A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

המודל הביו-פסיכו-סוציאלי (ICF) ושירות מוכוון אדם    

מגוון של מודלים הוצעו כדי להבין ולהסביר מוגבלות ותפקוד. בספרות נהוג להתייחס אליהם כמודלים רפואיים אל מול מודלים חברתיים. המודל הרפואי רואה במוגבלות בעיה של האדם הנגרמת באופן ישיר ממחלה, טראומה או מצב בריאות אחר הדורש טיפול רפואי הניתן בצורה של טיפול פרטני ע"י אנשי מקצוע. ניהול המוגבלות מכוון לריפוי או להסתגלות הפרט ולשינוי בהתנהגותו. טיפול רפואי נתפס כנושא העיקרי ומתרחש ברמת הפרט. ברמה הפוליטית הוא מתורגם למדיניות הבריאות. המודל החברתי לגבי מוגבלות רואה את הנושא כבעיה חברתית של אינטגרציה של הפרטים לתוך החברה הכללית. מוגבלות אינה תכונה בלעדית של הפרט אלא אוסף מורכב של תנאים, שרבים מהם נוצרים ע"י הסביבה החברתית. כך, ניהול הבעיה מצוי באחריותה הקולקטיבית של החברה כולה – הנדרשת לבצע את שינויי הסביבה שיאפשרו השתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים. כאן הנושא הוא שינוי חברתי שברמה הפוליטית הנו שאלה של זכויות אדם ((WHO, 2011. ניצחון "הרעיון הגדול" כפי שהוא מכונה ע"י מנהיגי תנועת הנכים באנגליה Hasler,1993))- שהוא הטיית מוקד האחריות על מוגבלות מן הפרט לחברה ולחסמים שהיא מציבה, מוצא את אחד מביטוייו המובהקים בפרסום סיווג ה- ICF ע"י ארגון הבריאות העולמי ב 2002 (רימרמן, ארטן וברגמן, 2005). ICF מבוסס, למעשה, על אינטגרציה בין שני המודלים המנוגדים (הרפואי והחברתי): הוא מציג גישה ביו –פסיכו-סוציאלית המנסה ליצור סינתזה בין פרספקטיבות שונות לגבי בריאות - ביולוגית, אינדיבידואלית וחברתית: לצד הסיווג הרפואי במהותו של מידת הסטייה מתפקודי הגוף הנורמליים –נוספה התייחסות לסביבות שבהן האדם חי ופועל. מוגבלות/תפקוד מוגדרים כאן כתוצר של יחסי גומלין בין האדם לסביבה.

גישת המודל החברתי הגיעה, כאמור, להישגים חברתיים ופוליטיים משמעותיים: פרסום ה- ICF והתקבלותו כמושא להתייחסות בחוקים סטנדרטיים, חקיקת חוקי יסוד בארה"ב ובאירופה (ובישראל) וכן ניסוח האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות ואשרורה ע"י מדינות רבות. במקביל, החלה להתגבר ההכרה כי הסרת חסמי הסביבה אינה מבטלת את החוויה הסובייקטיבית של הנכות, המתווכת ע"י הפרט וממהותה חומקת מהגדרות חד משמעיות של סובב ומסובב (שייקספיר, 2016;פרנץ' וסווין, 2016). הפופולריות ההולכת וגוברת של המונח "תכנון מוכוון אדם" במדינות הרווחה ברחבי העולם הנה ביטוי מובהק להכרה כי "לא הכול הנגשה" וכי לצד הדגשת תפקידי הסביבה והחברה בהקשר למוגבלות, יש לפתח תפיסות ושיטות התערבות שיכוונו אל רצון הפרט ואל האופן בו הוא תופס את צרכיו ואת המענים הנדרשים לו. תכנון מוכוון אדם מחזיר את מוקד השירותים החברתיים - אישיים אל הפרט – כעת, לא בהקשר של תפקוד ומוגבלות אלא בהקשר של מימוש רצון ובחירה.
הקמת מינהל מוגבלויות לוותה באימוץ שתי מערכות המושגים שהוזכרו לעיל: האחת - שימוש במודל ככלי מרכזי להערכת תפקוד, לקביעת תכנית אישית ולבניית כלי מעקב אחר התקדמותה. השנייה -עיצוב מערך השירותים כולו כ"מוכוון אדם" דהיינו, ממוקד ברצון האדם ובבחירותיו ונותן מענה לצרכיו הייחודיים.


מסמך זה יעסוק, בחלקו הראשון, בהבהרת שני המושגים. בחלקו השני נבחן דרכים ליישומם האינטגרטיבי.

המסמך נכתב על ידי נילי דניאל, מנהלת תחום תכניות אישית ושיטות התערבות, אגף בכיר הערכה, הכרה ותכניות 

להורדת המסמך

מסמנים/אינדקטורים לשירות מוכוון אדם על פי מודל ה-ICF ובתכניות של מינהל המוגבלויות 

 

 

 



שירותי האומנה לילדים עם מוגבלות: תמונת מצב וכיווני פיתוח חדשים   מחברים נוספים : אנה גרסימנקו יואה שורק  

הרקע למחקר
בשנים האחרונות נעשה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן, משרד הרווחה) תהליך של ארגון מחדש, ובמהלכו הוקם “מינהל מוגבלויות”. תהליך זה הוביל לשינוי מערכתי וארגוני גם בתחום שירותי האומנה לילדים ולמבוגרים עם מוגבלות. בעקבות השינוי עלה צורך בפיתוח שירותי האומנה לאוכלוסייה זאת וכן בהתאמה טובה יותר של המענים הקיימים הניתנים לה ובטיובם. ג’וינט ישראל-אשלים והשירות למשפחה, קהילה ואומנה — אגף בכיר קהילה במינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מובילים מהלך לשיפור שירותי האומנה לילדים עם מוגבלות. מהלך זה כלל פנייה למכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך מחקר שיספק מידע עדכני ושיסייע באיתור כיווני פיתוח חדשים.
מטרת המחקר
המחקר נועד לתאר את מערך התפקידים ואת דרכי העבודה בשירותי האומנה לילדים עם מוגבלות ולסייע באיתור כיווני פיתוח חדשים שלהם.
 
שיטת המחקר
מערך המחקר כולל שלושה רכיבים מרכזיים:
סקר כמותי שבוחן את מאפייני הילדים והמבוגרים עם מוגבלות המשולבים באומנה בישראל, את מאפייני משפחותיהם האומנות ואת מאפייני משפחותיהם המולידות, וכן היבטים שונים הנוגעים לאומנה שבה הם שוהים ולקשר בין צלעות האומנה;
ראיונות עומק חצי מובנים עם בעלי תפקידים במערך האומנה לילדים עם מוגבלות ועם משפחות אומנה לילדים עם מוגבלות;
מידע מקבוצות דיון שכונסו ביום למידה שג’וינט ישראל-אשלים ארגנה, ועסק בליווי ילדים עם מוגבלות באומנה.
 
ממצאים
המחקר מספק תמונת מצב עדכנית על שירותי האומנה לילדים ולמבוגרים עם מוגבלות, על מאפייני הילדים והמבוגרים עם מוגבלות המשולבים באומנה ועל מאפייני משפחותיהם האומנות ומשפחותיהם המולידות, וכן מידע על הקשר בין המשולבים באומנה לבין משפחותיהם המולידות. למשל, נמצא שבכל הגופים המפעילים פותחו יחידות ייעודיות לאומנת ילדים ומבוגרים עם מוגבלות ובראשן עומדת רכזת/רפרנטית ייעודית; בשירותי האומנה לאנשים עם מוגבלות משולבים בעיקר ילדים וצעירים עד גיל 21 ; גילם של כחמישית מהמשולבים הוא יותר מ -22 ; למשולבים באומנה מגוון סוגי מוגבלות ורמות תפקוד; תפקיד המשפחות האומנות מורכב ודורש פניוּת, מסירות והשקעה מרובה; שיעורן של משפחות האומנה הדתיות מאוד והחרדיות גבוה משיעורן באוכלוסייה הכללית; והמשפחות המולידות מוחלשות יותר מן המשפחות האומנות.
 
מסקנות
במחקר זוהו שתי תת-קבוצות שרצוי לתת להן מענה ייחודי ולפתח מומחיות בנוגע לליווין:  (1) מבוגרים עם מוגבלות המשולבים באומנה;  (2) ילדים ומבוגרים המשולבים באומנת קרובים.
נוסף על כך זוהו במחקר שבעה תחומים בשירותי האומנה לילדים ולמבוגרים עם מוגבלות שכדאי לתת עליהם את הדעת במיוחד: (1) פיתוח והנגשה של גוף ידע על מוגבלויות, זכויות ושירותים; (2) חיזוק הליווי והתמיכה הניתנים למשפחות האומנות ילדים עם מוגבלות; (3) טיוב דרכי הגיוס של משפחות האומנה לילדים עם מוגבלות; (4) פיתוח השימוש בדרכי תקשורת תומכת חלופית עם ילדים עם מוגבלות המשולבים באומנה; (5) שיפור הקשר בין הילד עם מוגבלות המשולב באומנה ובין משפחתו המולידה; (6)הבטחת מעבר של ילדים עם מוגבלות המשולבים באומנה, לסידור מיטבי בבגרותם; (7) הבניה של מערך תפקידים ייעודי בשירותי האומנה לילדים עם מוגבלות וחיזוק ההכשרה לרכזות ומנחות האומנה.
תחומים אלו שלובים זה בזה, והם משפיעים ומושפעים הדדית. לכן מומלץ להשקיע מאמצים בפיתוח כולם בעת ובעונה אחת.
 
 
המחקר בוצע ביוזמת ג'וינט ישראל-אשלים ובשיתוף השירות למשפחה, קהילה ואומנה, אגף בכיר קהילה במינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
 
לקריאת המחקר המלא לחצו כאן



שירות מכוון אדם - ערכים ונורמות במתן שירות   מחברים נוספים : דליה נסים  

מתוך המאמר :
"אישרורה של האמנה בישראל היווה הצהרת כוונות בהתייחס לעיצוב פני החברה ושירותים עבור אנשים עם מוגבלויות. לאורם של תהליכים מורכבים אלו, אימץ מינהל המוגבלויות שבמשרד הרווחה את גישת "שירות מוכוון אדם". שלום ולהבי (2018) ציינו כי התבססותה של גישה זו וההחלטה על תרגומה למדיניות במתן השירות הינה תוצר של שלושה כוחות מרכזיים: האחד - האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. השני - התבססותה של מנהיגות אנשים עם מוגבלות והשלישי - תמורות שחלו במאפייני המינהל הציבורי-ממשלתי,  המכוונות ליצור משילות ציבורית חדשה ובכללה יצירת שותפויות בין מגזריות ושיתוף לקוחות בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם. על אף השימוש השכיח במושג זה בשנים האחרונות, נראה כי ארוכה הדרך לתרגומו המלא לפרקטיקה. מינהל מוגבלויות שבמשרד העבודה והרווחה בישראל שוקד בימים אלה על הבניית גישה זו, הממוקדת ביכולותיו של הפרט וברצונותיו ורואה בו אדון לחייו והטמעתה בקרב נותני השירותים וצרכניהם (דניאל, 2018.)
 
מאמר זה יציג את שורשיה הערכיים של תפיסת שירות מוכוון אדם ויציע קווים מנחים ליישומה."
 
המאמר הועלה לאתר קרן שלם באדיבות מרכז הידע במכון טראמפ, בית איזי שפירא.
 
לקריאת המאמר לחץ כאן.

לפריט המלא
קרא | הורד


דו"ח הסיכום השנתי פעילות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשנת 2018    

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה בשנת 2000 במשרד המשפטים על מנת ליישם את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולהפוך אותו מאות כתובה למציאות. עם אשרור אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות על ידי ממשלת ישראל בשנת 2012 מונתה הנציבות להיות הגוף האמון על קידום האמנה וניטורה.

 

להלן דוח סיכום פעילות לשנת 2018

 

לפריט המלא
קרא | הורד


כלי הערכה ודרכי טיפול באנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית או עם תפקוד שכלי גבולי   מחברים נוספים : שונית רייטר, ליאת יוספסברג בן יהושע  

סקירה זו מבקשת לעסוק במעמדם של מזדקנים וזקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), לבחון את מאפייניהם הבריאותיים, הרגשיים, החברתיים והקוגניטיביים, לאתר את דרכי ההערכה, המדידה והאבחון של אוכלוסייה זו ולדון בצרכיה השונים. מטרתה היא ליצור מסד מבוסס-ראיות לאיתור אוכלוסייה זו ולבחון דרכי תמיכה וטיפול מגוונות, הנותנות מענה לצרכים ולמאפיינים המיוחדים שלה. נקודת המוצא התאורטית של סקירה זו משלבת בין הגישה ההומניסטית ובין הגישה החברתית למוגבלות לצורך איתור, הערכה וטיפול באוכלוסייה זו.
הסקירה כוללת ידע מחקרי לצד ניסיון קליני ומעשי מישראל וממדינות נוספות,במיוחד ארה״ב, אנגליה, אוסטרליה ואירלנד. בחינת סלי השירותים השונים המיועדים לאוכלוסייה זו, מיהותם של הגופים הממשלתיים והחוץ-ממשלתיים המעניקים את השירותים ותהליכי גיבושה של מדיניות חברתית העוסקת באוכלוסייה זו עשויים לשמש את קובעי המדיניות בהתוויית מדיניות המותאמת לצרכיה המיוחדים. מדיניות שתביא בחשבון את ההיבטים השונים בסקירה תהלום עקרונות יסוד של הומניזם ודמוקרטיה והיא עשויה לקדם את רווחתה של אוכלוסייה זו באופן אפקטיבי ומתמשך.
 
לעיון בסקירה 
 
 
המסמך הוכן לבקשת מינהל המוגבלויות וכתיבתו התאפשרה בסיוע האגף למחקר, תכנון והכשרה של משרד הרווחה והשרותים החברתיים והוא נמצא ברשימת הדו"חות של אתר אגף מחקר, תכנון והכשרה בקישור המצורף .

 

לפריט המלא
קרא | הורד


  מחברים נוספים : ד"ר גבי אדמון-ריק, יוסף קרן-אברהם, ישראל הבר  

מטרת הדוח הנוכחי היא לספק מידע לקובעי מדיניות, לפעילי זכויות אדם, לעיתונאים, לחוקרים ולציבור הרחב על מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל בתחומי חיים שונים, ובהם תעסוקה, השכלה, מגורים, פנאי, השתלבות חברתית, בריאות ומצב כלכלי. הדוח הנוכחי מעדכן את נתוני הדוחות קודמים של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וממשיך את המעקב לאורך זמן במדדים שונים שהוגדרו, לצורך ניטור מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

הדו"ח הופק בשיתוף עם מאיירס-ג'וינט ברוקדייל – המרכז לחקר מוגבלויות.

להורדת הדו"ח לחץ כאן

 



אנשים עם מוגבלות בישראל 2017   מחברים נוספים : גבי אדמון ריק, יוסף קרן-אברהם, ישראל הבר  

 מטרת הדוח לשנה זו היא לספק מידע לקובעי מדיניות, לפעילי זכויות אדם, לעיתונאים, לחוקרים ולציבור הרחב על מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל בתחומי חיים שונים, ובהם תעסוקה, השכלה, מגורים, פנאי, השתלבות חברתית, בריאות ומצב כלכלי. הדוח הנוכחי מעדכן את נתוני הדוחות קודמים של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וממשיך את המעקב לאורך זמן במדדים שונים שהוגדרו, לצורך ניטור מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל בשנת 2017.

הדו"ח הופק בשיתוף עם מאיירס-ג'וינט ברוקדייל – המרכז לחקר מוגבלויות.

להורדת הדו"ח 

 



תעסוקת אנשים עם מוגבלות – בין חזון למציאות   מחברים נוספים : נצן אלמוג ,רחל גלי צינמון  

מאמר זה הינו מבוא לגיליון העוסק בתעסוקת אנשים עם מוגבלות – מחקר, מדיניות ומעשה. המאמר סוקר בקצרה את מערכת היחסים בין אנשים עם מוגבלות לעולם העבודה, מתייחס למודל החברתי בהקשר לכלכלה ותעסוקה וכן מתאר את המציאות של תעסוקת אנשים עם מוגבלות בישראל.
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 

פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".

 

להורדת המאמר 

 

 

 



מעסיקים של עובדים עם מוגבלות בישראל: עמדות, אתגרים וצרכים    

אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מאופיינת בשיעורי תעסוקה נמוכים, הנובעים מחסמים רבים, ובהם עמדות שליליות וחששות של מעסיקים. מאמר זה יעסוק בעמדותיהם של מעסיקים בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, תוך הצגת ממצאים מסקר מעסיקים ייעודי, שנערך במהלך שנת 2011 והקיף קרוב ל-800 מעסיקים. הסקר ביקש לאמוד את שיעור העסקים בישראל המשלבים עובדים עם מוגבלות ולעמוד על מאפייניהם, על הגורמים שהניעו אותם לקלוט עובדים עם מוגבלות, על חששותיהם וקשייהם, על עמדותיהם ועל צורכיהם מהמדינה לשם המשך קליטת עובדים עם מוגבלות. בסקר נמצא ש-%4.5 מהמעסיקים במגזר העסקי מדווחים שהם משלבים עובדים עם מוגבלות. ומשום ששיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בישראל עומד על כ-%53, רובם במגזר העסקי, ניתן להניח שרוב המעסיקים כלל אינם יודעים אודות קיומה של מוגבלות כלשהי בקרב עובדיהם. עוד נמצא, בדומה לנתונים מסקרים דומים בעולם, שרוב העסקים המשלבים עובדים עם מוגבלות הם עסקים בגודל בינוני. ממצאי הסקר מלמדים גם שהמניעים העיקריים לשילוב עובדים עם מוגבלות הם חסד וצדקה, ושמעסיקים מוטרדים עקב הקושי לפטר עובדים עם מוגבלות ועקב העלות הכלכלית של העסקתם. לא נמצאו הבדלים בעמדות בין מעסיקים משלבים לבין מעסיקים שאינם משלבים. לבסוף העלו המעסיקים את הצורך בליווי ובהדרכה צמודים, כדי שיוכלו להמשיך לקלוט עובדים עם מוגבלות.
 
מלות מפתח: אנשים עם מוגבלות, עמדות מעסיקים, תעסוקה, חסמים
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר

 



גישת "ההסללה למרכז" של אנשים עם מוגבלות - הקמת מרכזי הכוון ותעסוקה בישראל ובמדינות ה OECD   מחברים נוספים : לירית גרובר, יוסי פריאר דרור  

רעיון "ההסללה למרכז" של אנשים עם מוגבלות Mainstreaming Disability ) ) הפך בשנים האחרונות אחד מעקרונות העבודה המרכזיים בקידום אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. אף שמספר מדינות אימצו אותו, נותרה הפרשנות סביבו מעורפלת. מאמר זה מנסה לפזר את הערפל סביב רעיון ההסללה, דרך התמקדות במרכזי ההכוון והתעסוקה (Shops Stop-One) .הסיבות להקמת המרכזים, המטרות והכלים )השירותים וההכשרות) דומים בכל המדינות, ואולם האקלים – המרחב שבו ניתנים שירותים אלה – משתנה ממדינה למדינה. המאמר מתמקד במקרה הפרטי של אימוץ ההסללה בישראל; אנו טוענים שלא כמו ברבות ממדינות ה-OECD ,ההסללה במרכז ההכוון והתעסוקה לאנשים עם מוגבלות, שהוקם לאחרונה בישראל, חלקית בלבד. כך למעשה היא משעתקת את ההפרדה וההדרה של אנשים עם מוגבלות בישראל ומותירה רבים בשולי שוק העבודה. המאמר מציב מראה מול המדיניות הדומיננטית כיום של שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה בפרט ומול הפרדיגמה השלטת בנושא שילוב אוכלוסיות מודרות בחברה הישראלית בכלל.
 
מלות מפתח: תעסוקה, אנשים עם מוגבלות, הסללה למרכז, מרכזי תעסוקה, OECD
 
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר