A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

אימהות ישראלית וטכנולוגיות פריון בראי זכויותיהן של נשים עם מוגבלות    

 מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית של נשים עם מוגבלות, ויש אף כאלה הרואים סתירה בין מוגבלות לאימהות. עם הגישה הזו נאלצות נשים אלה להתמודד. התפתחויות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מציגות גישות שונות, המקדמות שוויון מהותי של אימהות עם מוגבלות, תוך התחשבות בחוויית החיים הייחודית שלהן, ראייה אוניברסלית של מושג "האימהות המוגבלת" והכרה בקשיים ובאפליה המתעוררת בהעדר ההתאמות הנדרשות להן. באמצעות ניתוח המקרה של אורה מור-יוסף, אישה עם מוגבלות שיזמה הליך שבאמצעותו הובאה לעולם תינוקת ללא קשר גנטי אליה, מראה המאמר כיצד לא באו לידי ביטוי מעשי התפתחויות בסוגיית שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ובסוגיה של קביעת ההורות המשפטית, ומנסה לעמוד על הסיבות לכך. באמצעות ניתוח פעולות והחלטות המדינה מראה המאמר, שלא העדר הקשר הגנטי בין אורה לתינוקת היה הנימוק האמיתי שעמד מאחוריהן, וכיצד התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפריון מעמתות את רשויות המדינה עם שאלות חדשות בתחום זכויות ההורות של א/נשים עם מוגבלות, ומאלצות אותן לפעול בזירה שעדיין לא גובשה מדיניות בנוגע אליה, ואגב כך חושפות דעות חשדניות כלפי הורות של אנשים, ובפרט נשים, עם מוגבלות.

 
המאמר פורסם  לראשונה בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 103- שבט תשע"ח, פברואר 2018
 
למאמר המלא לחץ כאן
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר עו"ד רוני רוטלר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אוניברסיטת בר אילן.
 
 
 
 
 
 
 



מחקר הערכה בנושא: התמודדות משפחות לילד עם תסמונת דאון המשתתפות בתכנית "אני ואמי"   מק"ט 166 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

 מתוך כלל הילדים הנולדים בישראל בכל שנה, כ-160 ילדים (המהווים 0.1% מכלל הלידות) נולדים עם תסמונת דאון. משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רואה חשיבות רבה בפיתוח תכניות התערבות בגיל הרך, ולאור זאת יצא במיזם משותף עם עמותת "שלווה" להפעלת תכנית "אני ואמי" לארבעים ילדים עם תסמונת דאון ומשפחותיהם במחוז ירושלים, החל משנת תשע"ט. כיום פועלת התכנית במחוז ירושלים בלבד ומטרת התכנית להרחיב את פעילותה בפריסה ארצית.
מטרת מחקר ההערכה הנוכחי ללמוד על התרומה של התכנית הן עבור האמא והן עבור בני הבית הנוספים (בעל, אחים, משפחה מורחבת), טרם קבלת ההחלטה על הרחבתה והטמעה של התכנית במסגרת שרותי המשרד.
 
מכאן שההערכה הנוכחית התמקדה בתרומת התכנית על המשפחה. באופן ספציפי הוצבו שלוש שאלות הערכה מרכזיות:
1. באיזו מידה חל שינוי בקרב האמהות במהלך השנה הראשונה, במימד הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי (כולל התייחסות למשברים ונקודות אור)?
2. מהם מקורות התמיכה המרכזיים של האם, ומהו מיקומה של תכנית "אני ואמי" ביניהם?
3. כיצד נתפסת תרומתה של תכנית "אני ואמי" בעיני האמהות, האבות והאחים/ות של התינוק? מהם צרכי המשפחות? ומה ניתן לשפר בתכנית?
 
במחקר השתתפו 23 אימהות, 5 אבות ו-6 אחיות לפעוטות עם תסמונת דאון אשר השתתפו בתכנית "אני ואמי". לאור ממצאי ההערכה, אשר הצביעו על תרומה משמעותית של התכנית לרווחת המשפחות, הועלו מסקנות והמלצות המפורטות במלואן בדו"ח הממצאים.
 
לקריאת תקציר המנהלים לחץ כאן.
 
לקריאת דו"ח הממצאים המלא לחץ כאן.
 
לצפייה במצגת הממצאים לחץ כאן.

 



מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב פגים: מחקר אורך בינקות לבדיקת גורמי סיכון, סימנים מוקדמים ומאפיינים אימהיים (מחקר המשך)   מק"ט 150  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

במחקר זה נמצא כי פעוטות שנולדו פגים הם בסיכון מוגבר לעיכוב התפתחותי ולקשיי ויסות והתנהגות, כאשר משתנים הקשורים להיריון מהווים גורמי סיכון לקשיים אלו. פעוטות פגים עם עיכוב התפתחותי אופיינו בקשיים התפתחותיים כבר בשלבים מוקדמים, כאשר הפער גדל לאורך הזמן. מצאנו גם כי הרגישות ההורית בקבוצת הפגים הייתה נמוכה מזו של קבוצת ההשוואה, ויחסי הגומלין היו מפותחים פחות. כמו כן, נמצא כי הציון במבחן ההתפתחותי ניבא מאפיינים הקשורים לאינטראקציית הורה- ילד, מה שמצביע על סיכון גבוה יותר בקרב פעוטות פגים עם עיכובים התפתחותיים ליותר מאפיינים שליליים באינטראקציה ופחות מאפיינים חיוביים. לפיכך, עולה החשיבות של מעקב התפתחותי מתמשך ומתן טיפול תואם לפגים שנמצאים בסיכון לעיכוב התפתחותי, וכן עולה הצורך בהתייחסות למאפייני האינטראקציה כחלק מהליך האבחון והטיפול.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


אימהות וסבתות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה הערבית   מק"ט 114 | כותבים נוספים: סונדוס פאטמה זבידאת, נטלי רכבי, ורה סקבירסקי  

 מחקר זה נערך בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לשפוך אור על חוויותיהן של 100 אימהות ו-101 סבתות לילדים עם מוגבלות שכלית בהשוואה ל-96 אימהות ו-100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית (בגילאי 3-14) בחברה הערבית. מחקר זה כולל מערך רב-משתני, הבוחן את נקודות המבט של אימהות וסבתות ערביות לגבי משאבים אישיים כמו הערכה עצמית, משאבים בין אישיים כמו רמת התמיכה האמוציונלית והאינסטרומנטלית (המתקבלת על פי תפיסת האימהות והמוענקת על פי תפיסת הסבתות), תפיסת ממדי הסבות (הסימבולי, הרגשי, ההתנהגותי והקוגניטיבי), אשמה ובושה, ותרומתם לדחק ולרווחה הנפשית של אימהות ולרווחתן הנפשית ולצמיחתן האישית של סבתות. ממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני ביניהן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


קולן של אמהות עם מוגבלות פיזית    

אמהות עם מוגבלות פיזית מתמודדות עם היעדר נגישות של שירותי בריאות, קשיי ניידות, מחסומים כלכליים וסטיגמות חברתיות באשר ליכולתן להביא ילדים לעולם ולגדלם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להבין ולתאר את האתגרים, דרכי ההתמודדות וגורמי החוסן של אמהות אלו, כמו גם להפיק המלצות על דרכי תמיכה מקובעי מדיניות ונותני שירותים באימהות עם מוגבלות פיזית. לצורך כך בוצעו 17 ראיונות עומק עם אמהות עם מוגבלות פיזית בגילאי 32-62. הראיונות עברו ניתוח איכותני שחשף אתגרים פיזיים ורגשיים, גורמי חוסן ואסטרטגיות התמודדות של אמהות אלו. ממצאי המחקר עשויים לקדם התאמה של שירותים קיימים כמו גם פיתוח שירותים חדשים עבור אמהות עם מוגבלות.

מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת עיונים בשפה וחברה, 7(1-2), עמודים 169-184, 2015.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


סקירת ספרות ממוקדת עבור הערכת תכנית: "אני ואמי"   מק"ט 192| מחברים: ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג  

 סקירה זו נעשתה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.

 

 תכנית "אני ואמי", המופעלת על-ידי עמותת שלוה במחוז ירושלים, באה לתמוך במשפחות מרגע לידת תינוקם עם תסמונת דאון ועד הגיעו של הילד לגיל שנה-שנה וחצי. בתכנית משתתפים כיום כ- 40 משפחות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים שם לו למטרה להפוך תכנית זו למיזם בפריסה ארצית, ועל כן עלה הצורך לבחון ולהעריך את השפעת התכנית, בעיקר במעגלים המשפחתיים. בטרם פותח המתווה להערכה, חשוב היה לבחון את המחקרים וההערכות שבחנו את התכנית בעבר, על מנת שלא לחזור על הערכות שכבר בוצעו. לשם כך, נכתבה סקירת הספרות הנוכחית, המציגה באופן מאוד ממוקד ממצאים של מספר מחקרים והערכות שבוצעו על תכנית אני ואמי, ואף מספר מחקרים שבדקו תכניות דומות מהעולם. מתוך המחקרים עלו המשתנים שעשויים להיות רלוונטיים להערכת התכנית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב פגים: מחקר אורך בינקות לבדיקת גורמי סיכון, סימנים מוקדמים ומאפיינים אימהיים   מק"ט 90  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם
מטרות המחקר היו לבחון את אחוז הסיכון למוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בפגים ולזהות גורמי סיכון בהריון ובלידה; לזהות מאפיינים המבחינים בין פגים עם ובלי מש"ה; ולבחון השלמה של האימהות עם חוויית הלידה המוקדמת ואת מאפייני האם והילד התורמים להשגת השלמה מוקדמת. 12 פגים נמצאו בעלי עיכוב התפתחותי בגיל שנה והתאפיינו בשבוע לידה מוקדם, ציוני אפגר נמוכים, גורמי סיכון פרינטאליים גבוהים, וציונים נמוכים במבדקי התפתחות יותר. מהממצאים עולה החשיבות של מעקב והתערבות טיפולית בקרב תינוקות עם גורמי הסיכון שנמצאו, ועולה החשיבות של מעקב אחר התפתחותם של פגים לאורך זמן. בנוסף, עולה הצורך במתן טיפול מוקדם במידה וקיים חשש לעיכוב התפתחותי.

לסרטון המציג את עיקרי המחקר
צילום ועריכה : שי שלומי, 2015
לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית לחץ כאן
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


אחאות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ולילדים עם התפתחות תקינה- הבדלים במאפייני הקשר בין האחים ובהסתגלות הנפשית (באמצעות כלים מילוליים ולא מילוליים)   מק"ט 613 | מנחה: ד"ר דפנה רגב  

עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע מלגה לקרן שלם

המחקר בחן את ההשלכות של נוכחות ילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית על האחים עם ההתפתחות התקינה, ובחן את טיב הקשר והשפעתו על ההסתגלות הנפשית של האח עם ההתפתחות התקינה, בהשוואה לאחים של ילדים עם התפתחות תקינה. המדגם כלל 59 ילדים בגילאי 8-13 ואימהותיהם, מתוכם ל-28 אחים עם מש"ה קלה עד בינונית. האמהות והאחים מילאו שאלונים והילד התבקש לצייר אותו ואת אחיו/אחותו. ההבדלים שנמצאו הצביעו על יחסים קרובים יותר בקרב אחים לילדים עם מש"ה לעומת אחים לילדים ללא מוגבלות. בשתי הקבוצות נמצא קשר חיובי בין התנהגות מסתגלת לקשר מיטיב בין האחים, ולא נמצא הבדל בהערכת ההסתגלות הנפשית של הנבדק.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


צמיחה אישית של אמהות ערביות המגדלות ילד עם וללא נכות אינטלקטואלית   מק"ט 589 | מנחים : פרופ' שונית רייטר, ד"ר ליאורה פינדלר  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

המחקר מאפשר היכרות מזווית ייחודית עם התמודדותן של אמהות לילדים עם נכות אינטלקטואלית בחברה הערבית. נבדקו מהם המשאבים הפנימיים והחיצוניים העשויים לתרום לרווחתן הנפשית ולצמיחתן האישית של אמהות המגדלות ילד עם נכות אינטלקטואלית בהשוואה לאמהות לילדים עם התפתחות נורמטיבית. כדי לענות על שאלת המחקר, נבחר מודל המשלב גישה כמותית וגישה איכותנית. הממצאים מעידים, שלמרות המשבר הכרוך בגידול ילד עם נכות אינטלקטואלית, האמהות מסוגלות להתמודד, להתעמת, ולהציג שינויים פנימיים המעידים על צמיחה אישית. המחקר העלה את חשיבות השיתוף בחוויה המשותפת, שכן נמצא שהאמהות העדיפו לבלות בחיק משפחות החולקות משבר דומה.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


להיות אם לעובר עם תסמונת דאון   סרטון הסברה מעורר השראה  

 לרגל יום תסמונת דאון השנתי, שחל ב- 21/03/214 עמותת CoorDown הפיקה סרטון המעביר מסר לאמהות לעוברים עם תסמונת דאון. הסרטון המרגש מציג חמישה עשר ילדים עם תסמונת דאון הפונים אל האמהות לעתיד ובמשפט אחד מסבירים מדוע אין ממה לחשוש ולמה מסוגל יהיה ילדה להתפתח. הסרטון זכה לכחצי מיליון צפיות והוא נולד כחלק מפעילות ההסברה של העמותה, הוא מעביר את המסר על העתיד של ילדים עם תסמונת דאון ועל זכותם להיוולד ויכולתם לחיות חיים שלמים וכן כי הוריהם יכולים לחוות סיפוק והנאה מגידולם.  

קרא עוד