המחקר הנוכחי נערך במשך ארבע שנים (2018-2014 )במטרה להעריך את הצלחת המיזם "מהפכה בהשכלה הגבוהה", לבחון את ההתפתחות ואת השירותים של מרכזי התמיכה ולבסס באמצעות ראיות אמפיריות פרקטיקות מוצלחות העונות על המטרות והיעדים של מרכזי התמיכה. המחקר התבסס תיאורטית על מודלים חברתיים של מוגבלות ושילב מתודולוגיות כמותיות ואיכותניות כדי לאפשר חקר של תופעה תהליכית, מורכבת ורבת-ממדים מנקודות מבט שונות. המחקר כלל שני שלבים. השלב הראשון, אשר התבצע בשנה הראשונה למחקר (2015-2014) ,נועד לזהות את עיקרי הפעילות של מרכזי התמיכה הוותיקים וסייע לבנות בסיס נתונים אחיד לכלל מרכזי התמיכה וחידוד השאלונים על סמך קבוצות מיקוד. השלב השני נמשך שלוש שנים (2018-2015 ) ונועד להעריך את תרומת מרכזי התמיכה לשילובם של סטודנטים/יות עם מוגבלות בהשכלה הגבוהה ולשינוי התרבות הארגונית בקמפוסים. השלב השני כלל איסוף נתונים כמותיים על מכלול הפעילות של מרכזי התמיכה בשתי נקודות זמן (בשנה השנייה ובשנה הרביעית למחקר). איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלונים במדגמים של ארבע קבוצות מחקר: סטודנטים/יות עם מוגבלות אשר קיבלו שירותים במרכזי התמיכה, סטודנטים/יות עם מוגבלות אשר לא קיבלו שירותים במרכזי התמיכה, סטודנטים/יות ללא מוגבלות (כקבוצת ביקורת), סגל מנהלי וסגל אקדמי. בשנתו השלישית של המחקר נערך מחקר איכותני, באמצעות ראיונות, בקרב שלוש קבוצות: סטודנטים/יות עם מוגבלות, סגל מנהלי וסגל אקדמי, ובשנתו הרביעית רואיינו בוגרי/ות תואר אקדמי שקיבלו תמיכה ממרכזי התמיכה וכעת עובדים, במטרה לבחון את התרומה של מרכזי התמיכה עבורם ואת משמעות חוויית המ עבר מעולם האקדמיה לעולם העבודה.
ממצאי המחקר מעידים על חשיבותם של מרכזי התמיכה בהנגשת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים עם מוגבלות. אלה הפכו לכתובת ול"בית" לסטודנטים עם מוגבלות וגם הגבירו .את המודעות בקרב קובעי מדיניות לגופים נוספים בקהילה בנוגע לחשיבותה של התמיכה בסטודנטים אלה ולצורך בתוכניות דומות נוספות