×

ניוזלטר קרן שלם

 
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///%D7%A7%D7%A8%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-17_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%A8.png
קרן שלם שמה לה למטרה לעסוק בפיתוח ידע מקצועי בתחום המוגבלות והנגשתו במגוון אופנים לכלל העוסקים בתחום.
במהלך השנים החולפות השקיעה הקרן משאבים
בפיתוח ידע אקדמי ומקצועי בתחומי המוגבלויות השונים.
החל משנת 2024 הקרן מסייעת בפיתוח הידע גם בתחום מוגבלות חושית,
פיזית ומוגבלות קוגניטיבית בנוסף על מוגבלות שכלית התפתחותית.
 
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%95%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D-.jpg
קול קורא ונהלים להגשת בקשות למענקים לחקר תחומי המוגבלות (מחקר/פוסט דוקטורט/ דוקטורט/תזה) לשנת 2025

 

קרן שלם שואפת לקדם ולשפר באופן מתמיד את השירותים הניתנים לאדם עם מוגבלות ולכן רואה לנכון לסייע ולעודד את הרחבת החקר בתחום, פיתוח הידע והפצתו בקרב אנשי המקצוע העוסקים בכך.
החל משנת 2024 הקרן תתמוך במחקר גם בתחומי מוגבלות חושית, פיזית ומוגבלות קוגניטיבית, בנוסף לתחום מוגבלות שכלית התפתחותית.
בנוסף, הקרן תתמוך גם בפוסט דוקטורט בתחום המוגבלויות הללו לסטודנטים הלומדים בארץ בלבד.
חוקרים, סטודנטים לתואר שני/שלישי ופוסט דוקטורט בארץ, מוזמנים להגיש הצעות למחקר.

 

כל הפרטים בקול הקורא לשנת 2025

 

 

*מותנה באישור תקציב 2025

 

מיזם הבשורה המרה

 

מסירת בשורה מרה היא תמיד אירוע קשה. כאשר מדובר במסירת בשורה מרה לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית או מוגבלות קוגניטיבית, האירוע קשה עוד יותר מכיוון שהוא מציב בפני העוסקים במקצועות הטיפול, הרווחה והבריאות, אתגר מקצועי ואנושי.

 

במסגרת המיזם פותח סט של כלים העוסק בנושאים אלה בשפה פשוטה מלווים בסמלים.
פרוטוקול הנחיות, סרטוני הדרכה, מילון מונחים וכרטיסיות שיח

 

 

המיזם הינו שותפות של קרן שלם, מכון טראמפ בית איזי שפירא, משרד הרווחה והביטחון החברתי ואוניברסיטת בר אילן.
הפישוט הלשוני נעשה ע”י המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית.
 
 

 

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%93%D7%A2%20%D7%A9%D7%9C%D7%9D2.png
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///%D7%A7%D7%A8%D7%9F%20%D7%A9%D7%9C%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%20%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94.png
מיזם השיחה הטובה
שיח מיטבי עם מקבלי שירות עם מוגבלות שכלית התפתחותית או מוגבלות קוגנטיבית

מיזם השיחה הטובה בא לתת מענה על הצורך של נותני שירותים בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית  או מוגבלות קוגניטיבית לנהל שיחה מיטבית ומותאמת מקבלי שירות אלה. מטרת המיזם להדגים שיחות בנושאים של שונים של נותני שירותים במגוון תחומים. שיחות הלקוחות מעולם התוכן של השירות שניתן.
במסגרת המיזם נכתבו תסריטי שיחות בין נותני שירותים שונים למקבלי שירות עם מוגבלות שכלית,
מתוך מטרה להדגים איך נכון לערוך שיח מכבד ומותאם.
הסרטונים הינם סימולטיביים והמשתתפים בהם הינם שחקנים. נושאי השיחות והתסריטים נערכו בקפידה עם מומחים בכל אחד מהתחומים, הטקסטים עברו תהליכי פישוט לשוני על ידי גורם מומחה בתחום בשיתוף קבוצות מבקרים.

לעמוד הרשמי של המיזם באתר הקרן >>

המיזם הוא שותפות של קרן שלם ומשרד הרווחה והביטחון החברתי.

הנגשת מידע על גיל המעבר לנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית או מוגבלות קוגנטיבית
 
חדש בלומדת לילך – לומדה לבריאות האשה.
דמות חדשה הצטרפה ללומדת לילך ושמה שרה!
שרה מבקרת אצל ד”ר מרים ולומדת על המאפיינים והתסמינים של גיל המעבר,
על מה חשוב להקפיד ואיך לעבור אותו בשלום .

 

 

התכנים מותאמים לחברה החילונית, החברה הערבית ובגרסא מיוחדת לחברה החרדית.

 

 

וחפשו את הסרטון תחת “חשוב לדעת”

 

המיזם הוא שותפות של קרן שלם, מועצת הבריאות ומשרד הרווחה והביטחון החברתי.

 

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///0d0a143125b44847b2511496e2e938c4.jpg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///4e71fad6d1b5429ebe487fdbf152742a.png
מיזם מילון נגיש – מונחים וסמלים בשפה פשוטה

 

סוגיית ההגדרה, ההסבר והפישוט של מונחים שונים עבור אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית היא אחד הדברים המאתגרים בתחום ההנגשה.
קיימים מסמכים רבים בפישוט לשוני בהם הגדרות והסברים של מונחים בתחומים שונים. אולם, לא קיים ריכוז של כלל המונחים המפושטים שכבר קיימים לשימוש קל ונגיש של העוסקים במלאכת הפישוט.
מילון נגיש הינו מילון מקוון שבו רוכזו מילים שכיחות וחשובות לתפקוד היומיומי של אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית בצירוף הגדרות והסברים בפישוט לשוני, דוגמאות וסמלים רלוונטיים, בממשק פשוט וקל לתפעול באמצעות המחשב או הטלפון הנייד.

היוזמה להקמת המילון הינה של ד”ר סיגל עוזיאל קרל, בלשנית ומומחית

בתחום ההנגשה הקוגנטיבית והפישוט הלשוני.

 

לעמוד הרשמי של המיזם באתר הקרן >>

המיזם הוא שותפות של קרן שלם ומשרד הרווחה והביטחון החברתי.

 

 
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///%D7%9E%D7%91%D7%98%20%D7%90%D7%97%D7%A8.png
מיזם חווית מבט אחר

 

הכירו את יהונתן, בחור עם מוגבלות שכלית התפתחותית. יהונתן בן 35. הוא עובד בשעות הבוקר בארומה בסיוע שירותי תעסוקה נתמכת ומתגורר בדיור עצמאי בקהילה עם מספר שותפים. יהונתן בדרכו אל הסופר-מרקט השכונתי כדי לרכוש מצרכים לארוחה חגיגית שהוא וחבריו לדירה מתכננים להכין.
מהם האתגרים והקשיים העומדים בפניו?
אתם מוזמנים לחוות את הביקור בסופר-מרקט דרך העיניים של יהונתן, מבט אחר – חוויה אינטראקטיבית ייחודית!
מיזם מבט אחר הינו יוזמה של עו”ס אור-לי דוידי מעיריית כפר סבא, במסגרת “ניצוצות” – תכנית ההאצה בתחום ההסברה של קרן שלם ומינהל מוגבלויות, במשרד הרווחה והביטחון החברתי
הסימולציה פותחה על ידי הסטודנטיות נוי מונסונגו ולירז אסידו
במסגרת פרויקט גמר של הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכללת HIT, שנה”ל תשפ”ג, 2023
בשיתוף עם עמותת לטם – טבע נגיש.

 

 

מדריך מעשי להתמודדות עם מצבי חירום עבור אנשים מזדקנים
עם מוגבלות שכלית התפתחותית 
 
מצבי חרום מהווים אתגר רגשי ומקצועי לאנשי הצוות בדיור החוץ-ביתי. במצבים מאיימים אלה אנשי הצוות, נדרשים להתמודד הן עם האתגרים הנפשיים, החברתיים והתפקודיים שלהם עצמם והן עם הצרכים הרגשיים, החברתיים והתפקודיים של הדיירים המזדקנים.

 

מטרת תדריך זה לסייע לאנשי צוות להתכונן ולהתמודד עם הפן הרגשי-חברתי-תפקודי במצבי חירום בדיור לאנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית באופן מעשי.

 

 

תדריך זה מבוסס על המחקר: “מציאות משותפת תחת איום: החוויה של אנשי צוות ואנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בימי קורונה” שנערך על ידי פרופ’ יעקב בכנר, פרופ’ טובה בנד וינטרשטיין, ד”ר אלון זמיר, אונ’ חיפה, 2023

 

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%96%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D.jpg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///videochat.jpg

 

עקרונות לשיחת וידאו מיטבית למקבלי שירות
עם מוגבלות שכלית התפתחותית המתגוררים במסגרות דיור

 

ידוע ששימור קשר עם המשפחה הוא מרכיב הכרחי לקידום הבריאות הנפשית של אנשים בגיל הזקנה. מחקרים מצאו כי שימוש בטכנולוגיות של תקשורת דיגיטלית, כמו אפליקציות לתקשורת בינאישית ורשתות חברתיות, עשוי להפחית את תחושת בדידות בקרב אנשים זקנים.
תדריך זה בא לסייע לצוותים במסגרות לקיים שיחות וידאו עם בני משפחה, חברים ועוד. במסגרתו נכתבו עקרונות מנחים לביצוע שיחות אלה באופן מיטבי ככל הניתן.

 

 

מחקרי קרן שלם -חדש על המדף
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%93%D7%90%D7%95%D7%9F.jpg
קוהרנטיות, אופטימיות רגשות ותמיכה חברתית של אחאים בגילאי הבגרות המתהווה כמנבאי קבלה של אחיהם עם תסמונת דאון

 

ד”ר רעיה אלון , מכללה ירושלים, 2024
מחקר בסיוע קרן שלם.
מחקר זה בחן, באמצעות מחקר משולב-שיטות, את קבלתם של ילדים עם תסמונת דאון על ידי האחאים שלהם בגיל הבגרות המתהווה. במחקר כמותי בהשתתפות מדגם של 304 אחאים לילדים עם תסמונת דאון, נמצא שהקוהרנטיות והאופטימיות ניבאו את קבלת האח עם תסמונת דאון. הרגשות השלילים של האחאים כלפי האח והתמיכה החברתית שהאחאים מקבלים מסביבתם היוו משתנים מתווכים, ורמת התפקוד העצמאי של האח עם תסמונת הדאון שימשה כמשתנה ממתן. מראיונות עומק חצי מובנים שנערכו במסגרת מחקר איכותני בקרב אוכלוסייה נפרדת של 15 אחאים לילדים עם תסמונת דאון, הצטיירה תמונה מורכבת של רגשותיהם כלפי אחיהם והשפעה של עמדות הסביבה על האופן בו הם תופסים אותם.

 

 

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA.jpg
שחיקה הורית של אימהות לילדים עם וללא צרכים מיוחדים מהמגזר החרדי ומהמגזר שאינו חרדי: גורמיה, החומרה הנתפסת של הלקות ותחושת נטל הטיפול, תמיכה חברתית, עבודת רגשות, תושייה נלמדת ושימוש בשירותי בריאות עבור האם

 

יפעת פינדלינג, בהנחיית: פרופ’ צביה בר נוי ופרופ’ מיכל יצחקי, אוניברסיטת תל אביב, 2024
 

 

עבודת דוקטורט בסיוע קרן שלם

 

 
תופעת השחיקה ההורית מתפתחת בעיקר עקב חוסר איזון בין גורמי סיכון לשחיקה (חשיפה מתמשכת לדרישות בתחום ההורות), לבין גורמי הגנה מפניה (משאבי ההתמודדות העומדים לרשות ההורה). אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים נמצאות בסיכון גבוה לשחיקה הורית עקב תפקוד הילד בהשוואה לבני גילו, תלות הילד בהן ונטל הטיפול הממושך. מחקר משולב (Mixed methods) זה בחן מודל לתיאור תרומת מערך הקשרים בין גורמי סיכון ומשאבי הגנה לבין תופעת השחיקה ההורית של אימהות לילדים עם וללא צרכים מיוחדים (צ”מ) מהמגזר החרדי ושאינו חרדי. בחלק הכמותי נמצא, כי קשרים אלו תורמים להסבר מחצית מהשונות של השחיקה ההורית של כלל האימהות וכי מערך קשרים זה חזק יותר באופן מובהק בקרב אימהות לילדים עם צ”מ בהשוואה לאימהות לילדים ללא צ”מ. בחלק האיכותני נמצא, כי אמנם השחיקה ההורית אימהות לילדים עם צ”מ קשורה לרמת תפקוד הילד, חומרת לקותו והתלות שלו בהן, אך גם משולבת באופן שבו הן חוות את האימהוּת ובתפיסת החברה, הקהילה והאם עצמה את תפקידה כמטפלת העיקרית בילד, נטל הטיפול וכובד האחריות הנלווים לכך.

 

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///jews-orthodox-couple.jpg
“הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי” הורות של זוגות חרדים עם מוגבלות בצל החוק המדינתי, ההלכה היהודית והנורמות החברתיות בקהילה החרדית

 

חיה גרשוני , בהנחיית : פרופ’ נטע זיו ופרופ’ דפנה הקר, אוניברסיטת תל אביב, 2024

 

עבודת דוקטורט בסיוע קרן שלם

 

המחקר בחן הורות של זוגות חרדים עם מוגבלות מנקודת מבט של ביקורת מוגבלות ומשפט. במסגרת המחקר בוצע ניתוח ספרותי ואמפירי, במתודולוגיה איכותנית, של השפעת מערכות המשפט על הורות זו. המשפט המדינתי, ההלכה היהודית והנורמות החברתיות בקהילה החרדית, מעורבים בעיצוב הורות של זוגות חרדים עם מוגבלות בשני היבטים מרכזיים, ראשית, הבניית מערך הציפיות מההורות והפיקוח על ההורות, ושנית, יצירת מסגרת תומכת להורות זו באמצעות המשפחה, הקהילה והסתייעות במשאבים מדינתיים. שיח המוגבלות בחברה החרדית מעדיף שיח של חובות ואחריות על פני שיח של זכויות, ואימוץ המודל הדיסמודרניסטי, המדגיש את האוניברסליות של המוגבלות ואת האחריות ההדדית מותאם לחברה החרדית ועשוי להוות תשתית פעולה הולמת.

 

 

מחקר משווה: איזון בית-עבודה בקרב הורים לילדים עם מוגבלות (הפרעות נוירו- התפתחותיות) למול הורים לילדים ללא מוגבלות בגילאי 0-12

 

ד”ר לימור גדות, המכללה האקדמית ספיר, 2024

 

מחקר בסיוע קרן שלם.

 

מחקר זה השווה בין מאפיינים דמוגרפיים, משתני תעסוקה ואיזון בית-עבודה של הורים עובדים לילדים עם מוגבלות נוירו-התפתחותית בגילאי 0-12 ושל הורים לילדים ללא מוגבלות באותם גילאים. בנוסף, נבחנו משתנים דמוגרפיים, משתני תעסוקה, דחק הורי, מרכזיות העבודה בחיים ומשמעות בחיים על מנת לנבא איזון בית-עבודה. נמצא כי הורים לילדים עם מוגבלות הם משכילים פחות, עובדים פחות וחווים דחק הורי גבוה יותר וחוסר באיזון בית-עבודה בהשוואה להורים לילדים ללא מוגבלות. בנוסף, דחק הורי נמצא באינטראקציה מובהקת עם איזון בית-עבודה כך שככל שהדחק ההורי עולה, כך יש פחות איזון בית-עבודה. אינטראקציה זו חזקה יותר בקרב הורים לילדים עם מוגבלות נוירו-התפתחותית.

 

 

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///wrking-with-kids.jpg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg
מיניות, מוגבלות ומשפט: לקראת המשגה חדשה של זכויות מיניות לאנשים עם מוגבלויות

 

רינה בודינצקי פיקל, בהנחיית: פרופ’ שגית מור, אוניברסיטת חיפה

 

עבודת דוקטורט בסיוע קרן שלם

 

עבודת הדוקטורט חוקרת את מערכת היחסים המורכבת בין מוגבלות, מיניות ומשפט. העבודה מבקשת להתמקד בנושא הזכויות המיניות של אנשים עם מוגבלויות ולספק המשגה מעמיקה של מונח זה. גישת המחקר היא אינטרדיסציפלינרית ומשלבת תאוריות מתחום חקר המשפט והחברה לרבות לימודי מוגבלות, תאוריות של מיניות ואזרחות מינית, זכויות אדם וזכויות אנשים עם מוגבלויות. גישה בין-תחומית זו מאפשרת לדייק ולהרחיב בעת ובעונה אחת את ההבנה של האופן בו תפיסות חברתיות ומנגנונים משפטיים מעצבים את מושג הזכויות המיניות. הדיסרטציה מורכבת מפרק תיאורטי מבואי ושלושה מאמרים אמפיריים המציגים את ההבניה המשפטית-חברתית של זכויות מיניות ומציעים המשגה חלופית המבוססת על עקרונות המפתח של נגישות, בחירה, ועונג.

 

 

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.jpg
סקירה מידענית שימוש בייצוגים גרפיים בסביבות מקוונות
לאנשים עם מוגבלות שכלית

ד”ר עדי לוי ורד, אילה ליאור, מכלול – יחידת הערכה ומחקר, קרן שלם, 2024

סמלים משמשים מרכיב יסוד בייצוג גרפי, ומציעים העברת מידע פשוט וברור שמתעלה מעל המחסומים הלשוניים. האוניברסליות הזו של סמלים הופכת אותם לכלי רב ערך בתקשורת עם אנשים עם מש”ה, שעלולים להתמודד עם אתגרים של ייצוגים טקסטואליים או לשוניים מורכבים. מרכיבים עקרוניים בבחירת ייצוגים גרפיים עבור אנשים עם מש”ה הם: פשטות, בהירות ומוחשיות. עקרונות אלו מבטיחים שסמלים יהיו ניתנים לזיהוי בקלות ויהיו קשורים ישירות למושגים שהם מייצגים. כך הם מפחיתים את העומס הקוגניטיבי ומשפרים את ההבנה. למרות החשיבות של ייצוגים גרפיים לאוכלוסייה זו במרחב הדיגיטלי, קיים מחסור במחקר שיסייע בבחירת הייצוג המיטבי. מסקירת אתרי האינטרנט המכוונים לסייע לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, לבחירה והשימוש בייצוגים גרפיים – בין אם תמונות או סמלים – יש תפקיד מכריע בשיפור השימושיות והנגישות. למרות החשיבות של ייצוגים גרפיים לאוכלוסייה זו במרחב הדיגיטלי, קיים מחסור במחקר שיסייע בבחירת הייצוג המיטבי.

לקריאת הסקירה באתר הקרן >>

גורמי סיכון וחוסן לאיכות החיים של ילדים עם עיכוב התפתחותי ממשפחות ממעמד סוציו אקונומי בינוני נמוך

 

פרופ’ חיים בסן, פרופ’ נעמה עצבה פוריה, ענבל מרקו, המרכז הרפואי שמיר, 2024

 

המחקר הנוכחי מתמקד בגורמי הסיכון והחוסן לניבוי איכות החיים של ילדים עם עיכוב התפתחותי ממשפחות במעמד סוציו-אקונומי בינוני-נמוך. המחקר הינו מחקר אורך: ראשית, הוערכו מדדים שונים של מאפייני הילד והוריו במסגרת הערכה התפתחותית במכון כשהילדים היו בגיל הגן, ובהמשך הוערכו איכות החיים והסתגלות הילדים לבית הספר היסודי. בהתאם לממצאים העיקריים נמצא כי המשחקיות והרפלקטיביות האמהית מיתנו את הקשר בין הסיכון ההתפתחותי המוקדם לבין איכות החיים של הילדים. באופן ספציפי, נמצא שילדים עם סיכון התפתחותי גבוה מדווחים על איכות חיים גבוהה יותר בהמשך התפתחותם, כשהאמהות גילו רפלקטיביות ומשחקיות. מסקנות המחקר תשמשנה לבניית תכנית התערבות ומניעה שמטרתה שיפור איכות חיי ילדים עם עיכוב התפתחותי.

 

 

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA.jpg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%98.jpg
מאמאנט – הרבה מעבר לרשת: תוכנית התערבות לקידום בריאות בקרב נשים בגילאי 53-21 עם מוגבלות שכלית התפתחותית

 

פרופ’ ריקי טסלר, ד”ר שרון ברק, פרופ’ ישעיהו הוצלר, אוניברסיטת אריאל, 2024

 

מחקר בסיוע קרן שלם.

 

מטרת המחקר הייתה להעריך את יעילותה של תוכנית “מאמאנט – הרבה מעבר לרשת” בקרב נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש”ה) קל עד בינוני הגרות במסגרות דיור בקהילה. המחקר התבסס על שיטה משולבת. השתתפו במחקר 45 נשים עם מש”ה קל עד בינוני הגרות במסגרות דיור בקהילה בטווח הגילים 23-53 שנים בחלוקה לקבוצת מחקר ולקבוצת ביקורת. על מנת להעריך את השפעת התכנית, לפני ובתחילת הפעילות נערכו מבדקים מעולם השיקום, פעילות גופנית, ובריאות הנפש. כמו כן, נערכו ראיונות עם 20 משתתפות. הממצאים הראו כי התפיסה הכללית של המשתתפות את פעילות מאמאנט חיובית מאוד. המשתתפות בקבוצת המחקר שיפרו באופן משמעותי את איכות חייהן, מיומנויות גופניות שונות, רמת השמחה הכללית מהחיים ורווחה אישית. הממצאים האיכותניים הצביעו על רמות מוטיבציה שונות לפעילות, חסמים להשתתפות והמלצות לשינוי.

 

 

אפיון הכוונות התקשורתיות אשר מופקות על ידי ילדים עם איחור התפתחותי או מוגבלות שכלית התפתחותית בהשוואה לילדים שהתפתחותם טיפוסית אשר שווים להם בגיל התפתחותי או בגיל כרונולוגי

 

ד”ר רונית סבן, אוניברסיטת אריאל, 2024

 

מחקר בסיוע קרן שלם.

 

היכולת להביע כוונה תקשורתית או פעולת דיבור הינה יכולת פרגמטית אשר מאפשרת לפרט לממש את צרכיו האישיים והחברתיים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הכוונות התקשורתיות אשר מופקות על ידי ילדים צעירים עם איחור התפתחותי או מוגבלות שכלית בהשוואה לילדים שהתפתחותם טיפוסית ששווים להם בגיל התפתחותי או בגיל כרונולוגי. הכוונות התקשורתיות של הילדים נבדקו בהקשר מובנה ותצפית חופשית. פרופיל הכוונות התקשורתיות שהפיקו ילדים עם איחור התפתחותי או מוגבלות שכלית היה ברובו שונה בהשוואה לפרופיל שהפיקו בני גילם שהתפתחותם טיפוסית. בהשוואה בין פרופיל הכוונות התקשורתיות שהפיקו ילדים עם איחור התפתחותי או מוגבלות שכלית לילדים שהתפתחותם טיפוסית ששווים להם ביכולת ההתפתחותית נמצא דמיון ושוני.

 

 

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///1111111.jpg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/10122///55553.jpg

ה”מה” וה”איך” של תקשורת, ערוצים חדשים לשילוב בוגרים עם מש”ה:
תפיסת רגשות בערוצים מילוליים ופרוסודיים בשפה דבורה

ד”ר ורד שקוף, בעז מ. בן דוד, אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה), 2024
מחקר בסיוע קרן שלם.

מחקר זה בדק את יכולת זיהוי רגשות בדיבור בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש”ה). המחקר כלל שני ניסויים שבחנו את יכולת זיהוי הרגשות בכל אחד מערוצי הדיבור (הפרוסודי והלקסיקלי) בנפרד, וכן את האינטגרציה ביניהם. בניסוי הראשון נבדקה יכולת זיהוי רגש מערוץ יחיד אצל משתתפים ברמות שונות של מש”ה, ונמצא קשר ישיר בין רמת המוגבלות לזיהוי הרגש. בניסוי השני נבדקה יכולת האינטגרציה בין ערוצים אצל משתתפים עם מוגבלות קלה. נמצא קשר ישיר בין קושי המטלה ליכולת ההבחנה בין הרגשות.
לסיכום, הממצאים מצביעים על כך שהקושי בהבנת רגשות נובע ממוגבלות קוגניטיבית כללית המקשה על ביצוע מטלות מורכבות.

לקריאת המחקר המלא באתר הקרן >>
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///91cb0d4902ce41968b8d926c5e0dbb8d.jpg
פברואר 2014
מרץ 2014
יוני 2014
נובמבר 2014
מאי 2015
נובמבר 2015
מאי 2016
נובמבר 2016
מאי 2017
נובמבר 2017
יוני 2018
ינואר 2021
אוקטובר 2021
מרץ 2022
ספטמבר 2022
יוני 2023
ספטמבר 2024
פברואר 2018
יולי 2017
נובמבר 2016
ינואר 2016
אפריל 2015
אוקטובר 2014
יוני 2014
גיליון 30
ספטמבר 2013
אפריל 2013
ספטמבר 2012
מרץ 2012
גיליון 26
ספטמבר 2011
גיליון 25
מרץ 2011
גיליון 24
ספטמבר 2010
גיליון 23
מרץ 2010
גיליון 22
ספטמבר 2009
גיליון 21
מרץ 2009
גיליון 20
ספטמבר 2008
גיליון 19
מאי 2008
גיליון 18
ספטמבר 2007
גיליון 17
מרץ 2007
גיליון 16
ספטמבר 2006