A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

"שחור תלתלים ונבון" : על המרוץ הישראלי לתינוק המושלם וזכויותיהם של הורים-לעתיד לילדות וילדים עם מוגבלות    

המאמר בוחן את השפעתן של תפישות משפטיות וחברתיות בנוגע להריון, לידה, הפסקות הריון ויעוץ גנטי, על "הורים בְּמוּגְבָּלוּת", מונח חדש הדורש לזהות את מקומם של הורים לילדות וילדים עם מוגבלות בתוך המודל החברתי ובשיח ביקורת המוגבלות. באמצעות ניתוח ביקורתי של המצב המשפטי, המשתקף בחקיקה, פסיקה, תקנות והנחיות, נשאלת השאלה מהו תפקידו של המשפט ומקומם של מידע לא מאוזן והבניה חברתית שלילית של מוגבלות, במסגרת של יעוץ גנטי בשלב ההריון ובריבוי הפסקות הריון בגין חשד מוגבלות. ההבנה שרפואה, הנתפשת כאובייקטיבית ונייטרלית, משמשת גם כח פוליטי-חברתי באמצעותו נקבע מהו חולי ומהי בריאות, מהו נורמטיבי ומהו פתולוגי, מבססת דיון בגישת "המרוץ אחר התינוק המושלם" ואתוס "הגוף הנבחר" הניצבים כבסיס אידאולוגי לתרבות של מיון עוברים ובחוסר המודעות להשפעות חברתיות, תרבותיות, פוליטיות ומשפטיות על הגישה הרפואית–משפטית לגבי הריונות של עוברים עם מוגבלות. המאמר מציג דרישה מהמשפט לפעול ככלי אקטיבי בעיצוב גישה חברתית, רפואית ונורמטיבית חדשה כלפי הורות במוגבלות ומשרטט את תחילת הדרך לזהות את המשמעות המעשית של תמיכה בהורים במוגבלות בשלבים של טרום לידה; להבנות מערכת בריאות שמבינה מוגבלות כמהות אנושית שמעבר לאבחון רפואי ומבינה הורות במוגבלות כבסיס לזכויות ולהכרה, ומערך יעוץ גנטי אשר באופן אמיתי, רעיוני ומעשי כאחד, אינו מכוון להחלטה מסויימת ומייצר מרחב בחירה מלא, נטול סטיגמות ודעות קדומות.

המאמר הינו עיבוד של חלק מעבודת דוקטורט משנת 2017 במסגרת הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה, שנערכה בהנחיית פרופ' שולמית אלמוג וד"ר שגית מור.

   

המאמר פורסם בכתב העת משפט רפואי וביו-אתיקה, כרך 8, תש"פ

 

 

להורדת המאמר
 
 
מילות חיפוש : הפסקת הריון, ייעוץ גנטי



"עצמאותלות" ביחסי טיפול בין הורים לילדיהם בראי זכויותיהם של הורים עם מוגבלויות    

המאמר מתאר את היבטיה השונים של ההורות – כתפקיד, כהתפתחות אישית, וכמערכת יחסים - ואת השלכתם על היחסים המשפטיים בין הורים וילדים בכלל, ובין הורים עם מוגבלויות לבין ילדיהם בפרט. המאמר מראה, כי על אף חשיבותם המכרעת של היבטי ההורות כמערכת יחסים וכהתפתחות אישית של הפרט, כאשר ההורות נבחנת על ידי מערכות הרווחה והמשפט ההתייחסות אליה היא בעיקר כאל תפקיד. התייחסות זו נושאת בתוכה פוטנציאל להזיק לכל ההורים, ולהורים עם מוגבלויות בפרט. על מנת למתן את הפגיעה בזכויותיהם של הורים עם מוגבלויות, מציע המאמר התייחסות שונה למערכת היחסים ההורית, אשר מבוססת על רעיון ה"עצמאותלות" (interdependence) – מערכת יחסים מורכבת בה הצדדים בו זמנית תלויים זה בזה ומסייעים זה לזה לצורך מימוש עצמאותם. המאמר מיישם את עקרונות ה"עצמאותלות", כפי שפותחו בתיאוריות מתחום הטיפול, מתחום המשפחה, ומתחום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, בהקשר של יחסי הטיפול שבין הורים לבין ילדיהם. זאת, מאחר ונקודת מבט של "עצמאותלות" משקפת באופן נכון יותר את מהותה המורכבת של ההורות (מעבר לתפקיד בלבד) והולמת גם תיאוריות מתקדמות מתחומי הטיפול והמוגבלות, המכירות במורכבותה של מערכת היחסים הטיפולית ובחשיבות ההכרה בפנים ההדדיים, הרגשיים והלא-אינסטרומנטלים שלה. אימוץ נקודת מבט זו גם מאפשר לקדם את זכויותיהם של הורים עם מוגבלויות, תוך אימוץ רעיונות של התאמות לצורך השגת שוויון, ו"נירמול" הסיוע לו זקוקים ההורים, באופן ההולם את ערכי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998, ואת האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. במאמר מודגש, כי בהתאם לגישה האוניברסלית למוגבלות, הרעיונות העולים בו יקדמו את זכויותיהם של כלל ההורים, אשר רובם ככולם מתקשים באופן קבוע או זמני בביצוע תפקידיהם ההוריים.

 

המאמר פורסם בכתב העת : מחקרי משפט , כרך לב, התש"פ - 2020

 

להורדת המאמר

 



מערכות הקצבאות לאנשים עם מוגבלות: מחקר השוואה בינלאומי   מחברים נוספים: נצן אלמוג  

מחקר זה עורך השוואה בין מערכות קצבאות לאנשים עם מוגבלות בשש מדינות ומציב מולן את קצבת הנכות הישראלית.
בעבר, תהליך הערכת המוגבלות בכל המדינות נועד לקביעת זכאות לקצבה והתבסס על תפיסה רפואית בלבד, המקשרת בין הנכות לאובדן יכולת העבודה. תפיסה זאת החלה להשתנות בשנות ה-70 וה-80 מתפיסה רפואית לתפיסה חברתית, והתבטאה בהליכי חקיקה ברחבי העולם וכן בפיתוח מודלים חדשים למדידה והערכה של מוגבלות. בכל המדינות שנסקרו במאמר, ניתן לראות כי בעשור האחרון פותחו מבחנים רב ממדיים להערכת המוגבלות הכוללים מרכיבים תפקודיים וחברתיים ומתייחסים ליכולת עבודה, מצב בריאותי, לקויות, הגבלות תפקודיות ומאפיינים אישיים וסביבתיים.
יחד עם זאת, הכנסת כלים תפקודיים וחברתיים בתהליכי הערכת המוגבלות באים לידי ביטוי באופן שונה בהתאם לסוגי הקצבאות וסוגי המערכות השונים הקיימים בכל מדינה. מערכות קצבאות בכל המדינות נמצאו קשורות לרכיבים נוספים המוגדרים על ידי המדינות ולכן עליהן להיבחן בממשק מול מגוון שירותים אלו.
כמו כן, בכל המדינות שנחקרו עולה כי מדידת והערכת המוגבלות, לצד הערכת יכולת העבודה, הן חלק מאקוסיסטם רחב הכולל מערכת של קצבאות לצד קידום תעסוקה.
מערכות הקצבאות הקיימות בישראל דומות לאלו הקיימות במדינות אחרות. אולם, כאשר ניגשים לבחון את תהליך הערכת המוגבלות והתנאים הנלווים לקבלת הקצבה, ניתן למצוא הבדלים מהותיים בין ישראל ליתר המדינות. חלק גדול מהפער נובע מהגדרות ומטרות מעורפלות של מערכת קצבת הנכות הכללית בישראל. לכן, נראה כי על מנת לקבל החלטה לגביי המודלים המתאימים ביותר לאימוץ בישראל יש לקיים דיון העוסק בראש ובראשונה במטרות המערכת, הגדרת הזכאויות, התנאים הנלווים והקשר בין מערכות הקצבה השונות.

סקירה זו נכתבה במימון המוסד לביטוח לאומי ופורסמה לראשונה באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, יולי 2019.

למאמר המלא לחץ כאן.

 



גיליון מיוחד בנושא בריאות הנפש וזכויות האדם Special Section: Mental Health and Human Rights   Volume 22, Issue 1, June 2020  

בגליון זה של כתב העת Health & Human Rights חלק שלם בו מוקדש לבריאות הנפש וזכויות אדם.
כל המאמרים ניתנים להורדה בחינם. 
 
הגליון משקף את מרחב המאמצים הנעשה לקידום תחום בריאות הנפש ותפיסת זכויות האדם כחלק משמעותי בו - אין בריאות ללא בריאות נפשית ואין בריאות נפשית ללא זכויות אדם. החיבורים השונים הבאים לביטוי בגליון זה,  פוקחי עיניים ועוסקים בכמה מההצטלבויות שדוברו בפורום הזה לאחרונה ונידונו גם על ידי הדווח המיוחד לאום על הזכות לבריאות דניוס פוראס שקידם בשתי הקדנציות לכהונתו (שמסתיימות בקרוב) את התפיסה של הזכות לבריאות נפשית ובריאות ככוללת בריאות נפש והוא עשה כן בכמה דוחות מעניינים ראו כאן וכאן.  
 
כמה מהמאמרים המעניינים עוסקים בזכויות אדם של אנשים עם דמנציה במוסדות; מיזם QUALITY RIGHTS;  היעדר השקעה בבריאות הנפש מהזוית של זכויות האדם; זכויות אדם סטיגמה התמכרויות; הגדרה מחדש של פסיכוזה והתפיסה החברתית של בריאות; אמנת הCRPD ויישומה בהקשר של בריאות הנפש; ובזירת סקירת הנעשה במדינות יש בגליון מאמרים העוסקים בגאנה, צ'כיה, רצועת עזה ועוד. 
 
קישור לגיליון

תקציר זה נכתב באדיבותה של עו"ד ועו"ס לירון דוד, מנהלת תחום קשרים בינלאומיים, עמותת אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש.



הרצאה מצולמת - אפרמטיזם והמודל האקטיביסטי    

  הרצאתה של ד"ר נצן אלמוג במסגרת ערוץ היוטיוב של המרכז לחיים עצמאיים ברשת
 



הרצאה מצולמת - היכרות עם לימודי מוגבלות והמודל החברתי    

 הרצאתה של ד"ר נצן אלמוג במסגרת ערוץ היוטיוב של המרכז לחיים עצמאיים ברשת
 
 



הזכות להורות של אנשים עם מוגבלויות נפשיות ושכליות- התפתחותיות: תפיסה חלופית של 'הורות' כאמצעי לקידום זכויות   מק"ט 639| מנחה: פרופ' גדעון ספיר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
ההורות מהווה, בדרך כלל, חלק נכבד מחייו של האדם הבוגר, וכפועל יוצא מכך, זכותם של אנשים עם מוגבלויות להקמת משפחה בשוויון עם אחרים מעוגנת באמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אולם, בחינת החקיקה והמדיניות החלה בישראל בתחום ההורות ובתחום המוגבלות משקפת גישה הפוכה, אשר מגבילה ומונעת הורות של אנשים עם מוגבלויות, ובפרט מוגבלויות שכליות-התפתחותיות ונפשיות. מחקר זה בוחן את הסיבות לפער, הנעוצות הן באפיוניה המיוחדים של ההורות והן בדרך בה היא נתפסת על ידי רשויות השלטון, ומציע לאמץ תפיסה חלופית של הורות, המתמקדת לא רק בהורות כתפקיד ("הגישה התפקידית-בלעדית") אלא גם בהורות כהתפתחות אישית וכמערכת יחסים ("הגישה התהליכית-יחסית"). בתפיסה חלופית זו קיים פוטנציאל לגשר על הפער בין האידאל התיאורטי של שוויון הזכויות לבין חתירה לשוויון זכויות בתחום ההורות בפועל. ברוח הגישה האוניברסלית למוגבלות, אימוץ התפיסה החלופית ייטיב לא רק עם הורים עם מוגבלות אלא גם עם הורים ללא מוגבלות, שכן רובם ככולם חווים קשיים קבועים או זמניים בתפקודם בשלביה השונים של ההורות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


בחירות 2019 של כולם, לכולם!   מידע על הנגשת שידורי בחירות 2019 בפישוט לשוני  

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


דו"ח הסיכום השנתי פעילות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשנת 2018    

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה בשנת 2000 במשרד המשפטים על מנת ליישם את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולהפוך אותו מאות כתובה למציאות. עם אשרור אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות על ידי ממשלת ישראל בשנת 2012 מונתה הנציבות להיות הגוף האמון על קידום האמנה וניטורה.

 

להלן דוח סיכום פעילות לשנת 2018

 

לפריט המלא
קרא | הורד


דו"ח הצוות הבין משרדי לתחום האפוטרופסות וחלופות לתמיכה והגנה על בגירים    

הצוות הבינמשרדי שמונה לגבש תכנית לאומית רב-שנתית לתחום האפוטרופסות ולתמיכה ולהגנה על בגירים פרסם היום את המלצותיו. הצוות ממליץ על הקמת ערכאה מינהלית חברתית משפטית חדשה לצמצום הליכי מינוי אפוטרופסים בבית המשפט. הצוות, שמונה בידי שרת המשפטים איילת שקד, ממליץ בנוסף על קידום מודל חלופי למינוי אפוטרופוס בעניינים רפואיים דחופים שלא באמצעות ביהמ"ש, על קיום הדרכות חובה לאפוטרופסים פרטיים ומקצועיים ועל הקמת מערך פיקוח על אפוטרופסות לעניינים אישיים אצל האפוטרופוס הכללי.
 
הצוות מונה בידי שרת המשפטים בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהמשך לשורה של מהלכים בהם החלטת ממשלה שעניינה "הפחתת הנטל הרגולטורי", החלטת הממשלה אשר קבעה את ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה כסוגיה אסטרטגית ממשלתית, תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשרור האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות בשנת 2012 ועבודת מטה נרחבת שנעשתה בנושא במשרד המשפטים. בראש הצוות עמדה עו"ס בוני גולדברג והוא כלל נציגים ממשרדי הממשלה (משפטים; עבודה, רווחה ושירותים חברתיים; בריאות; שוויון חברתי; אוצר), נציגי ארגונים אזרחיים, אנשים המתמודדים עם סוגי מוגבלויות שונות ואזרחים ותיקים.
 
ההמלצות המרכזיות הן :
 
הקמת ערכאה מינהלית חדשה, חברתית-משפטית וצמצום ההליכים בעניין זה בביהמ"ש.

קידום מודל חלופי, שלא באמצעות ביהמ"ש, להליך של מינוי אפוטרופוס בעניינים רפואיים דחופים.

הטמעה, הכשרה והנגשה של חלופות לאפוטרופסות.

שינוי מנגנון מקבלי הגמלה של המוסד לביטוח לאומי.

שינוי המודל של אפוטרופסות מקצועית ומימונה בידי המדינה -  תוך הבחנה בין קטינים ובגירים.

קיום הדרכות חובה לאפוטרופסים פרטיים ומקצועיים.

הקמת מערך פיקוח על אפוטרופסות לעניינים אישיים אצל האפוטרופוס הכללי (בנוסף ולצד המערך הקיים לעניין אפוטרופסות על עניינים רכושיים).

קידום הנחיות אחידות מול הבנקים וגורמים פיננסיים לגבי דרכי ההתנהלות בעניינם של אנשים עם מוגבלות.

 
לנוחותכם, מצורף דו"ח ההמלצות בשלמותו, אשר מונגש לכבדי ראייה.
 
 
דו"ח חלק א'
 
דו"ח חלק ב'
 
 
הדו"ח בפישוט לשוני

הדו"ח בעברית פשוטה