כמיליון וחצי ישראלים משמשים כ- caregivers, תומכים ומטפלים בבן משפחה או חבר המתמודד עם מחלה, מוגבלות או זקנה.
הם עושים זאת, במקביל לניהול בית וקריירה, מספקים בממוצע 21 שעות תמיכה בשבוע, למשך תקופה ממוצעת של ארבע וחצי שנים, וזאת ללא כל תשלום.
caregiver מספק לרוב טיפול סיעודי מורכב, תמיכה רגשית וקוגניטיבית, וניהול הטיפול בבית ומחוצה לו. תפקידו מוביל לתחושות חיוביות, אולם גם לנטל משפחתי, בריאותי, נפשי, תעסוקתי וכלכלי מורכב.
שיעור ה-caregivers יגדל באופן משמעותי בעשורים הקרובים, בשל מספר מגמות, כגון, הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים, נטל הולך וגדל של מחלות כרוניות, עלייה בשיעור הנשים העובדות ומורכבות המערכת הרפואית.
לתופעת מתרחבת זאת, ישנן השלכות מרחיקות לכת : מקשיי תפקוד ברמה האישית, דרך ערעור החוסן החברתי ועד לפגיעה במקומות העבודה ובכלכלה הלאומית.
מדינות רבות מודעות לתופעה ולהשלכותיה ומעצבות אסטרטגיה לאומית המכירה בצרכים הייחודיים של caregivers.
בהתאם, הן מספקות שירותי מידע והכוונה, תמיכה נפשית, סיוע כלכלי והקלות במקומות העבודה. כך מצליחים caregivers למלא את כל תפקידיהם באפקטיביות ולשמור על איכות חייהם.
בישראל, לעומת זאת, המודעות לתופעה נמוכה, לא קיימת מדיניות ברורה המגדירה את ה-caregivers וצרכיהם, השירותים מועטים ונקודתיים וברובם אינם רואים ב-caregiversקהל יעד ישיר לטיפול ותמיכה.
לכן, קיים צורך מידי ודחוף לפתח מדיניות לאומית ושירותים ייעודיים שיאפשרו לאוכלוסיה זו לנהל באפקטיביות את תהליך התמיכה ואת חייהם.
הם עושים זאת, במקביל לניהול בית וקריירה, מספקים בממוצע 21 שעות תמיכה בשבוע, למשך תקופה ממוצעת של ארבע וחצי שנים, וזאת ללא כל תשלום.
caregiver מספק לרוב טיפול סיעודי מורכב, תמיכה רגשית וקוגניטיבית, וניהול הטיפול בבית ומחוצה לו. תפקידו מוביל לתחושות חיוביות, אולם גם לנטל משפחתי, בריאותי, נפשי, תעסוקתי וכלכלי מורכב.
שיעור ה-caregivers יגדל באופן משמעותי בעשורים הקרובים, בשל מספר מגמות, כגון, הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים, נטל הולך וגדל של מחלות כרוניות, עלייה בשיעור הנשים העובדות ומורכבות המערכת הרפואית.
לתופעת מתרחבת זאת, ישנן השלכות מרחיקות לכת : מקשיי תפקוד ברמה האישית, דרך ערעור החוסן החברתי ועד לפגיעה במקומות העבודה ובכלכלה הלאומית.
מדינות רבות מודעות לתופעה ולהשלכותיה ומעצבות אסטרטגיה לאומית המכירה בצרכים הייחודיים של caregivers.
בהתאם, הן מספקות שירותי מידע והכוונה, תמיכה נפשית, סיוע כלכלי והקלות במקומות העבודה. כך מצליחים caregivers למלא את כל תפקידיהם באפקטיביות ולשמור על איכות חייהם.
בישראל, לעומת זאת, המודעות לתופעה נמוכה, לא קיימת מדיניות ברורה המגדירה את ה-caregivers וצרכיהם, השירותים מועטים ונקודתיים וברובם אינם רואים ב-caregiversקהל יעד ישיר לטיפול ותמיכה.
לכן, קיים צורך מידי ודחוף לפתח מדיניות לאומית ושירותים ייעודיים שיאפשרו לאוכלוסיה זו לנהל באפקטיביות את תהליך התמיכה ואת חייהם.
כותבות המאמר :
רחל לדאני – הינה מייסדת ומכ"ל עמותת Caregivers Israel
ד"ר איוה חגי ניב – הינה מנהלת פיתוח ארגוני בעמותת Caregivers Israel
עמותת Caregivers Israel הנה ארגון ללא מטרות רווח, אשר מוביל חזון שבו caregivers בישראל זוכים להכרה והערכה, לזכויות ולכלים אשר מאפשרים להם להמשיך בתפקידם כתומכים תוך שמירה על בריאותם ואיכות חייהם. הבאת חזון זה מן הכוח אל הפועל תעשה באמצעות חינוך והסברה בקרב הציבור ונבחריו, קידום חקיקה ומדיניות, ופיתוח שירותים מבוססי ראיות.
פרטים נוספים באתר העמותה.
המאמר מתוך " מגזין שכולו טוב" יוני 2016.