עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה ללמוד על חווית המעבר מבית המשפחה למסגרת חוץ ביתית – מוסדית עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). בתהליך ניתוח הנתונים זוהו ארבע תמות מרכזיות. ממצאי המחקר עלו על שתי סוגיות מרכזיות לדיון: המוסד זה לא בית ודפוס פסיבי אקטיבי. סוגיית ה’מוסד זה לא בית’ דנה בשאלה מה טיבו של המוסד כחלופה לבית המשפחה? ונבחנה אל מול משמעויות המושג ‘בית’. סוגיית הפסיבי – אקטיבי מרכזית בשל היותה מלמדת על חווית המעבר כחוויה שבה הפרט אינו חש שותף – חוויה של תלות וסבילות בהחלטות משמעותיות שקשורות לחייו.