A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית- בקרב סטודנטים באקדמיה הלומדים בקורסים הניתנים על ידי קרן שלם ובקרב משתלמי קורסי קרן שלם (בשנה"ל תשע"ז)   מק"ט 196| ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג וגב' נגה חן  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
בדו"ח הממצאים הבא, מובאים ומוצגים ממצאי הערכת בחינת השינוי בעמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ביחס לאיכות חייהם, בקרב סטודנטים ומשתלמים, לפני ולאחר השתתפותם בקורסים בתחום המש"ה.
הקורסים שהתקיימו בשנת הלימודים תשע"ז יועדו לשתי אוכלוסיות שונות:
1. קורסים לסטודנטים אשר התקיימו בתוך מסגרות אקדמאיות- על מנת להקנות לסטודנטים רקע וידע ממוקדים אודות עולמו של האדם עם מש"ה, יכולותיו, צרכיו והמענים הקיימים כיום לאוכלוסייה זו.
2. קורסי הכשרה אשר יועדו לאנשי צוות (משתלמים) העובדים במסגרות המיועדות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית- על מנת להקנות לאנשי המקצוע ידע ממוקד אודות צרכים ומענים אפשריים של אנשים מש"ה בתחום עיסוקם.

 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן


לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן

 

 



אימהות ישראלית וטכנולוגיות פריון בראי זכויותיהן של נשים עם מוגבלות    

 מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית של נשים עם מוגבלות, ויש אף כאלה הרואים סתירה בין מוגבלות לאימהות. עם הגישה הזו נאלצות נשים אלה להתמודד. התפתחויות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מציגות גישות שונות, המקדמות שוויון מהותי של אימהות עם מוגבלות, תוך התחשבות בחוויית החיים הייחודית שלהן, ראייה אוניברסלית של מושג "האימהות המוגבלת" והכרה בקשיים ובאפליה המתעוררת בהעדר ההתאמות הנדרשות להן. באמצעות ניתוח המקרה של אורה מור-יוסף, אישה עם מוגבלות שיזמה הליך שבאמצעותו הובאה לעולם תינוקת ללא קשר גנטי אליה, מראה המאמר כיצד לא באו לידי ביטוי מעשי התפתחויות בסוגיית שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ובסוגיה של קביעת ההורות המשפטית, ומנסה לעמוד על הסיבות לכך. באמצעות ניתוח פעולות והחלטות המדינה מראה המאמר, שלא העדר הקשר הגנטי בין אורה לתינוקת היה הנימוק האמיתי שעמד מאחוריהן, וכיצד התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפריון מעמתות את רשויות המדינה עם שאלות חדשות בתחום זכויות ההורות של א/נשים עם מוגבלות, ומאלצות אותן לפעול בזירה שעדיין לא גובשה מדיניות בנוגע אליה, ואגב כך חושפות דעות חשדניות כלפי הורות של אנשים, ובפרט נשים, עם מוגבלות.

 
המאמר פורסם  לראשונה בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 103- שבט תשע"ח, פברואר 2018
 
למאמר המלא לחץ כאן
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר עו"ד רוני רוטלר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אוניברסיטת בר אילן.
 
 
 
 
 
 
 



מהתנדבות לאקטיביזם- - התנדבות אנשים עם מוגבלות בישראל    

 מאמר זה בוחן את תרומתם הייחודית של מתנדבים עם מוגבלות, הפועלים בארגוני הסיוע לאנשים עם מוגבלות, ואת משמעות ההתנדבות בחייהם ובתפקודם. המאמר מתבסס על עבודת שדה שבה רואיינו 35 מתנדבים יהודים וערבים עם מוגבלות פיסית, נפשית או קוגניטיבית. כל המשתתפים פועלים בארגוני הסיוע למען אנשים עם מוגבלות; מחציתם ויותר פעילים בתפקידי ניהול והובלה, והשאר בתפקידי סיוע והדרכה. הריאיון נסב בעיקר על משמעות ההתנדבות מבחינתם, על הפרקטיקה של התפקיד ועל יחסי העבודה בארגון. הממצאים מלמדים על אלה: התנדבות היא מנת חלקם של מתנדבים בעלי משאבים; אין הם רואים במגבלה מכשול; פעילותם לשינוי מצבם החברתי והאישי של אנשים…

קרא עוד


אמנות נכות – ליצור מתוך הנכות ולחקור לאור הפוליטי    

מפגש רביעי בסדרת מפגשי חוקרים/ות של המרכז ללימודי מוגבלות

המפגש התקיים בתאריך 07.06.17, ועסק בנושא: "אמנות נכות - ליצור מתוך הנכות ולחקור לאור הפוליטי".

יו"ר המפגש: ד"ר רוני הולר, מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית.

תוכנית המפגש:
▤ שאלות לגבי הגוף והמרחב -
עידו גרינגרד, אמן בינתחומי המשלב בימוי ואדריכלות. יוצר, מביים ומעצב מופעים החוקרים הקשרים בין גוף, חלל, טכנולוגיה ובינה מתוך פרספקטיבה של נכות. בוגר תואר שני בפרפורמנס במכללת Central Saint Martins בלונדון.
▤ לחקור אמנות נכות, לזהות יצירה כפוליטית -
נילי ברויאר, דוקטורנטית בתכנית ללימודי מוגבלות באוניברסיטת אילינוי שבשיקגו. כיוצרת-חוקרת נכה, מבקשת נילי לקדם אמנות פוליטית שנובעת מתוך המוגבלות.

  

 



חשיבותם של שרוכי הנעליים - סרט קולנוע באורך מלא בפישוט לשוני   בימאית : לנה קופל, 2011, שבדיה  
 -

סיפורו של השחקן הכושל, אלכס, אשר מוצא את עצמו משמש כמורה לקבוצת אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. דרכם לומד אלכס על הדברים המשמעותיים בחיים, ועד כמה חשוב לתת לכל אדם להיות מי שהוא.

מסע מרגש ומשעשע המציג מזווית אחרת ,"מחוץ לקופסא", את החיבורים של אנשים עם מוגבלות שכלית עם אנשי המקצוע ובני המשפחה.

הסרט הונגש באמצעות פרשנות מילולית ופישוט לשוני עבור אנשים עם מוגבלות שכלית והוקרן לראשונה בפסיטבל סרטים יוצרים מציאות שנערך באוקטובר 2016.

הפסטיבל הופק על ידי עמותת שק"ל בהנהלתו של ד"ר עימנואל שן, קרן שלם שותפה במימון הפסטיבל.

הנגשת הסרט נעשתה במימון הקרן לפיתוח שירותים לנכים, קרנות הביטוח הלאומי.

המעוניינים להשתמש בקטעים מן הסרט לצרכים מקצועיים מוזמנים לפנות לד"ר עימנואל שן במייל

 למאגר התכנים בפישוט לשוני לאנשים עם מוגבלות שכלית 

לרשימת סרטי קולנוע מונגשים נוספים

 

לטריילר הרשמי של הסרט (כתוביות באנגלית)

 



מדד ההכללה ה- 5 של אקים לשנת 2017 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית    
 -

רקע על מדד ההכללה מאתר אקים :
בשנת 2013 יזמה אקים ישראל את פיתוחו של מדד הכללה (inclusion) של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית, במטרה להגביר את השתלבותם של האנשים עם מוגבלות שכלית כחלק בלתי נפרד בחברה הישראלית ובמטרה לעודד ערים בישראל לפעול בצורה אקטיבית להכללתם. מדד ההכללה בוחן מדי שנה את עמדות הציבור הישראלי ואת יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, בתחומים שונים (רגשות ומחשבות ודרכי התנהגות במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, דעות לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, חסמים המונעים שילוב ועוד), וכן את מידת העשייה של הערים בישראל להכללתם של האנשים בכלל המקומות והשירותים בקהילה.

 

מתוך דברי הפתיחה של יו"ר אקים מר עמי אילון ומנכ"לית אקים, גב' סיגל פרץ-יהלומי :
האם אדם עם מוגבלות שכלית יכול לקבל החלטות על חייו? על שימוש בכספי המשכורת שהרוויח מעבודתו? האם הוא יכול לקבל החלטות על טיפולים רפואיים שיעשו בגופו שלו?
אקים ישראל – הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית ולמשפחותיהם, מקדם את זכות הבחירה של האדם עצמו על חייו, ברוח "שום דבר עלינו בלעדינו", ומבחינתנו, התשובות לשאלות אלה ברורות.
ממדד ההכללה ה - 5 של אקים המתפרסם בחוברת זו, עולה כי לא כך סבור הציבור הרחב. חלקים גדולים בציבור עדיין מתקשים לראות באנשים עם מוגבלות שכלית חלק שווה במרקם החברתי הישראלי. מאז השיקה אקים את מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית בשנת 2013 , ניכרת מגמת שיפור בעמדות החברה כלפי האנשים, אך עדיין לא בשלה ההבנה באשר לחובתנו
כחברה לסייע להם לממש זכויות יסוד הנגזרות מחירויות הפרט הבסיסיות ביותר.


מדד ההכללה ה-5 מכיל את החלקים הבאים :

חלק א':
סקר בציבור - עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית

חלק ב':
קבוצות מיקוד של אנשים עם מוגבלות שכלית בנושאי תעסוקה וזוגיות

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


תעשו מקום - מפסיקים להרחיק אנשים עם מוגבלות מהחברה   קמפיין הוא בשיתוף לינק Link 20 - הרשת לקידום צעירים עם מוגבלות מיסודה של קרן משפחת רודרמן וארגון בזכות  

בואו לראות אותנו, אנשים עם מוגבלות, כפי שמעולם לא ראיתם. נוקבים, ישירים ועומדים על זכותנו לגור בקהילה.
 
כי לגור בקהילה זה לא הוסטל או מוסד, אלא דירה רגילה בשכונה רגילה. כמוך כמוני.

אז תעשו כבוד ותעשו מקום.

בואו להכיר את משתפי הקמפיין ולקרוא על הצעת חוק דיור בקהילה ב- https://www.taasu-makom.com/
 
 

 



תרומת קורסים אקדמיים (תשע"ו) הניתנים בשיתוף עם קרן שלם לשינוי עמדות כלפי אנשים עם מש"ה   מק"ט 197 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

 קרן שלם בשיתוף עם השירות בקהילה (האגף לטיפול באדם עם מש"ה), יוזמים ותומכים בקורסים בתחומים שונים, המכוונים להקנות לאנשי מקצוע לעתיד או בהווה ידע ממוקד אודות צרכים ומענים אפשריים של אנשים עם מש"ה בתחום עיסוקם.

הערכה זו באה לבחון את יעילות העשייה בערוץ זה תוך התמקדות בנושא של שינוי עמדות ביחס לאיכות חייהם של אוכלוסיית האנשים עם מש"ה, בעקבות השתתפות בקורסים אלו.

בנוסף, ההערכה בוחנת את טיב הקורסים בעיניי הסטודנטים, ואת הגורמים המשפיעים ביותר על הסטודנטים במסגרתם.

לקריאת דו"ח ההערכה המלאה לחץ כאן.

לקריאת מצגת תקציר מנהלים לחץ כאן.

 



מדד הנגישות העירוני 2016   מיזם משותף לקרן משפחת רודרמן, קרן אריסון וקבוצת פישמן, הפועלות להעלאת מודעות הציבור ומקבלי ההחלטות להשתתפותם של אנשים עם מוגבלות בחברה בישראל  

מטרת המדד היא לשקף את תמונת המצב של אנשים עם מוגבלות, בפרספקטיבה עירונית, ומתוך החוויה הסובייקטיבית שלהם.

ממצאי המדד מבוססים על שני מחקרים מרכזיים שנערכו על ידי המכון לפסיכולוגיה יישומית במרכז הבינתחומי בהרצליה ומכון דאס אינטרנשיונל.

המחקרים בוחנים מספר מרכיבים, בהשוואה בין 20 ערים שונות בישראל:
א. עמדות הציבור הרחב (בכל רשות) כלפי אנשים עם מוגבלות
ב. תחושת ההשתתפות החברתית של אנשים עם מוגבלות בכל עיר (בדיקת פרמטרים של תחושת בדידות, מעורבות ועוד)
ג. בחינת הנגישות של שירותים ומתקנים שונים בעיר (כגון, עירייה, גן שעשועים, תחנה מרכזית, תאטרון, אתר אינטרנט עירוני) באמצעות התנסות אישית של סיירת נגישות המורכבת מאדם המתנייד בכיסא גלגלים, אדם עם עיוורון ואדם עם חירשות.
חשוב לציין כי הבדיקה לא נעשתה על פי תקנות הנגישות, אלא מבוססת על חווית חברי הסיירת מההתנסות.

כל המרכיבים הללו יוצרים תמונה כוללת על חייהם של אנשים עם מוגבלות בהיבטים שונים; פיזיים, חברתיים ופסיכולוגיים, ומאפשרים מבט השוואתי בין ערים שונות בישראל ולאורך זמן.

לאתר מיזם מדד הנגישות העירוני לחץ כאן
למחקר : נגישות לאנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל , לחץ כאן
למחקר : עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל, לחץ כאן

 



נגישות לאנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל   מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם : מדד הנגישות העירוני  

 
מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם מדד הנגישות העירוני.

תמצית המחקר מתוך אתר מדד הנגישות העירוני :


מחקר זה מציג ממצאי בדיקה השוואתית של נגישות, השתתפות ומעורבות חברתית ושביעות רצון כללית של אנשים עם מוגבלות בעשרים רשויות מקומיות: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח תקווה, חדרה, טבריה.

הבדיקה התבססה על:
- ראיונות אישיים בטלפון עם מדגם אנשים עם מוגבלות בגילאי 18-65 בכל רשות
- סיורי נגישות בשטח (בסיוע צוות שגויס ורוכז על-ידי עמותת "חושבים בצבע")
- בדיקת נגישות באמצעות האינטרנט והטלפון לשירותים שונים בכל רשות
הבדיקה נערכה בחודשים יולי-אוקטובר 2016. ממצאי הבדיקה הושוו לאלו שהתקבלו במחקר דומה קודם (גריפל וזועבי 2013).

העבודה בוצעה במקביל לסקר עמדות בקרב הציבור באותן רשויות כלפי אנשים עם מוגבלות שבוצע על ידי צוות מחקר מהמכון לפסיכולוגיה יישומית, המרכז הבינתחומי בהרצליה. לעיון במחקר לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד