A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

אינטליגנציה רגשית והון פסיכולוגי: השוואה בין בוגרים עם מוגבלות שכלית לבין בוגרים עם התפתחות תקינה   מק"ט 890-152-2019| בהנחיית: פרופ' חפציבה ליפשיץ- והב  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
המושג "אינטליגנציה רגשית" הוגדר לראשונה על ידיSalovey and Mayer וחילקו אותו לארבעה מרכיבים: תפיסה, שימוש, הבנה וניהול רגשות (perceive, use, understand, and manage emotions) המושג "הון פסיכולוגי" הינו מבנה בעל ארבעה מדדים: תקווה, מסוגלות עצמית, עמידות ואופטימיות. מבנה זה מתייחס בחלקו לאמונות של אדם לגבי עצמו ובחלקו למשאבים אישיים. לאורך השנים המרכיב הרגשי נעדר לגמרי מהגדרת המוגבלות השכלית וטרם נבחנו משאבים אלו, אינטליגנציה רגשית והיבטים פסיכולוגים נוספים בקרב אוכלוסיית המוגבלים בשכלם.
הגדרת המוגבלות השכלית השתנתה באופן משמעותי במשך השנים ובכך משקפת את השינויים בהתייחסות לתופעה ובתפיסת החברה את המוגבלות השכלית. במחקרנו נשאלת השאלה, מדוע נעדר המרכיב הרגשי מהגדרת המוגבלות השכלית החדשה, האם בשל העדר מודעות לנושא אינטליגנציה רגשית? שכן, נושא זה התפתח רק במרוצת העשור האחרון באוכלוסייה עם התפתחות תקינה או שמעצבי ההגדרה חשבו שאין הבדל ברמת האינטליגנציה הרגשית בין אנשים עם מוגבלות שכלית לבין חבריהם עם התפתחות תקינה.
מטרתה של עבודת מחקר זו הינה להרחיב את הידע אודות אוכלוסיית המוגבלים בשכלם, הן באשר ליכולותיהם הרגשיות: האינטליגנציה הרגשית וההון הפסיכולוגי, תחום חשוב שלא נבדק בהרחבה עד כה באוכלוסייה זו והן באשר ליכולותיהם של בוגרים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לבוגרים עם התפתחות תקינה בעלי גיל כרונולוגי זהה.

לפריט המלא לחץ כאן
לתקציר המחקר לחץ כאן
למגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן

מילות מפתח: אינטליגנציה רגשית, הון פסיכולוגי, תקווה, מסוגלות עצמית, עמידות, אופטימיות, מוגבלות שכלית, מגדר, גיל כרונולוגי, מקום מגורים, איכות חיים.

 

 



מדד הנגישות העירוני לשנת 2020   מחברים נוספים : יוסי חסון, מלקיטו אזנה  

מחקר זה בוחן את עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות לשנת 2020 (וממשיך את המחקר שנעשה בשנים 2016-2019), כמו גם את השפעת משבר הקורונה על חייהם של אנשים עם וללא מוגבלות.
סה"כ לקחו חלק במחקר למעלה מ-6,500 משתתפים, עם וללא מוגבלות. המחקר נעשה על ידי מרכז אקורד באוניברסיטה העברית.

המחקר מציג ממצאים, הן ברמה הארצית והן ברמה העירונית, לגבי עמדות הציבור בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות במגוון מדדים פסיכולוגיים: תפיסות, רגשות, כוונות התנהגות ועמדות הציבור לגבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות, וכן מציג את השפעת משבר הקורונה על תחומי חיים שונים כגון: שירותי בריאות, רווחה נפשית, תעסוקה, תחושת קהילתיות, יחסים עם הרשות המקומית ועוד.

הממצאים מראים מגמה כללית של שיפור קטן אך עקבי בעמדות, ברגשות ובהתנהגות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות. בנוסף, בהשוואה לשנים הקודמות, נמצאו שיפור במדד הנגישות המשוקלל בערים השונות בישראל. עוד מגלים ממצאי המחקר כי משבר הקורונה פגע באופן קשה יותר באנשים עם מוגבלות – במדדי תעסוקה, קבלת שירותי בריאות, תחושת בדידות ועוד

קרדיטים נוספים : מכון אקורד, האוניברסיטה העברית

 

להורדת הדוח המלא

 



מדד ההכללה ה- 6 של אקים לשנת 2020 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית   מחברים נוספים : קרן דרור, עירית גזית, נועה בן-שאול  

בשנת 2013 יזמה אקים ישראל, את מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית במטרה לבחון את מידת הכללתם של האנשים בחברה הישראלית. השנה, נוכח מגפת הקורונה שפרצה בעולם כולו ובארץ, ביקשנו להתמקד באמצעות מדד זה בהשפעות המגיפה על אנשים עם מוגבלות שכלית מנקודת מבטם, ומנקודת המבט של בני שפחותיהם ושל אנשי הצוות התומכים בהם בדיור. לצורך שמיעת קולם של אנשים עם מוגבלות שכלית ערכנו 9 קבוצות מיקוד שבהן השתתפו 58 אנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית, 16 מתגוררים בבית המשפחה ו-42 בדיור תומך של אקים בקהילה. קבוצות המיקוד התקיימו בערים פרדיס, תל אביב, בת ים, רחובות, אשקלון, ואשדוד. בנוסף, הופץ סקר מקוון לבני משפחה והצוות התומך באנשים במערך הדיור. יש לזכור, כי המשפחות נדרשו להתמודד עם מציאות לא פשוטה. משפחות שגרות עם בן המשפחה עם המוגבלות נאלצו להתמודד עם מצב בו מסגרות החינוך, התעסוקה והפנאי של בן המשפחה היו סגורות תקופה ארוכה, והם היו צריכים לספק לו תמיכה 24/7.

ממצאי המדד מלמדים כי עם פרוץ משבר מגפת הקורונה, התמיכה באנשים עם מוגבלות שכלית התאפיינה על ידי כולנו בגישה
סמכותית תוך הטלת מגבלות חמורות ופגיעה בחירויות הפרט אפילו יותר מהפגיעה שחווה הציבור הרחב. בפרוץ המגיפה ידענו מעט מאוד אודות הנגיף ובהתאם לכך אנשים עם מוגבלויות שויכו כולם באופן גורף ואחיד ל"קבוצת סיכון גבוה", אשר יש להגן עליהם מפני הנגיף, מבלי להתייחס למאפיינים של גיל, מאפיינים רפואיים אישיים וכו. בתחילה טרם נודעו מאפייני הסיכון הגבוה הספציפיים (כדוגמת 30 BMI ומעלה, לחץ דם גבוה, מערכת חיסונית מוחלשת, סכרת, אסטמה). מסגרות הדיור התומך נסגרו בפני ביקורים (של בני משפחה, אפוטרופוסים, גורמי פיקוח וכו'), וכן נאסרה יציאתם של האנשים לביקורים ולחופשות בבית המשפחה. במהלך הסגר השני היחס והגישה כלפי האנשים עם מוגבלות השתנו לחלוטין. ההבנה כי בריאותם הנפשית הינה קריטית והשפעת הקשרים האישיים האנושים על בריאות זו חלחלה לעומק. אנשים שגרו במסגרות דיור יכלו לצאת לבקר את משפחותיהם בחגי תשרי ללא התניה ליציאה למשך שבועיים, מסגרות התעסוקה והפנאי כולן היו פתוחות.

קרדיטים נוספים : משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנהל המוגבלויות, דגנית הירש, רחיב דיאב, עינת קורן, מיכל דיין ומורן יונה וכל האנשים, הצוותים ובני המשפחה.

מילות מפתח : מוגבלות שכלית, קורונה, מגבלות, קושי, מוגנות, חירות


להורדת תקציר מנהלים

להורדת המאמר המלא

 

 

 

 



יש לכם שכן עם מוגבלות? אז מה?! תתנהגו רגיל :-)    

צפו בסרטון שמציג בהומור את אופי המפגש בין שכנה לבין השכן החדש שלה שהינו אדם עם מוגבלות.
הסרטון הופק באדיבות אלווין ישראל ע"י "שיווק דפוק".
 
  



גיבורים אמיתיים   שבוע המודעות לאנשים עם צרכים מיוחדים במועצה האיזורית שומרון  

 רוצים לפגוש גיבורים אמיתיים? סרטון מרגש ויצירתי שהופק לרגל שבוע המודעות לאנשים עם צרכים מיוחדים ברחבי השומרון
 
קרן שלם שותפה במימון אירועי שבוע המודעות.
 
 



מערכות הקצבאות לאנשים עם מוגבלות: מחקר השוואה בינלאומי   מחברים נוספים: נצן אלמוג  

מחקר זה עורך השוואה בין מערכות קצבאות לאנשים עם מוגבלות בשש מדינות ומציב מולן את קצבת הנכות הישראלית.
בעבר, תהליך הערכת המוגבלות בכל המדינות נועד לקביעת זכאות לקצבה והתבסס על תפיסה רפואית בלבד, המקשרת בין הנכות לאובדן יכולת העבודה. תפיסה זאת החלה להשתנות בשנות ה-70 וה-80 מתפיסה רפואית לתפיסה חברתית, והתבטאה בהליכי חקיקה ברחבי העולם וכן בפיתוח מודלים חדשים למדידה והערכה של מוגבלות. בכל המדינות שנסקרו במאמר, ניתן לראות כי בעשור האחרון פותחו מבחנים רב ממדיים להערכת המוגבלות הכוללים מרכיבים תפקודיים וחברתיים ומתייחסים ליכולת עבודה, מצב בריאותי, לקויות, הגבלות תפקודיות ומאפיינים אישיים וסביבתיים.
יחד עם זאת, הכנסת כלים תפקודיים וחברתיים בתהליכי הערכת המוגבלות באים לידי ביטוי באופן שונה בהתאם לסוגי הקצבאות וסוגי המערכות השונים הקיימים בכל מדינה. מערכות קצבאות בכל המדינות נמצאו קשורות לרכיבים נוספים המוגדרים על ידי המדינות ולכן עליהן להיבחן בממשק מול מגוון שירותים אלו.
כמו כן, בכל המדינות שנחקרו עולה כי מדידת והערכת המוגבלות, לצד הערכת יכולת העבודה, הן חלק מאקוסיסטם רחב הכולל מערכת של קצבאות לצד קידום תעסוקה.
מערכות הקצבאות הקיימות בישראל דומות לאלו הקיימות במדינות אחרות. אולם, כאשר ניגשים לבחון את תהליך הערכת המוגבלות והתנאים הנלווים לקבלת הקצבה, ניתן למצוא הבדלים מהותיים בין ישראל ליתר המדינות. חלק גדול מהפער נובע מהגדרות ומטרות מעורפלות של מערכת קצבת הנכות הכללית בישראל. לכן, נראה כי על מנת לקבל החלטה לגביי המודלים המתאימים ביותר לאימוץ בישראל יש לקיים דיון העוסק בראש ובראשונה במטרות המערכת, הגדרת הזכאויות, התנאים הנלווים והקשר בין מערכות הקצבה השונות.

סקירה זו נכתבה במימון המוסד לביטוח לאומי ופורסמה לראשונה באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, יולי 2019.

למאמר המלא לחץ כאן.

 



יש לנו צרכים מיוחדים ואנחנו נהנים לדפוק את המערכת    

כשהבחור הנכה מלידה אומר להולך רגל שחצה באדום "אחי, זה לא שווה את זה". כשהבחור עם כשהבחור עם תסמונת טורט מנצל אותה כדי לקלל את הרס"ר בצבא. וכשחירש קורא שפתיים כדי להבין מה שהוא לא אמור. יש להם צרכים מיוחדים והם יודעים לצחוק על זה - ועל כל שאר העולם!

 

בימוי ותחקיר: עומר צוברי צילום: טובה דורפמן הפקה: עומר צוברי, אנדריאה פופסקו עריכת וידיאו: יעל רייספלד עיצוב פתיח: גלעד בן חיון מיקס סאונד: אווה ספיטקובסקי תרגום משפת סימנים: דנה נריה

 



בשר בבשר העולם : אנימציית פלסטלינה וחווית החיים בגוף עם מוגבלות    

האנימטור האוסטרלי אדם אליוט הקדיש את יצירתו להנפשת חוויות חייהם של אנשים עם מוגבלות. הטרילוגיה הראשונה של אליוט דוד, בן-דוד ואח, הינה אנימציית פלסטלינה בסטופ-מושן המצולמת בשחור-לבן ומלווה בקריינות של היזכרות הדובר בבן משפחה אהוב עם מוגבלות.

המאמר מצליב בין לימודי מוגבלות, ופילוסופיה פנומנולוגית בתיאוריה הקולנועית בניתוח הגוף המוגבל בסרטיו של אליוט וחווית הצפייה הגופנית שהם מעוררים. הטרילוגיה של אדם אליוט, כפי שאראה, מעוררת את תחושת הבשריות של גוף הצופה הכוללת את היותו פגיע, חשוף למוגבלות (מסוגל באופן-זמני) ונדון לכליה. ההיברידיות של סרטי הטרילוגיה מהווה צומת חריגה בין הקולנוע הדוקומנטרי של ה"אתנוגרפיה הביתית" או עבודות הוידיאו הביתיות, המעמיד במרכזו "אחרים" משפחתיים, לבין מבע הקולנוע העלילתי של הפילם נואר, המאפשר עיסוק בצד האפל של ההיזכרות.

באמצעות שילוב מבעית חריג זה, הצגת המוגבלות באמצעים קולנועיים ונרטיביים היברידיים אליוט מנפיש ומנכס מחדש את המוגבלות כקטגוריה דרכה ניתן לקרוא את האנושיות עצמה. על כן, חווית הצפייה המוצעת בסרטים אלו מעוררת את "בשריות" הצופים ואת מודעותם לגופם החשוף לפגיעה ולמוות.

 

להורדת המאמר

 

 



היציאה מהארון - לספר או לא לספר על המוגבלות שלי?    

 הרצאתה של ד"ר נצן אלמוג במסגרת ערוץ היוטיוב של המרכז לחיים עצמאיים ברשת
 
  



הרצאה מצולמת - אפרמטיזם והמודל האקטיביסטי    

  הרצאתה של ד"ר נצן אלמוג במסגרת ערוץ היוטיוב של המרכז לחיים עצמאיים ברשת