יש לך כבר חשבון ?
התחבר עם דוא"ל וסיסמה
עדיין אין לך? הירשם עכשיו
ותוכל ליהנות מהגדרות אישיות, טפסים און-ליין ועוד...
סגור
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
עבודה זו בוחנת את ההיבטים המשפטיים, התרבותיים והחברתיים של נישואי נשים עם מוגבלות בחברה החרדית. היא עוסקת במפגש בין שיח הזכויות, המהווה בעשורים האחרונים מסגרת רעיונית להסדרת חייהם של אנשים עם מוגבלות, לבין תפיסת עולם אמונית, המבוססת על ההלכה היהודית ועל נורמות ודפוסי חיים המאפיינים את הקהילה החרדית.
גישת לימודי המוגבלות רואה את המוגבלות בהתאם לסביבה התרבותית בה מתקיימת. המערכות המשפטיות השונות – ההלכה היהודית, החוק האזרחי והנורמות בקהילה החרדית, שותפים לעיצוב נישואים אלו. לנישואים ערך דתי ותרבותי משמעותי ועבודה זו מציגה את האתגרים, החסמים וגורמי הסיוע המשפיעים על נשים חרדיות עם מוגבלות המבקשות להגשים ערך זה.
מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית של נשים עם מוגבלות, ויש אף כאלה הרואים סתירה בין מוגבלות לאימהות. עם הגישה הזו נאלצות נשים אלה להתמודד. התפתחויות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מציגות גישות שונות, המקדמות שוויון מהותי של אימהות עם מוגבלות, תוך התחשבות בחוויית החיים הייחודית שלהן, ראייה אוניברסלית של מושג "האימהות המוגבלת" והכרה בקשיים ובאפליה המתעוררת בהעדר ההתאמות הנדרשות להן. באמצעות ניתוח המקרה של אורה מור-יוסף, אישה עם מוגבלות שיזמה הליך שבאמצעותו הובאה לעולם תינוקת ללא קשר גנטי אליה, מראה המאמר כיצד לא באו לידי ביטוי מעשי התפתחויות בסוגיית שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ובסוגיה של קביעת ההורות המשפטית, ומנסה לעמוד על הסיבות לכך. באמצעות ניתוח פעולות והחלטות המדינה מראה המאמר, שלא העדר הקשר הגנטי בין אורה לתינוקת היה הנימוק האמיתי שעמד מאחוריהן, וכיצד התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפריון מעמתות את רשויות המדינה עם שאלות חדשות בתחום זכויות ההורות של א/נשים עם מוגבלות, ומאלצות אותן לפעול בזירה שעדיין לא גובשה מדיניות בנוגע אליה, ואגב כך חושפות דעות חשדניות כלפי הורות של אנשים, ובפרט נשים, עם מוגבלות.
המסמך הוא פרי עבודה משותפת של הילה בדש ומלכי איציק מפרוייקט "בקהילה", ובקי פורמן וליאור לרנר מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות.
הרצאתו של פרופ' ג'ראר קווין, ראש המרכז ללימודי מוגבלות, משפט ומדיניות
אוניברסיטת גאלווי, אירלנד שניתנה ב- 27/02/17 במפגש מקצועי שאורגן על ידי האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים במכללה למנהל ועסק בסוגיות שונות הקשורות להקמת מינהל מוגבלויות.
פרופסור קווין מתאר בהרצאתו את התהליכים המרכזיים באירופה בימים אלה סביב הסוגיות הקשורות למתן שרות מוכוון אדם לאנשים עם מוגבלות, תקצוב אישי, יישום האמנה הבינלאומית לזכויות האנשים עם מוגבלות והיבטים נוספים.
צילום ההרצאה ותרגומה נעשו במימון קרן שלם.
צילום ועריכה : משה עתאר, 2017
המפגש התקיים בתאריך 15.03.17, ועסק בנושא: "הזכות לקבלת שירות ברמה מיטבית: התבוננות על הרפורמה בבריאות הנפש".
המפגש הועבר על ידי:
אלי שמיר, פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית, יו"ר עמותת משפחות נפגעי נפש 'עוצמה' בשנים 2000-2015;
יואב קריים, יו"ר המועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה;
אבי אורן, עו"ס ומנהל פרויקט שילוב אנשים עם מוגבלות במגזר הציבורי, משרד הכלכלה;
לספר באתר קיימברידג' לחץ כאן
המצגת המצורפת מביאה נושאים נבחרים מתוך הספר בעברית כגון :
• מדיניות ממוקדת משפחה – הגדרות
• מדיניות כלפי משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים בארצות הברית, בבריטניה, בצרפת, בשבדיה
• התייחסות לאמנה הבינלאומית לזכויות והאם היא תומכת במשפחה
• התייחסות למצב הקיים בישראל וחלופות חקיקה אפשרויות
למצגת בעברית לחץ כאן
התחבר עם דוא"ל וסיסמה
ותוכל ליהנות מהגדרות אישיות, טפסים און-ליין ועוד...
סגור