בשנת 2009 החל המוסד לביטוח לאומי ליישם את תיקון 109 הידוע בשם חוק לרון. התיקון נועד לעודד את מקבלי קצבת נכות כללית להשתלב בשוק העבודה על ידי שינוי חישוב קצבת הנכות ביחס להכנסות מעבודה. בחלוף חמש שנים, בחנו את השפעת התיקון על מקבלי הקצבה. הבדיקה התבססה על השוואת ההתנהגות בשוק העבודה של שתי קבוצות: מקבלי הקצבה שהושפעו מהחוק ואנשים עם מוגבלות שתכונותיהם זהות, אשר לא קיבלו את הקצבה ולכן גם לא הושפעו מהתיקון, אך היו חשופים לכל שאר הגורמים המשפיעים על תעסוקת אנשים עם מוגבלות )ביקוש לעובדים, שינויים בשכר המינימום וכו'(. בפרט בחנו את השאלות האלה: האם השפיע התיקון על שיעור מקבלי הקצבה היוצאים לעבוד וכיצד? מהו פרופיל האנשים שהחלו לעבוד לאחר החלת התיקון בהשוואה לפרופיל של אלה שעבדו לפניו? הממצאים מראים שחל גידול בהיקף ההשתתפות בעבודה של מקבלי קצבת נכות כללית. גידול זה מיוחס ברובו לאנשים שהחלו לקבל קצבה לאחר 2009 והשתלבו בעבודה מיד לאחר שנקבעה זכאותם. עוד נמצא, שהמאפיינים הכלכליים של מקבלי קצבה שהחלו לעבוד לאחר החלת התיקון היו "חלשים" יותר מאלה של מקבלי הקצבה שהשתלבו בעבודה לפניה. העובדים החדשים היו משכילים פחות. התכונות המוטיבציוניות שלהם לעבודה היו "חלשות" יותר: הכיוון שלהם היה עצמאי פחות, והם היו שמרנים יותר. הם התגוררו ביישובים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, ורבים יותר מבני משפחתם קיבלו קצבאות קיום )הבטחת הכנסה או נכות כללית(. זאת אף זאת, נראה שאנשים שהעידו על רמה גבוהה של עצמאות והישגיות כלל לא הושפעו משינוי החוק. יתר על כן, נמצא שהשתלבותם של מקבלי הקצבה בעבודה תלויה בביקוש לעבודה מצד המעסיקים: בתקופות שהאבטלה גדלה בהן פוחתים הסיכויים של אנשים עם מוגבלות לעבוד.
מילות מפתח: השתלבות בעבודה, השתכרות מעבודה לצד קצבה, חוק לרון, מקבלי קצבת נכות כללית
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס’ 102.
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".