A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

חול צלול - פרויקט גמר של יונתן גולדשטיין , תלמיד במגמת הקולנוע וטלוויזיה בקריית החינוך "רביבים" ראשון לציון, עם צוות מחבריו התלמידים.    
 -

הסרט הופק בהתנדבות ללא מטרת רווח של אנשי הצוות והשחקנים צולם באזור הנגב ליד מדרשת בן גוריון בחודש ינואר 2015.
מטרת הסרט לשמש ככלי הסברה והטמעת ערכים בנושא לתלמידי בי"ס ,
ולסייע לילדים אחרים, שגם להם קרובי משפחה עם מוגבלויות שכליות שלא העזו לחשוף את הנושא כפי שקרה ליונתן, עד לעצם ביצוע הסרט.

זהו סיפורם של דן, אסתר ושירלי.
דן הוא ילד בן 14, אשר לכבוד יום הולדתו סבתו – אסתר, אישה מבוגרת בסביבות גיל ה-50, מחליטה להגשים לו חלום ולקחת אותו לקורס צלילה מתנה באילת. דן מתרגש מהמתנה ומההזדמנות שתהיה לו לבלות זמן עם סבתו, אך הכל מתנפץ כאשר דודתו של דן, ביתה של אסתר – שירלי - אישה בסביבות ה-30 לחייה מצטרפת אליהם לנסיעה. שירלי, בעלת מוגבלות שכלית ומערכת היחסים שלה עם דן קשה ומורכבת. דן תמיד התבייש בה, לא הבין אותה ולא הצליח ממש לתקשר איתה. בנוסף לבעיות שיש לו עם דודתו, הוא מרגיש שסבתו אוהבת יותר את ביתה מאשר אותו, ושהוא תמיד צריך להתחרות עם שירלי על תשומת ליבה ואהבתה של אסתר.
במהלך הנסיעה הרכב נתקע באמצע המדבר, ושלושת הדמויות מוצאות את עצמן באמצע "חור" נידח בשום – מקום. הם נאלצים להתמודד אחד עם השני, ללמוד להכיר את עצמם ואת משפחתם, וגם להתמודד עם כל הבעיות, הכעסים והרגשות שהם הדחיקו והסתירו במהלך השנים.
דרך שיחות קטנות שמתפתחות ביניהם ועד לריבים סוערים ואלימים, הם יגלו מהי המהות האמתית של משפחה ועד כמה הם בעצם תלויים אחד בשני.

קרן שלם תמכה במימון הסרט.

 

 



תופעה ה'יחידאות' בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית: תיאוריות פסיכולוגיות (התקשרות, אינטימיות), תיאוריות מודרניות (בחירה/ היעדר הזדמנויות) או קשיים רגשיים חברתיים   מק"ט 100.1 | מחברים נוספים : חגית חגואל  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. 
 

בעוד שבחברה הרגילה נישואים נתפסים כחלק מ'נורמליזציה' ורווקות מתפרשת כ'חסר', באוכלוסיה בעלת מוגבלות שכלית קיים היפוך ביחס החברתי לתופעת הנישואים/רווקות. העמדה הרווחת היא שאלה מבין בעלי המוגבלות השכלית הבאים בברית הנישואים הינם בעלי יכולות גבוהות, שאינן משקפות את יכולותיהם של מרבית המבוגרים בעלי המוגבלות השכלית. לפיכך, הישארותם של מבוגרים בעלי מוגבלות שכלית לבד ללא בני זוג נתפסה עד כה כנורמטיבית לאוכלוסיה זו. המחקר הנוכחי שובר מיתוסים קיימים לגבי תופעה שנחשבת כא-נורמטיבית בחברה הרגילה (היחידאות) וכנורמטיבית באוכלוסיה בעלת מוגבלות שכלית.
עד כה נערכו בישראל מס מחקרים אשר בדקו מערכות יחסים זוגיות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית. חלק מן הממצאים הראו כי בעלי מוגבלות שכלית יכולים להינשא ולקיים חיים הרמוניים, וכי אחוז הגירושין בקרב משפחות ששני ההורים בעלי מוגבלות שכלית נמוך מזה הקיים באוכלוסיה הרחבה. בנוסף, מיסוד הקשר היווה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית אישור לעצמאות ואוטונומיה. ממצא נוסף מצביע כי מקיימי קשר זוגי, מתוארים כרגועים יותר ובעלי תחושת עצמאות גבוהה יותר מכאלה שאינם בקשר זוגי, ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות גבוהים יותר.
בהנחה שזוגיות תורמת לשיפור איכות החיים, מובנת שאיפתם של הורים, שילדיהם עם מוגבלות שכלית יצרו קשר זוגי בין אם הוא יביא למימוש נישואים ובין אם לאו.
מטרת המחקר הייתה לבדוק מדוע מרבים המבוגרים עם מוגבלות שכלית הם יחידאים ואינם מממשים זוגיות.
המחקר הנוכחי מאושש את הטענה שאנשים בעלי מוגבלות שכלית מסוגלים להינשא ולהקים משפחה וגם לנמק מדוע לא עשו זאת עד כה. במחקר נמצא כי בעלי מוגבלות שכלית מעוניינים בקשר זוגי ורובם אף מעוניינים להינשא.
 
 
למחקר העוסק בעמדות הורים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית כלפי סטטוס יחידאות/זוגיות של ילדם , לחץ כאן
 
 
סרטון המציג את עיקרי המחקר
צילום ועריכה : שי שלומי, דצמבר 2015

לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית
 
     

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


עמדות הורים של בוגרים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית כלפי סטטוס יחידאות/זוגיות של ילדם   מק"ט 100.2 | חוקרים נוספים : חגית חגואל, ליהי ארגוב-גוטסמן ואיריס שחף  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

מטרות המחקר היו לבדוק האם יש קשר בין עמדות ההורים כלפי זוגיות ונישואין של יקיריהם לבין הסטטוס בו הם נמצאים, ובדיקת הסיבות לתופעת היחידאות של בוגרים בעלי מוגבלות שכלית, מזווית הראייה של הוריהם. במחקר השתתפו 38 נבדקים, משתי קבוצות: הורים לבעלי קשר זוגי והורים וליחידאים. משתתפי המחקר נבדקו במתודה כמותית: העברת שאלוני עמדות כלפי זוגיות, נישואין ומשפחה בקרב ההורים, ובנוסף במתודה איכותנית: ראיונות חצי מובנים. במחקר נמצאו עמדות חיוביות יותר בקרב הורים למקיימי קשר זוגי בהשוואה להורי יחידאים כלפי הכנה לחיים אינטימיים כבר בתקופת ההתבגרות והלאה, אינטימיות, זוגיות, וסיוע ליחידאים למציאת בני זוג. נמצא כי קיימות עמדות חיוביות יותר באופן מובהק כלפי זוגיות בהיבט ההתנהגותי בקרב הורי נבדקים בעלי קשר זוגי בהשוואה להורי נבדקים יחידאים. מהראיונות האיכותיים עלה כי הורים למקיימי קשר זוגי יש יותר מסרים חיוביים/החלטיים מאשר להורי יחידאים. עוד נמצא כי הורים למקיימי הקשר הזוגי התמודדו טוב יותר עם הולדת ונוכחותו של ילדם בעל המוגבלות מאשר ההורים ליחידאים כבר מרגע היוולדו. הורים לזוגות בעלי מוגבלות שכלית גילו אקטיביות בכל הנוגע למציאת בן זוג וזאת לעומת הורי היחידאים, שגילו יותר פסיביות, אמביוולנטיות והצביעו על דיסוננס בכל הקשור לנושאים הנ"ל.
 
למחקר העוסק ב"בחירה" /"היעדר הזדמנויות" או קשיים חברתיים ורגשיים - הסיבות לתופעת היחידאות (רווקות) בקרב מבוגרים בעלי מוגבלות שכלית עם ובלי תסמונת דאון  לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השירות הצבאי של אנשים עם מוגבלות שכלית: השפעתו על איכות החיים של הפרט והוריו ועל עמדות הסביבה כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית   מק"ט 79  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

"שווים במדים" הינה תכנית ייחודית שפותחה במטרה לתת הזדמנות לאנשים עם מוגבלות שכלית לשרת שירות צבאי נורמטיבי ומשמעותי. מחקר זה הינו מחקר מלווה לתוכנית זו ולו שלוש מטרות עיקריות: (1) לבחון את ההשפעות של התוכנית ושל השירות הצבאי על חיילים עם מוגבלות שכלית, (2) לבחון את ההשפעות של התוכנית ושל השירות הצבאי על בני משפחתם של חיילים עם מוגבלות שכלית, ו-(3) לבחון את השפעות השירות הצבאי של חיילים עם מוגבלות שכלית על חיילים ומפקדים המשרתים עימם באותן היחידות.
המחקר התחלק למספר שלבים: (1) בוצעו ראיונות עומק חצי מובנים בכמה נקודות זמן עם 39 בוגרים עם מש"ה הלוקחים חלק בתכנית, (2) בוצעו ראיונות עומק חצי מובנים בכמה נקודות זמן וכן מענה על שאלונים עם 36 הורים/אפוטרופוסים של בוגרים עם מש"ה הלוקחים חלק בתכנית, (3) בוצעו ראיונות עומק חצי מובנים עם 26 מפקדים וממונים ישירים של החיילים עם מש"ה ו-(4) הועברו שאלונים ל-255 חיילים בעלי התפתחות תקינה המשרתים עם חיילים עם מש"ה ושאינם משרתים עם חיילים עם מש"ה.
ממצאי המחקר עולה כי לתכנית "שווים במדים" תרומות חיוביות עבור החיילים הלוקחים בה חלק, משפחתם, מפקדיהם והמערכת הצבאית וכן החברה כולה. באופן ספציפי, נמצא כי החיילים המשרתים בתוכנית מרגישים שהם משולבים חברתית, כמו כולם. בנוסף, נמצא כי ההורים רואים את התכנית כמשמעותית ומעורבים בפרוייקט.
 
למצגת המציגה את עיקרי הממצאים לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


סקירת ספרות ממוקדת עבור הערכת תכנית: "אני ואמי"   מק"ט 192| מחברים: ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג  

 סקירה זו נעשתה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.

 

 תכנית "אני ואמי", המופעלת על-ידי עמותת שלוה במחוז ירושלים, באה לתמוך במשפחות מרגע לידת תינוקם עם תסמונת דאון ועד הגיעו של הילד לגיל שנה-שנה וחצי. בתכנית משתתפים כיום כ- 40 משפחות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים שם לו למטרה להפוך תכנית זו למיזם בפריסה ארצית, ועל כן עלה הצורך לבחון ולהעריך את השפעת התכנית, בעיקר במעגלים המשפחתיים. בטרם פותח המתווה להערכה, חשוב היה לבחון את המחקרים וההערכות שבחנו את התכנית בעבר, על מנת שלא לחזור על הערכות שכבר בוצעו. לשם כך, נכתבה סקירת הספרות הנוכחית, המציגה באופן מאוד ממוקד ממצאים של מספר מחקרים והערכות שבוצעו על תכנית אני ואמי, ואף מספר מחקרים שבדקו תכניות דומות מהעולם. מתוך המחקרים עלו המשתנים שעשויים להיות רלוונטיים להערכת התכנית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מרכז פיתוח והכשרה של ארגון קשר- ידיעון 2015-2016    

 

תפיסת העולם המנחה את ארגון קשר, היא ראיית המשפחה כגורם המרכזי והמוביל בחיי הילד עם הצרכים המיוחדים. אנו פועלים מתוך הבנה חברתית ופדגוגית, שאחד ממקורות הכוח של אנשים טמון בלמידה חווייתית ורפלקטיבית, ביחד עם אחרים, ובעשייה אקטיבית ליצירת שינוי במציאות החיים שלנו.
בידיעון זה של מרכז הפיתוח וההכשרה, תוכלו למצוא מגוון הרצאות, סדנאות, וקורסים, המיועדים להורים, לאנשי מקצוע, וללמידה משותפת, תוך התאמה שפתית, תרבותית וגיאוגרפית.

ארגון קשר - מרכז פיתוח והכשרה

מנהלת : בוקי קמחי, booki.kesher@gmail.com

מנהלת פרויקטים: מיכל האס, michalh.kesher@gmail.com

לפרטים נוספים והרשמה: 02-6236116 Jerusalem@mrkesher.org.il

 

לפריט המלא
קרא | הורד


האם סוג המוגבלות קשור לסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה המטפלים באנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית או מוגבלות פיזית?   סיכום המאמר Does type of disability make a difference in affiliate stigma among family caregivers of individuals with autism, intellectual disability or physical disability?  

 המחקר בחן הבדלים במידת הסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית ומוגבלות פיזית בישראל באמצעות שאלון מובנה הכולל כלי למדידת סטיגמה מופנמת. הממצאים מעלים מבנה חד-ממדי של סטיגמה מופנמת, כאשר באופן כללי במחקר הנוכחי נמצאו רמות נמוכות יחסית של סטיגמה מופנמת בקרב בני משפחה , אך הן היו גבוהות יותר בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של תמיכה במשפחות של אנשים עם אוטיזם בכדי להפחית את רגשות הסטיגמה המופנמת שלהם. בנוסף, יש מקום לשכלל את הכלי הקיים על מנת שיצליח לתאר את המהות הרב-ממדית בעולם התוכן של סטיגמה מופנמת.
 
מצורף כקובץ סיכום המאמר שתורגם לעברית באישורה של החוקרת.
 
ניתן לקרוא את המאמר המלא באנגלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


Does type of disability make a difference in affiliate stigma among family caregivers of individuals with autism, intellectual disability or physical disability?    

 Background Studies have shown that beyond public and self stigma, stigma can also impact family members. Only scant research has examined the internalised aspects of stigma, known as affiliate stigma, among family caregivers of individuals with disabilities. This study examined affiliate stigma among family caregivers of individuals with developmental disabilities via a comparison between caregivers of individuals with intellectual disabilities (ID), autism spectrum disorders (ASD) and physical disabilities (PD) in Israel.
Methods Family caregivers (n = 171) of individuals with developmental disabilities, mainly ID (22.4%), ASD (32.9%) and PD (27.1%), completed a selfreport structured questionnaire including the Affiliate Stigma Scale and background variables.
Results Results supported a one-factor structure for the Affiliate Stigma Scale. Overall, affiliate stigma was relatively low in this sample, but was found to be higher among caregivers of individuals with ASD when compared with caregivers of individuals with ID or PD.
Conclusion Findings from this study point to the importance of supporting caregivers of individuals with ASD to decrease their feelings of stigma. It is also important to further develop scales measuring affiliate stigma in order to capture the multidimensional nature of the concept.

 

This artical was summerized and translated to Hebrew with the consent of the researcher.

לפריט המלא
קרא | הורד


אחאות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ולילדים עם התפתחות תקינה- הבדלים במאפייני הקשר בין האחים ובהסתגלות הנפשית (באמצעות כלים מילוליים ולא מילוליים)   מק"ט 613 | מנחה: ד"ר דפנה רגב  

עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע מלגה לקרן שלם

המחקר בחן את ההשלכות של נוכחות ילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית על האחים עם ההתפתחות התקינה, ובחן את טיב הקשר והשפעתו על ההסתגלות הנפשית של האח עם ההתפתחות התקינה, בהשוואה לאחים של ילדים עם התפתחות תקינה. המדגם כלל 59 ילדים בגילאי 8-13 ואימהותיהם, מתוכם ל-28 אחים עם מש"ה קלה עד בינונית. האמהות והאחים מילאו שאלונים והילד התבקש לצייר אותו ואת אחיו/אחותו. ההבדלים שנמצאו הצביעו על יחסים קרובים יותר בקרב אחים לילדים עם מש"ה לעומת אחים לילדים ללא מוגבלות. בשתי הקבוצות נמצא קשר חיובי בין התנהגות מסתגלת לקשר מיטיב בין האחים, ולא נמצא הבדל בהערכת ההסתגלות הנפשית של הנבדק.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


איכות חיים משפחתית בקרב משפחות המגדלות ילד עם נכות התפתחותית ביחס למשאבים של תמיכה משפחתית, חברתית, תמיכה משירותי מדינה, דת ורוחניות   מק"ט 614 | מנחה: ד"ר שירלי ורנר  

 עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע מלגה לקרן שלם

מטרת המחקר הייתה לבחון איכות חיים משפחתית של הורים לילדים עם נכות התפתחותית בשלושה היבטים: איכות חיים משפחתית בפן התרבותי, החשיבות הסובייקטיבית של תמיכה משפחתית, חברתית ותמיכה משירותים לאיכות חייהם המשפחתית, ותפקידם של דת ורוחניות כמשאב נוסף לאיכות חיים משפחתית. המדגם כלל 170 משפחות יהודיות לילדים בגילאי 3-14 עם נכות התפתחותית. הורים מילאו שאלונים על איכות חיים משפחתית, תמיכה משפחתית וחברתית, תמיכה משירותי מדינה ותמיכה דתית-רוחנית. משפחות דתיות וחרדיות, דיווחו על איכות חיים משפחתית גבוהה ביחס למשפחות מסורתיות וחילוניות. לא נמצאו הבדלים ביחס למידת התמיכה המשפחתית והחברתית ותמיכה משירותים. תמיכה משפחתית ותמיכה דתית-רוחנית, נמצאו כמנבאות איכות חיים משפחתית בקרב משפחות דתיות וחרדיות, ותמיכה חברתית נמצאה כמנבאת איכות חיים משפחתית בקרב משפחות מסורתיות וחילוניות. כל המשפחות דיווחו כי ישנה חשיבות לשירותי המדינה, אך הביעו חוסר שביעות רצון מנגישותם ואיכותם.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד