סקירת השירותים החברתיים בישראל משנת 2014 הצביעה על כך שמרבית האנשים עם מוגבלות שכלית- התפתחותית כ- (68%) מתגוררים בביתם עם משפחותיהם.
מדיניות האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית מגדירה העדפה ברורה למגורים בתא המשפחתי. במידה ומגורים בבית אינם מתאפשרים, האדם עם המוגבלות יופנה לדיור חוץ ביתי, עם העדפה לדיור קהילתי על פני מעונות פנימייה. כשמדובר בילדים עם מוגבלות, הוצאה מהבית תיעשה רק במקרים מיוחדים, עם העדפה למשפחה אומנת על פני מסגרות אחרות.
אין זה מפתיע, אפוא, שנמצא קשר בין מסגרת המגורים לבין קבוצת הגיל, כך שככל שהגיל בוגר יותר, כך עולה הסבירות למגורים במסגרת חוץ- ביתית. בגילאי ,0-5 9% מהילדים מתגוררים בדיור חוץ-ביתי ושיעורם עולה בהדרגה עד 45% מבני ה -47 ויותר (שלום, בן שמחון וגורן, 2015)
מדיניות האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית מגדירה העדפה ברורה למגורים בתא המשפחתי. במידה ומגורים בבית אינם מתאפשרים, האדם עם המוגבלות יופנה לדיור חוץ ביתי, עם העדפה לדיור קהילתי על פני מעונות פנימייה. כשמדובר בילדים עם מוגבלות, הוצאה מהבית תיעשה רק במקרים מיוחדים, עם העדפה למשפחה אומנת על פני מסגרות אחרות.
אין זה מפתיע, אפוא, שנמצא קשר בין מסגרת המגורים לבין קבוצת הגיל, כך שככל שהגיל בוגר יותר, כך עולה הסבירות למגורים במסגרת חוץ- ביתית. בגילאי ,0-5 9% מהילדים מתגוררים בדיור חוץ-ביתי ושיעורם עולה בהדרגה עד 45% מבני ה -47 ויותר (שלום, בן שמחון וגורן, 2015)
סקירת הספרות שלהלן מתמקדת בהשלכות של מוגבלות של ילד על בית האב בו הוא מתגורר ומספקת דוגמאות ספציפיות להערכת בתי אב בהם מתגורר ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית- התפתחותית.
סקירת ספרות המוגשת במסגרת מיזם מחקר ‘בתי אב’ שנעשה במימון קרן שלם, האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ואוניברסיטת חיפה.