A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

מדד ההכללה ה- 6 של אקים לשנת 2020 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית   מחברים נוספים : קרן דרור, עירית גזית, נועה בן-שאול  

בשנת 2013 יזמה אקים ישראל, את מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית במטרה לבחון את מידת הכללתם של האנשים בחברה הישראלית. השנה, נוכח מגפת הקורונה שפרצה בעולם כולו ובארץ, ביקשנו להתמקד באמצעות מדד זה בהשפעות המגיפה על אנשים עם מוגבלות שכלית מנקודת מבטם, ומנקודת המבט של בני שפחותיהם ושל אנשי הצוות התומכים בהם בדיור. לצורך שמיעת קולם של אנשים עם מוגבלות שכלית ערכנו 9 קבוצות מיקוד שבהן השתתפו 58 אנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית, 16 מתגוררים בבית המשפחה ו-42 בדיור תומך של אקים בקהילה. קבוצות המיקוד התקיימו בערים פרדיס, תל אביב, בת ים, רחובות, אשקלון, ואשדוד. בנוסף, הופץ סקר מקוון לבני משפחה והצוות התומך באנשים במערך הדיור. יש לזכור, כי המשפחות נדרשו להתמודד עם מציאות לא פשוטה. משפחות שגרות עם בן המשפחה עם המוגבלות נאלצו להתמודד עם מצב בו מסגרות החינוך, התעסוקה והפנאי של בן המשפחה היו סגורות תקופה ארוכה, והם היו צריכים לספק לו תמיכה 24/7.

ממצאי המדד מלמדים כי עם פרוץ משבר מגפת הקורונה, התמיכה באנשים עם מוגבלות שכלית התאפיינה על ידי כולנו בגישה
סמכותית תוך הטלת מגבלות חמורות ופגיעה בחירויות הפרט אפילו יותר מהפגיעה שחווה הציבור הרחב. בפרוץ המגיפה ידענו מעט מאוד אודות הנגיף ובהתאם לכך אנשים עם מוגבלויות שויכו כולם באופן גורף ואחיד ל"קבוצת סיכון גבוה", אשר יש להגן עליהם מפני הנגיף, מבלי להתייחס למאפיינים של גיל, מאפיינים רפואיים אישיים וכו. בתחילה טרם נודעו מאפייני הסיכון הגבוה הספציפיים (כדוגמת 30 BMI ומעלה, לחץ דם גבוה, מערכת חיסונית מוחלשת, סכרת, אסטמה). מסגרות הדיור התומך נסגרו בפני ביקורים (של בני משפחה, אפוטרופוסים, גורמי פיקוח וכו'), וכן נאסרה יציאתם של האנשים לביקורים ולחופשות בבית המשפחה. במהלך הסגר השני היחס והגישה כלפי האנשים עם מוגבלות השתנו לחלוטין. ההבנה כי בריאותם הנפשית הינה קריטית והשפעת הקשרים האישיים האנושים על בריאות זו חלחלה לעומק. אנשים שגרו במסגרות דיור יכלו לצאת לבקר את משפחותיהם בחגי תשרי ללא התניה ליציאה למשך שבועיים, מסגרות התעסוקה והפנאי כולן היו פתוחות.

קרדיטים נוספים : משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנהל המוגבלויות, דגנית הירש, רחיב דיאב, עינת קורן, מיכל דיין ומורן יונה וכל האנשים, הצוותים ובני המשפחה.

מילות מפתח : מוגבלות שכלית, קורונה, מגבלות, קושי, מוגנות, חירות


להורדת תקציר מנהלים

להורדת המאמר המלא

 

 

 

 



יש לכם שכן עם מוגבלות? אז מה?! תתנהגו רגיל :-)    

צפו בסרטון שמציג בהומור את אופי המפגש בין שכנה לבין השכן החדש שלה שהינו אדם עם מוגבלות.
הסרטון הופק באדיבות אלווין ישראל ע"י "שיווק דפוק".
 
  



יש לנו צרכים מיוחדים ואנחנו נהנים לדפוק את המערכת    

כשהבחור הנכה מלידה אומר להולך רגל שחצה באדום "אחי, זה לא שווה את זה". כשהבחור עם כשהבחור עם תסמונת טורט מנצל אותה כדי לקלל את הרס"ר בצבא. וכשחירש קורא שפתיים כדי להבין מה שהוא לא אמור. יש להם צרכים מיוחדים והם יודעים לצחוק על זה - ועל כל שאר העולם!

 

בימוי ותחקיר: עומר צוברי צילום: טובה דורפמן הפקה: עומר צוברי, אנדריאה פופסקו עריכת וידיאו: יעל רייספלד עיצוב פתיח: גלעד בן חיון מיקס סאונד: אווה ספיטקובסקי תרגום משפת סימנים: דנה נריה

 



בין חשדנות לרחמים: תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר ולגבי שימוש לרעה בחוק    

מאמר זה בוחן כיצד זכויות אנשים עם מוגבלויות ממומשות בחיי היומיום בצל חשש ציבורי מפני שימוש לרעה בהן, וכן את האופן שבו התפיסות, העמדות והרגשות כלפי זכויות אלה וכלפי נשאיהן מוצאים ביטוי בתהליך
של תרגום החקיקה החלה עלי ספר למציאות.

תופעת החשד לשימוש לרעה בזכויות אנשים עם מוגבלויות בישראל היא למעשה גלגול עדכני של חשד ישן לשימוש לרעה בזכאויות מתחום הרווחה, בעיקר בתחום הקצבאות, לשיח הזכויות (Backlash) אשר בהתגלמותו הנוכחית מבטא תגובת נגד החדש יחסית של אנשים עם מוגבלויות. באמצעות מחקר אמפירי משולב מתודות נידונה התופעה משתי נקודות מבט משלימות: ראשית, ממצאים כמותיים מצביעים על תופעה שלפיה 21 אחוזים מהנשאלים בסקר נרחב של האוכלוסייה בישראל הסכימו במידה בינונית עד רבה עם ההיגד כי ״יש להיזהר מכך שאנשים עם מוגבלות ינצלו לרעה את הסיוע הרב שהם מקבלים מהחברה ומהמדינה״.

ניתוח של ממצאי הסקר מעלה כי תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר מנבאות באופן החזק ביותר את רמת החשד לשימוש לרעה בזכויות )בניגוד לרגשות שליליים ולעמדות מופשטות יותר לגבי אוכלוסייה זו, אשר לא נמצאו כמנבאים את החשד(. שנית, נרטיבים מפי אנשים עם מוגבלויות מבטאים את האופן שבו החשד כלפיהם בא לידי ביטוי בחייהם ומשפיע על האופן שבו הם ממצים את זכויותיהם. ממצאים אלה מעידים על כך שאף שממדי החשד בקרב האוכלוסייה הכללית אינם נחלת הרוב, חשד זה ממלא מקום משמעותי בחייהם של ישראלים עם מוגבלויות, אשר מרגישים צורך להוכיח את זכאותם לאחרים ולהשתמש בזכויותיהם בזהירות.

כמו כן מצביעים הממצאים על הקושי בהטמעת שיח הזכויות בקרב הציבור הישראלי גם למעלה משני עשורים אחרי חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הצפת סוגיית החשד לניצול זכויות אנשים עם מוגבלויות חשובה לפיתוח מדיניות ליישום אפקטיבי של החקיקה הקיימת.

המאמר פורסם בכתב העת : "משפט, חברה ותרבות", כרך ג', (2020) והועלה לאתר באישורו של הכותב, עו"ד דורון דורפמן.

 

להורדת המאמר 

 

 



סליחה על השאלה?! ערב חברתי של להקת מעבר לקול    

כחלק מהעשייה החברתית של להקת מעבר לקול יש ערב חברתי כל שמונה מפגשים מוסיקליים שמטרתו להעמיק את ההיכרות בין המשתתפים בפעילות המשולבת. בערב זה אנחנו מקדישים מפגש לחקירת נושא השילוב בחברה דרך משחקי חברה ושאלות הנוגעות בנקודות החיבור בין אנשים עם וללא מוגבלות. בערבים הקודמים דיברנו על יצירת קשר על פי רושם ראשוני, על גבולות ומגבלות והפעם - חברות.

 הפעילות החברתית בערב זה הייתה "סליחה על השאלה" - המשתתפים כתבו שאלות בנושא חברות. לאחר מכן כל שני משתתפים התיישבו מול הקבוצה ומול מצלמה, הגרילו פתק עם שאלה וענו. בגלל הצילום, היה עניין בחדר וריכוז מצד הקהל והשתתפות מלאה. בעזרת הערב גילינו את התפיסות של המשתתפים על נושא החברה והצלחנו ללמוד אחד מן השני על כלים שיכולים לעזור לנו לשפר את איכות הקשרים החברתיים שלנו.
 
 



עד כמה אתם מבינים את המשמעות של המילים שאתם משתמשים בהן?   חודש המודעות לבריאות הנפש 2019  

עמותת אנוש הפיקה סדרת סרטונים קצרים לקראת חודש המודעות לבריאות הנפגש שמטרתם להציף את נושא השימוש במילים שונות הקשורות לעולם בריאות הנפש ומשמעותן.
 
דיכאון
  

 

חולה נפש

 



להנגיש את חיי הלילה - קמפיין צעירים עם מוגבלות    

 20LINK היא תנועה חברתית של צעירים עם מוגבלות המקדמת יוזמות לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. התנועה נוסדה על ידי קרן משפחת רודרמן.

שמה של התנועה מתבסס על הנתון הסטטיסטי על פיו כ- 20% מאוכלוסיית הצעירים במדינת ישראל הינה בעלת מוגבלות כלשהו.

חמישה פעילים בתנועה זו הקימו צוות הקרוי נגי SHOT והם פועלים להנגשת מקומות בילוי לצעירים עם מוגבלות.

לכתבה המלאה במאקו

הסרטון  הופק במסגרת הקמפיין

 

 



הורות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית : פרספקטיבה של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים   מחברים נוספים : מייקל אשלי שטיין  

משפחות בהן ההורה הוא אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית מעוררות עניין רב בקרב גורמים במערכת הרווחה והשירותים החברתיים. משפחות אלה מציבות אתגרים ודילמות בפני נותני השירותים, אשר נדרשים לאזן בין זכותם של אנשים עם מוגבלות להיות הורים לבין אחריותם כלפי הילדים.
מחקר זה, המבוסס על ארבעים ראיונות חצי מובנים עם עובדים סוציאליים, עוסק בהורות של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, מנקודת מבטם של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מציג תמיכות ושירותים להורים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, תוך התייחסות לגורמים מקדמים וחסמים במתן שירותים סוציאליים למשפחות אלה. כמו כן, המחקר בוחן תפיסות ועמדות של עובדים סוציאליים כלפי הורות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
 
המחקר נערך בשיתוף עם פרויקט המוגבלות של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הארוורד. 
 
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


השפעת לחץ, סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף הפעולה בין אנשי מקצוע לבין אבות לילדים מתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית   מק"ט 656| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 88 אבות בדואים למתבגרים מתמודדים עם לקות התפתחותית. במחקר נבדק השפעת לחץ סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי.
ממצאי המחקר הצביעו על קשר שלילי ומובהק בין תחושת הסטיגמה (מרכיב תקשורת, שיתוף פעולה, מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות ושיתוף פעולה כללי 2) לבין שיתוף פעולה. ככל שסטיגמה גבוהה יותר, רמת שיתוף פעולה במרכיבים אלה נמוכה יותר ולהפך. בנוסף קיים קשר מובהק שלילי בין רמות לחץ לבין מרכיבים מסוימים של שיתוף פעולה, קשר בין כל רמות הלחץ (לחץ זוגי, לחץ הורי, לחץ מצב כלכלי ולחץ כללי) לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות, קשר בין לחץ הורי לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות מקצועיות של הצוות, קשר בין לחץ זוגי למרכיב אמצעי קשר וקשר בין רוב רמות הלחץ מלבד לחץ מצב כלכלי לבין שיתוף פעולה כללי 2. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין סומטיזציה לבין שיתוף פעולה. יתר על כן נמצאו קשרים חיוביים בין סומטיזציה וסטיגמה, ככל שסטיגמה תהיה גבוהה יותר כך יהיו יותר ביטויים סומטיים ולהפך. עוד קשר חיובי בין כלל סוגי הלחץ לבין סומטיזציה, ככל שסוג הלחץ עולה, יש יותר ביטויים סומטיים ולהפך. לבסוף נמצא קשר חיובי בין כל סוגי הלחץ לבין סטיגמה: ככל שסוג הלחץ עולה כך יש יותר סטיגמה ולהפך.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


הצד השני של הטיפול: מוגבלות, נורמליות ועריצות השיקום - עם נורמן קונץ    

  
קטע מהריאיון :"המדרגות לא מובילות לשום מקום!" מחשבותיו של מסנגר עצמי על שירותיהם של אנשי המקצוע ועל השפעתם על אנשים עם מוגבלויות – ראיון עם נורמן קונץ
 
ריאיון מובנה למחצה שערך מייקל פ ' ג ' נגרקו עם נורמן קונץ ב 4 ביולי 1995 במונטריאול , קוויבק , קנדה . הריאיון הוקלט בהסכמתו של מר קונץ ותומלל .
נורמן קונץ הוא יועץ ומרצה מבוקש מאוד בטווח רחב של נושאים מתחום החינוך , המוגבלות והצדק החברתי . הוא נולד עם שיתוק מוחין , מגיל שלוש למד במסגרת חינוכית נפרדת לתלמידים עם מוגבלויות וכשהיה בן 13 עבר למסגרת רגילה . התואר הראשון שלו במדעי הרוח והתואר השני בטיפול משפחתי מוסיפים על מה שהוא לומד מניסיונו כל ימיו כאדם המתויג "מוגבל" שחי בצפון אמריקה. המסר שלו פרובוקטיבי לעתים ותובנותיו אינן ניתנות להכחשה.
 
הקדמה זו מתוך המקראה ללימודי מוגבלות בהוצאת מכון ון ליר בירושלים.
 
הסרטון המקורי באתר
 
כתוביות בעברית – ד"ר נצן אלמוג (נובמבר 2020)