המאמר בוחן את נקודות ההשקה בין לימודי מגדר ולימודי מוגבלות, בהמשך למאמרה של רוזמרי גרלנד תומסון משנת 2002. תומסון טוענת כי הכללת מוגבלות כקטגוריית זהות עשויה לשנות מהותית את התיאוריה הפמיניסטית, ובמקביל – כי החשיבה הפמיניסטית רלוונטית ללימודי נכות. המאמר הנוכחי מתמקד בשלושה היבטים הנוגעים לטיעוניה של תומסון בהקשר של אקטיביזם: שינוי חברתי, קנון ושוליות, והבניית זהות. המחברות בוחנות כיצד ניתן להרחיב את טיעוניה של תומסון בהקשר הישראלי ובכלל, יותר מעשור לאחר פרסום המאמר המקורי.

מילות מפתח : קווים אפיסטמיים של פמיניזם ולימודי מוגבלות, אקטיביזם ולימודי מוגבלות, שינוי חברתי ומוגבלות, קנון ושוליות ומוגבלות, מוגבלות והבניית זהות.

המאמר מתוך המקראה : לימודי מוגבלות

קרדיטים נוספים : ש’ מור, נ’ זיו, א’ קנטר, א’ איכנגרין, נ’ מזרחי (עורכים), לימודי מוגבלות: מקראה, הוצאת מכון ון ליר  / הוצאת הקיבוץ המאוחד.

בן משה, ל’ דלומי, א’ שלי, ס’ (2016), מתווה ללימודי ביקורת מוגבלות פמיניסטיים בישראל. בתוך ש’ מור, נ’ זיו, א’ קנטר, א’ איכנגרין, נ’ מזרחי (עורכים), לימודי מוגבלות: מקראה  (עמ’ 264-275). הוצאת מכון ון ליר / הוצאת הקיבוץ המאוחד.