כמיליון ומאתיים אלף איש בישראל מטפלים בבן משפחה עם מוגבלות כלשהי, במשך חצי שנה ויותר, ללא תמורה כספית, ורבים מהם מטפלים ביותר מאדם אחד. השקעה זו בטיפול משפיעה על יכולתם של המטפלים להשתלב בשוק העבודה ועל הצורך שלהם בתמיכה. חוקרי מרכז טאוב רחל ארזי, פרופ’ בנימין בנטל ופרופ’ נדב דוידוביץ’ בדקו את מאפייני ציבור המטפלים, את סוג הטיפול שהם מעניקים ואת משך הזמן שהם משקיעים בו, ואמדו את מידת הפגיעה שהם חווים עקב כך.
המחקר התבסס על נתוני הסקר החברתי של הלמ”ס. החוקרים חילקו את המגבלות שבעטיין נדרש הסיוע לשלוש קטגוריות עיקריות: מגבלה פיזית – קשיי ניידות הנובעים מגיל מבוגר או מנכות גופנית; מגבלה קוגניטיבית – בעיות קוגניטיביות הנובעות מגיל או מבעיות נפשיות; ומגבלה מנטלית – אוטיזם, מוגבלות שכלית ובדידות.