - הינה מנהלת פיתוח ארגוני בעמותת Caregivers Israel

עמותת Caregivers Israel הנה ארגון ללא מטרות רווח, אשר מוביל חזון שבו caregivers בישראל זוכים להכרה והערכה, לזכויות ולכלים אשר מאפשרים להם להמשיך בתפקידם כתומכים תוך שמירה על בריאותם ואיכות חייהם. הבאת חזון זה מן הכוח אל הפועל תעשה באמצעות חינוך והסברה בקרב הציבור ונבחריו, קידום חקיקה ומדיניות, ופיתוח שירותים מבוססי ראיות.

פרטים נוספים באתר העמותה.

המאמר מתוך " מגזין שכולו טוב" יוני 2016.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


בכורה חגיגית לסרט המרגש "אח שלי גיבור" בבימויו של יונתן ניר   תיערך היום 11/07/16 בפסטיבל ירושלים  

צעירים ישראלים עם תסמונת דאון יוצאים עם אחיהם לטיול תרמילאים בצפון הודו. כל אחד מזוגות האחים נושא עימו מהבית קונפליקט לא פתור. המסע המאתגר מציף זכרונות ילדות, חושף את הקשיים אבל גם את רגעי הקסם שמביא איתו אח מיוחד לתא המשפחתי. על רקע נופי ההימלאיה, בליווי מוזיקה מקורית של אהוד בנאי, מסע אל ארץ רחוקה הופך למסע אל תוך הלב. מסע של התקרבות והשלמה.

 
בימוי: יונתן ניר
הפקה: יונתן ניר ואנוש קסל
צילום : יואב קליינמן
הפקה וניהול מסע: איתמר פלג - יומן מסע

קרן שלם שותפה במימון הסרט.
 
 
צפו בטריילר הרשמי של הסרט