מלגאי בית נועם יזמו כנס המשקף את הדילמות המרכזיות עמם התמודדו במהלך עבודתם האקדמית: מתחים ומודלים אפשריים של קשר בין מוגבלות ואקדמיה. לימודי מוגבלות (Disability Studies) כעמדה פוליטית וכתחום דעת אקדמי – מקורם בתנועות נכים באנגליה ובארה"ב, שהתחילו לזהות עצמם כקבוצה מדוכאת ולדרוש שינוי הסדר החברתי הקיים. על רקע זה קיים מתח מתמשך בין מסורות העבודה האקדמיות המקובלות לבין הרוח האקטיביסטית של תחום הדעת. מטרת הכנס היתה לדון במתח הזה ובהשפעות ההדדיות שבין הפעילות האקדמית לבין האקטיביסטית.

ארבעה שותפים חברו לבית נועם בתהליך ארגון הכנס: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הקריה האקדמית אונו, קרן שלם וקהילת לימודי מוגבלות של האגודה הסוציולוגית הישראלית. אתגר מיוחד שהמארגנים נטלו על עצמם היה שילובם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בכנס: כל חומרי הכנס הופצו גם בשפה פשוטה (קול קורא, תוכנית היום, ספר תקצירים), מאמצים מיוחדים הוקדשו לאיתור תוכניות בהם משתתפים אנשים עם מש"ה, משתתפי שש תוכניות שלחו תקצירים שהתקבלו לכנס והציגו את תוכניותיהם ואת עמדותיהם ביחס לקשר בין אקדמיה ומוגבלות. ארבעה מתוך שבעת מושבי הכנס לוו בפישוט לשוני סימולטני, בנוסף לתמלול בזמן-אמת ולתרגום לשפת סימנים. בכנס היו אמצעי הנגשה רבים נוספים שתרמו ליכולת ההקשבה וההשתתפות של כולם.

הכנס נערך ב- 28.6, בקריה האקדמית אונו, בהשתתפותם של כ- 180 אנשים בתוכם אנשי אקדמיה, אקטיביסטים, אנשים עם מגוון יכולות, אנשי מקצועות הטיפול והרווחה ועוד. בין הנושאים המרתקים שהוצגו היו: איך עובדים סוציאלים מדברים על מוגבלות, מה אומרת האקדמיה הישראלית על תנועת האל-מיסוד, הקשר בין מחקר ואקטיביזם, אמנות ולימודי מוגבלות, הנגשה ושיוויון בהשכלה גבוהה לאנשים עם מוגבלויות, חווית הלמידה המשותפת, היחס של יועצים גנטיים למוגבלות, עמדות סטודנטים כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, חינוך כטראומה וסטודנטים עם מוגבלות כמעצבי שינוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.