A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

מדד ההכללה ה- 5 של אקים לשנת 2017 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית    
 -

רקע על מדד ההכללה מאתר אקים :
בשנת 2013 יזמה אקים ישראל את פיתוחו של מדד הכללה (inclusion) של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית, במטרה להגביר את השתלבותם של האנשים עם מוגבלות שכלית כחלק בלתי נפרד בחברה הישראלית ובמטרה לעודד ערים בישראל לפעול בצורה אקטיבית להכללתם. מדד ההכללה בוחן מדי שנה את עמדות הציבור הישראלי ואת יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, בתחומים שונים (רגשות ומחשבות ודרכי התנהגות במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, דעות לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, חסמים המונעים שילוב ועוד), וכן את מידת העשייה של הערים בישראל להכללתם של האנשים בכלל המקומות והשירותים בקהילה.

 

מתוך דברי הפתיחה של יו"ר אקים מר עמי אילון ומנכ"לית אקים, גב' סיגל פרץ-יהלומי :
האם אדם עם מוגבלות שכלית יכול לקבל החלטות על חייו? על שימוש בכספי המשכורת שהרוויח מעבודתו? האם הוא יכול לקבל החלטות על טיפולים רפואיים שיעשו בגופו שלו?
אקים ישראל – הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית ולמשפחותיהם, מקדם את זכות הבחירה של האדם עצמו על חייו, ברוח "שום דבר עלינו בלעדינו", ומבחינתנו, התשובות לשאלות אלה ברורות.
ממדד ההכללה ה - 5 של אקים המתפרסם בחוברת זו, עולה כי לא כך סבור הציבור הרחב. חלקים גדולים בציבור עדיין מתקשים לראות באנשים עם מוגבלות שכלית חלק שווה במרקם החברתי הישראלי. מאז השיקה אקים את מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית בשנת 2013 , ניכרת מגמת שיפור בעמדות החברה כלפי האנשים, אך עדיין לא בשלה ההבנה באשר לחובתנו
כחברה לסייע להם לממש זכויות יסוד הנגזרות מחירויות הפרט הבסיסיות ביותר.


מדד ההכללה ה-5 מכיל את החלקים הבאים :

חלק א':
סקר בציבור - עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית

חלק ב':
קבוצות מיקוד של אנשים עם מוגבלות שכלית בנושאי תעסוקה וזוגיות

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


תראו אותי!   תוכנית להגברת המודעות להופעה החיצונית של אנשים עם מש"ה  

לנראותו של אדם, של כל אדם, השפעה מרחיקת לכת ומחוללת פלאים על היחס של העולם כלפיו ועל היחס שלו לעצמו. בפי חז"ל: "כבודו של אדם בגדו " (שמות רבה י"ח).

הכסות שעוטה האדם כלפי חוץ משפיעה גם על פנימיותו. הטיפוח והלבוש מהווים המשכיות של הגוף והרחבה שלו, מאפשרים לאדם לתפוס מרחב גדול יותר באמצעים אופטיים ובאמצעות תחושת השליטה שהם מייצרים (Bernard 2007).

אנשים עם מוגבלות שכלית מזוהים לא פעם בשל המראה השונה שלהם. הדבר נובע מסיבות מגוונות ביניהן חוסר מודעות אישי, הורי וכד'; חוסר הקפדה ועקביות בנושא היגיינה; רצון של המטפלים בהם לגונן עליהם; חיסכון כספי, ועוד.

ערך השוויון והשאיפה לשילוב בקהילה של אנשים עם מש"ה, מזמנים אתגר לא פשוט כאשר מדובר באדם ששונותו נראית לכול. קל וחומר כאשר אדם זה מדיף ריח גוף לא נעים, מתלבש בלבוש שאינו מותאם גיל, מין, מזג אוויר וכד'.

קרן שלם בשיתוף השירות בקהילה, אגף מש"ה חברו יחד להובלת מיזם ייחודי שמטרתו העלאת המודעות לשיפור ההופעה החיצונית של מקבלי השירות, בקרב האנשים עצמם הצוותים והמשפחות, במטרה לעודד הסתכלות שוויונית וכדי לקדם את שילובם במארג החיים החברתי והתעסוקתי, תוך חיזוק דימויים העצמי, חיזוק המסגרת כמקום בעל קוד לבוש הולם.

מטרה נוספת הינה קביעת מדדים אובייקטיבים בנושא ההופעה החיצונית בהקשר התעסוקתי/ פנאי וכד' וכן ניסוח קוד לבוש ארצי למסגרות תעסוקה.

 

מפתחת ומנחת התוכנית היא רותי טרבס- יועצת תדמית ומנחת סדנאות תדמית ומיתוג אישי, מומחית בתחום ההלבשה בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.

קרן שלם שותפה לייזום, הפעלה ומימון תוכנית זו.

 


 

הסרטון הבא מתאר את הפיילוט שנערך במע"ש אור יהודה בשנת 2016

צילום ועריכה: אלי שרם
 



מדד ההכללה ה- 4 של אקים לשנת 2016 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית   מחברים : ד"ר שירלי ורנר, עו"ד נועה בן צבי, לאה ברקמן, עו"ד נועה ביתן  

רקע על מדד ההכללה מאתר אקים :

בשנת 2013 יזמה אקים ישראל את פיתוחו של מדד הכללה (inclusion) של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית, במטרה להגביר את השתלבותם של האנשים עם מוגבלות שכלית כחלק בלתי נפרד בחברה הישראלית ובמטרה לעודד ערים בישראל לפעול בצורה אקטיבית להכללתם. מדד ההכללה בוחן מדי שנה את עמדות הציבור הישראלי ואת יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, בתחומים שונים (רגשות ומחשבות ודרכי התנהגות במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, דעות לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, חסמים המונעים שילוב ועוד), וכן את מידת העשייה של הערים בישראל להכללתם של האנשים בכלל המקומות והשירותים בקהילה.
לראשונה ערכה אקים בשנה זו סקר גם בקרב האנשים עם המוגבלות השכלית עצמם, ברוח 'שום דבר עלינו בלעדינו', ובמטרה לבחון כיצד הם מעריכים את עמדות הציבור הרחב כלפיהם, ולבחון את תחושותיהם לגבי התנהגות הציבור כלפיהם.



מתוך דברי הפתיחה של יו"ר אקים מר עמי אילון ומנכ"לית אקים, גב' סיגל פרץ-יהלומי :


"מדד ההכללה של אקים, אותו השקנו בשנת 2013 , הנו מדד חברתי הבוחן מדי שנה את עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ואת מדיניות השלטון המקומי בערים בישראל כלפיהם. במדד זה (הרביעי במספר), לראשונה בחנו לא רק את עמדות הציבור הרחב, אלא גם את עמדותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית והערכתם ורגשותיהם לגבי יחס הציבור כלפיהם.
הממצאים מרתקים, לצד שיפור מתמיד בעמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית (10% מהמשתתפים בסקר חושבים שאדם עם מוגבלות שכלית עשוי להיות מסוכן לעומת אחוזים גבוהים יותר במדדים הקודמים), ולמרות עדות המשתתפים בסקר הציבור על עצמם, שהם רואים באנשים עם מוגבלות שכלית אנשים שווי זכויות שצריכים להיות משולבים בקהילה, עולה כי אנשים עם מוגבלות שכלית חווים זאת אחרת. האנשים מדווחים על השפלות וביזוי ודבריהם אלה קורעי לב.
דומה כי נוצר מצב שאין זה פולטיקלי קורקט לדבר סרה בשילובם של האנשים עם המוגבלות, אך כנראה שבפועל (כך עולה מסקר האנשים עצמם) הדבר עדיין לא בא לידי ביטוי מעשי.
עוד נציין, כי לצד השיפור, עדיין גם במדד זה 25% מהמשתתפים חשבו שעל האנשים עם המוגבלות השכלית להיות במסגרת נפרדת (לעומת 30% במדד 3, 43% במדד 2 ו 31%- במדד 1). זהו נתון ששומה על כולנו לעמול לשנותו, ולהפנים שכל אדם נברא בצלם והוא חלק בלתי נפרד מקהילתו.
ועוד נקודה חשובה: במדד הרביעי 57% מהאנשים מרגישים רגש רחמים כלפי האנשים (במדד 3 52% , במדד 2 69% ובמדד 1 63% ). כמו כן, 33% מהאנשים עם מוגבלות שכלית דיווחו כי אנשים מדברים אליהם כאל ילדים. אנו מעריכים כי הדבר קורה בשל ראיית המוגבלות כחזות הכל. כלומר, האנשים לא רואים את האדם עצמו הניצב מולם, בגובה העיניים כשווה להם, אלא כל שהם רואים הוא את מוגבלותו. תפיסה זו תשתנה ככל שאנשים ייחשפו לאנשים עם מוגבלות. היכרות מוקדמת, כך מוכיח שוב גם מחקר זה, תעשה את כל ההבדל. אקים פועלת לשנות תפיסה חברתית זו - מפטרנליזם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית לתפיסת כבוד האדם וחירותו. אמונתנו היא כי חברה שתכבד כל אדם תהיה חברה טובה יותר. חברה מכלילה היא חברה חזקה.
באשר לחלק השני של המדד, הערכתנו וברכותינו לערים רעננה, ירושלים, כפר סבא, אשדוד וראשון לציון, אשר נמצאו כערים מובילות במדדי ההכללה הקודמים וממשיכות להוביל גם במדד ההכללה הרביעי, בעשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלת שכלית. ברכות גם לעיר נתניה, שהשנה הצטרפה לערים אלה ונמצאה מובילה."


 

לפריט המלא
קרא | הורד


CHANGING ATTITUDES TO LEARNING DISABILITY: A review of the evidence   שינוי עמדות כלפי מוגבלות שכלית: סקירת העדויות  

שיפור עמדות כלפי אנשים עם מש"ה הינה המטרה העליונה של Mencap. סקירה זו נכתבה על מנת לעזור ל-Mencap ולגופים נוספים להגדיר תחום זה על-ידי מתן סקירה של הניסיונות לשנות עמדות של אינדיבידואלים כלפי מש"ה, ולאבחן את הפערים בידע הקיים, כמו גם לספק הצעות להמשך הפעילות בתחום. המסקנות העולות מהסקירה הן: (1) שילוב בקהילה מגביר עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מש"ה; (2) קיים ידע מועט לגבי עמדות ראשוניות כלפי מש"ה אליהם ניתן להשוות עמדות לאחר התערבות; (3) קיים בלבול רב לגבי מהי "מש"ה"- המונחים המשמשים להגדירה, שכיחותה ואמונות שגויות בנוגע ליכולות של אוכלוסייה זו; (4) נעשו ניסיונות לשינוי עמדות והפחתת אפליה בקרב ילדים ומבוגרים כאחד, וכן בקרב קבוצות ממוקדות כגון נותני שירות, מורים, אנשי טיפול ועוד; (5) ישנה חשיבות רבה לקשר עם אנשים בעלי מש"ה בשינוי עמדות; (6) ישנה סבירות רבה כי הקשר עם אנשים עם מש"ה צריך להיות מלווה בלימוד על מש"ה, טווח היכולות והצרכים של האוכלוסייה ועוד על מנת לשנות סטריאוטיפים שליליים; (7) קיים מעט מאוד מחקר על ההשפעות של שינוי עמדות על התנהגות בפועל. בדו"ח מוצג מודל רב-שלבי שיכול לעזור בתכנון והטמעה של תכניות עתידיות לשינוי עמדות בקרב אינדיבידואלים בנוגע למש"ה.

מאמר זה פורסם לראשונה באתר Mencap.

למאמר המלא באנגלית לחץ כאן.

המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של החוקרת ד"ר שירלי ורנר.

 



הבניה חברתית של המיניות בקרב נשים עם מוגבלות פיזית או חושית בהשוואה לנשים ללא מוגבלות   מנחים: פרופ' אילנה דובדבני ופרופ' מרילין ספר  
 -

 עבודת גמר לתואר שלישי (דוקטורט)

מטרת המחקר הייתה לבחון את תהליך הבניית המיניות אצל נשים בוגרות עם מוגבלות, מולדת או נרכשת, פיזית או חושית, על-ידי בדיקת הקשרים שבין הדימוי העצמי, הדימוי הגופני והדימוי העצמי-מיני שלהן לבין עמדות ומחסומים חברתיים, על-פי תיאוריית ההבניה החברתית, כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל וכלפי מיניותן של נשים עם מוגבלות בפרט. במחקר השתתפו 75 נשים עם מוגבלות פיזית או חושית ו-80 נשים ללא מוגבלות. המשתתפות ענו על שאלונים להערכת דימוי עצמי, דימוי עצמי-מיני, דימוי גופני בהקשר למוגבלות, עמדות כלפי מין, מיניות והתנהגות מינית ושאלון עמדות כלפי מיניות של אנשים עם מוגבלות. לא נמצאו הבדלים בין נשים עם ובלי מוגבלות בהיבטי דימוי עצמי, דימוי גופני ודימוי עצמי-מיני, ואף נמצאו עמדות דומות בין הקבוצות ביחס לעמדות כלפי מיניות והנהגות מינית של אנשים עם מוגבלות. מנגד, נמצאו מספר הבדלים בין הקבוצות בתיאורי התנסותן המינית הראשונה. כמו כן, נשים אשר מוגבלותן נרכשת דיווחו כי לשלב הופעת המוגבלות בחייהן ולתגובות הסביבה כלפיהן היו השלכות על הבניית הזהות העצמית-מינית החדשה שלהן. עם זאת, סביבה משפחתית תומכת, פתיחות וידע בתחום המיניות סייעו לנשים עם מוגבלות לפתח הערכה עצמית חיובית והבנה של המיניות כצורך בסיסי המשותף לכולם. בהתאם לממצאי המחקר, החוקרים מדגישים כי מתן ייעוץ וטיפול מיני עבור אוכלוסייה עם מוגבלות צריך להיות חלק בלתי נפרד מרצף השירותים לו הם זכאים.

 

לתקציר
קרא | הורד


Intellectual disabilities: Raising awareness and combating stigma- a global review   מוגבלות שכלית: העלאת מודעות ומלחמה נגד הסטיגמה- סקירה עולמית  

במחקר הנוכחי החוקרים שאפו לאסוף עדויות אמפיריות ואנקדוטיות מכל העולם בקשר לצעדים להעלאת מודעות למוגבלות שכלית, לחימה בדעות קדומות וקידום עמדות חיוביות. בנוסף לסיכום עדויות שפורסמו בעבר, החוקרים יצרו קשר עם חוקרים בתחום, עובדי מגזר שלישי ואנשים הפועלים בתחום (לרוב בני משפחה של אנשים עם מוגבלות שכלית) באיסוף עדויות ביחס לשתי שאלות מחקר:

1. אילו עמדות כלפי מוגבלות שכלית עולות במדינות שונות ואזורים שונים בעולם?

2. באיזו טרמינולוגיה משתמשים בחברה הכללית ובתקשורת בהתייחסות לאנשים עם מוגבלות שכלית?

המחקר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של החוקרת ד"ר שירלי ורנר, ופורסם לראשונה באתר https://www.ucl.ac.uk/ciddr/publications

 

לפריט המלא
קרא | הורד


השיגעון בקולנוע - השוואת מגמות, דימויים, תפיסות, ביטויים קולנועיים וחוויות של שיגעון בקולנוע ההוליוודי והישראלי   מנחה : פרופ' אריק רימרמן  
 -

התמונה מאתר IStock

עבודת גמר לתואר שלישי (דוקטורט)

המחקר עסק בניתוח עומק השוואתי של שישה סרטים, מישראל ומארצות הברית בתקופות שונות, אשר עוסקים בשיגעון ומציגים דמויות עם קשיי תפקוד נפשיים החיות בקהילה וקיים לגביהם בעלילה היבט של אשפוז. שיגעון נתפס על פי פוקו (Foucault) כפקעת של תפיסות אמונות ודעות קדומות שהתפתחה במהלך מאות שנים, ובשיאה היוותה הצדקה להדרתם של מיליוני אנשים במהלך ההיסטוריה. עולם הקולנוע נתפס כמדיום המרכזי בהפצת תפיסות חברתיות כלפי אנשים עם קשיי תפקוד שונים, ובכללם סטיגמות.
המחקר בחן בצורה ביקורתית את מגמות הסרטים (מידת ההטיה שלהם ביחס לשיגעון) באמצעות שיטת ניתוח ייחודית שפותחה לצורך זה. כמו כן נותחו עלילות הסרטים והתסריטים, הבימוי, הדמויות להן מיוחס השיגעון ומכלול המרכיבים הקולנועיים המופיעים בהם (אייקונים, דימויים, מיזנסצנות, צילום, משחק, עריכה ומוזיקה) והמציאות החיצונית לעומת זו הפנימית של הגיבורים. במחקר זוהו מספר תמות אוניברסליות, ביניהן היבטים של גישת ההדרה, הסטיגמה כתופעה, איום קיומי, בדידות כגורם למחלה, הבית כמקום מסוכן, דמות מתווכת בין הגיבור המשוגע לבין העולם החיצוני, השיגעון במפלט מהסבל שבמציאות ועוד. בנוסף, זוהו דרכי הזדהות שונות של הצופים עם הגיבורים הלוקים בשיגעון. מההשוואה הבין תרבותית עולה כי הסרטים האמריקאים נוטים לניתוח פסיכולוגי ואבחון פסיכיאטרי מעמיקים יותר, לעומת הסרטים הישראלים הנוטים להיות יותר אפיזודיים, קונקרטיים ואקזיסטנציאליסטיים, אך בכל הסרטים עלתה מודעות להדרה חברתית, קיפוח זכויות וחריגה מהנורמה המיוחסים לשיגעון. לבסוף, סרטים מאוחרים יותר מציגים מודעות רבה יותר לשיקום בקהילה, לעומת שיקום במוסדות בסרטים מוקדמים יותר, אך כל הסרטים מעלים ביקורת חברתית כלפי המוסד.

 החוקר קיבל מלגת תזה מקרן שלם שעסקה בנושא : המדיום והמסר - השפעת סרטים שהופקו על ידי ובהשתתפות אנשים המתקשים בתפקודם השכלי על עמדות וגישות של סטודנטים מתחומי העבודה הסוציאלית והחינוך המיוחד. לעיון במחקר המלא לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד