מחקר זה ביקש להתחקות אחר תהליכי התפתחות הקריירה של הפרט המתמודד עם מוגבלות. המונח קריירה נחקר בהגדרתו הרחבה, הכוללת את הממשק שבין תפקיד העובד לתפקידי חיים אחרים. באופן ספציפי נבחנו המשתנים חקירת קריירה, מסוגלות עצמית לשלב בין תפקידי עבודה ומשפחה ותחושת רווחה נפשית בקרב צעירים עם וללא מוגבלות פיסית. במחקר השתתפו 79 מבוגרים צעירים, 25 מהם מתמודדים עם מוגבלות פיסית נרחבת ו-54 ללא מוגבלות. משתתפי המחקר מילאו בהתנדבות ובאופן עצמאי ארבעה שאלונים באמצעות הרשתות החברתיות. החוקרות פנו למשתתפי המחקר המתמודדים עם מוגבלות באמצעות דגימת כדור שלג. ממצאי המחקר הצביעו על הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות הצעירים. צעירים עם מוגבלות חוקרים פחות מחבריהם את התחום הכלכלי והמקצועי ומדווחים על מסוגלות עצמית נמוכה יותר לנהל בעתיד תפקידי עבודה ומשפחה. לעומת זאת הם מדווחים על רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית. בקרב שתי קבוצות הצעירים נמצאו ארבעה מנבאיםמובהקים של תחושת רווחה נפשית: מוגבלות פיסית או היעדרה; מסוגלות עצמית להתמודד עם קונפליקט משפחה-עבודה; חקירת התחום הלימודי והמקצועי; חקירת שילוב בין תפקידים. ממצאי המחקר עשויים להאיר ולחזק את הפרספקטיבה ההומניסטית הרחבה שדרכה רואים כיום אנשים עם מוגבלות, ולפיה בחירת סגנון חיים, לרבות בחירה מקצועית, מושתתת על הבניה חברתית ונעשית בתוך הקשר סביבתי ואישי. בהקשר זה עשויים ממצאי המחקר להניח תשתית להמשך מחקר, מדיניות והתערבות בתחום התפתחות הקריירה של צעירים עם מוגבלות.
מילות מפתח: מבוגרים צעירים, תהליכי חקירה, הבניית זהות, מסוגלות עצמית, צעירים עם מוגבלות
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס’ 102.
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".