A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

שמעון המלך- סיפורו של שדרן רדיו צעיר מבית שאן   סרטו של אריאל מירוז  

שמעון דהן, צעיר בן 26 מבית שאן עם תסמונת דאון, לומד ב"מכללה לכישורי חיים לבעלי צרכים מיוחדים" בעמק הירדן. שם הוא ידוע כ"שמעון המלך", מנהיגה הבלתי מעורער של קבוצת התלמידים. אך שמעון רוצה להצליח גם "בחברה הרגילה", לעסוק במוסיקה ולממש את עצמו.
שמעון מקבל הזדמנות להגשים את חלומו, כאשר הוא מתקבל לקורס שדרני רדיו ב"מכללה האקדמית כנרת". לפני תחילת הקורס שמעון כבר מפליג בדמיונו ומפנטז כיצד יגיש תכנית עצמאית ברדיו. במקביל, הוא נפרד מבת זוגו הראשונה, מירית, שגם היא בחורה מוגבלת, כיוון שהוא מרגיש שזוגיות עם בחורה "כזו" אינה מתאימה לו.
אך עד מהרה המציאות טופחת על פניו. הנטייה שלו לפנטזיות והתנהגותו הגרנדיוזית גורמת לחבריו לכיתה ולמרצה הקורס, מנשה רז, לדחות אותו מעליהם. שמעון נותר פגוע. הסטודנטים בכיתה מתייחסים אליו בביטול ואיש מהם אינו מצטרף ליוזמה של שמעון להעלות תכנית רדיו העוסקת בזמר המזרחי.
על מנת להצליח בקורס הרדיו על שמעון לעבור תהליך של התפכחות ולהיפרד מן הפנטזיות הילדותיות שלו.
האם הוא מסוגל לכך? האם יצליח להשתלב בחברת הסטודנטים הרגילים ולהיות שדרן ברדיו? האם יצליח "שמעון המלך" להגשים את חלומו – לעסוק במוסיקה ולהתפרסם?
"שמעון המלך" הוא סיפורו של שמעון דהן בדרך להגשמת החלום שלו. שאלת שילובו של שמעון בחברה רגילה והצלחתו בקורס הרדיו עומדת במרכז הסרט כקונפליקט פנימי וחיצוני. הסרט נע בין האידיאה של הגשמה עצמית וביטויה המרכזי בתרבות שלנו, לבין מידת המסוגלות האמיתית שלנו, כחברה, להכיר באוכלוסיות שונות ולקבל אותן כחלק אינטגראלי מאיתנו.
ולמרות זאת, הסרט הוא לא רק סיפורו של "אדם חריג" בחברה "רגילה". הסרט נוגע בתשוקה האנושית של כולנו להתבלט, להצליח ולהותיר את חותמנו בעולם. מסעו של שמעון דהן מבית שאן הוא מסע נפשי, חברתי ופסיכולוגי, של איש אחד בעולם גדול, אשר רוצה לממש את עצמו: להיות "הכי טוב, הכי פתוח והכי שלם", בדיוק כפי שכולנו רוצים להיות.

לינק לכתבה ב-ynet :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4974218,00.html

על יוצר הסרט אריאל מירוז:
במאי ויוצר סרטים דוקומנטריים, אומנותיים ומסחריים. מפיק ומנהל צוותי צילום בערוץ 10 . בעל תואר
ראשון מהאקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", ובעל תואר שני בקולנוע מאוניברסיטת תל אביב. מרצה
לקולנוע ב"שנקר", "המכללה האקדמית כנרת", "קאמרה אובסקורה", ביה"ס לאומנות "מוסררה" ומקומות
נוספים. סרטיו ועבודותיו זכו בפרסים והוצגו בניו-יורק, ברלין, בייג'ין, פסטיבל הקולנוע של ירושלים, ועוד.

לפרטים נוספים ולהזמנת הקרנה ושיח: 054-8034449  או במייל 
 
 
קרן שלם שותפה במימון הסרט.
 
 
 
 
 

 סצנה מתוך הסרט

 

שמעון המלך. סצנה לדוגמה from ariel mayrose on Vimeo.



זיכרון עבודה (פונולוגי, חזותי- מרחבי ומנגנון הבקרה המרכזית) בשלוש רמות עומס קוגניטיבי בקרב סטודנטים עם מוגבלות שכלית הלומדים בהעשרה אקדמית מותאמת וסטודנטים המשולבים בקורסים רגילים   מק"ט 653| מנחה: פרופ' חפציבה ליפשיץ  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מחקר זה בוחן לראשונה את פרופיל זיכרון עבודה בשלושת ערוציו (פונולוגי, חזותי-מרחבי ומנגנון הבקרה המרכזית) בשלוש רמות עומס קוגניטיביות (נמוכה, בינונית וגבוהה) בקרב סטודנטים עם מוגבלות שכלית (להלן מ"ש) הלומדים בהעשרה אקדמית מותאמת לעומת סטודנטים עם מ"ש הלומדים בשילוב מלא בקורסים רגילים במסגרת פרויקט "עוצמות" בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן.
מממצאי המחקר עולה כי נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הסטודנטים (המשולבים בהעשרה אקדמית מותאמת וסטודנטים הלומדים בשילוב מלא בקורסים רגילים) ברמת העומס הבינונית. נמצא מדרג שונה של המטלות בתוך כל אחת מרמות העומס הקוגניטיבי בין הסטודנטים המשולבים בשילוב מלא לבין אלה הלומדים בהעשרה אקדמית מותאמת. נמצאו קשרים חיוביים בין מדדי הזיכרון לבין מבחני האינטליגנציה. לא נמצאו הבדלים בין נבדקים עם מ"ש ללא אטיולוגיה ספציפית לבין נבדקים עם תסמונת דאון.
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מהתנדבות לאקטיביזם - התנדבות אנשים עם מוגבלות בישראל    

 מאמר זה בוחן את תרומתם הייחודית של מתנדבים עם מוגבלות, הפועלים בארגוני הסיוע לאנשים עם מוגבלות, ואת משמעות ההתנדבות בחייהם ובתפקודם. המאמר מתבסס על עבודת שדה שבה רואיינו 35 מתנדבים יהודים וערבים עם מוגבלות פיסית, נפשית או קוגניטיבית. כל המשתתפים פועלים בארגוני הסיוע למען אנשים עם מוגבלות; מחציתם ויותר פעילים בתפקידי ניהול והובלה, והשאר בתפקידי סיוע והדרכה. הריאיון נסב בעיקר על משמעות ההתנדבות מבחינתם, על הפרקטיקה של התפקיד ועל יחסי העבודה בארגון. הממצאים מלמדים על אלה: התנדבות היא מנת חלקם של מתנדבים בעלי משאבים; אין הם רואים במגבלה מכשול; פעילותם לשינוי מצבם החברתי והאישי של אנשים עם מוגבלות רחבת אופקים; הם יצאו מהגדר של
מתן שירותים לאנשים עם מוגבלות והפכו פעילים למען שינוי פוליטי וחברתי. מתוך פרקטיקות הסיוע שהציגו ניכר שזהותם של המתנדבים כאנשים עם מוגבלות מכוננת את גישתם המסייעת. על כן הבנת גישתם הייחודית ללקוחות היא גורם מפתח בפיתוח תרבות ארגונית המקדמת גיוס אינטגרלי של מתנדבים.

המאמר פורסם לראשונה בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 102- חשון תשע"ח, אוקטובר 2017: תעסוקת אנשים עם מוגבלות – מחקר, מדיניות ומעשה ונמצא באתר של המוסד לביטוח לאומי. לקישור לגיליון הדיגיטלי של כתב העת.


למאמר המלא
לחץ כאן.

המאמר פורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר, גלית ינאי ונטורה ובהסכמת הנהלת המערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".

 

 



פעילות התנדבותית של אנשים עם מוגבלות בראי הגישה הביקורתית למוגבלות    

שיעור התעסוקה והמעורבות החברתית של אנשים עם מוגבלות בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. לאור היתרונות הבולטים הגלומים בפעולת ההתנדבות, מציע המאמר חשיבה מחודשת על התנדבות של אנשים עם מוגבלות. מחד גיסא היא תתיישב ותתכתב עם הגישה הביקורתית למוגבלות ותציג את ההתנדבות של אנשים עם מוגבלות כמעשה המשקף כוח וזכות בחירה, מקור למימוש אישי ולהתפתחות אישית ומקצועית, בשבילם בדיוק כמו בשביל כל אדם אחר, ומאידך גיסא היא תתמודד עם החשש בדבר ניצולם הפוטנציאלי בשוק ההתנדבות- התעסוקה. כדי לשמור על האיזון בין פעולת ההתנדבות, יתרונותיה ותרומתה למתנדב ולקהילה לבין החשש מניצול משאביו של המתנדב (תחת העסקתו בשכר), המתגבר כאשר זה מתנדב עם מוגבלות, יש להקפיד על מספר עקרונות מפתח. במאמר זה נבקש להציע מנגנון איזון שיבטיח הגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מזה, ויאפשר להם להשתלב כמו כל אדם אחר בפעילות התנדבותית בהתאם לרצונם החופשי מזה.

המאמר פורסם בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 102- חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017

למאמר המלא
לחץ כאן.

המאמר פורסם באתר קרן שלם באישורן של כותבות המאמר ובאישורה של הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 

 



תעסוקת אנשים עם מוגבלות – בין חזון למציאות    

מאמר זה הינו מבוא לגיליון העוסק בתעסוקת אנשים עם מוגבלות – מחקר, מדיניות ומעשה. המאמר סוקר בקצרה את מערכת היחסים בין אנשים עם מוגבלות לעולם העבודה, מתייחס למודל החברתי בהקשר לכלכלה ותעסוקה וכן מתאר את המציאות של תעסוקת אנשים עם מוגבלות בישראל.
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 

פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".

 

להורדת המאמר 

 

 

 



מעסיקים של עובדים עם מוגבלות בישראל: עמדות, אתגרים וצרכים    

אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מאופיינת בשיעורי תעסוקה נמוכים, הנובעים מחסמים רבים, ובהם עמדות שליליות וחששות של מעסיקים. מאמר זה יעסוק בעמדותיהם של מעסיקים בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, תוך הצגת ממצאים מסקר מעסיקים ייעודי, שנערך במהלך שנת 2011 והקיף קרוב ל-800 מעסיקים. הסקר ביקש לאמוד את שיעור העסקים בישראל המשלבים עובדים עם מוגבלות ולעמוד על מאפייניהם, על הגורמים שהניעו אותם לקלוט עובדים עם מוגבלות, על חששותיהם וקשייהם, על עמדותיהם ועל צורכיהם מהמדינה לשם המשך קליטת עובדים עם מוגבלות. בסקר נמצא ש-%4.5 מהמעסיקים במגזר העסקי מדווחים שהם משלבים עובדים עם מוגבלות. ומשום ששיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בישראל עומד על כ-%53, רובם במגזר העסקי, ניתן להניח שרוב המעסיקים כלל אינם יודעים אודות קיומה של מוגבלות כלשהי בקרב עובדיהם. עוד נמצא, בדומה לנתונים מסקרים דומים בעולם, שרוב העסקים המשלבים עובדים עם מוגבלות הם עסקים בגודל בינוני. ממצאי הסקר מלמדים גם שהמניעים העיקריים לשילוב עובדים עם מוגבלות הם חסד וצדקה, ושמעסיקים מוטרדים עקב הקושי לפטר עובדים עם מוגבלות ועקב העלות הכלכלית של העסקתם. לא נמצאו הבדלים בעמדות בין מעסיקים משלבים לבין מעסיקים שאינם משלבים. לבסוף העלו המעסיקים את הצורך בליווי ובהדרכה צמודים, כדי שיוכלו להמשיך לקלוט עובדים עם מוגבלות.
 
מלות מפתח: אנשים עם מוגבלות, עמדות מעסיקים, תעסוקה, חסמים
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר

 



גישת "ההסללה למרכז" של אנשים עם מוגבלות - הקמת מרכזי הכוון ותעסוקה בישראל ובמדינות ה OECD    

רעיון "ההסללה למרכז" של אנשים עם מוגבלות Mainstreaming Disability ) ) הפך בשנים האחרונות אחד מעקרונות העבודה המרכזיים בקידום אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. אף שמספר מדינות אימצו אותו, נותרה הפרשנות סביבו מעורפלת. מאמר זה מנסה לפזר את הערפל סביב רעיון ההסללה, דרך התמקדות במרכזי ההכוון והתעסוקה (Shops Stop-One) .הסיבות להקמת המרכזים, המטרות והכלים )השירותים וההכשרות) דומים בכל המדינות, ואולם האקלים – המרחב שבו ניתנים שירותים אלה – משתנה ממדינה למדינה. המאמר מתמקד במקרה הפרטי של אימוץ ההסללה בישראל; אנו טוענים שלא כמו ברבות ממדינות ה-OECD ,ההסללה במרכז ההכוון והתעסוקה לאנשים עם מוגבלות, שהוקם לאחרונה בישראל, חלקית בלבד. כך למעשה היא משעתקת את ההפרדה וההדרה של אנשים עם מוגבלות בישראל ומותירה רבים בשולי שוק העבודה. המאמר מציב מראה מול המדיניות הדומיננטית כיום של שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה בפרט ומול הפרדיגמה השלטת בנושא שילוב אוכלוסיות מודרות בחברה הישראלית בכלל.
 
מלות מפתח: תעסוקה, אנשים עם מוגבלות, הסללה למרכז, מרכזי תעסוקה, OECD
 
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר

 



תהליך עיצוב המדיניות של שכר מינימום מותאם: ישראל כחקר מקרה    

מאמר זה בוחן את תהליך עיצוב המדיניות, שהוביל להתקנת תקנות שכר המינימום המותאם בישראל ולהחלתן. תהליך זה החל בחקיקה סוציאלית שנועדה לשפר את זכויות העובדים בישראל, אך בד בבד אפשרה להחריג עובדים עם מוגבלות שיכולתם לעבוד נמוכה יותר. המשך תהליך החקיקה מאופיין בניסיון מעצבי המדיניות להטמיע את השיח של שוויון זכויות על בסיס חקיקות מתפתחות בישראל ובעולם הנוגעות לאנשים עם מוגבלות. המאמר עוקב אחר תהליך היסטורי זה תוך מתן דגש לסוגיות שהוא מעלה בנוגע למודל הרפואי מול המודל החברתי, כמו גם בנוגע לתעסוקה, תפוקה ושכר בקרב אנשים עם מוגבלות. המאמר שופך אור על היווצרותה של מדיניות חברתית בכלל ומדיניות הנוגעת לאנשים עם מוגבלות בפרט.
 
מלות מפתח: תעסוקה, אנשים עם מוגבלות, שכר מינימום מותאם, מדיניות חברתית
 
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר



תקנת שכר מינימום מופחת לעובדים עם מוגבלות: מחקר השוואתי בינלאומי    

הניאו-ליברליזציה מחד גיסא וההכרה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מאידך גיסא שינו בשני כיוונים מנוגדים את מדיניות התקצוב הנוהגת בעניינם ברבות ממדינות אירופה. בהקשר זה פיתח ארגון ה-OECD מודל להערכת מצבם התעסוקתי של עובדים עם מוגבלות. דא עקא שהמודל לא התייחס לתרומתה של תקנת שכר מינימום מופחת לשלושה היבטים של מצבם של עובדים עם מוגבלות: שיעור העסקתם; ממוצע הכנסתם; סיכוייהם לחיות בעוני. המחקר הנוכחי עוסק בבחינה אמפירית שיטתית של שלושת אלה. בכך הוא קורא תיגר על מודל הOECD , תורם לדיון על מהות התקנה ועל כיווני השפעתה ומחבר את ישראל להשוואה בינלאומית בסוגיה זו באמצעות שלושה מסדי נתונים קיימים – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2008 ;2007-2006, OECD;, Eurostat –  ויצירת מסד נתונים חדש הכולל מדינות שהתקנה נוהגת בהן וכאלה שלא. מממצאי המחקר עולה, שיחס שיעורם של עובדים עם מוגבלות בהשוואה לעובדים ללא מוגבלות דומה בין המדינות, ללא קשר לתקנת שכר מינימום מופחת. עוד עולה שבמדינות שהתקנה מתוקנת בהן ממוצעי הכנסתם לאחר תשלומי העברות נמוכים במובהק מאלה שבמדינות שבהן לא הופעלה התקנה. באופן פרדוקסלי נמצא, שבמדינות שהנהיגו מדיניות ליברלית, שגם בהן התקנה נוהגת, שני המדדים האחרונים נמוכים במובהק מאלה שבמדינות שהנהיגו מדיניות קורפורטיסטית וסוציאל-דמוקרטית. זאת ועוד, כאשר המדיניות ליברלית, הסיכון של עובדים עם מוגבלות לחיות בעוני הוא במובהק הגבוה ביותר בהשוואה לסוגי המדיניות האחרים. הממצאים מלמדים שמגמת מדיניותה של ישראל כלפי עובדים עם מוגבלות היא ניאו- ליברלית.
 
מלות מפתח: שכר מינימום מופחת, מודל ה-OECD להערכת מדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות, המועסקים בעוני
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר

 



בחינת ההשפעה של חוק לרון על מקבלי קצבת נכות כללית היוצאים לעבוד: שיעור המועסקים ומאפייניהם    

בשנת 2009 החל המוסד לביטוח לאומי ליישם את תיקון 109 הידוע בשם חוק לרון. התיקון נועד לעודד את מקבלי קצבת נכות כללית להשתלב בשוק העבודה על ידי שינוי חישוב קצבת הנכות ביחס להכנסות מעבודה. בחלוף חמש שנים, בחנו את השפעת התיקון על מקבלי הקצבה. הבדיקה התבססה על השוואת ההתנהגות בשוק העבודה של שתי קבוצות: מקבלי הקצבה שהושפעו מהחוק ואנשים עם מוגבלות שתכונותיהם זהות, אשר לא קיבלו את הקצבה ולכן גם לא הושפעו מהתיקון, אך היו חשופים לכל שאר הגורמים המשפיעים על תעסוקת אנשים עם מוגבלות )ביקוש לעובדים, שינויים בשכר המינימום וכו'(. בפרט בחנו את השאלות האלה: האם השפיע התיקון על שיעור מקבלי הקצבה היוצאים לעבוד וכיצד? מהו פרופיל האנשים שהחלו לעבוד לאחר החלת התיקון בהשוואה לפרופיל של אלה שעבדו לפניו? הממצאים מראים שחל גידול בהיקף ההשתתפות בעבודה של מקבלי קצבת נכות כללית. גידול זה מיוחס ברובו לאנשים שהחלו לקבל קצבה לאחר 2009 והשתלבו בעבודה מיד לאחר שנקבעה זכאותם. עוד נמצא, שהמאפיינים הכלכליים של מקבלי קצבה שהחלו לעבוד לאחר החלת התיקון היו "חלשים" יותר מאלה של מקבלי הקצבה שהשתלבו בעבודה לפניה. העובדים החדשים היו משכילים פחות. התכונות המוטיבציוניות שלהם לעבודה היו "חלשות" יותר: הכיוון שלהם היה עצמאי פחות, והם היו שמרנים יותר. הם התגוררו ביישובים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, ורבים יותר מבני משפחתם קיבלו קצבאות קיום )הבטחת הכנסה או נכות כללית(. זאת אף זאת, נראה שאנשים שהעידו על רמה גבוהה של עצמאות והישגיות כלל לא הושפעו משינוי החוק. יתר על כן, נמצא שהשתלבותם של מקבלי הקצבה בעבודה תלויה בביקוש לעבודה מצד המעסיקים: בתקופות שהאבטלה גדלה בהן פוחתים הסיכויים של אנשים עם מוגבלות לעבוד.
 
מילות מפתח: השתלבות בעבודה, השתכרות מעבודה לצד קצבה, חוק לרון, מקבלי קצבת נכות כללית
 
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר