מתוך המאמר :
"אישרורה של האמנה בישראל היווה הצהרת כוונות בהתייחס לעיצוב פני החברה ושירותים עבור אנשים עם מוגבלויות. לאורם של תהליכים מורכבים אלו, אימץ מינהל המוגבלויות שבמשרד הרווחה את גישת "שירות מוכוון אדם". שלום ולהבי (2018) ציינו כי התבססותה של גישה זו וההחלטה על תרגומה למדיניות במתן השירות הינה תוצר של שלושה כוחות מרכזיים: האחד – האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. השני – התבססותה של מנהיגות אנשים עם מוגבלות והשלישי – תמורות שחלו במאפייני המינהל הציבורי-ממשלתי, המכוונות ליצור משילות ציבורית חדשה ובכללה יצירת שותפויות בין מגזריות ושיתוף לקוחות בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם. על אף השימוש השכיח במושג זה בשנים האחרונות, נראה כי ארוכה הדרך לתרגומו המלא לפרקטיקה. מינהל מוגבלויות שבמשרד העבודה והרווחה בישראל שוקד בימים אלה על הבניית גישה זו, הממוקדת ביכולותיו של הפרט וברצונותיו ורואה בו אדון לחייו והטמעתה בקרב נותני השירותים וצרכניהם (דניאל, 2018.)
מאמר זה יציג את שורשיה הערכיים של תפיסת שירות מוכוון אדם ויציע קווים מנחים ליישומה."
המאמר הועלה לאתר קרן שלם באדיבות מרכז הידע במכון טראמפ, בית איזי שפירא.
לקריאת המאמר לחץ כאן.