עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרתו העיקרית של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את נתיבי ההתפתחות של הכושר המוזיקלי (הטונלי והריתמי) בקרב אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש”ה) קלה ללא אטיולוגיה ספציפית (לא”ס) בהשוואה לאוכלוסייה עם התפתחות תקינה, בשתי קבוצות גיל: ההתבגרות העליונה (21-17) והבגרות הצעירה (40-25). הכושר המוזיקלי נבדק לאור שלושה נתיבים אפשריים להתפתחות האינטליגנציה והכושר הקוגניטיבי באוכלוסייה עם מש”ה: נתיב לקוי, יציב ומתמשך (מפצה). מטרה נוספת הייתה לבדוק את הקשר בין האינטליגנציה (הקריסטלית והפלואידית) והזיכרון (זיכרון העבודה והזיכרון האפיזודי) לבין הכושר המוזיקלי.
בשתי קבוצות המחקר נשמרה יציבות בציונים בין ההתבגרות לבין הבגרות באינטליגנציה הפלואידית ובכושר המוזיקלי; ובשתיהן נמצאה תרומה של האינטליגנציה הפלואידית להסבר השונות בכושר המוזיקלי. בקרב אוכלוסייה עם מש”ה נמצאה גם תרומה של זיכרון העבודה החזותי מרחבי לאחור ושל רמת הלמידה (זיכרון אפיזודי) להסבר השונות, ובקרב אוכלוסייה עם התפתחות תקינה נמצאה גם תרומה של המגדר (משתנה רקע). תרומת האינטליגנציה הפלואידית והזיכרון להסבר השונות בכושר המוזיקלי בקרב אוכלוסייה עם מש”ה, מעידה על חשיבות השימוש בערוץ המוזיקלי כבסיס לפיתוח כישורים חזותיים-מרחביים, מוטוריים, טמפורליים ומילוליים.
מילות מפתח: כושר מוזיקלי, אינטליגנציה קריסטלית, אינטליגנציה פלואידית, זיכרון עבודה, זיכרון אפיזודי, מוגבלות שכלית התפתחותית, התפתחות תקינה, נתיבי התפתחות (נתיב לקוי, יציב או מתמשך).