A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

נקודות האור בגידול ילד מיוחד نقاط الضوء بتكبير ولد خاص    

נקודות האור בגידול ילד מיוחד
גידולו של ילד מיוחד מלווה בהמון אתגרים. אך עם ההתמקדות בחוכמה שאותו ילד מביא למשפחה, הכוחות שהילד מכניס למשפחה מתעצמים והנתינה מקבלת משמעות אחרת.
סרטון זה מתאר את הלמידה המשמעותית שרכשתי במסע זה ואת היכולת להעריך ולהודות על הדברים הכי פשוטים בחיים.

 

 אני גדיר חלאילה אברהים, עו"סית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת תכנית נתיבים להורות במועצה מקומית כפר קמה ורכזת יחידה טיפולית במועצה מקומית ראמה. אמא למגד, נור וטליה המקסימים והמיוחדים.

نقاط الضوء بتكبير ولد خاص
بتكبير ولد خاص الطريق مرافقه بالعديد من التحديات والمطبات ولكن مع التركيز على الحكمه والدرس الذي ياتي بها الولد الى العائله القوه تزداد وللعطاء يصبح شكلا اخر .في هذا الفيلم القصير انا اوصف الدرس الاكبر في تكبير ولد خاص وهو تقييم وتقدير ابسط الامور.

לסרטון נוסף : הקבלה التقبل بدايه الطريق

לסרטון נוסף : למה אנחנו מביאים ילדים לעולם? لماذا نجلب الأطفال إلى العالم؟

  



למה אנחנו מביאים ילדים לעולם? لماذا نجلب الأطفال إلى العالم؟    
 -

למה אנחנו מביאים ילדים לעולם?

את השאלה הזאת אנחנו הרבה פעמים לא שואלים לכן אנחנו מביאים לעולם ושוכחים להפריד בין הדרך, החלומות והציפיות שלהם משלנו ...ואז הכל מתערבב, אנחנו מתסכלים אותם ואת עצמנו.
בסרטון זה אני אציג את השיעור שמגד המיוחד שלי, בני הבכור, העביר לי לגבי ההורות לילד מיוחד ולאחיותיו הבריאות ואיך דרכו ובזכותו צמחתי להיות אמא אחרת, רגישה יותר ומבינה את הייחוד שמביא כל אחד מילדיי לעולם.

אני גדיר חלאילה אברהים, עו"סית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת תכנית נתיבים להורות במועצה מקומית כפר קמה ורכזת יחידה טיפולית במועצה מקומית ראמה. אמא למגד, נור וטליה המקסימים והמיוחדים.

 

 لماذا نجلب الأطفال إلى العالم؟

ليش بنجيب ولاد عالدنيا ؟؟؟هاد السؤال كتير مرات بنسالوش لحالنا قبل ما نجيب ولد عالدنيا ...ولذالك بننسى نفرق بين الطريق،الاحلام،وتوقعات ولادنا من توقعاتنا منهن الاشي الي بسبب لاحباط النا والهن ...في هاد الفيديو انا راح اعرض الدرس الي علمني اياه مجد المميز ابني البكر .درس عن الوالديه المميزه والوالديه لاخواتو درس الي في صرت ام تانيه اكتر حساسه وفاهمه وشايفه عالم كل ولد من ولادي.انا غدير خلايله ابراهيم عامله اجتماعيه معالجه اسريه وزوجيه،مركزه وحده علاجيه وام لمجد،تاليه ونور المميزين .


לסרטון נוסף :  הקבלה التقبل بدايه الطريق 

 לסרטון נוסף : נקודות האור בגידול ילד מיוחד نقاط الضوء بتكبير ولد خاص  

 

  



הקבלה التقبل بدايه الطريق    

 

הקבלה

רובנו גדלים בסביבה שמחנכת למושלמות, להישגיות ושהאדם המוצלח הוא אדם שמשיג ומצליח. לכן למדנו לא לקבל את כל החלקים שלנו ולהכחיש החלקים הפחות טובים. זאת למרות שבכל אחד מאיתנו יש הכול. וככל שאנו מתנגדים לחלקים השונים אזי החיים הופכים ליותר קשים.
סרטון זה מציג את הבנתי למושג הקבלה שהסקתי מניסיוני האישי בתהליך גידולו של מגד בני המיוחד ומניסיוני המקצועי מעבודתי עם משפחות.

אני גדיר חלאילה אברהים, עו"סית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת תכנית נתיבים להורות במועצה מקומית כפר קמה ורכזת יחידה טיפולית במועצה מקומית ראמה. אמא למגד, נור וטליה המקסימים והמיוחדים.

التقبل بدايه الطريق

اغلبنا بيكبر ببيئه الي بتربي للكمال والانجاز ..وانو الانسان الناجح لازم يكون منجز ...وبالطريق تعلمنا انو منتقبلش كل اجزائنا وانو ننكر الاجزاء الي اققل منيحه مع انو بكل الانسان في كل اشي .وطالما احنا بنقاوم الاجزاء المختلفه وبنتقبلهاش الحياه بتصير كتير صعبه .بهاد الفيديو بعرضفهمي لمصطلح التقبل الي تعلمتو من خلال طريقي كام بتربيه ابني المميز مجد ..وتجرقتي المهنيه بالشغل مع العائلات.

 

 

לסרטון נוסף :  למה אנחנו מביאים ילדים לעולם? لماذا نجلب الأطفال إلى العالم؟  

 לסרטון נוסף : נקודות האור בגידול ילד מיוחד نقاط الضوء بتكبير ولد خاص  

 

 

  



לעולם לא אהיה זקן : מבוגרים עם תסמונת דאון והוריהם מדברים על אתגרים בנוגע להזדקנות I will never be old: adults with Down syndrome and their parents talk about ageing- related challenge   מחברים נוספים : אריאל טננבאום ויעקב בכנר  

 בעשורים האחרונים, תוחלת החיים של אנשים עם תסמונת דאון עלתה באופן משמעותי. כתוצאה מכך, הם ומשפחותיהם עומדים בפני אתגרים חדשים הנוגעים בהזדקנות, בזמן שהסימנים הראשונים להזדקנות אצל אנשים עם תסמונת דאון מופיעים סביב היותם בני 30. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את תפיסות המבוגרים עם תסמונת דאון בהקשר של הזדקנותם שלהם, הזדקנות הוריהם ובהקשר של סיום החיים, וכן לבחון את ההשקפות והדאגות של ההורים בנוגע להזדקנות ילדיהם עם תסמונת דאון. הגישה הייחודית אשר נעשה בה שימוש במחקר זה הייתה לכנס לא רק את המזדקנים עם תסמונת דאון, אלא גם את הוריהם לשם דיון משותף בנושא. סה"כ השתתפו במחקר 33 אנשים עם תסמונת דאון. רובם התראיינו עם הורה אחד או שניים. המשתתפים עם תסמונת דאון מצאו קושי לדבר באופן אישי על גילם המבוגר והסיטו את הנושא בעיקר לירידה בתפקוד של אדם מבוגר יותר שהם מכירים. ההורים הביעו את השינויים בהם יש צורך במושגים של תקנות ורגולציות רשמיות, כדי להבטיח שילדיהם עם תסמונת הדאון יזדקנו בכבוד ובאיכות חיים ראויה. המחקר מבחין בצורך העולה ודוחק בהכנת מבוגרים עם תסמונת דאון להזדקנותם שלהם, להזדקנות הוריהם ולסיום החיים כעניין של זמן.

המאמר פורסם בכתב העת Aging & Society 2019 וקישור אליו מפורסם באתר קרן שלם באישורה של ד"ר עדי פינקלשטיין.

לקישור לכתב העת בו התפרסם המאמר לחץ כאן

 



מודל להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים בעלי מוגבלות שכלית- התפתחותית   מק"ט 658|מנחה: פרופ' יעקב בכנר  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר זה נבנה מודל ייחודי להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בני 21 ומעלה המתגוררים בבית. השתתפו במחקר 86 הורים בגיל ממוצע של 60.22 שנים. ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים בין נטל טיפול, תחושת סטיגמה מופנמת ותחושות אשמה לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה, וקשרים שליליים בין רמת מסוגלות ותמיכה חברתית לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה. בניתוחים הרב-משתניים, נטל טיפול ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר סימפטומים של דיכאון, ומגדר ההורה ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר חרדה (הקשרים נבחנו תוך פיקוח על המשתנים הסוציו-דמוגרפיים של ההורה ושל הילד ומאפייני הילדים). ממצאים אלו חשובים לשם מיקוד תכניות התערבות והתאמתן לאוכלוסיית ההורים המטפלים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


התמודדות, הסתגלות וחוסן של הורים לילדים עם תסמונת Down, השוואה בינלאומית   מק"ט 177  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
המחקר הנוכחי היה מסוג חתך תיאורי, חלק ממחקר בינלאומי (12 מדינות). נתונים נאספו ממדגם נוחות של 95 (74 אמהות ו-21 אבות) הורים לילדי תסמונת דאון בעזרת שאלון למילוי עצמי שנועד להעריך חוסן והתמודדות הורית. השאלון כלל 187 פריטים. התוצאות הראו שעם הזמן ההורים חיוביים יותר ומסתגלים למצב הילד. תמיכה קשורה לתוצאים טובים יותר של המשפחה וגורמי מתח במשפחה קשורים להתמודדות פחות יעילה (פחות עמידות (חוסן) ויותר מצוקה משפחתיים). תמיכה והדרכה מצוות מטפל יכולים לעזור להתמודדות ההורים. ארגון מפגשים עם הורים אחרים לילדי תסמונת דאון בהם ניתן לחלוק את האתגרים והחוויות של חיי היומיום יכולים ולהוות תמיכה להורים ולעזור בהפחתת המתחים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


איכות חיים של הורים המטפלים בילדיהם עם מוגבלות שכלית התפתחותית בבתי אב יהודיים וערביים   מק"ט 652| מנחה: פרופ' אריק רימרמן  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מחקר זה בדק איכות חיים סובייקטיבית של המטפל באדם עם מש"ה בבתי אב יהודים וערביים. במחקר השתתפו 301 מרואיינים שאותרו באמצעות מע"שים ומעונות יום, וכלל מטפלים עיקריים בילדים ובוגרים עם מש"ה בכל הארץ.
ממצאי המחקר מראים זיקה שלילית מובהקת בין איכות חיי המטפל העיקרי בבית האב היהודי לבין הדחק הרגשי, דחק הקשור בהתפתחות אישית, נמצא קשר חיובי מובהק ליחסים עם קרובים והשתתפות קהילתית. מאידך, בבית האב הערבי נצפו זיקה שלילית בין איכות החיים של המטפל העיקרי לדחק רגשי וקשר חיובי מובהק לאיכות חיים להשתתפות קהילתית ושימוש בהטבות. נמצא הבדל מובהק בין מטפלים עיקריים יהודים וערבים בהכנסת בית האב לנפש, בדחק רגשי, בניצול ההטבות, בקשרים עם קרובים ובהשתתפות קהילתית.
ממצאי ניתוח הנתיבים מאשרים כי מודל איכות החיים האישית של המטפל העיקרי כולל משתנים אקסוגניים ומתווכים. המשתנה האקסוגני דחק רגשי נמצא כאקסוגני וכמתווך.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


הקשר בין מסוגלות הורית לבין סטיגמה, סומטיזציה ולחץ בקרב אבות למתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית בצפון הארץ   מק"ט 663| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
מטרות מחקר זה היו: לבחון אם קיים קשר בין סטיגמה, סומטיזציה ומסוגלות הורית לבין לחץ בקרב אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה. בנוסף, נבחן הקשר בין סומטיזציה ולחץ כשהוא מתווך על ידי תחושת הסטיגמה, כמו גם עוצמת התיווך של תחושת הסטיגמה בין המסוגלות האבהית לבין הלחץ.
מתודולוגיה: 90 אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה, מילאו חמישה שאלונים: שאלון דמוגרפי, סטיגמה, מסוגלות הורית, לחץ וסומטיזציה.
תוצאות: ממצאי המחקר מצביעים על קשרים שליליים מובהקים בין: לחץ כללי והמסוגלות-האבהית, לחץ הורי וכלכלי עם תחושת מסוגלות האבות, ובין תחושת הסטיגמה והמסוגלות האבהית. בנוסף ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים מובהקים בין: סטיגמה ולחץ , לחץ לסומטיזציה, סטיגמה לסומטיזציה.
מסקנות: בהתייחס לממצאי המחקר, מומלץ לקדם תכניות התערבות מותאמות תרבותית המבוססות על יסודות התנהגותיים-קוגניטיביים. על מנת לסייע לאבות להתמודד עם תחושת הסטיגמה, הלחץ והסומטיזציה, ולהגביר את המסוגלות האבהית בגידול ילדו.

 

לסרטון המציג את עיקרי המחקר (כתוביות בעברית וערבית)

צילום ועריכה : שי שלומי, 2019

לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


ציפיות הורים לבעלי מגבלה שכלית התפתחותית מילדיהם הבריאים: בחינת הצורך בפיצוי על מגבלתו של הבן/בת בעל/ת המגבלה השכלית ההתפתחותית   מק"ט 636| מנחה : ד"ר חיה עמינדב  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 128 נבדקים שחולקו לקבוצת מחקר של זוגות הורה וילד ממשפחות של בעלי מגבלה שכלית וקבוצת ביקורת של זוגות שבמשפחתם כולם בעלי התפתחות תקינה. נבדקו ציפיות הורים, מסוגלות עצמית כללית, דימוי עצמי ואמפתיה. נמצא כי אימהות לילדים בעלי מגבלה תופסות את ילדיהם בעלי ההתפתחות התקינה כמסוגלים יותר באופן כללי לעומת אימהות קבוצת הביקורת. כמו כן, נמצא כי הורים לבעלי מגבלה שכלית יצפו שילדם בעל ההתפתחות התקינה יראה רמה גבוהה של הבנה לגבי תחושותיו של אדם זר (לא בהכרח בעל מגבלה) זאת לעומת ציפיית הורי קבוצת הביקורת. מתוך ממצאים אלו אנו למדים על מערכת הלחצים המופעלת על האח לבעל המגבלה. חשיבות רבה קיימת בהכרת אנשי המקצוע וגורמי הטיפול את הלחצים והמתחים המלווים את הקשרים הבינאישיים במשפחות לבעלי מגבלה שכלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


אימהות ישראלית וטכנולוגיות פריון בראי זכויותיהן של נשים עם מוגבלות    

 מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית של נשים עם מוגבלות, ויש אף כאלה הרואים סתירה בין מוגבלות לאימהות. עם הגישה הזו נאלצות נשים אלה להתמודד. התפתחויות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מציגות גישות שונות, המקדמות שוויון מהותי של אימהות עם מוגבלות, תוך התחשבות בחוויית החיים הייחודית שלהן, ראייה אוניברסלית של מושג "האימהות המוגבלת" והכרה בקשיים ובאפליה המתעוררת בהעדר ההתאמות הנדרשות להן. באמצעות ניתוח המקרה של אורה מור-יוסף, אישה עם מוגבלות שיזמה הליך שבאמצעותו הובאה לעולם תינוקת ללא קשר גנטי אליה, מראה המאמר כיצד לא באו לידי ביטוי מעשי התפתחויות בסוגיית שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ובסוגיה של קביעת ההורות המשפטית, ומנסה לעמוד על הסיבות לכך. באמצעות ניתוח פעולות והחלטות המדינה מראה המאמר, שלא העדר הקשר הגנטי בין אורה לתינוקת היה הנימוק האמיתי שעמד מאחוריהן, וכיצד התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפריון מעמתות את רשויות המדינה עם שאלות חדשות בתחום זכויות ההורות של א/נשים עם מוגבלות, ומאלצות אותן לפעול בזירה שעדיין לא גובשה מדיניות בנוגע אליה, ואגב כך חושפות דעות חשדניות כלפי הורות של אנשים, ובפרט נשים, עם מוגבלות.

 
המאמר פורסם  לראשונה בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 103- שבט תשע"ח, פברואר 2018
 
למאמר המלא לחץ כאן
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר עו"ד רוני רוטלר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אוניברסיטת בר אילן.