A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

הקשר בין מסוגלות הורית לבין סטיגמה, סומטיזציה ולחץ בקרב אבות למתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית בצפון הארץ   מק"ט 663| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
מטרות מחקר זה היו: לבחון אם קיים קשר בין סטיגמה, סומטיזציה ומסוגלות הורית לבין לחץ בקרב אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה. בנוסף, נבחן הקשר בין סומטיזציה ולחץ כשהוא מתווך על ידי תחושת הסטיגמה, כמו גם עוצמת התיווך של תחושת הסטיגמה בין המסוגלות האבהית לבין הלחץ.
מתודולוגיה: 90 אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה, מילאו חמישה שאלונים: שאלון דמוגרפי, סטיגמה, מסוגלות הורית, לחץ וסומטיזציה.
תוצאות: ממצאי המחקר מצביעים על קשרים שליליים מובהקים בין: לחץ כללי והמסוגלות-האבהית, לחץ הורי וכלכלי עם תחושת מסוגלות האבות, ובין תחושת הסטיגמה והמסוגלות האבהית. בנוסף ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים מובהקים בין: סטיגמה ולחץ , לחץ לסומטיזציה, סטיגמה לסומטיזציה.
מסקנות: בהתייחס לממצאי המחקר, מומלץ לקדם תכניות התערבות מותאמות תרבותית המבוססות על יסודות התנהגותיים-קוגניטיביים. על מנת לסייע לאבות להתמודד עם תחושת הסטיגמה, הלחץ והסומטיזציה, ולהגביר את המסוגלות האבהית בגידול ילדו.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


ציפיות הורים לבעלי מגבלה שכלית התפתחותית מילדיהם הבריאים: בחינת הצורך בפיצוי על מגבלתו של הבן/בת בעל/ת המגבלה השכלית ההתפתחותית   מק"ט 636| מנחה : ד"ר חיה עמינדב  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 128 נבדקים שחולקו לקבוצת מחקר של זוגות הורה וילד ממשפחות של בעלי מגבלה שכלית וקבוצת ביקורת של זוגות שבמשפחתם כולם בעלי התפתחות תקינה. נבדקו ציפיות הורים, מסוגלות עצמית כללית, דימוי עצמי ואמפתיה. נמצא כי אימהות לילדים בעלי מגבלה תופסות את ילדיהם בעלי ההתפתחות התקינה כמסוגלים יותר באופן כללי לעומת אימהות קבוצת הביקורת. כמו כן, נמצא כי הורים לבעלי מגבלה שכלית יצפו שילדם בעל ההתפתחות התקינה יראה רמה גבוהה של הבנה לגבי תחושותיו של אדם זר (לא בהכרח בעל מגבלה) זאת לעומת ציפיית הורי קבוצת הביקורת. מתוך ממצאים אלו אנו למדים על מערכת הלחצים המופעלת על האח לבעל המגבלה. חשיבות רבה קיימת בהכרת אנשי המקצוע וגורמי הטיפול את הלחצים והמתחים המלווים את הקשרים הבינאישיים במשפחות לבעלי מגבלה שכלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


אימהות ישראלית וטכנולוגיות פריון בראי זכויותיהן של נשים עם מוגבלות    

 מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית של נשים עם מוגבלות, ויש אף כאלה הרואים סתירה בין מוגבלות לאימהות. עם הגישה הזו נאלצות נשים אלה להתמודד. התפתחויות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מציגות גישות שונות, המקדמות שוויון מהותי של אימהות עם מוגבלות, תוך התחשבות בחוויית החיים הייחודית שלהן, ראייה אוניברסלית של מושג "האימהות המוגבלת" והכרה בקשיים ובאפליה המתעוררת בהעדר ההתאמות הנדרשות להן. באמצעות ניתוח המקרה של אורה מור-יוסף, אישה עם מוגבלות שיזמה הליך שבאמצעותו הובאה לעולם תינוקת ללא קשר גנטי אליה, מראה המאמר כיצד לא באו לידי ביטוי מעשי התפתחויות בסוגיית שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ובסוגיה של קביעת ההורות המשפטית, ומנסה לעמוד על הסיבות לכך. באמצעות ניתוח פעולות והחלטות המדינה מראה המאמר, שלא העדר הקשר הגנטי בין אורה לתינוקת היה הנימוק האמיתי שעמד מאחוריהן, וכיצד התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפריון מעמתות את רשויות המדינה עם שאלות חדשות בתחום זכויות ההורות של א/נשים עם מוגבלות, ומאלצות אותן לפעול בזירה שעדיין לא גובשה מדיניות בנוגע אליה, ואגב כך חושפות דעות חשדניות כלפי הורות של אנשים, ובפרט נשים, עם מוגבלות.

 
המאמר פורסם  לראשונה בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 103- שבט תשע"ח, פברואר 2018
 
למאמר המלא לחץ כאן
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר עו"ד רוני רוטלר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אוניברסיטת בר אילן.
 
 
 
 
 
 
 



הקשר שבין דחק, נטל טיפול ואמביוולנטיות שחשים הורים מזדקנים המטפלים בילדיהם הבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבין איכות חייהם של ההורים   מק"ט 642| מנחה: פרופ' אסתר יקוביץ  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
ממצאי המחקר הכמותי: נמצא אישור למודל שנבחן במחקר: רמת מוגבלות שכלית התפתחותית, רמת תפקוד, מספר הילדים ומין ההורה, נמצאו כמנבאים את תחושת הנטל, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. כמו כן, רמת תפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמצאה כמנבאת את תחושת דחק ההורה, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. בבחינת הקשר בין נטל טיפול ודחק לאיכות חיים של ההורה המטפל, נמצא קשר שלילי בין נטל טיפול ודחק לבין איכות חיים כללית, איכות חיים פיזית, איכות חיים פסיכולוגית, איכות חיים חברתית, ואיכות חיים בסביבה של ההורה המטפל בילדו הבוגר עם מש"ה. כלומר ככל שנטל הטיפול ודחק ההורה גבוהים יותר כך איכות החיים של ההורה נמוכה יותר. בנוסף, נמצא קשר חיובי בין רמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה לבין דחק ואמביוולנטיות, כך ככל שרמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמוכה, רמת הדחק ומידת האמביוולנטיות של ההורה גבוהים יותר.
ממצאים איכותניים: אלה האירו מספר סוגיות: סוגי קשיים יומיומיים שעלו מתוך התשובות כוללים קשיים פיזיים, רגשיים, קשיי התמודדות עם התנהגות מאתגרת וקושי עם בדידות בעקבות היותם מטפלים עיקריים. דרכי התמודדות עם קשיי הטיפול כוללים עזרה הניתנת על ידי בני משפחה (בן זוג/בת זוג או ילדים) וחלק מההורים נעזרים בעזרה בתשלום. בנוסף, ההורים מתמודדים עם הקושי באמצעות תכונות אישיות כמו אופטימיות, סבלנות, אהבה, נתינה, הסתכלות חיובית על החיים ותחומי עניין בהם הוא עוסקים. להורים צרכים רבים שאין להם מענה המופנים למשרד הרווחה שהבולטים ביניהם הינם: קשר דל עם עו"ס הקהילה- אשר אינו מספק את צרכי ההורים, הם מצביעים על הצורך בפיתוח שירותים קהילתיים תומכים נוספים. ההורים חוששים לעתיד ילדם כאשר לא יוכלו לטפל בו יותר, חלקם מעוניינים להעביר את הטיפול לבן משפחה. ההורים חוששים מטיפול חוץ ביתי בו לדעתם לא יסופקו הצרכים של ילדם כפי שמסופקים כיום.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


עמדות הורים של בוגרים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית כלפי סטטוס יחידאות/זוגיות של ילדם   מק"ט 100.2 | חוקרים נוספים : חגית חגואל, ליהי ארגוב-גוטסמן ואיריס שחף  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

מטרות המחקר היו לבדוק האם יש קשר בין עמדות ההורים כלפי זוגיות ונישואין של יקיריהם לבין הסטטוס בו הם נמצאים, ובדיקת הסיבות לתופעת היחידאות של בוגרים בעלי מוגבלות שכלית, מזווית הראייה של הוריהם. במחקר השתתפו 38 נבדקים, משתי קבוצות: הורים לבעלי קשר זוגי והורים וליחידאים. משתתפי המחקר נבדקו במתודה כמותית: העברת שאלוני עמדות כלפי זוגיות, נישואין ומשפחה בקרב ההורים, ובנוסף במתודה איכותנית: ראיונות חצי מובנים. במחקר נמצאו עמדות חיוביות יותר בקרב הורים למקיימי קשר זוגי בהשוואה להורי יחידאים כלפי הכנה לחיים אינטימיים כבר בתקופת ההתבגרות והלאה, אינטימיות, זוגיות, וסיוע ליחידאים למציאת בני זוג. נמצא כי קיימות עמדות חיוביות יותר באופן מובהק כלפי זוגיות בהיבט ההתנהגותי בקרב הורי נבדקים בעלי קשר זוגי בהשוואה להורי נבדקים יחידאים. מהראיונות האיכותיים עלה כי הורים למקיימי קשר זוגי יש יותר מסרים חיוביים/החלטיים מאשר להורי יחידאים. עוד נמצא כי הורים למקיימי הקשר הזוגי התמודדו טוב יותר עם הולדת ונוכחותו של ילדם בעל המוגבלות מאשר ההורים ליחידאים כבר מרגע היוולדו. הורים לזוגות בעלי מוגבלות שכלית גילו אקטיביות בכל הנוגע למציאת בן זוג וזאת לעומת הורי היחידאים, שגילו יותר פסיביות, אמביוולנטיות והצביעו על דיסוננס בכל הקשור לנושאים הנ"ל.
 
למחקר העוסק ב"בחירה" /"היעדר הזדמנויות" או קשיים חברתיים ורגשיים - הסיבות לתופעת היחידאות (רווקות) בקרב מבוגרים בעלי מוגבלות שכלית עם ובלי תסמונת דאון  לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השירות הצבאי של אנשים עם מוגבלות שכלית: השפעתו על איכות החיים של הפרט והוריו ועל עמדות הסביבה כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית   מק"ט 79  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

"שווים במדים" הינה תכנית ייחודית שפותחה במטרה לתת הזדמנות לאנשים עם מוגבלות שכלית לשרת שירות צבאי נורמטיבי ומשמעותי. מחקר זה הינו מחקר מלווה לתוכנית זו ולו שלוש מטרות עיקריות: (1) לבחון את ההשפעות של התוכנית ושל השירות הצבאי על חיילים עם מוגבלות שכלית, (2) לבחון את ההשפעות של התוכנית ושל השירות הצבאי על בני משפחתם של חיילים עם מוגבלות שכלית, ו-(3) לבחון את השפעות השירות הצבאי של חיילים עם מוגבלות שכלית על חיילים ומפקדים המשרתים עימם באותן היחידות.
המחקר התחלק למספר שלבים: (1) בוצעו ראיונות עומק חצי מובנים בכמה נקודות זמן עם 39 בוגרים עם מש"ה הלוקחים חלק בתכנית, (2) בוצעו ראיונות עומק חצי מובנים בכמה נקודות זמן וכן מענה על שאלונים עם 36 הורים/אפוטרופוסים של בוגרים עם מש"ה הלוקחים חלק בתכנית, (3) בוצעו ראיונות עומק חצי מובנים עם 26 מפקדים וממונים ישירים של החיילים עם מש"ה ו-(4) הועברו שאלונים ל-255 חיילים בעלי התפתחות תקינה המשרתים עם חיילים עם מש"ה ושאינם משרתים עם חיילים עם מש"ה.
ממצאי המחקר עולה כי לתכנית "שווים במדים" תרומות חיוביות עבור החיילים הלוקחים בה חלק, משפחתם, מפקדיהם והמערכת הצבאית וכן החברה כולה. באופן ספציפי, נמצא כי החיילים המשרתים בתוכנית מרגישים שהם משולבים חברתית, כמו כולם. בנוסף, נמצא כי ההורים רואים את התכנית כמשמעותית ומעורבים בפרוייקט.
 
למצגת המציגה את עיקרי הממצאים לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הדרך הלא נגישה לאמהות   תוצאות היעדר המדיניות בעניין פיריון והורות של אנשים עם מוגבלויות בישראל  

 רצונו של אדם להפוך להורה יכול להיות חזק מאוד, בייחוד בחברות המקדשות ילודה והקמת משפחה כמו החברה הישראלית-יהודית. בחברות כאלה מתורגמים בדרך כלל אותם ערכים משפחתיים למדיניות וחקיקה; כך עומדת ישראל בראש הרשימה המדרגת את מספר טיפולי הפוריות לאוכלוסיה בעולם, ומספר הטיפולים בה גדולים פי שמונה מהמקום השני ברשימה, והם אף ממומנים על ידי המדינה.
למרות זאת, המסלול להביא ילד לעולם אינו חלק ונגיש לכל האוכלוסיה בישראל. מקרה שעלה לאחרונה לדיון בהרכב מורחב בבית המשפט העליון הציף את העדר הגישה של אנשים עם מוגבלויות, אשר חולקים את השאיפה להקים משפחה אך אינם יכולים לשאת היריון, לאימוץ ולהליכי פונדקאות. המקרה של אורה מור יוסף, אשה החיה עם ניוון שרירים אשר לאחר שמיצתה את כל האפשרויות האחרות להביא ילד לעולם, נאלצה להיעזר בפונדקאית (אלטרואיסטית), תרומת זרע ותרומת ביצית כדי להגשים חלומה להפוך לאם. אלא שלאור העדר קשר הגנטי בינה לבין התינוקת שנולדה כתוצאה מההליך, זו נלקחה למשפחת אומנה מיד עם לידתה מבלי שניתנה לאורה אפילו ההזדמנות לראות אותה.
מאמר זה בוחן את המקרה של אורה מור יוסף בפרספקטיבה רחבה ותוך שימוש בכלים מתחום ״לימודי המוגבלות״. המאמר עורך השוואה בין מדיניות הפיריון ויחס המשפט והחברה להורים עם מוגבלויות בישראל ובארצות הברית, מאתר קשיים אוניברסליים של אוכלוסיה זו, מפנה למחקרים ופסקי דין בתחום ומנסה לפרק את הסטיגמה בנוגע לאפשרות של אנשים עם מוגבלויות להפוך ולתפקד כהורים. המאמר חושף אספקטים ורציונאלים שלא נמצאו בפסקי הדין בעניינה של אורה מור יוסף ובכך שואף לסייע במאמצים שנעשו באחרונה בישראל ובעולם לקידום מעמדם וענייניהם של הורים עם מוגבלויות.
 
המאמר פורסם בכתב העת Columbia Journal of Gender & Law (כרך (1)30, אוגוסט 2015) ומפורסם באתר קרן שלם באישורו של עו"ד דורון דורפמן.
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מרכז פיתוח והכשרה של ארגון קשר- ידיעון 2015-2016    

 

תפיסת העולם המנחה את ארגון קשר, היא ראיית המשפחה כגורם המרכזי והמוביל בחיי הילד עם הצרכים המיוחדים. אנו פועלים מתוך הבנה חברתית ופדגוגית, שאחד ממקורות הכוח של אנשים טמון בלמידה חווייתית ורפלקטיבית, ביחד עם אחרים, ובעשייה אקטיבית ליצירת שינוי במציאות החיים שלנו.
בידיעון זה של מרכז הפיתוח וההכשרה, תוכלו למצוא מגוון הרצאות, סדנאות, וקורסים, המיועדים להורים, לאנשי מקצוע, וללמידה משותפת, תוך התאמה שפתית, תרבותית וגיאוגרפית.

ארגון קשר - מרכז פיתוח והכשרה

מנהלת : בוקי קמחי, booki.kesher@gmail.com

מנהלת פרויקטים: מיכל האס, michalh.kesher@gmail.com

לפרטים נוספים והרשמה: 02-6236116 Jerusalem@mrkesher.org.il

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מעגל החיים וההזדקנות בקרב אנשים עם תסמונת דאון והוריהם   מק"ט 120 | חוקרים נוספים: פרופ' יעקב בכנר ופרופ' זאב מיינר  
 -

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם
 
העלייה בתוחלת החיים של אנשים עם תסמונת דאון מעלה התמודדויות מגוונות עבורם ועובר משפחתם. במחקר הנוכחי עמדנו על תפיסת תהליך ההתבגרות והזקנה, השפעותיו ומשמעויותיו, בקרב אנשים עם תסמונת דאון והוריהם. המחקר בחן את מידת ההתמודדות וההבנה של תפיסת ההזדקנות בקרב האנשים עם התסמונת בעצמם, והוריהם המתמודדים עם זקנתם במקביל להתבגרות ילדם. במסגרת המחקר רואיינו במשך כשעתיים 19 נשים (גיל ממוצע 35) ו- 14 גברים (גיל ממוצע 39) עם תסמונת דאון, מתוכם 11 גרים בבתי ההורים והשאר גרים בדיור קהילתי ובהוסטלים. הנושאים שעלו מהראויות מופו, ונמצאו שמונה נושאים מרכזיים: יחסים עם המשפחה הקרובה, חיי חברה, זוגיות, יציאה לחיים עצמאיים, איכות חיים, אורח חיים, תפיסת ההדקנות עצמה ודאגה לעתיד.
 
לסרטון המציג את עיקרי המחקר
צילום ועריכה : ינואר 2016
 

 

לסרטון בשפה האנגלית לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


האם סוג המוגבלות קשור לסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה המטפלים באנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית או מוגבלות פיזית?   סיכום המאמר Does type of disability make a difference in affiliate stigma among family caregivers of individuals with autism, intellectual disability or physical disability?  

 המחקר בחן הבדלים במידת הסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית ומוגבלות פיזית בישראל באמצעות שאלון מובנה הכולל כלי למדידת סטיגמה מופנמת. הממצאים מעלים מבנה חד-ממדי של סטיגמה מופנמת, כאשר באופן כללי במחקר הנוכחי נמצאו רמות נמוכות יחסית של סטיגמה מופנמת בקרב בני משפחה , אך הן היו גבוהות יותר בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של תמיכה במשפחות של אנשים עם אוטיזם בכדי להפחית את רגשות הסטיגמה המופנמת שלהם. בנוסף, יש מקום לשכלל את הכלי הקיים על מנת שיצליח לתאר את המהות הרב-ממדית בעולם התוכן של סטיגמה מופנמת.
 
מצורף כקובץ סיכום המאמר שתורגם לעברית באישורה של החוקרת.
 
ניתן לקרוא את המאמר המלא באנגלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד