שיעור התעסוקה והמעורבות החברתית של אנשים עם מוגבלות בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. לאור היתרונות הבולטים הגלומים בפעולת ההתנדבות, מציע המאמר חשיבה מחודשת על התנדבות של אנשים עם מוגבלות. מחד גיסא היא תתיישב ותתכתב עם הגישה הביקורתית למוגבלות ותציג את ההתנדבות של אנשים עם מוגבלות כמעשה המשקף כוח וזכות בחירה, מקור למימוש אישי ולהתפתחות אישית ומקצועית, בשבילם בדיוק כמו בשביל כל אדם אחר, ומאידך גיסא היא תתמודד עם החשש בדבר ניצולם הפוטנציאלי בשוק ההתנדבות- התעסוקה. כדי לשמור על האיזון בין פעולת ההתנדבות, יתרונותיה ותרומתה למתנדב ולקהילה לבין החשש מניצול משאביו של המתנדב (תחת העסקתו בשכר), המתגבר כאשר זה מתנדב עם מוגבלות, יש להקפיד על מספר עקרונות מפתח. במאמר זה נבקש להציע מנגנון איזון שיבטיח הגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מזה, ויאפשר להם להשתלב כמו כל אדם אחר בפעילות התנדבותית בהתאם לרצונם החופשי מזה.

המאמר פורסם בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 102- חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017

למאמר המלא לחץ כאן.

המאמר פורסם באתר קרן שלם באישורן של כותבות המאמר ובאישורה של הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".