במדינות המערב קיימת, מזה מספר עשורים, מגמה כללית לשלב ילדים עם מוגבלויות שונות במערכות חינוך רגילות, במקום להוציאם למערכות חינוך מיוחדות נפרדות, כפי שהיה נהוג בעבר. נטייה זו לשילוב (inclusion) עוגנה בחקיקה הישראלית תחילה על-ידי חוק חינוך מיוחד (1988) ולאחר מכן על-ידי תיקונו ב-2002. אם כי מבחינה חוקית אין עוררין על חוק זה, בשטח מתעוררים קשיים בקרב אנשי חינוך, הורים וילדים בשילוב לימודי וחברתי של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. המסמך הנוכחי, המסתמך על ספרות עדכנית מן העולם ועל ראיונות עם אנשי מקצוע בישראל, מציג אסטרטגיות שונות להתמודד עם הקשיים ולקדם שילוב משמעותי של ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. בין הנושאים הכלולים במסמך:
• יצירת מחויבות בית-ספרית לשילוב
• נכונות המורים לשילוב
• הטמעת הגישה של חינוך מיוחד במערכת החינוך הרגילה
• הכנת הכיתה לקראת הילד המשולב
• הורי הילדים המשלבים והמשולבים
• סביבה פיזית משלבת ושירותי תמיכה נלווים.
• יצירת מחויבות בית-ספרית לשילוב
• נכונות המורים לשילוב
• הטמעת הגישה של חינוך מיוחד במערכת החינוך הרגילה
• הכנת הכיתה לקראת הילד המשולב
• הורי הילדים המשלבים והמשולבים
• סביבה פיזית משלבת ושירותי תמיכה נלווים.
מסמך רקע נכתב ביוזמת אשלים, ומומן בסיועו
המאמר פורסם על ידי "מאיירס- ג’וינט- מכון ברוקדייל"- טבת תשע"ג- ירושלים- ינואר 2013
למאמר המלא לחץ כאן.