A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

מחקר הערכה בנושא: התמודדות משפחות לילד עם תסמונת דאון המשתתפות בתכנית "אני ואמי"   מק"ט 166 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

 מתוך כלל הילדים הנולדים בישראל בכל שנה, כ-160 ילדים (המהווים 0.1% מכלל הלידות) נולדים עם תסמונת דאון. משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רואה חשיבות רבה בפיתוח תכניות התערבות בגיל הרך, ולאור זאת יצא במיזם משותף עם עמותת "שלווה" להפעלת תכנית "אני ואמי" לארבעים ילדים עם תסמונת דאון ומשפחותיהם במחוז ירושלים, החל משנת תשע"ט. כיום פועלת התכנית במחוז ירושלים בלבד ומטרת התכנית להרחיב את פעילותה בפריסה ארצית.
מטרת מחקר ההערכה הנוכחי ללמוד על התרומה של התכנית הן עבור האמא והן עבור בני הבית הנוספים (בעל, אחים, משפחה מורחבת), טרם קבלת ההחלטה על הרחבתה והטמעה של התכנית במסגרת שרותי המשרד.
 
מכאן שההערכה הנוכחית התמקדה בתרומת התכנית על המשפחה. באופן ספציפי הוצבו שלוש שאלות הערכה מרכזיות:
1. באיזו מידה חל שינוי בקרב האמהות במהלך השנה הראשונה, במימד הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי (כולל התייחסות למשברים ונקודות אור)?
2. מהם מקורות התמיכה המרכזיים של האם, ומהו מיקומה של תכנית "אני ואמי" ביניהם?
3. כיצד נתפסת תרומתה של תכנית "אני ואמי" בעיני האמהות, האבות והאחים/ות של התינוק? מהם צרכי המשפחות? ומה ניתן לשפר בתכנית?
 
במחקר השתתפו 23 אימהות, 5 אבות ו-6 אחיות לפעוטות עם תסמונת דאון אשר השתתפו בתכנית "אני ואמי". לאור ממצאי ההערכה, אשר הצביעו על תרומה משמעותית של התכנית לרווחת המשפחות, הועלו מסקנות והמלצות המפורטות במלואן בדו"ח הממצאים.
 
לקריאת תקציר המנהלים לחץ כאן.
 
לקריאת דו"ח הממצאים המלא לחץ כאן.
 
לצפייה במצגת הממצאים לחץ כאן.

 



מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב פגים: מחקר אורך בינקות לבדיקת גורמי סיכון, סימנים מוקדמים ומאפיינים אימהיים (מחקר המשך)   מק"ט 150  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

במחקר זה נמצא כי פעוטות שנולדו פגים הם בסיכון מוגבר לעיכוב התפתחותי ולקשיי ויסות והתנהגות, כאשר משתנים הקשורים להיריון מהווים גורמי סיכון לקשיים אלו. פעוטות פגים עם עיכוב התפתחותי אופיינו בקשיים התפתחותיים כבר בשלבים מוקדמים, כאשר הפער גדל לאורך הזמן. מצאנו גם כי הרגישות ההורית בקבוצת הפגים הייתה נמוכה מזו של קבוצת ההשוואה, ויחסי הגומלין היו מפותחים פחות. כמו כן, נמצא כי הציון במבחן ההתפתחותי ניבא מאפיינים הקשורים לאינטראקציית הורה- ילד, מה שמצביע על סיכון גבוה יותר בקרב פעוטות פגים עם עיכובים התפתחותיים ליותר מאפיינים שליליים באינטראקציה ופחות מאפיינים חיוביים. לפיכך, עולה החשיבות של מעקב התפתחותי מתמשך ומתן טיפול תואם לפגים שנמצאים בסיכון לעיכוב התפתחותי, וכן עולה הצורך בהתייחסות למאפייני האינטראקציה כחלק מהליך האבחון והטיפול.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


אימהות וסבתות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה הערבית   מק"ט 114 | כותבים נוספים: סונדוס פאטמה זבידאת, נטלי רכבי, ורה סקבירסקי  

 מחקר זה נערך בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לשפוך אור על חוויותיהן של 100 אימהות ו-101 סבתות לילדים עם מוגבלות שכלית בהשוואה ל-96 אימהות ו-100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית (בגילאי 3-14) בחברה הערבית. מחקר זה כולל מערך רב-משתני, הבוחן את נקודות המבט של אימהות וסבתות ערביות לגבי משאבים אישיים כמו הערכה עצמית, משאבים בין אישיים כמו רמת התמיכה האמוציונלית והאינסטרומנטלית (המתקבלת על פי תפיסת האימהות והמוענקת על פי תפיסת הסבתות), תפיסת ממדי הסבות (הסימבולי, הרגשי, ההתנהגותי והקוגניטיבי), אשמה ובושה, ותרומתם לדחק ולרווחה הנפשית של אימהות ולרווחתן הנפשית ולצמיחתן האישית של סבתות. ממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני ביניהן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הקשר בין מצבם התפקודי והקוגניטיבי של המטופלים לבין רמת הלחץ, השחיקה, שביעות הרצון ופגיעות שריר- שלד בקרב המטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 612 | מנחים: פרופ' אלי כרמלי, דר' דבורה אלפרוביץ-נחנזון  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

זהו מחקר חתך ראשוני שכלל 243 מטפלים מ- 68 מעונות ומסגרות. הועבר למטפלים שאלון חד פעמי. מטרתו המרכזית הייתה לבדוק האם קיים קשר בין תפקוד פיזי וקוגניטיבי של הדיירים לשכיחות פגיעות שלד - שריר של המטפלים, שביעות רצון, הערכה עצמית של מצב הבריאות, שחיקה, עומס ולחץ ועמדות ותחושות בעבודה. נמצא כי, קיים קשר בין מצבם הקוגניטיבי של הדיירים להימנעות מפעילות מכאבי שריר- שלד הנובעים בעיקר מרביע עליון. כמו כן, מטפלים העובדים עם דיירים סיעודיים הלוקים במוגבלות שכלית התפתחותית קשה דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות בסיוע בהתמודדות בטיפול באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה ו/או התנהגות מאתגרת, עידוד לפעילות גופנית תוך התייחסות לפירוש הכאב לגיל ולמין המטופל, הפחתת גורמי שחיקה והגברת שביעות הרצון של המטפלים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


צמיחתן האישית ורווחתן הנפשית של סבתות ערביות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית: תרומתם של מאפיינים אישיים ובין אישיים   מק"ט 633 | מנחה: פרופ׳ ליאורה פינדלר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם

מחקר זה בוחן לראשונה את נקודות המבט של 101 סבתות ערביות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ו- 100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית לגבי דחק, הערכה עצמית, התמיכה האמוציונאלית והאינסטרומנטלית המוענקת, תפיסת תפקיד הסבות, ורגשות הבושה והאשמה ותרומתם של כל אלה לרווחתן הנפשית וצמיחתן האישית של הסבתות. מממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני וההבדל היחיד שנמצא התייחס לערך עצמי גבוה יותר בקרב הסבתות לילדים עם מוגבלות שכלית. לרווחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי ורגש האשמה בעוד שלצמיחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי, האשמה הנון ליניארית, התמיכה והעומס והרגשות החיוביים בתפקיד הסבות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


מסעם לפולין של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית משלחת "השחר"   מק"ט 641 | מנחה: פרופ׳ זהבית גרוס  
 -

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נכתבה בסיוע מלגה מקרן שלם
מחקר איכותני זה עוסק במשלחות משרד הרווחה, של בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), למחנות הריכוז וההשמדה בפולין (משלחת "השחר").
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תופעת מסעם לפולין של אנשים עם מש"ה, מנקודת מבטם של המשתתפים ומנקודת מבטה של החוקרת שהתלוותה למשלחת כ"משתתפת צופה".
לאחר ניתוח הממצאים ניתן לומר כי חברי משלחת "השחר 6", אנשים בוגרים בטווח הרמה הקלה של המוגבלות, עברו מסע משמעותי ומלמד.
נמצא כי כאשר תהליך הלמידה מתבצע באופן חווייתי, רב- חושי, ממחיש ואותנטי, על אדמת פולין, תוך כדי תיווך, התאמה והבניה, ניתן להקנות ידע בנושא השואה, גם לאנשים בוגרים עם מש"ה וכי הם מצליחים להגשים את מטרות המסע לפולין. הם חווים מסע זה כתהליך למידה חשוב, המתבטא הן בפן הקוגניטיבי והן בפן הרגשי. באמצעות הלמידה הרגשית, הם מצליחים לעבור תהליכים קוגניטיביים ומטה- קוגניטיביים ומצליחים ללמוד ולרכוש ידע בנושא מורכב כמו השואה, בהתאם לגילם ולרמתם.
אמנם למידה חווייתית ורגשית זאת טמנה בחובה קשיים ואתגרים מסוגים שונים, איתם נאלצו להתמודד המשתתפים ובגינם הם נזקקו לתמיכות, אך היא גם הבליטה את הכוחות והחוזקות הטמונים בהם, את יכולתם להתמודד, לצמוח ולפתח חוסן. המסע הקבוצתי והאינטראקטיבי שבו השתתפו קידמה אצלם את הלמידה בנושא השואה והפכה אמצעי לחיזוק זהותם ושייכותם. נמצא כי הם הצליחו לחוש הזדהות עם העם היהודי ושייכות לארץ ישראל, למדינת ישראל ולמשפחת המוצא שלהם.

לקריאת המחקר המלא לחץ כאן.

לעיון בנספחים לחץ כאן.

לקריאת סיכום מדעי לחץ כאן.
 
.For the english abstract press here

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


ללכת על המים: השפעות תכנית התערבות תנועתית במים על סיכון לנפילות ויכולות קוגניטיביות-מילוליות באוכלוסייה מזדקנת עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 152 | חוקרים נוספים: פרופ' ישעיהו הולצר, ד"ר מיכל ניסים  

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

במחקר זה נבדקה ההשפעה של פעילות תנועתית מובנית במים על סיכון לנפילות ויכולות מילוליות-קוגניטיביות בקרב מזדקנים בעלי מש"ה.
אוכלוסיית המחקר כללה 41 מזדקנים עם מש"ה קל-בינוני אשר השתתפו בהתערבות תנועתית מובנית במים או ביבשה.
נמצא כי שתי שיטות ההתערבות מסייעות בצימצום הסיכון לנפילות, כשמשתתפי קבוצת ההתערבות במים צימצמו את הסיכון לנפילות מהר יותר.
כמו כן, שתי שיטות ההתערבות משפרות יכולת הבנה מילולית כשהתערבות במים יעילה יותר בהשפעה על יכולת זיכרון עבודה מילולי.
עבודת המחקר הנוכחית מציעה דרך זמינה ושאינה פולשנית לשיפור דרכי ההתערבות לצמצום הסיכון לנפילות ושימור יכולות מילוליות-קוגניטיביות בקרב מזדקנים עם מש"ה.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הסביבה הפיזית , התנהגות מאתגרת והפחתת אלימות לפרט ולסביבה    

קטע מידע זה נכתב עבור חוברת הדרכה מטעם קרן שלם ומנהל מוגבלויות משרד הרווחה.
לסביבה הפיזית השפעה על התנהגות מקבלי השירות, ועל כן יכולה להפחית או להגביר התנהגות מאתגרת שלהם. קטע זה פורס את האמצעים הסביבתיים היכולים לסייע במניעת התנהגות מאתגרת, החל מעיצוב סביבתי ותכנון סביבתי נכון, הפחתת רעש ויזואלי, שימוש בצבעים וגוונים בהתאם למטרת הסביבה, הפקת הסביבה ברמת ביצוע גבוהה, תכנון שטחי החוץ באופן מוקפד ולא רק שטחי הפנים, טיפוח ותחזוקה שוטפים של הסביבה והקפדה על נגישות.
קטע מידע זה נכתב במסגרת עבודת הכנה להפקת חוברת בתחום ההתנהגות המאתגרת של אנשים עם מש״ה של קרן שלם בשיתוף עם מנהל מוגבלויות משרד הרווחה. המאמר נכתב על ידי סעיד אשקר, BPT מדריך קליני, סגן מנהלת בית כרמיאל, יועץ ארגונומי לפגיעות עבודה ונגישות סביבה, וכרמית כהנא, M.Sc.P.T. פיזיותרפיסטית יועצת ארצית ביחידת הבריאות, מנהל מוגבלויות משרד הרווחה.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


סקירת מידע בנושא: סנגור עצמי ואנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בארץ ובעולם   מק"ט 201 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  
 -

מזה כשש שנים עוסקת קרן שלם, בשיתוף משרד הרווחה בהעצמה ובנראות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, תוך שאיפה לקידומם לייצוג עצמי והשמעת קולם בקדמת הבמה, על פי גישת הסנגור העצמי.

סקירת המידע מציגה את ההגדרה הרווחת לסנגור עצמי של אנשים עם מוגבלויות, מידע מהספרות על הישגים משמעותיים של גופי סנגור עצמי בארץ ובעולם, ותכניות לסנגור עצמי בארץ ובעולם, תוך הצגת מודל היישום של השיטה בארגונים ועמותות שונות. יחד עם זאת מוצגות גם המגבלות של השיטה המתייחסים להשפעת אינטרסים חיצוניים על הקבוצה והשפעת רצונות המנחה או המאפשר על החלטות הקבוצה.

 

לסקירת המידע המלאה  לחץ כאן.

 



הערכת תרומת השימוש במתודולוגיית סיעור מוחות בנושא האכלת אנשים עם מש״ה   מק"ט 215 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג  

 המחקר מהווה בדיקה רטרוספקטיבית של משתתפים במפגש סיעור מוחות בנושא חווית האכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית, אשר התקיים כחלק ממהלכי היישום של מחקר שנעשה בנושא במטרה לבחון כיצד ניתן להקל על המטפלים הישירים בזמן האכלה של אנשים עם מש״ה. מטרת הסקר הייתה לבחון את תרומת המפגש ואת שביעות הרצון מהמתודולוגיה שנעשה בה שימוש בעת עריכתו כמו כן לבחון בה האפקטיביות שלה בטרם יעשה בה שימוש נוסף. על הסקר ענו 16 מתוך כ-40 אנשי טיפול שהשתתפו במפגש.
 
לממצאי הסקר המלאים לחץ כאן

למחקר המלא על שיפור מטלת האכלה בקרב מטפלים ישירים של אנשים עם מש״ה לחץ כאן.

לסקירת מפגש סיעור המוחות בנושא חוויית ההאכלה של אנשים עם מוגבלות שכלית לחץ כאן.