A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

מיניות ונכות :העדר השיח על עונג   Tapper M. S. (2000). Sexuality and Disability: The Missing Discourse of Pleasure. Sexuality and Disability, Vol-18 (4), 283-290.  

נקודות מרכזיות מתוך המאמר:
Tapper M. S. (2000). Sexuality and Disability: The Missing Discourse of Pleasure. Sexuality and Disability, Vol-18 (4), 283-290.

מאמר העוסק בחשיבות השיח על העונג שיש במין ובמיניות.
אנשים עם נכויות אינם נתפסים כמועמדים מקובלים לרבייה או אפילו כמי שיכולים ליהנות ממין רק לשם התענוג, הם נתפסים כמעין ילדים וכמי שזקוקים להגנה. המסר העיקרי של מאמר זה הוא ששילוב אמיתי משמעותו נגישות לעונג, מה שיאפשר סיכוי סביר לקשר בין אישי. כותב המאמר מאמין במחויבות של החברה לקדם את ההכללה של עונג מיני בלימודי נכויות ,בפוליטיקה ובשיח הציבורי.
 
גבו וייס, כותב הסיכום, הינו פסיכותרפיסט ומטפל זוגי ומיני בתחום הנכויות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


ילדים עם נכויות במצבי סיכון: תמונת מצב בתחום המניעה והטיפול    

מחקר אשר נועד להעריך האם התכנית הניסיונית "מסיכון לסיכוי" היא תכנית שניתנת ליישום כתכנית נוספת הנותנת שירותי חינוך לילדים עם צרכים מיוחדים מלידה עד גיל 3, על רצף השירותים הניתנים לילדים עם מוגבלות.
המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את מידת ההשפעה של התכנית מסיכון לסיכוי על ילדים עם צרכים מיוחדים, בהשוואה להשפעתן של שתי התכניות האחרות: שילוב יחידני ומעון שיקומי.
מבחינת כל ממדי התפקוד שנבדקו נמצא, ששיעור הילדים שהתקדמו בתכנית מסיכון לסיכוי היה דומה לשיעורם בשתי התכניות האחרות
ממד נוסף לבחינת הצלחת התכנית הוא תרומתה לשילובו של הילד עם צרכים מיוחדים במעון: הן מבחינת השתתפותו בפעילויות השוטפות של המעון, והן מבחינת מידת שילובו החברתי במעון ולאחר הפעילות במעון.
במחקר נבדק באיזו מידה הילדים עם צרכים מיוחדים משתתפים בפעילויות הרגילות במעון כך שהימצאותם במעון רגיל איננה פיזית בלבד. לפי דיווח האמהות, המטפלות והמנהלות נמצא, שבשתי התכניות המשלבות מרבית הילדים משתתפים בכל הפעילויות הרגילות במעון. בתכנית מסיכון לסיכוי שיעורם היה מעט גבוה יותר מאשר בתכנית השילוב היחידני, לפי דיווח האמהות והמטפלות.
היבט חשוב של שילוב הילד במעון רגיל הוא שילוב חברתי. בכל התכניות אמהות דיווחו שמעל מחצית ועד שני-שלישים מהילדים (67% בשילוב היחידני ו-65% בתכנית מסיכון לסיכוי) התקדמו מבחינה חברתית, בייחוד מבחינת יצירת קשר עם ילדים אחרים. אבל, בהבדל מהמעון השיקומי שם הילדים מתחברים עם ילדים אחרים עם מוגבלות, לילדים בשתי התכניות המשלבות יש הזדמנות למפגש יום-יומי עם ילדים ללא מוגבלות.
נמצא שכשני-שלישים מאמהות הילדים ללא מוגבלות, סבורות שהשילוב תורם לילד ללא מוגבלות בכך שהוא לומד להכיר ולקבל את השונה מגיל צעיר. ממצאים דומים התקבלו מאמהות הילדים עם מוגבלות (73%) ומהמטפלות (70%). עוד עולה שכמעט כל האמהות של ילדים ללא מוגבלות (בין 76% ל-89%) מחזיקות בדעות חיוביות כלפי השילוב וכלפי התרומה של השילוב הן לילדים עם צרכים מיוחדים והן לילדים הרגילים (לוח 32).
אחד הממדים של הערכה של תכנית חדשה הוא עלות תכנית זו בהשוואה לתכניות אלטרנטיביות. עלות הפעלת התכנית מסיכון לסיכוי נבחנה בשני מישורים: עלות הפעלה שוטפת בהשוואה לעלות של שתי התכניות האחרות, ועלות הקמת התכנית בשלוש השנים הראשונות להפעלתה. נמצא שהעלות החודשית השוטפת לילד במימון ציבורי בתכנית מסיכון לסיכוי היא 3,601 ₪, דומה לעלות בשילוב היחידני (3,719 ₪), וזולה ב-43% מהעלות במעון השיקומי (6,355 ₪) (לוח 33).

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


פעילות גופנית מכלילה   מחברים נוספים : ד"ר רחל טלמור, ד"ר ישעיהו הוצלר  

המחקר מציג תוצאות פרוייקט שנערך במרכז ספורט לנכים "ספיבק" ברמת גן, שמטרתו להדגים את הדרך לשילוב תלמידים ללא מוגבלויות יחד תלמידים בעלי מוגבלויות פיזיות מורכבות.
ייחודו של הפרוייקט הוא בכך שהוא מדגים "שילוב הפוך", תלמידים רגילים השתלבו "במגרש הביתי" של תלמידים עם מוגבלות. המחקר בחן את השינוי בעמדות התלמידים הרגילים ומצא שיפור ושינוי בתפיסת התלמידים המוגבלים כתלמידים "רגילים" שיש להם קשיים.
בקרב התלמידים עם מוגבלות נבחנה תפיסת איכות החיים בעקבות ההשתתפות בפרוייקט ונמצא כי חל בה שיפור בעיקר בתחום החברתי והבינאישי.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מעמדו של אדם עם פיגור שכלי במפעל מוגנים רבי נכויות   מק"ט 6 | חוקרים נוספים: רות נאור  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

מטרת השיקום התעסוקתי לאוכלוסיית המוגבלים שכלית התפתחותית (מש"ה), היא לנסות ולהחזיר את האדם למעגל העבודה. מחקר זה בא לבדוק מודל נוסף של תעסוקה מוגנת בו נמצאים במסגרת אחת אנשים עם נכויות שונות. מטרתו להבהיר האם האוכלוסייה העובדת בתעסוקה מוגנת, זוכה לשרות הטוב ביותר והאם יש צורך לשינוי הסטאטוס והתנאים התעסוקתיים של אנשים עם מש"ה במסגרות השונות. זאת, על מנת למצוא את האופציה התעסוקתית ההולמת את צורכי האדם המש"ה. נמצא הבדל עיקרי בין שתי המסגרות בתחושת הבדידות. המועסקים במפעלים המוגנים (מע"ש) חשים פחות בודדים מאלה שבמפעלים הרב-נכותיים, ההבדל בלט בקבוצה הבוגרת יותר. בשאר המשתנים לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי המסגרות.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מחקר אפידמיולוגי ארוך טווח על תפקודם והישגיהם של ילדים שטופלו במכון להתפתחות הילד ת"א-יפו בתחומי הרפואה, חינוך, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית בין השנים 1994-1975   מק"ט 8 | חוקרים נוספים: ד"ר רחל יפעת, ד"ר יעל לייטנר, ד"ר רונית מסטרמן, ד"ר גבי גילטז ואחרים  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

המחקר הנוכחי מהווה המשך למחקר רטרוספקטיבי אפידמיולוגי קודם שנערך במסגרת המכון להתפתחות הילד בתל אביב. מטרתו העיקרית של המחקר הקודם הייתה יצירת בסיס נתונים שיסייע בתכנון עתידי של משאבים אנושיים וכלכליים בתחום התפתחות הילד, תוך מתן משוב על הפעילות הרב-תחומית במכון להתפתחות הילד. תוצאות המחקר הנוכחי נותנות מענה לשאלות שנותרו פתוחות במחקר הרטרוספקטיבי הקודם ובכך מספקות כמעט את מלוא ה'סיפור' של התפתחות הילד בישראל. נמצא שמרבית הילדים השתלבו באופן מיטיב בחברה הישראלית. המחקר הנוכחי מחזק את התפיסה כי גיל הילדות המוקדמת מהווה תקופה קריטית, שבמהלכה שירותי הרפואה, החינוך והרווחה משולבים ולא ניתנים להפרדה.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הערכת תוכנית של תעסוקה נתמכת לאנשים עם פיגור שכלי המופעלת בידי אלווין ירושלים   מק"ט 4 | חוקרים נוספים: דניז נאון  

 מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.
 
עמותת אלווין ישראל נוסדה במטרה לספק כלים ותמיכה לשיפור עצמאותם ותפקודם של אנשים עם מוגבלויות בתוך הקהילה. התכנית באלווין ירושלים, היא מהיחידות בארץ המפעילות אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בתעסוקה נתמכת בהיקף רחב. מטרת המחקר היתה ללמוד, כיצד מופעלת התכנית בירושלים, כיצד בוחרים את המשתתפים, כיצד מדריכים ומלווים אותם, כיצד מאתרים מקומות עבודה, ומגייסים צוות הדרכה. לאמוד עלויות, לבחון כיצד היא משפיעה על המשתתפים מבחינת מיומנויות עבודה, יום-יום ושביעות-רצון. עולה, כי לצורך פיתוח עבודה נתמכת, יש מקום לשנות את התקנון לענייני עו"ס ולכלול בו התייחסות מיוחדת לעבודה נתמכת וקביעת תקן לכוח האדם הנדרש.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד


מסגרות הדיור בקהילה לאנשים עם פיגור שכלי: מאפיינים, צרכים וכיווני תכנון עתידיים   מק"ט 2  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

בעשורים האחרונים התפתחו בישראל חלופות דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, כמסגרות דיור חוץ-ביתיות. המחקר בודק בעזרת שאלונים את עמדותיהם של צרכני הדיור הקהילתי עצמם והוריהם. נמדדו חופש בחירה להחליט בנושאים יומיים, מידת השותפות של הדיירים בקבלת החלטות הקשורות למסגרת, ושביעות רצון מהחיים, כמדדים לאיכות חיים, שנמצאה שונה במסגרות הדיור השונות. נבדקה גם האם ישנה עדיפות למפעיל פרטי על פני אקי"ם או עמותות ציבוריות, אך באף אחד מהמדדים לא נמצא יתרון למפעיל הפרטי על פני שני המפעילים האחרים. עולה כי, מספר הדיירים ורמת הפיקוח קשורים בצורה שונה להתנהגות מסתגלת ולהתנהגות בלתי מסתגלת.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד


ההבדלים בין אימהות לאבות של צעירים עם פיגור שכלי ברמות הדחק, בדפוסי ההתמודדות ובעמדותיהם כלפי שילוב בניהם או בנותיהם בקהילה   מק"ט 514 | מנחה : ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מחקר זה בוחן את ההבדלים בין נשים וגברים שהינם הורים לבנים ובנות עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ולעמוד על ההבדלים בין אימהות לאבות בשלושה תחומים: רמת הדחק אותה הם חווים כתוצאה ממגבלת ילדם, דפוסי ההתמודדות עם הדחק בהם הם נוקטים ועמדותיהם כלפי שילוב ילדיהם בקהילה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין האבות לאימהות בשלושת התחומים שנחקרו. רמת הדחק והעמדות כלפי שילוב בקהילה נמצאו קשורות לרמת המש"ה של הבן/הבת, אך לא למינו של ההורה או למשתנה דמוגרפי אחר. נמצא שהאימהות והאבות נעזרים יותר בדפוסי התמודדות הממוקדים בבעיה מאשר בדפוסי התמודדות הממוקדים ברגש. 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד


השפעת מעורבותם של ילדים עם נכויות התפתחותיות קשות הלומדים בבית ספר מיוחד, עם בני גילם בבית ספר רגיל   מק"ט 518 | מנחים : ד"ר חני טור-כספא, פרופ' שונית רייטר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

העבודה מציגה תוצאותיו של ניסיון שילוב חלקי, של ילדים עם נכויות התפתחותיות קשות בבית ספר כללי. במטרה לבדוק את איכויות הקשר שנבנה בין התלמידים הרגילים ובין התלמידים עם הנכויות הקשות, ואת השפעות השילוב על התקדמות תלמידים אלה בתחומים החברתיים והלימודיים. החברתיים והלימודיים. הממצאים אינם חד משמעיים, אך הצביעו על כך שמעורבותם של ילדים עם נכויות התפתחותיות בבית ספר כללי משפיעה לחיוב על התפתחותם החברתית והלימודית. כמו כן נמצא כי ככל שהחשיפה של ילדים עם נכויות התפתחותיות לבני גילם בביה"ס הרגיל נמשכת זמן רב יותר, ההתקדמות בתחומים אלה משמעותית יותר.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


להיות אם לילד הסובל מפיגור שכלי בקיבוץ   מק"ט 511 | מנחה : ד"ר בתיה שושני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

זהו מחקר איכותני בגישה הנרטיבית שמטרתו ללמוד את חווית האימהות לילדה הסובלת מפיגור בקיבוץ דרך הבנת המשמעות שהאימהות נותנות לסיפור החיים שלהן לאורך תקופת ההתמודדות עם גידול ילדתן. הממצאים העלו שבע קטגוריות במוקד החוויה של האימהות: הקשיים, דרכי ההתמודדות וההסתגלות, החוויה, החלום ושברו, הקיבוץ, הצרכים ומיצוי זכויות ושימוש בשירותים. האימהות הדגישו את רצונן לקבל תמיכה רגשית וכלכלית, תחושת שייכות ואת הקושי שלהן למצוא מענה לצרכים אלו. מרבית האימהות אינן מעוניינות במפגש עם דומות במצבן, אינן מודעות לזכויותיהן ולא נעשה ניסיון ליצירת קשר מצידן או מצד לאתר אותן ולסייע להן.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד